 |
|
 |
||
|
||||
 |
"שאינו מבין שירה", כלומר - רוב המגיבים שהצהירו שלא הבינו את השיר. נראה שסף היכולת ברשת צומצם אף יותר מסף היכולת מחוץ לה. אפילו קהילה עדכנית ומתעדכנת אינה מוכנה "לעצור" על רקע הרשת והלקשיב, יותר מאשר *לצרוך* מידע - להתרפק עליו. חבל שרוב התגובות לשירה באייל, בין אם שירה "מובנת" או "לא מובנת" (הגדרות מגוחכות! כמו לומר על אדם "אדם טוב" או "אדם רע" - היש אדם כזה בכלל?) הן בגדר תגובות בלבד, ולא בגדר פיתוח השיח סביב השיר סביב שירה וסביב פרסום שירה ברשת ותרבות הספרות ברשת, באייל ובדג. האייל, כפי שהכרתי אותו עד כה, הוא שלוחה נהדרת של ענייני דיומא, מקום ליצור שיח; אל תהפכו אותו לשן טוחנת של מידע לעוס, השאירו אותו חופשי למוחות החופשיים, העיסוק בשירה אינו פחות-ערך מעיסוק בפיגוע - במילותיה של סיון בסקין - "שניהם מזכירים את המוות". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא תבואו אתה וחבריך המשוררים ותדונו בשיר כאן כדי להעשיר את השיח. מה לך, אישית, יש להגיד על השיר הזה? שמש דוגמא, ספר, שנדע. פתח את פיך ויאירו דבריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לחלוק עליך, תומר. שיר אינו פקק תנועה: הוא לא דבר מעצבן שחייבים לעבור כדי להמשיך הלאה. השיר הזה, כפי שאני רואה אותו, חסר את הקוהרנטיות הבסיסית שתשמש בסיס לדיון. אפשר לחלץ ממנו שיח או מסקנות אך זה יהא מתוך אילוץ. אני לא חושב שאתה יכול לדרוש מן הקוראים להיות חסרי םניות או טעם אישי ולדון בדברים שהם לא רק לא מבינים אלא גם לא אוהבים. זה לא אומר דבר על יכולתם, אולי זה כן אומר משהו על טעמם. אני אישתית מסתייג מאוד מן השיר ויש לי דברים רעים מאוד לומר עליו אבל אני לא אעשה את זה, כי איני נוהג לבקר לרעה. כשיש לי משהו טוב לומר אני אומר אותו וכשאין לי אז אני שותק. לא אני אהיה זה שהורס למשורר את היום או את השבוע. ולכן אני לא אעורר פה דיון מאריך בפגמיו של השיר הזה אף כי זה היה יכול להיות מאוד מעניין. מה שכן, אני אנסה בכל זאת להציג פה איזו הבנה שלי את השיר, בל זה יהא בהודעה אחרת כדי שיהיה לי השיר מול העיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר פה, אז שנה את הסגול של ''נמצאת'' לצירה, ושים דגש בת''ו של ''מכתמים''. (אמרת פעם שתלונות על הניקוד יש להפנות למערכת ולא למנקד. אז הנה, אני מפנה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר פניות לעורך - אולי אפשר לפטור את מדור השירה מהגזירה החדשה שלפיה המאמר (במקרה הזה - השיר) אינו מופיע כאשר מבקשים לראות רק תגובות חדשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ברצונך לראות את כל המאמר + התגובות החדשות, לחץ על הקישור "הסיפור המלא" מתחת למאמר ה"סגור" (מתוך עמוד המאמר, לא מהעמוד הראשי. לחיצה מהעמוד הראשי תציג גם את כל התגובות, לא רק את החדשות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, שיהיה. אבל צריך להודות, זה לא ממשק משתמש אינטואיטיבי כאשר אותו ''כפתור'' מבצע שתי פעולות שונות, בהתאם למיקומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך אתה מצפה ממני "להתרפק על שירה"? הרוצה אתה אולי לשמוע תשבוחות עד בלי די על איכותו המדהימה של השיר? ואם לא אהבתי? נכון, יש מקומות ברשת בהם כל יצירה שתפרסם תזכה לתגבות אוטומטיות של "אדיר!", "נהדר!", אתה מה זה מוכשר..." וכן הלאה. זה מה שאתה רוצה לקבל? במקומך, לא בכך הייתי חפץ. אם לא תשבוחות אוטומטיות, מה כן, דיון? איך ניתן להתדיין על משהו שאף אחד לא יכול להבין, בהגדרה? על יצירה השואבת מעולם המושגים של כותבה, והיא בלתי קומיוניקטיבית, ובלתי ברורה לכל מי שמחוצה לו? אפילו 70 הברות אין בשיר הזה, כמה הברות אתה מצפה שיהיו בדיון? לא, כדי שיהיה דיון חייבת להיות שפה משותפת. אם יפורסם כאן שיר של רחל, נניח, כולנו לפחות נבין את המילים והקשרן. שים כאן פואמה של טשרניחובסקי, ותראה איזה דיון יצמח. ולסיכום, כאשר אני עומד במוזיאון, ומביט בתמונה, אני לא פוצח עליה בדיון. אולי אני מבין אותה, אולי לא. אולי אני אוהב אותה, אולי לא. אבל הדברים האלו הם דברים אינדיבידואליים, וככאלו אין להם יותר מדי קיום מחוץ לעצמי-שלי. אם אתה רוצה שאסביר לך את תחושותי בדיוק לגבי השיר הזה (או כל שיר אחר), בבקשה תאר לי קודם מה טעמו של תפוח-עץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את ריחו (הנוזלי) של תפוח יקשה עליך לתאר לי. אבל כאשר אתה אומר ''תפוח'' מצטיירת לי תמונה של התפוחים שאני מכיר. כאשר אתה אומר ''תפוח סגול'' מתחברות לאסוציאציות שלי של ''תפוח'' האסוציאציות שלי של ''סגול''. כל התקשורת האנושית מבוססת על התקווה שיש לנו מערכת דומה של האסוציאציות. אם תבחר לומר ''דפי התפוח הלבנים רפרפרו בערימות החתחתים'' יתכן שזה דימוי שלך ברור, ששאוב מתוך עולם הערכים שלך - אבל הסיכוי שהמשמעות שלו לגבי תהיה דומה למשמעות שאתה נותן לו (אם בכלל תהיה לכך משמעות לגבי) קלושה ביותר. וזה בדיוק השיר הזה. לך הוא ברור. לי לא. לא נראה לי כאילו ניסית להעביר אלי תחושה או מצב כדי שגם אני אבין אותן. לא, דברת בשפה הפרטית שלך, שבעוד שהיא לגיטימית, ויתכן אף עשירה ובעלת ערך - היא כתובה מראש בשפה שאני לא דובר. את שפתו של השיר הזה אני איני דובר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |