בתשובה לידידיה, 24/02/21 22:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איסור על התמודדות לכנסת של נאשם בפלילים בחיים לא יעבור כי יש יותר מדי ח"כים שיחשבו שהם הבאים בתור :) אני יכול להציע איסור על הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על מי שהוגש נגדו כתב אישום לפחות 30 יום לפני ההכרזה על מועד הבחירות. יואיל המועמד ויסדיר את ענייניו המשפטיים לפני שהוא מבקש מהנשיא להטיל עליו להיות ראש הממשלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע לך, אני מתנגד לאיסור כזה, למרות שאני חושב שזו זכותה של הכנסת. רק נתתי פה תחזית נועזת. מה שכן, נראה לי גם לגיטימי שכנסת שתיבחר אחרי הבחירות החמישיות תשנה קוב את חוק היסוד כך שאפשר יהיה למנות את נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמחזיר אותנו לדיון על זילות חוקי היסוד. אחרי הבזיון של תיקון חוק יסוד הממשלה רק כדי לכבול את נתניהו, שבסוף רק גרם לנו להתעורר עם פרעושים, אני כבר לא יודע איך אפשר לגרום לח''כים להפסיק לזלזל בחוקי היסוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה עם ''זלזול'' בחוקי היסוד. זו פררוגטיבה של הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי יש בינינו הבדל בגישה למהו חוק יסוד. אם הגישה היא שזהו חוק ככל חוק, רק עם כותרת מוזרה, אז אולי אי אפשר לקרוא לחקיקה נמהרת על פי צרכים מקומיים זלזול, לפחות לא זלזול גדול מזה של חקיקה נמהרת של חוק רגיל. וודאי שזו הפררוגטיבה של הכנסת. אבל אם זוכרים את החלטת הררי [ויקיפדיה], אז בכל פעם שהכנסת מחוקקת חוק יסוד היא יושבת כאספה מכוננת, וחוקי היסוד אמורים להתאגד לחוקה. הם ראויים לכבוד גדול מזה של חוק רגיל. נראה שההתייחסות של הכנסת לחוקי יסוד עברה פיחות גדול- בהצעת חוק יסוד: השפיטה מ 1978 מופיעים דברי הסבר אלה (הדגשות שלי): "חוק היסוד המוצע נועד להגדיר את העקרונות החוקתיים שעל פיהם תפעל הרשות השופטת בישראל, והוא צעד נוסף בדרך לכינוס חוקי היסוד לחוקה שלמה אחת." בהצעת חוק הלאום מ 2011 (ואותו ניסוח גם ב 2013) יש כבר נסיגה מהנחרצות של ממשלת בגין:"עיגון אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק-יסוד, יאפשר להגיע בעתיד להסכמה רחבה בכינונה של חוקה שלמה ומקיפה." עדיין קושרים את חוק היסוד בחוקה, אבל לא באופן ישיר. בהצעה לדיון מוקדם של חוק הלאום מ 2015 (זה שהתקבל בסופו של דבר ב 2018) הניסוח כבר שונה לחלוטין. אף מילה על חוקה. "מדינת ישראל הדורשת מיריביה להכיר בה כמדינתו של העם היהודי ומבקשת מתומכיה בעולם גיבוי לדרישתה זו צריכה להיות מסוגלת להכריז בנורמה החקיקתית העליונה הנוהגת בה כי היא עצמה נושאת בגאון את זהותה זו. לחקיקת יסוד כזו תהיה גם השפעה חינוכית רבה במדינה פנימה." נראה לי שהפיחות במעמדם של חוקי היסוד בעיני הכנסת עצמה החל מזמן, אולי בשנות התשעים, אבל עיקרו חל בעשור האחרון. _________ 1 הערת הרגל בתגובה 23633 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה שנעשה RESET, ונחוקק את חוקי היסוד מחדש ברוב מיוחס, עם פסקאות התגברות מתאימות. אז אתייחס אליהם בכבוד, אולי אפילו אקבל שריון שלהם ברוב שבו נחקקו או קרוב אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנאמר ''עולם ישן עדי יסוד נחריבה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם עובר חוק יסוד החקיקה (ברוב גדול מספיק) שקובע שמעכשיו כל שינוי בחוק יסוד דורש רוב מיוחס, זה מבחינתך קרוב מספיק ל„נחוקק מחדש״? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אם הוא ילווה בביטול חוקי היסוד הקודמים או שינויים. אני לא מרוצה מהמצב החוקתי שיש היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכבר דשנו בזה חזור ודוש, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |