בתשובה לצפריר כהן, 05/09/20 22:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את הרישא דב כבר יודע מ תגובה 723413 . זה לא ממש מונע ממנו להמשיך להפיץ את השקר, שעבר הכשרה בטענה הניצחת "אותו דבר גֶפן גָפן". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע, לדעתך, מצא בית המשפט העליון לצטט מתוך ה"הסדר" בדיוק את המגבלות של ההפגנה? הרי הוא היה יכול לומר בפשטות: "מותר לכם, כפי שסכמתם". אומר לך מה שאמרתי לצפריר. בצטטו את התנאים המגבילים מציב בית המשפט מעין מתכונת איך לערוך הפגנה מול בית ראש הממשלה, וזה החלק העיקרי והחשוב בפסק הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט "בצטטו את התנאים המגבילים מציב בית המשפט מעין מתכונת איך לערוך הפגנה מול בית ראש הממשלה, וזה החלק העיקרי והחשוב בפסק הדין" הוא הבעת דיעה, אבל אתה מתייחס לדיעה זאת כאילו היא עובדה, מה שמאפשר לך להמשיך בהפצת השקר לפיו "את המתכונת כיצד להפגין נגד ראש ממשלה נתן בג"ץ" ( תגובה 723404 ) במצפון נקי. גם האפשרות שמשהו השתנה בתפיסה השיפוטית באותן 23 שנים מאז הפסק ההוא, ושאותו משהו לא שייך בכלל לשאלת הצד המפגין והצד המופגן לא נתפסת אצלך כאפשרות (או אולי כן אבל בעיניך אם בית המשפט העליון אינו מקובע בפסיקותיו זה רע באותה מידה, כי שינויים ב*פרשנות* החוק אינם נעשים תחת הפיקוח של הכנסת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלים מתוך פסק הדין לפיהם בארגון ההפגנה צריך להתחשב בראש הממשלה משפחתו והשכנים, הם מלים של השופטים ולא של ההסדר. וכשהם בוחרים במלים האלה ומצטטים מתוך ההסדר את התנאים המותרים, זה די ברור שהם מציבים מתכונת להפגנות. אגב, השקר הוא בעתירה, או רק אצלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כבר התחשבות, כי בניגוד לשנת 1993, לא מבקשים להפגין לו מול הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ויכוח על ''צריך להתחשב''. הויכוח הוא עד כמה אותו צורך אמור להשפיע, ועל השאלה אם הנושא כבר הוכרע. כפי שצפריר מעיר לך פעם אחר פעם, ההפגנות היום לא נעשות בסמוך למקום מגוריו של רה''מ (לפחות בבלפור. אני לא יודע על קיסריה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ועוד בסעיף „צריך להזכיר״: עם כמות המימון הציבורי שנתניהו מקבל על המעון בקיסריה, הרי מדובר כבר על מעין מעון רשמי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מתחם רחוב עזה בן מימון שנקבע בזמנו לפי ה"הסדר" קרוב יותר לבית ראש הממשלה מהמקום שבו נערכות ההפגנות היום? פשוט איני מתמצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרחובות עזה ובן־מימון נפגשים בתחילתו של רחוב בלפור. בן־מימון הוא רחוב קצר שמוליך משם עד לכיכר פריז. כיום המחאה מתמקדת ברחוב בן מימון ולעיתים זולגת מזרחה לכיכר פריז. רחוב עזה חסום ושמור למפגיני ימין. בין מתחם מפגיני רל״ב למקום מפגיני ר״ב יש שטח הפקר מול הכניסה לרחוב בלפור (שם נמצאים שוטרים), אולם זה אינו שטח ניטרלי לחלוטין כי קיר המחסום של רחוב בלפור מעוטר כולו בשלטי תמיכה בנתניהו (מה שמחזק את הרושם של „מצודת בלפור״). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלאמר, למעשה, המצב הפוך לחלוטין? אתה מנסה להגיד לנו שהמצב בשטח הוא שהאיזור ליד בלפור הוא איזור של מבצר פוליטי לא ניטרלי בו יש שלטים ותמיכה בראש הממשלה ושמשטרת ישראל שומרת על האיזור הזה במצב זה (נקי ממפגיני רל״ב ומלא בסיסמאות תמיכה בראש הממשלה) כחלק ממדיניות המשטרה?! נראה לי שההתנגשות בין המשטרה לבין המפגינים היא מדיניות מכוונת, למרות שביבי-אוחנה לא באמת חושבים שהם יצליחו לנצח את המחאה בדרך זאת. הכניסה במפגינים היא ״לשמה״ ולא כדי לנצח את המפגינים על ידי דיכוי המחאה. אין דבר טוב יותר לנתניהו מאשר ליצור מצב שמשכנע את המתנגדים לו בנרטיב שהוא עצמו מקדם מאז החקירות: שמשטרת ישראל איננה גוף נייטרלי ושומר חוק. לכן, אין לו צורך בכך שהמשטרה תצליח לדכא את המחאה. מספיק למטרותיו שהציבור המפגין יתמרמר על התנהגות המשטרה. הצדדים מתנגשים זה בזה והנאשם בפלילים נהנה מהכאוס. בקיצור: המטרה של האנרכיסט מבלפור היא לא שימוש יעיל במשטרה, אלא ביזוי המשטרה ושלטון החוק. אם הפיקוד של המשטרה לא יבין שמנצלים אותם ומבזים אותם, זה יגמר רע. ״שיסיתי שיסיתי שיסיתי...״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בדיוק מהסיבה הזו אני לא מרוצה מהמפגינים שפותחים חזיתות מיותרות מול המשטרה. לדוגמה: הצעדות לבלפור. המשטרה נמצאת במצב עדין ותמיד ימצאו מי שיגנו את פעולותיה. בהפגנות המקומיות שלנו אנחנו מקפידים להחמיא למשטרה, כי זה חשוב. קל לראות את המקרים שהשוטרים מפשלים וקל להתעלם מהעבודה הסיזיפית שלהם לשמירת הסדר. כולל דברים שאני לא בהכרח מקבל, אבל מסכים לקבל את שיקול הדעת של המשטרה (נקודה קטנה: איסור על לוליינות עם ציוד אש. גם כאשר המפעילים הם אנשים מיומנים). אז צריך לדאוג לא לעצבן את השוטרים ללא סיבה טובה. כדי שכשיש סיבה טובה, זה יהיה לגיטימי לעצבן אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה. צ׳מע - כשהג׳וקר שולט בגותהאם והמשטרה מקבלת ממנו פקודות, לך תשכנע את ההמונים לגבי דרכים יעילות, מחושבות ואסטרטגיות לניהול מחאה. גנצי העציץ ותומכיו האטומים נתנו לג׳וקר את המפתחות לעיר ויש לו את כל הכלים להמשיך את התיאטרון הזה עד למשפטו (ותוך כדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנצי אינו עציץ. כאשר היה צריך לעשות לביתו (בחברת המימד החמישי), הוא לא היה כזה עציץ. ומצביעיו אינם אטומים יותר מיתר המצביעים. רובם פשוט בחרו במה שנראה להם הבחירה הפחות רעה. בדיעבד התברר שחכם גדול או פוליטיקאי מצליח הוא לא. זו ממש לא הפעם הראשונה שזה קורה וגם לא האחרונה. דוקא בתקופה האחרונה, כאשר הוא מגלה עייפות ולא ממש בא לו ללכת לביה''ס, הוא די מעורר הזדהות. אולי כפי שלמדנו במשחקי הכס, האיש הראוי לכס המלכות הוא זה שלא כל כך רוצה בו ולא מוכן לעשות כל דבר כדי לזכות בו. (נו לא ממש תיאור מתאים לגנץ, אבל הוא אולי הכי קרוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית יש מספיק ניסיון טוב עם המשטרה. אני אישית משתדל לנסות להיות כמה שיותר קונסטרוקטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסיקה מלפני 15 שנה הותר רק ל 500 מפגינים לשהות ברחוב בן מיימון, ורוב הקהל היה צריך להתרכז ליד בית הכנסת הגדול ברחוב המלך ג'ורג'. היום שוב המגבלה הזאת לא קיימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: מה היה לפני 15 שנים? או שאתה מתכוון לפסיקה על ההפגנה משנת 1993 (או 1994?), כלומר יותר מ־25 שנים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |