בתשובה לאריק, 08/03/21 11:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדי להשוות ביניהם אתה צריך לדעת באיזו שעה הנמוך לוקח את הממוצע ולארוב לגבוה באותה שעה. אז תראה אם הם שווים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי כל זה, נראה שמתוך מעל שלושה מיליון מחוסנים, פחות מאחוז נדבקו ופחות מ-0.02% עם תסמינים. שנהיה הראשונים להכריז שאחרי החיסון *קורונה פחות גרועה משפעת*? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל- הצגה עקומה של נתונים, שימוש לא נכון באחוזים, והשוואה של תפוחים ותפוזים. לא מוצא את הידיים והרגליים. פחות מאחוז נדבקו? הרבה פחות, יותר קרוב לפרומיל. אבל לאורך כמה זמן, ואיזה אחוז מהאוכלוסיה הלא מוחסנת נדבק באותו זמן? אחד מ 5 נדבקים היה עם תסמיני חום ו/או נשימה. מה היחס באוכלוסיה הלא מחוסנת? "אחוז הנדבקים מהמתחסנים הוא בערך אחוז אחד, כשהיינו מצפים שהוא יהיה 5%-4% לפי הנתונים שראינו גם במחקר של פייזר וגם במחקר של הכללית", מסביר פרופ' דרור מבורך." אדון פרופסור, לך תעשה מבחן פיז"ה- 4-5% נדבקים היית מצפה לראות *אם כולם נחשפו לנגיף!* |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה ש"אחוז הנדבקים מהמתחסנים" אינו מוגדר טוב. לפעמים זה באמת אחוז הנדבקים מבין אלה שהתחסנו, ולפעמים זה אחוז הנדבקים המחוסנים מתוך כלל הנדבקים (שהוא מה שנבדק בניסוי ונתן את אותם 94% מפורסמים). זה שמומחים ו"מומחים" שונים לא שמים לזה לב לא מאד מפתיע אחרי השנה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הצגה בעייתית של הנתונים, אבל אפשר לעשות מתוכה הערכה ראשונית של אפקטיבייות החיסון. כדי לקבל חסם תחתון לאפקטיביות, אבחר בכל שלב את ההנחה המחמירה יותר. אם נניח שההגדרה של 'נחשבים מחוסנים' היא 'שבועיים אחרי קבלת החיסון השני' 1 הרי שמדובר על חמישה שבועות אחרי קבלת הראשון. זה אומר שהראשונים שחוסנו (מה-22 בדצמבר) הגיעו לחיסון מלא לקראת סוף ינואר. מסוף ינואר עד היום יש 5-6 שבועות. בהנחה של גידול ליניארי במספר החיסונים, זה אומר שבממוצע אדם 'מחוסן' היה חשוף לנגיף במשך מחצית הזמן, כלומר 2.5-3 שבועות 2. אם ניקח את המספר היומי הממוצע של מאומתים בשבועות האחרונים, שעומד על 3600 3, נקבל שבשבועיים וחצי נדבקו בישראל 63000 איש, מתוכם (לפי הנתונים) 4700 מחוסנים ו-58300 לא-מחוסנים. זה אומר שלאורך התקופה הזו, שיעור הנדבקים מקרב הלא-מחוסנים (שהם שישה מיליון) עומד על 9.7 לאלף, ואילו מבין המחוסנים - על 1.6 לאלף, כלומר היחס הוא 1 ל-6. היחס הזה אמנם נמוך משמעותית מהיחס התיאורטי בניסויים (1 ל-20), אבל צריך לקחת בחשבון שהשתמשתי בהנחות מחמירות לכל אורך הדרך, וכן שהאוכלוסייה שחוסנה מוטה כלפי אוכלוסיות שסבירות ההידבקות שלהם גדולה יותר (מכיוון שהיא לא כוללת ילדים כלל), ולכן התוצאות סבירות. כמו-כן צריך לזכור שהניסוי של פייזר עסק רק בהסתברות לפיתוח תסמינים, ונראה לפי הנתונים שהמתחסנים מפתחים תסמינים בשיעור נמוך יותר מכלל האוכלוסייה (למיטב זכרוני דיברו על כך ש-50% מפתחים תסמינים, ובקרב המחוסנים זה 20% בלבד). 1 הנחה מחמירה - ייתכן שמדובר בשבוע 2 הנחה מחמירה - למעשה קצב החיסון ירד בפברואר ולכן הממוצע גבוה יותר 3 הנחה מחמירה - בתחילת מבצע החיסון היה מספר המאומתים היומי גבוה יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, החישוב שעשיתי מראה שבעוד חודשיים החיסון (טפו טפו שלא נחטוף זנים עמידים) יוריד את התחלואה הקשה לחמישית מרמתה ביחס למקרים הפעילים. זה באמת יהפוך את הקורונה לשפעת עוד לפני שחיסנו את הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף זמני לחיסון העדר הטבעי במנאוס ברזיל מנגד, מצוטטים במאמר מומחים הטוענים כי רק חיסון עדר בשיעור 90% (באמצעות חיסונים מתעדכנים) יכול למנוע את גלי ההתפרצות הבאים בגלל וריאנטים עמידים. זה לדעתי לא בלתי ניתן לביצוע לאחר שיחסנו את הילדים. אין צורך בחקיקה דרקונית או בזריקת כסף על חברות פרסום. תעודת החיסון צריכה להפוך למשהו דמוי רישיון נהיגה. אין צורך להכריח אפאחד לעשות רישיון נהיגה. מצד שני אפאחד לא מכריח את החברה לאפשר לנטולי רישיון נהיגה לעלות לכביש ולאחוז בהגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה אחוזי יעילות חיסון ואיך מחשבים אותם וגם הסבר נכון מדוע לא צריך להשוות בין ערכים ומדוע בכל פעם שמודדים מתקבל ערך מעט (או הרבה) שונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |