בתשובה לדב אנשלוביץ, 01/01/21 17:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לנוכח העליה בתחלואה למרות הסגר, אנו שומעים שני קולות שמביאים שתי גישות. הגישה הראשונה היא גישתה של הגברת שאשה ביטון1 שאומרת, בראיון ששמעתי לפני מספר ימים: רואים שהסגר לא עוזר. לכן צריך לבטל אותו. הגישה השנייה היא גישתו של ראש הממשלה שלפי דיווחים מאתמול הוא בעד הטלת מגבלות נוספות על הציבור למשך כמה ימים, לנוכח העלייה בתחלואה. אני, כמובן, מתנגד לגישה הראשונה, אבל גם מסתייג בנקודת זמן זו מהגישה השנייה. הסגר הוטל ב 26 בדצמבר. אנו נמצאים, אם כך, חמישה ימים בתוך הסגר הזה. ואנחנו כבר למודי ניסיון. עברנו את הגל השני עם מספרי חולים גבוהים, וניתן ללמוד הרבה מהתבוננות בגרפי התחלואה בתקופתו. הסגר השני, המאד מוצלח, הוטל ב 17 בספטמבר. התבוננות בגרף החולים בפועל2 מלמדת שתחילה של ירידה בתחלואה החלה רק ב 2 באוקטובר. כלומר שבועיים אחר כך. וזה לא רק אצלנו, כך היה גם באוסטריה ובמדינות אחרות באירופה. חמישה ימים אחרי הטלת הסגר המוצלח ההוא לא ניכר שום דבר בגרף החולים בפועל שהייתה לו איזו השפעה. לכן מהעובדה שאין אנו רואים היום שום השפעה לסגר אי אפשר להסיק שום מסקנה, וצריך לחכות עד ה 10 בינואר. אני חושב שסגירתם של הקניונים חנויות הרחוב והשווקים כן צריכה לתת את אותותיה, אם כי לא ברור אם יהיה די בכך, ולכן אי אפשר להסיק שום מסקנה עד אז ופשוט לחכות. איני רוצה כלל להתייחס לגישתה המטומטמת של שאשה ביטון, אבל נראה לי שבטרם מטילים מגבלות נוספות על הציבור צריך לראות מה קורה עם הגרף אחרי ה 10 בינואר, ואז להחליט על ההמשך. אבל אם ראש הממשלה ביקש להטיל סגר חמור יותר מלכתחילה ונמנע מכך רק עקב אי יכולתו לעמוד בלחצים, והוא מנצל עכשיו את העליה בתחלואה כדי לחזור לתכניתו המקורית, אז כן אפשר להבין את צעדו זה. ומי שתולה את תקוותו בחיסונים, לדעתי השפעתם תורגש רק בפברואר. ויש לנו חודש שלם שבו עלינו לדאוג שלא נצא ממנו בשן ועין. 1 אני ממש שונא את האישה הזאת בגלל הנזק שהיא גורמת. איני זוכר דמות מקרב הפוליטיקאים שמביאה אותי לתחושה כזאת, למעט כמה מחברי כנסת מהרשימה המשותפת שתומכים בטרור. 2 מומלץ להתבונן ישירות בגרף הזה ולא בהעתק שלו בגרפים שאני מפרסם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שלסגר הנוכחי אין השפעה גדולה על התחלואה משום שהוא לא מוחל ברצינות על שני המיגזרים הסוררים, החרדים והערבים. עם זאת, אם שני המיגזרים הסוררים יסגרו את עצמם באופן וולונטרי, בגלל שהציבורים באותם מיגזרים חוטפים הגדלת תחלואה, אולי הסגר יהיה נקודת מפנה שם. לגבי המיגזר החילוני, בגדול התחלואה לא גבוהה במיוחד. לפי אומדן שלי יש שם 3 אחוז נשאים בכל נקודת זמן, כמו כן אזרחים ברמת סיכון גבוהה מסתגרים מרצונם. לא חושב שיש במיגזר החילוני יותר מ- 20 אחוז מהמאושפזים, הסגר הכפוי במיגזר החילוני מיותר (חוץ אולי מהתלמידים בגיל 10 ומעלה שעלולים להפיץ קורונה לבני משפחתם וקרובים). במקום להתעסק בסגרים צריך: 1. למצוא דרכי תמיכה למעוטי יכולת בקטע של חימום הבית וביגוד חם. התקציב נמוך וצריך רק אירגון. 2. במקום הוראה פרונטלית או זום צריך היה מזמן למצוא שיטות הוראה מוצלחות יותר באמצעות ספרים, אינטרנט, משחקים. לגבי 2. למשל, אפשר ללמוד אנגלית קלה ביעילות ללא הוראה (דרך שמיעת שידורי VOA או הקראת סיפורים באנגלית מדורגת, או לימוד מילים באמצעות שירים בקריוקי). (אפשר לצרף לכל סיפור באנגלית מדורגת glossary). אם משלבים הוראה זה בעיקר בניית מערך בחנים שבודקות את קליטת הבנת מילים. למידת דקדוק של השפה האנגלית ולימוד מתמטיקה אינם ניתנים להוראה דרך האינטרנט חוץ מאשר לתלמידים חזקים. לא עכשיו הזמן להתעסק בפתרונות, בזה יש לטפל בעתיד. שאר מקצועות הלימוד לא חשובים במיוחד, חבל להתעסק בהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |