|
אכן הצגה בעייתית של הנתונים, אבל אפשר לעשות מתוכה הערכה ראשונית של אפקטיבייות החיסון. כדי לקבל חסם תחתון לאפקטיביות, אבחר בכל שלב את ההנחה המחמירה יותר. אם נניח שההגדרה של 'נחשבים מחוסנים' היא 'שבועיים אחרי קבלת החיסון השני' 1 הרי שמדובר על חמישה שבועות אחרי קבלת הראשון. זה אומר שהראשונים שחוסנו (מה-22 בדצמבר) הגיעו לחיסון מלא לקראת סוף ינואר. מסוף ינואר עד היום יש 5-6 שבועות. בהנחה של גידול ליניארי במספר החיסונים, זה אומר שבממוצע אדם 'מחוסן' היה חשוף לנגיף במשך מחצית הזמן, כלומר 2.5-3 שבועות 2. אם ניקח את המספר היומי הממוצע של מאומתים בשבועות האחרונים, שעומד על 3600 3, נקבל שבשבועיים וחצי נדבקו בישראל 63000 איש, מתוכם (לפי הנתונים) 4700 מחוסנים ו-58300 לא-מחוסנים. זה אומר שלאורך התקופה הזו, שיעור הנדבקים מקרב הלא-מחוסנים (שהם שישה מיליון) עומד על 9.7 לאלף, ואילו מבין המחוסנים - על 1.6 לאלף, כלומר היחס הוא 1 ל-6. היחס הזה אמנם נמוך משמעותית מהיחס התיאורטי בניסויים (1 ל-20), אבל צריך לקחת בחשבון שהשתמשתי בהנחות מחמירות לכל אורך הדרך, וכן שהאוכלוסייה שחוסנה מוטה כלפי אוכלוסיות שסבירות ההידבקות שלהם גדולה יותר (מכיוון שהיא לא כוללת ילדים כלל), ולכן התוצאות סבירות. כמו-כן צריך לזכור שהניסוי של פייזר עסק רק בהסתברות לפיתוח תסמינים, ונראה לפי הנתונים שהמתחסנים מפתחים תסמינים בשיעור נמוך יותר מכלל האוכלוסייה (למיטב זכרוני דיברו על כך ש-50% מפתחים תסמינים, ובקרב המחוסנים זה 20% בלבד).
1 הנחה מחמירה - ייתכן שמדובר בשבוע 2 הנחה מחמירה - למעשה קצב החיסון ירד בפברואר ולכן הממוצע גבוה יותר 3 הנחה מחמירה - בתחילת מבצע החיסון היה מספר המאומתים היומי גבוה יותר
|
|