בתשובה לאריק, 02/01/21 1:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל מילה בסלע. אחרי כל זה, קשירת הכתרים לראש הממשלה על מבצע החיסונים (שאכן מתנהל היטב, גם בזכות קופות החולים) נשמע לי כמו שירי הלל לגולדה מאיר על הגעת הרכבת האוירית מארה''ב שהוציאה את צה''ל מהבוץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החיסונים מתבצעים מהר רק בזכות פרישת קופות החולים שמאורגנות מזה עשרות שנים למתן חיסונים להמונים. גם בתי החולים מאורגנים למיבצע כזה כי יש להם מקום וצוותים שמורגלים במתן טיפול רפואי להמונים. אם כי בתי החולים לא בטוח שמאורגנים לדיווח מסודר, חשש לטעויות. אילו החיסונים היו באירגון ישיר של המדינה היה מובטח הבלגן הרגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתן לשנאה לעוור את עיניך. אני בהחלט זוקף את הכמות הגדולה של החיסונים שקיבלנו לזכותו של נתניהו, ונתניהו בלבד. זה מסוג הדברים שאנחנו מצטיינים בהם. משימה נקודתית של לכבוש את הפיסטין. כמו חטיפת הרדאר באי שדואן, מבצע אנטבה וכד'. אבל לנהל מדינה זה ענין אחר. כנראה לא מעניין מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסת את האנלוגיה שלי. אולי גם הרכבת האוירית היתה בזכות גולדה. אז מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> חטיפת הרדאר באי שדואן אני חושב שאתה מתבלבל בין מבצע תרנגול 53 [ויקיפדיה] שבו צה"ל חטף רדאר, לבין מבצע רודוס [ויקיפדיה] שהתרחש באי שדואן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. חיברתי בטעות שניים. התכוונתי לתרנגול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמן קצר לאחר מלחמת יום כיפורים קראתי מאמר של יובל נאמן שבו הוא מנסה להוכיח (ועד כמה שזכור לי גם הצליח), שהרכבת האווירית שהגיעה בסוף ימי המלחמה לא הספיקה להשפיע על מהלכיה, ולכן לדעתו הרכבת האווירית לא הצילה את מדינת ישראל. מה שכן נכון הוא שכאשר המבצע הזה אורגן, המצב היה לא משהו, ולא היה ברור איך זה יסתיים, ומבחינה זאת טוב היה לארגן את הרכבת האווירית הזאת. אבל זה נכון שהיו אחרים שחשבו אז אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שצטטת מיובל נאמן זה מה שמקובל כקונצנסוס אצל רוב החוקרים והכותבים על 1973. כאשר משלוחי הרכבת האוירית הגיעו לארץ, המצב בחזיתות כבר השתפר בהרבה. חלק קטן מן המשלוחים הספיק להגיע לקווי החזית ולהשתתף בלחימה ובוודאי היתה לו השפעה מסויימת על מהלך המלחמה. אבל חלק גדול מן הציוד הגיע לארץ לאחר הפסקת האש וחלק עוד יותר גדול לא הספיק להגיע לחזית. מה שפחות בקונצנסוס, אבל קראתי במספר ספרים, הוא שמטרת המתקפה או לפחות מטרתו של סאדאת, כלל לא היתה להגיע לת"א או לחיפה, אלא לשבור את הקיפאון המדיני שהשתרר מאז ההסכמים שלאחר מלחמת ההתשה ולהכריח את ישראל לשבת לשולחן המו"מ על החזרת שטחים, מה שסירבה לעשות בשנים שלפני כן. המצרים גם דחו הצעה אמריקאית להפסקת אש וגם ניסו להמשיך להתקדם מן הקוים אליהם הגיעו ונהדפו (בעיקר מפני שיצאו מאזור הגנת הטילים שלהם, מה שאפשר לחה"א להכות בהם). מה שלא ברור הוא, אם פעלו לפי תכנית מוכנה מראש או שהיה זה פשוט ניסיון לנצל הצלחה. מיד לאחר כישלון המתקפה המצרית, הרמטכ"ל המצרי (שמו היה נדמה לי שאזלי) הודח והוחלף ע"י גמאסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת לגבי כוונות סאדאת הוא גם מה שידוע לי. מסתבר שכמו שאנו הופתענו מהמפלה בתחילה המלחמה כך הוא הופתע מגודל הצלחת צבאו בתחילת המלחמה, ולא היו לו שום תכניות להתקדם הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנרי קיסינג'ר, (שהיה אז יו''ר המל''ל) כתב שהיה זה הוא שעיכב את יציאת הרכבת האוירית, תוך שהוא מפיל את האשמה על קספר ויינברגר שר ההגנה. הוא כתב שהוא לא רצה שהניצחון הישראלי יהיה כל כך מכריע שהם יגיעו ''לא מבושלים'' למו''מ. מה שלא ברור לי זה אם המודיעין האמריקאי היה כל כך טוב שהם כבר ידעו שהמצב לא כל כך נואש כפי שחשבו בישראל או שהמודיעין שלהם היה כל כך גרוע שהם כלל לא ידעו עד כמה המצב קשה לישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמור מזה - הלחץ האמריקאי הבלתי מתפשר (שלא לומר וטו) היה גורם מכריע בהחלטה לא לעשות מתקפת מנע גם כשהיה ברור שהמלחמה בלתי נמנעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כןלכם פספסתם את הנקודה שלי, לפיה *אפילו* אם הרכבת האוירית היתה משמעותית לנצחון וגולדה היתה האחראית לה, זה לא היה מלבין ולו כזית את חטאיה וכשלונותיה לפני ולאורך המלחמה. וכמשל כן הנמשל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |