בתשובה לab, 07/02/21 17:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"היעילות של החיסונים תוכח רק בשטח, לא בתוצאות מעבדתיות" על מה אתה מדבר? איך אתה חושב שעושים ניסוי לאישור של חיסון? מזריקים לעכברי מעבדה ומחכים לראות אם הם ימותו? לוקחים אלפי (!) מתנדבים מהאוכלוסיה, מחסנים אותם "בשטח" ובודקים אם הם חלו (ואם יש להם תופעות לוואי). השלב השלישי של הניסויים נעשה "בשטח", ולא "במעבדה". היעילות שלהן, לטווח זמן קצר, הוכחה סטטיסטית, ויותר מ-20 מליון בני אדם ברחבי העולם שחוסנו מאז האישור ועד ללפני שבועיים לא גרמו לשינוי של הערכת היעילות. אנחנו בשלב בו אם יתברר שהיעילות של החיסון נמוכה משמעותית מהטענות של היצרנים מדובר בכשל של כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על סטטיסטיקה. הסיבה לירידה בשבועות האחרונים (במדינות ספציפיות שהובילו את העליה בסוץ דצמבר - תחילת ינואר ואת הירידה מסוף ינואר) דווקא די ברורה (כמה שדבר כזה יכול להיות ברור) - תגובות מהירה וחריפה של אותן מדינות שנחשפו למוטציות המדביקות יותר. חיסונים, כרגע, לא ישפיעו משום שברוב המדינות אין מספיק מחוסנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסביר לי כיצד הניסוי המעבדתי מתנהל בניסוי על 50 אלף נסיינים, שאולי אינם מידגם מייצג. זה עדיין ניסוי מעבדתי, אמנם בהיקף גדול, אבל עדיין מעבדתי כי הוא מתמודד עם מספר מוגבל של נסיינים. אופרציה בהיקף גדול עלולה להיות מסובכת לניהול בגלל ההיקף הגדול. לדוגמא: נניח 5 אחוזים מהמתחסנים לא מבינים מה לעשות אם משהו משתבש, כי אין מי שיאמר להם בזמן מה לעשות. זאת בהבדל מהנסיינים שרובם המכריע "דעתנים" שמבינים היטב מה קורה וכן הם יודעים למי לפנות מייד כאשר יש שיבושים. במילים אחרות: מה שקרה בניסוי על 50 אלף איש לא מוכיח לגבי כשלים שיכולים להיווצר באשר נותנים חיסון למיליונים , כאשר השליטה בהתנהגות המיליונים רופפת בגלל מספרם הגדול. בינתיים אני לא בטוח שסיכמו נכון השפעת החיסונים בהיקף גדול, כי רוב מכריע של המתחסנים לא עברו את השלב של "מנה שניה + 10 ימים אחריה+ ימי החמרת סימפטומים". לדעתי רק עוד חודש חודשיים יהיו סיכומים בתנאי שטח לגבי מספר המתאשפזים מבין מהמחוסנים. לגבי הירידה *המפתיעה* של עשרות אחוזים בהדבקויות ברחבי העולם בשבועיים האחרונים — קראתי שעדיין אין למומחים הסבר בטוח לכך. זה שאתה בטוח לגבי הסיבות לא משכנע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוי של 50 אלף בני אדם הוא לא "מעבדתי" בשום הגדרה של המילה. גם המין האנושי כולו הוא "מספר מוגבל של נסיינים". באיזה מדינה 5% מבני האדם הבוגרים "לא מבינים מה לעשות אם משהו משתבש"?! מן הסתם אותם אנשים לא יכולים לקבל רשיון נהיגה או לגדל ילדים... 99.999% מבני האדם יודעים לאן להתקשר למקרה חירום (ואם במקרה אתה לא יודע, בישראל למקרה חירום רפואי - 101). איזה "שליטה" בדיוק אתה חושב שיש לחברות הפארמה על המתנדבים? הם מתנדבים לא עבדים. בשורה התחתונה, המנגנון הזה עובד על תרופות שונות כבר כמה עשורים (מאז אסון התלידומיד), אני לא רואה סיבה להניח שהן לא נכונות. ב-15 לינואר חוסנו בארה"ב יותר מ-12 מליון אנשים ובבריטניה יותר מ-4 מליון. 16 מליון אנשים. מאז עברו שלוש שבועות, זה בהחלט מספיק זמן להסיק מסקנות לגבי מה שאתה קורה לו "השטח" והמסקנות, עד עכשיו, מתיישבות עם המסקנות מהניסויים בשלב השלישי. לגבי ההפתעה - טוב, אם קראת איפשהו, מי אני והעובדות שלי שנעמוד מול יכולת הקריאה שלך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם רוב הטיעונים שלך, למרות שאתה משוכנע ששהצדק איתך, אבל אין לי חשק להכנס לוויכוח ארוך רק כדי "להוכיח שאני צודק". אני מסתפק במה שהצגתי. אסתפק רק בטענה שלי בעניין ה- 5 אחוז שלדעתך היא טענה מופרכת. (המספר 5 אחוז היה מספר רק לסבר את האוזן, הוא יכול להיות 10 אחוז או 3 אחוז). הנה לך שלוש דוגמאות של דוגמיות מה- 5 אחוז שלא יכלו לדאוג לעצמם למרות שכלל לא הייתה חושב עליהם שהם מה- 5 אחוז הללו: דויד אביטן, יהודה ברקן הרב קנייבסקי. לא שאין לי מה לאמר בעניינים אחרים שטענת. רק שאיני חושב שהמשך הוויכוח מצידי יועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסקה השנייה כתבת יפה. בפסקה הראשונה טעית לאורך כל החזית. יש הבדל גדול מאוד בין ניסוי מבוקר לבין תוצאות מן השטח ולו בגלל הפסוק היווני האומר שאי לרחוץ פעמיים באותם מי נהר. פנטה ריי - הכל זורם (משתנה). חבל שלא הצצת לעיסתי. באותה תגובה שלי עליה המלצתי, ניסיתי לתקן את כל הטעויות שעשו כתב ynet וד"ר ענת זוהר בהצגת תוצאות החיסון ממכבי. סוף דבר: על אנשים שעושים עבודה כל כך רשלנית לא הייתי סומך בחישוב עודף מ-5₪. דוגמה להבדלים ספציפיים בתנאי הניסויים: הניסוי בקופ"ח מכבי נערך בתנאי צפיפות נגיף העולה בהרבה על זו של הניסוי המקורי של פייזר. ברור שמדובר במנגנוני הדבקה עם מקדמים מתמטיים שונים. החיסון בישראל נבדק מול מוטציות שלא היו קיימות בזמן הניסוי של פייזר ואפאחד לא יכול להבטיח לך שיעילות החיסון זהה לכל המוטציות. אני, נכון לעכשיו סבור כי א. החיסונים יעילים וההידבקות אצל מחוסנים היא משהו כמו פי 10 פחות מאשר לא מחוסנים (לפי המספרים של מכבי ולאומית). ב. המצב הכללי בבתי החולים לא טוב. יש כנראה כבר סימנים לירידה בתחלואה הקשה ובגיל הח"ק, אבל זו ירידה איטית ומזערית ולגמרי בגבול השגיאה הסטטיסטית. אני לא יודע, אבל סבור שהגורם העיקרי לכך שהשינוי עדיין וכמעט אינו מורגש הוא הוריאנטים החדשים שהאיצו את ההדבקה בקרב המחוסנים והלא-מחוסנים כאחד. יתכן שהתמונה שאנו רואים כעת, או חלקה, הוא תחרות מירוץ בין החיסונים הדוחפים את ההדבקה והתחלואה מטה לבין האבולוציה של הוירוס הדוחפת אותן מעלה. (תרומות אפשריות אחרות לתמונה: תת חיסון אצל ערבים וחרדים, הדבקות במוקדי חיסון, פחות יעילות חיסון אצל המבוגרים, התפוררות הוראות הבידוד). בסופו של דבר, לפני שתושג ירידה דרסטית במספר החולים הקשים החדשים, המופיעים בכל יום, אין מה לדבר על ניצחון החיסונים. בנקודה זאת אנו יוצאים מכלל הדיון התיאורטי ומגיעים למצב הקריטי של המלחמה במגיפה. יש צורך קריטי להאיץ את קצב החיסון, כדי להגיע סופסוף לירידה משמעותית באישפוז לפני שיתפתחו זני וירוס מקומיים אלימים. בגלל התפוררות הסגר ויעילותו, מתחדד הצורך להאיץ את המלחמה בוירוס ע"י חיסון נרחב ומהיר. בנסיבות אלו סובלנות לסרבני חיסון עשוייה להתגלות כטעות פאטאלית. וגם את הפעולה נגדם יש לבצע במהירות ונחרצות לפני שיופיעו תעודות החיסון המזוייפות, הישראלי התחמן ועוה"ד והפוליטיקאים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את התגובה שלך, אם היה לי משהו מועיל להעיר הייתי מעיר. יצרני החיסונים בודקים את היעילות של החיסונים מול כל מוטציה חדשה. העניין הוא שהבדיקות האלה אינן פשוטות1 וזה לוקח זמן. אתמול פירסמה אסטרזניקה שהחיסון שלהם יעיל נגד המוטציה הבריטית ופחות יעיל כנגד הדרום אפריקאית (ושהם מכוונים לספק גירסה חדשה שחסינה למוטציה הדרום אפריקאית בסתיו2). ובקשר למה שאתה סבור: א. אני חייב להודות שהיעילות של החיסון (הסיכוי שלא למנוע הדבקה) פחות מעניין אותי מאשר הסיכוי שלו למנוע מחלה קשה ואשפוז, בינתיים, לפי מה שידוע לנו, מדובר ביותר מי פי 10. ב. יש משהו מוזר בנטיה הישראלית שלא להיות מודע למה שמתרחש מחוץ לישראל. המוטציה הבריטית תקפה את אירלנד (למשל) בתחילת ינואר והגיע לשיא של 7,000 מאובחנים חדשים ביום, שיא שירד בעקבות סגר אגרסיבי. יחסית לגודל האוכלוסיה זה מקביל ל-15,000 חולים חדשים ביום בישראל, מספרים כמוהם לא היו בינתיים (עם סגר הרבה פחות אגרסיבי). אני מסכים שאין עוד מה לדבר על ניצחון החיסונים. היתי אפילו הולך להצהרה יותר קיצונית - כרגע אנחנו מפסידים. העובדה שבמדינות עשירות ומשכילות כמו ארה"ב ובריטניה מחסנות פחות מאחוז מהאוכלוסיה מידי יום, שלא לדבר על צרפת וקנדה (ועל אחת כמה וכמה הודו ואינדונזיה), היא בושה וחרפה. למיטב הבנתי, המחלה הזאת תעלם באחת מארבע דרכים, או ש(1)נצליח לחסן 90% מאוכלוסיית העולם תחוסן לפני שיתפתח מוטציה חסין לחיסונים (וכל מוטציה מוצלחת שלא נצליח לסגור בזמן כמעט מאפסת את התחרות הזאת) או ש(2)תווצר מוטציה חדשה ומוצלחת של הוירוס שגם מדביקה יותר וגם הורגת פחות, או ש(3)נמצא תרופה זולה ויעילה למחלה שגורם הוירוס או ש(4) נפתח חסינות עדר על ידי זה שכולנו נידבק באחת המוטציות. 1 הנה אחד ההבדלים הבולטים בין ניסוי מעבדה לניסוי בתנאי שטח. בניסוי מעבדה, פשוט נותנים להרבה עכברים את החיסון (ולמספר דומה פלסיבו) ואז חושפים את כולם למוטציה ובודקים כמה נדבקים. בניסוי בתנאי שטח אי אפשר לעשות את זה. צריך לחסן הרבה מתנדבים, ואז "לקוות" שהמוטציה שאתה רוצה לבדוק תתקוף באיזורים בהם המתנדבים שלך מתגוררים. אני חושב שזאת הסיבה לפייזר עדיין אין נתונים לגבי היעילות מול המוטציות. 2 אני יודע שקשה לכם להאמין, אבל הזמן הזה ברובו יוקדש לבדיקת יעילות החיסון בתנאי שטח, אני מניח שאת הפיתוח ועבודת המעבדה הם כבר סיימו או יסיימו בימים הקרובים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |