בתשובה להפונז, 02/01/21 9:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זמן קצר לאחר מלחמת יום כיפורים קראתי מאמר של יובל נאמן שבו הוא מנסה להוכיח (ועד כמה שזכור לי גם הצליח), שהרכבת האווירית שהגיעה בסוף ימי המלחמה לא הספיקה להשפיע על מהלכיה, ולכן לדעתו הרכבת האווירית לא הצילה את מדינת ישראל. מה שכן נכון הוא שכאשר המבצע הזה אורגן, המצב היה לא משהו, ולא היה ברור איך זה יסתיים, ומבחינה זאת טוב היה לארגן את הרכבת האווירית הזאת. אבל זה נכון שהיו אחרים שחשבו אז אחרת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שצטטת מיובל נאמן זה מה שמקובל כקונצנסוס אצל רוב החוקרים והכותבים על 1973. כאשר משלוחי הרכבת האוירית הגיעו לארץ, המצב בחזיתות כבר השתפר בהרבה. חלק קטן מן המשלוחים הספיק להגיע לקווי החזית ולהשתתף בלחימה ובוודאי היתה לו השפעה מסויימת על מהלך המלחמה. אבל חלק גדול מן הציוד הגיע לארץ לאחר הפסקת האש וחלק עוד יותר גדול לא הספיק להגיע לחזית. מה שפחות בקונצנסוס, אבל קראתי במספר ספרים, הוא שמטרת המתקפה או לפחות מטרתו של סאדאת, כלל לא היתה להגיע לת"א או לחיפה, אלא לשבור את הקיפאון המדיני שהשתרר מאז ההסכמים שלאחר מלחמת ההתשה ולהכריח את ישראל לשבת לשולחן המו"מ על החזרת שטחים, מה שסירבה לעשות בשנים שלפני כן. המצרים גם דחו הצעה אמריקאית להפסקת אש וגם ניסו להמשיך להתקדם מן הקוים אליהם הגיעו ונהדפו (בעיקר מפני שיצאו מאזור הגנת הטילים שלהם, מה שאפשר לחה"א להכות בהם). מה שלא ברור הוא, אם פעלו לפי תכנית מוכנה מראש או שהיה זה פשוט ניסיון לנצל הצלחה. מיד לאחר כישלון המתקפה המצרית, הרמטכ"ל המצרי (שמו היה נדמה לי שאזלי) הודח והוחלף ע"י גמאסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת לגבי כוונות סאדאת הוא גם מה שידוע לי. מסתבר שכמו שאנו הופתענו מהמפלה בתחילה המלחמה כך הוא הופתע מגודל הצלחת צבאו בתחילת המלחמה, ולא היו לו שום תכניות להתקדם הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנרי קיסינג'ר, (שהיה אז יו''ר המל''ל) כתב שהיה זה הוא שעיכב את יציאת הרכבת האוירית, תוך שהוא מפיל את האשמה על קספר ויינברגר שר ההגנה. הוא כתב שהוא לא רצה שהניצחון הישראלי יהיה כל כך מכריע שהם יגיעו ''לא מבושלים'' למו''מ. מה שלא ברור לי זה אם המודיעין האמריקאי היה כל כך טוב שהם כבר ידעו שהמצב לא כל כך נואש כפי שחשבו בישראל או שהמודיעין שלהם היה כל כך גרוע שהם כלל לא ידעו עד כמה המצב קשה לישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמור מזה - הלחץ האמריקאי הבלתי מתפשר (שלא לומר וטו) היה גורם מכריע בהחלטה לא לעשות מתקפת מנע גם כשהיה ברור שהמלחמה בלתי נמנעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כןלכם פספסתם את הנקודה שלי, לפיה *אפילו* אם הרכבת האוירית היתה משמעותית לנצחון וגולדה היתה האחראית לה, זה לא היה מלבין ולו כזית את חטאיה וכשלונותיה לפני ולאורך המלחמה. וכמשל כן הנמשל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |