|
||||
|
||||
הלכתי להסתכל, ולמרות המצב הנוכחי הקשה (הגענו בשבוע שעבר למעל 50 נפטרים ביום!) התמונה נראית לי מאוד אופטימית. 1. מעל 80% מבני ה 70 ומעלה כבר התחסנו (וכמעט 70% מבני 60-69). 2. יותר מרבע מהמבוגרים כבר קיבלו את המנה השניה, כלומר שהם כבר עכשיו עם הגנה טובה. 3. למרות שיא חדש במספר המאומתים ביום שני האחרון, הממוצע הנע 7 ימים של המקרים החדשים כבר הפסיק לעלות ביום ראשון. 4. התחלת ירידה בשיעור החיוביים מתוך הבדיקות. זה אחרי שיא מטורף של 10% (בממוצע ארצי!) ביום שני, שרק הראה עד כמה הסגר הזה מחורר. הסעיף הראשון הוא החשוב ביותר בעיני. בעוד שבועיים רוב רובה של האוכלוסיה בסיכון, שהסיכון שלה גדול עשרות מונים מהאוכלוסיה הכללית, תהיה מוגנת. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שיש ביננו מחלוקת עובדתית. מה שאני מציע לעצמנו הוא להיות זהירים בפרשנויות ותחזיות. אני שב ומדגיש את עובדת הבסיס בעיניי: בכל אחד מימות השבוע הקודם היו 150-200 חולים קשים חדשים. אני מניח שזה מייצג את ההפצה לפני 2-3 שבועות. כלומר השפעת החיסונים+סגר רופף יוק. כפרשנות אתה רשאי ליחס זאת לתאוצת ההפצה בגלל הבריטית. שנינו ראינו שהיתה (בשבוע הקודם) התייצבות של מס' הנשאים הפעילים. בהנחה שלא מדובר ביציבות שלפני הקפיצה הבאה, אתה רשאי לפרש זאת כהשפעת חיסון+סגר. השבוע הבא הוא קריטי. אם תהיה צניחה של הח"ק חדשים כאשר מס' הפעילים יציב או יורד מעט, מדובר בחיסון. אם מס' הח"ק ישאר קבוע עם ירידה של ממש בפעילים, מדובר בהשפעת הסגר. אם יקרה הלא-יאומן וההפצה תימשך או תקפוץ הלאה, אזי אפשר למלא עם החיסון את הבריכה בקיסריה וצריך יהיה לשאול מדוע הפעם הסגר לא פעל. |
|
||||
|
||||
>> אם תהיה צניחה של הח"ק חדשים כאשר מס' הפעילים יציב או יורד מעט, מדובר בחיסון. לזה בדיוק אני מצפה. אם זה לא יקרה אנחנו בבעיה רצינית. מן הסתם החיסון לא עובד כמצופה, ואנחנו נשארים עם כמות מאושפזים שהיא כבר ברמה שמסכנת טיפול רפואי אופטימלי. |
|
||||
|
||||
טיפול רפואי אופטימלי? השאלה היא אופטימלי בשביל מי. במערכת בתי החולים בישראל, האופטימליות נמדדת כלפי המערכת. בתי החולים מטפלים בשגרה בכל החולים הפונים אליהם ובהוצאות מינימליות וזה בסדר. הצרה היא שמדובר במערכת רזה יחסית ללא שומנים ורזרבות. ההישג הזה הושג למרות הנורמות העלובות של הניהול בישראל מפני שבתי חולים הם מוסד מאד אלסטי: 2 רופאים יכולים לטפל ב-2 חולים וגם במאה חולים. כפי שרמזת מדובר כאן באיכות הטיפול. כאשר חסרים כח אדם, ציוד, טיפולים ותרופות זה דבר שקשה למדוד, מפני שגם בבתי החולים הכי מצויידים, אנשים נפטרים. בתי החולים בישראל סתומים כבר כמה שבועות. איך זה מתבטא? בניוד חולים בין בתי חולים, בשחרור חולים שהיו צריכים להיות מאושפזים, באשפוז חולים במרתפים ומסדרונות, במחסור בכ"א במחלקות פנימיות רגילות, בניצול יתר של המשתלמים, בשימוש בצוות רפואי לא מיומן במחלקות קורונה (שהוזעקו ממחלקות שפחות עמוסות בימים אלו). את המחיר של כל אלו אפשר יהיה לראות בגל של תמותת יתר שעשוי לחלוף מבלי שמישהו ירגיש בו (חולים לא יכולים למות פעמיים). התקשורת אילפה אותנו לצפות להודעות דרמטיות על קריסה, המייצגות כמעט תמיד דרישות שכר של רופאים ואחיות ולא איזו מצוקת אישפוז חריגה. המציאות של מערכת בריאות חולה היא אחרת. היא מציאות של כשלים בגלל עייפות החומר והרוח, ונתונים סטטיסטיים המתחבאים במחשבים משרדיים. הקטסטרופה לא תתבטא בהודעת סגירת שערים של בתי חולים. היא תתבטא בצניחה שאין לה תאריך סוף של איכות הטיפול שמקבלים החולים. זה בדיוק מה שקורה כבר שבועות ארוכים בבתי החולים של קליפורניה ואצלנו בשבועות האחרונים. |
|
||||
|
||||
מה שאמרת. פשוט נקטתי לשון עדינה. |
|
||||
|
||||
אכן, ולגבי (3.) - ההליוציניקנים יתמהו על המקריות המופלאה שבה שיא חריג בסביבתו היה בדיוק ביום שבו צריך היה להחליט על הארכת הסגר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |