בתשובה לצפריר כהן, 06/09/20 16:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כלאמר, למעשה, המצב הפוך לחלוטין? אתה מנסה להגיד לנו שהמצב בשטח הוא שהאיזור ליד בלפור הוא איזור של מבצר פוליטי לא ניטרלי בו יש שלטים ותמיכה בראש הממשלה ושמשטרת ישראל שומרת על האיזור הזה במצב זה (נקי ממפגיני רל״ב ומלא בסיסמאות תמיכה בראש הממשלה) כחלק ממדיניות המשטרה?! נראה לי שההתנגשות בין המשטרה לבין המפגינים היא מדיניות מכוונת, למרות שביבי-אוחנה לא באמת חושבים שהם יצליחו לנצח את המחאה בדרך זאת. הכניסה במפגינים היא ״לשמה״ ולא כדי לנצח את המפגינים על ידי דיכוי המחאה. אין דבר טוב יותר לנתניהו מאשר ליצור מצב שמשכנע את המתנגדים לו בנרטיב שהוא עצמו מקדם מאז החקירות: שמשטרת ישראל איננה גוף נייטרלי ושומר חוק. לכן, אין לו צורך בכך שהמשטרה תצליח לדכא את המחאה. מספיק למטרותיו שהציבור המפגין יתמרמר על התנהגות המשטרה. הצדדים מתנגשים זה בזה והנאשם בפלילים נהנה מהכאוס. בקיצור: המטרה של האנרכיסט מבלפור היא לא שימוש יעיל במשטרה, אלא ביזוי המשטרה ושלטון החוק. אם הפיקוד של המשטרה לא יבין שמנצלים אותם ומבזים אותם, זה יגמר רע. ״שיסיתי שיסיתי שיסיתי...״ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בדיוק מהסיבה הזו אני לא מרוצה מהמפגינים שפותחים חזיתות מיותרות מול המשטרה. לדוגמה: הצעדות לבלפור. המשטרה נמצאת במצב עדין ותמיד ימצאו מי שיגנו את פעולותיה. בהפגנות המקומיות שלנו אנחנו מקפידים להחמיא למשטרה, כי זה חשוב. קל לראות את המקרים שהשוטרים מפשלים וקל להתעלם מהעבודה הסיזיפית שלהם לשמירת הסדר. כולל דברים שאני לא בהכרח מקבל, אבל מסכים לקבל את שיקול הדעת של המשטרה (נקודה קטנה: איסור על לוליינות עם ציוד אש. גם כאשר המפעילים הם אנשים מיומנים). אז צריך לדאוג לא לעצבן את השוטרים ללא סיבה טובה. כדי שכשיש סיבה טובה, זה יהיה לגיטימי לעצבן אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה. צ׳מע - כשהג׳וקר שולט בגותהאם והמשטרה מקבלת ממנו פקודות, לך תשכנע את ההמונים לגבי דרכים יעילות, מחושבות ואסטרטגיות לניהול מחאה. גנצי העציץ ותומכיו האטומים נתנו לג׳וקר את המפתחות לעיר ויש לו את כל הכלים להמשיך את התיאטרון הזה עד למשפטו (ותוך כדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנצי אינו עציץ. כאשר היה צריך לעשות לביתו (בחברת המימד החמישי), הוא לא היה כזה עציץ. ומצביעיו אינם אטומים יותר מיתר המצביעים. רובם פשוט בחרו במה שנראה להם הבחירה הפחות רעה. בדיעבד התברר שחכם גדול או פוליטיקאי מצליח הוא לא. זו ממש לא הפעם הראשונה שזה קורה וגם לא האחרונה. דוקא בתקופה האחרונה, כאשר הוא מגלה עייפות ולא ממש בא לו ללכת לביה''ס, הוא די מעורר הזדהות. אולי כפי שלמדנו במשחקי הכס, האיש הראוי לכס המלכות הוא זה שלא כל כך רוצה בו ולא מוכן לעשות כל דבר כדי לזכות בו. (נו לא ממש תיאור מתאים לגנץ, אבל הוא אולי הכי קרוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית יש מספיק ניסיון טוב עם המשטרה. אני אישית משתדל לנסות להיות כמה שיותר קונסטרוקטיבי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |