בתשובה ליובל נוב, 08/08/20 14:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מן הראוי היה שכל מי שמכיר ישראלי שנוסע בפעם הראשונה לארה"ב ומתכוון לנהוג שם יטמיע בו את כללי ההתנהגות: שוטר אמריקאי לא כורז לך לעצור. די בכך שהוא מדליק את המהבהבים כשהוא נוסע מאחוריך, והוא מצפה לעצירה מיידית - לא "כשאמצא מקום נוח לעמוד" או משהו מעין זה. אל תצא מהרכב, שב עם הידיים על ההגה עד שהוא יגש אליך. אם יש אנשים נוספים (ובמיוחד גברים) כדאי מאד שגם הידיים שלהם תהיינה גלויות. חשוב לתקשר אתו: כשאתה רוצה לעצור תאותת כדי שהוא ידע שהבנת אותו. כשהוא מבקש רשיונות, אם אתה במקרה צריך להוציא אותם מתיק או תא כלשהו כדאי להבהיר לו שזה מה שאתה עושה. אם קיבלת קנס או דו"ח אל תתווכח ואל תנסה להתחמק מהתשלום. ויכוח עלול לגרום להחמרת הסיטואציה, אי-תשלום עלול להתנקם בך קשות בביקור הבא בארה"ב. בחברה שבה עבדתי פעם סופר על מקרה ששוטר עצר מישהו שהיה בנסיעה בארה"ב על מהירות באיזו עיירה נידחת. הבעיה היתה שהיה צורך להביא אותו בפני השופט המקומי, הארוע התרחש בשבת והשופט יעבוד בפעם הבאה רק ביום ב'. האיש אמר לשוטר שהוא לא יוכל להשאר עד אז כי יש לו טיסה - ומייד נחשד כמי שמנסה לחמוק מעונשו ונדרש להתלוות לשוטר אל תא המעצר המקומי... לי לא היתה היתקלות משמעותית עם שוטרים אמריקאים (רק עם ריינג'רים בפארק לאומי, שזה מבחינה מסוימת חמור יותר כי כל עבירה בפארק לאומי היא עבירה פדרלית - אבל בסוף לא קיבלתי דו"ח). מה שכן, בטיול כשהייתי מאד צעיר ותפרן היתה לנו נטיה לישון ברכב כדי לחסוך את עלויות הלינה. ערב אחד התקרבנו לניו-יורק וקיווינו שנוכל לישון שם אצל מכרים, אבל שיחת טלפון למכרים לא העלתה הזמנה למרות נסיונות הדייג שלנו. מדינת ניו-יורק היא אחת המדינות היחידות בארה"ב שבהן מותר ללון ברכב שחונה בצד הדרך, ורצינו לנצל זאת - אבל לאורך קילומטרים רבים של פרברים מרוחקים כל השטח שלצדי הכביש היה מגודר ולא היה איפה לעמוד. פתאום זיהינו מרווח של כמה מטרים בין סוף גדר אחת להתחלה של אחרת והצלחנו להכניס לתוכו את האוטו. התחלנו להתארגן ללינה אבל לא עברה רבע שעה ושתי ניידות הופיעו ונעמדו לידנו (באיזור יוקרתי כזה הדיירים מתקשרים מהר מאד למשטרה). השוטרים שאלו בנימוס לאן פנינו (לתפוח הגדול) ומה אנחנו מתכננים לעשות בהמשך הערב (לישון כאן) ואז הם הסבירו לנו שהם דווקא ממש-ממש לא ממליצים לישון שם כי זה לא כל-כך בטוח. אם נבוא איתם הם יביאו אותנו למקום מוצלח יותר. לא יכולנו, כמובן, לסרב להצעה. נסענו בעקבותיהם, הם הכניסו אותנו לעיירה הסמוכה והביאו אותנו לחניון של הפארק העירוני - שם, כך הם טענו, בטוח יותר. בהתחשב בכך ששם דווקא היו שלטים שאסרו ללון במקום אני מסופק אם זה היה בטוח ובעיקר חוקי; אבל, כמובן, מבחינת משטרת המדינה הבטחון שלנו והחוקיות שלנו בפארק עירוני היא כבר לא ממש עניינם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם הראשונה שנתקלתי בשוטר בארה"ב היתה בניו-המפשייר. ברגע שהבחנתי בו נוסע מאחורי, הורדתי מהירות ממהר מאוד (בדיעבד, אחרי קבלת הדו"ח, 82 מייל לשעה) למהירות המותרת (כביש מהיר, 65 מייל לשעה), אבל גם הוא האט ולא ניסה לעקוף אותי או לסמן לי שום דבר מעבר לאורות המהבהבים ולא הייתי בטוח אם הוא רוצה שאעצור ואם בכלל מותר לי לעצור בשוליים של כביש מהיר, אז המשכתי לנסוע. הוא נסע אחרי עם אורות מהבהבים כ-10 דקות או רבע שעה, אבל לא הפעיל כריזה או סירנה, ואני התחלתי להרגיש לא נוח, אז האטתי עוד יותר אל מתחת ל-60 מייל בשעה, אבל גם הוא האט, האטתי עוד ולבסוף הוא עקף אותי, התיישר מולי וסימן לי לעצור בצד. עצרתי והמתנתי ברכב, הוא ניגש אלי ושאל למה לא עצרתי יותר מוקדם. אמרתי לו שעד כמה שידוע לי, אסור לעצור בשוליים של כביש מהיר שלא בעקבות מצב חירום או הוראה של שוטר. הוא הסביר לי שהייתי אמור לעצור ברגע שהבחנתי בו נוסע אחרי עם אורות מהבהבים וביקש רשיונות, נתתי לו והוא סיפר לי שחלפתי על פניו כשהוא עמד בצד הכביש (לא הבחנתי בו) במהירות מופרזת כל כך שהוא לא יכול להסתפק באזהרה. הוא הוסיף שאם אני אבחר שלא לשלם את הקנס, אני עשוי להעצר מיידית בפעם הבאה ששוטר יעכב אותי (מן הסתם זה נכון רק לניו המפשייר). הודעת הקנס הושלכה לפח הראשון שראיתי ומאז לא יצא לי להיות בניו המפשייר, אבל נהגתי פעמים רבות בארה"ב בלמעלה מ-20 השנים שחלפו מאז ואפילו נעצרתי לבדיקת רשיונות ועל נהיגה במהירות מופרזת (55 מייל לשעה במקום 45 ב-Blue Ridge Parkway, אבל הוא הסתפק באזהרה) ללא סיבוכים נוספים. אני נוטה להאמין שאפילו בניו-המפשייר כבר חלה התישנות על העבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שההתיישנות על עבירות אזרחיות היא 7 שנים. ההתנהגות האמריקאית בעניינים כאלו די תמוהה. במדינות אחרות (למשל גרמניה), אם אתה חייב משהו למוסדות המדינה, זה עובר לטיפול פדראלי. נניח ואתה זקוק לויזה, כבר בשגרירות יודיעו לך, שלא תוכל להכנס עד שהחוב יוסדר. בארה"ב ברור שלא כך. שם יש מקרים לא נדירים, בהם אדם נדרש לשלם את חובו בנחיתה ומועלה אחר כבוד על מטוס חזרה. לרוב, אם אתה חייב מס הכנסה בפנסילבניה, אפאחד בשה"ת בניו-יורק לא יודע על כך. יכול להיות שזה קשור למאבק הכוחות ההיסטורי בארה"ב בין הקונפדרציה לבין הסטייטס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לי מספר התקלויות עם אוכפי חוק בחוף המערבי בשני טיולים שעשיתי שם בשנות התשעים. כולן הסתיימו בטוב. במרכז היפה של סן דיאגו הלכתי לאיבוד, ושוטר עצר אותי כי נסעתי בלי משים נגד כיוון התנועה. הוא היה חביב מאוד ונתן לי כיוונים למלון. טוב שהוא לא עשה לי בדיקת אלכוהול. בעליה לאיזה הר בסקויה פארק או סביבתו עצר אותי ריינג'ר על נסיעה במהירות מופרזת (המהירות המותרת היתה 30 מייל, בשלטים שחזרו על עצמם כל כמה מאות מטר). הוא כעס עלי כי אני מפריע לסביבה או משהו, ביקשתי סליחה והוא נתן לי ללכת עם אזהרה. בלוס אנג'לס קיבלתי דו"ח חניה מפקחית עירונית כי עצרתי בתחנת אוטובוס. לא היה לי מושג שזו תחנת אוטובוס כי היה רק ספסל על המדרכה, בלי עמוד ובלי סימון שפה. המנוע היה פועל ואנשים היו באוטו (עצרתי רק כדי לצלם מגרש מכוניות משומשות שכולו קורבטים). הפקחית התעקשה לתת לי את הדו"ח. שלחתי מכתב נרגש לעירית לוס אנג'לס (ניתן לערער רק אחרי התשלום) והם החזירו לי את הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שזה כל כך נפוץ לישראלים מהאייל להיעצר על-ידי ריינג'ר בפארק ("קודאכרום" ביוטה, אאז"נ1, 40 מייל לשעה כשמותר 25, כל כך התפעמתי מהנוף שלא שמתי לב למהירות. אחרי שעצרתי והוא מאחורי כרז לי דברים במגאפון, לחלוטין לא הבנתי אותו, בסוף הוא בא ודיבר איתי מקרוב), ולצאת באזהרה מנומסת. 1 למרות מה שאפשר לחשוב, לא מדובר בקשר ציני בן תאגיד לנכס ציבורי. יש קשר, אבל לא ציני במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לריינג'רים מין קטע כזה שהם לא מוטרדים מהאפשרות שתעשה תאונה כשלעצמה, רק מהנזק לפארק. הריינג'ר שעצר אותי לא חשש מכך שאתנגש ברכב אחר, רק מכך שאני עלול לדרוס בעל חיים כלשהו. בסקוטלנד פעם עצרתי בדאבל פארקינג באיזושהי כיכר כדי שאשתי תוכל להכנס רגע לסוכנות כרטיסים ולקחת עבורנו את הכרטיסים לשייט שהזמנו. לא חסמתי אף אחד ולא הפרעתי לאיש, אבל תוך דקה וחצי נקשו על החלון שוטר ושוטרת (שמסיירים רגלית!) וביקשו בנימוס תקיף להתנדף משם. נאלצתי לעשות רונדלים עד שאשתי יצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אם קיבלת קנס או דו"ח אל תתווכח ואל תנסה להתחמק מהתשלום. ויכוח עלול לגרום להחמרת הסיטואציה הנה טקטיקה מעניינת להתחמקות מדו"ח, אבל לא נראה לי שהיא תעבוד לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרפתית שלי לא מספיק טובה כדי לחקות את דיאנה קרוגר, אם כי הרגליים שלי בהחלט מתאימות. אני לא זוכר אם זה היה קונרד לורנץ או דזמונד מוריס שבאחד הספרים נתן עצות מה לעשות כששוטר עוצר אותך בצד הדרך. בשעתו - וזה היה מזמן - יישמתי את השיטה וזה הצליח (אולי אפילו פעמיים, אני לא בטוח), אבל אני חושב שהיום זה כבר בלתי אפשרי כי חלק מהעניין היה לצאת מהאוטו. בד"כ, הוא אמר, מוטב להשאר בעמדה נחותה כמו ישיבה מול בעל סמכות שעומד מולך, אבל ישיבה במכונית יוצאת מהכלל הזה ומוטב לצאת החוצה מהטריטוריה שלך אליו. אלמנט אחר שהוצע שם אני כן מיישם וגם זה הוכיח את עצמו כמעט1 תמיד עד כה: אני לעולם לא מתווכח או מנסה להצדיק את עצמי אלא נוקט בשיטה של זאבים טלואים: נשכב על הגב וחושף את הבטן והצואר לזכר או נקבת האלפא שמולי, כלומר אומר בהכנעה "את/ה צודק/ת, הייתי לא בסדר". ____________ 1- הדו"ח האחרון שקיבלתי ליד היה לפני כארבעים שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בארבעים שנה האחרונות קיבלת ליד אפס דו"חות, אבל מתוך כמה פעמים שעצר אותך שוטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ פעמיים. כשהייתי צעיר קצת יותר, כולל פעמיים שנסעתי על קטנוע בלי קסדה: באותו זמן קסדה היתה חובה רק בשטח בין-עירוני, ובדרך מביתי לחוף ים היה קטע בין-עירוני קצר שלא הצדיק, לדעתי, את הטירחה שבקסדה ובמיוחד את תוית ה"יורם" שהתלוותה אליה. (מובן שאני מודע לכך שאין מובהקות סטטיסטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה האחרונה עבדה גם בשבילי איזה פעם-פעמיים. הזכורה במיוחד - עצרו אותי על מהירות אי שם בדרום הכינרת (למרות שכשאתה נוסע סביב הכינרת הכל נראה כמו כביש בין עירוני של 70, בעצם אתה חולף דרך שטחים מיושבים שבהם זה 50). יצאתי, התנצלתי, אמרתי אתה צודק, אבל אני מבאר שבע ולא מכיר כאן את הכבישים - והוא נתן לי ללכת. אני בעיקר אוהב להיזכר בזה כי זה מעלה באוב זמנים רחוקים של נסיעות עם חברים לקמפינג בכינרת. לגבי דיאן קרוגר: א. המבטא הנאצי כשאיש שירות מעצבן אותך נראה לי מאד הולם. ב. גם בפעם המיליון אני עדיין תמה על הרגישות המוזגמת של האמריקאים לקללות בשידור חי. WTF? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי דיאן קרוגר צריך חלוקת קשב של טייסים כדי להקשיב למה היא אומרת עם כזה עומס סנסורי. אם אני הייתי השוטר היה אבוד לי. בדיוק אתמול שמתי לב שאפילו בסדרה לוציפר, שמנסה להיות מחוצפת, כשהוא שר את Creep החליפו את ה Fucking special ב very special. לך תבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח... כן, נראה שזה לא מתאים לכל אחד. נראה שבארה''ב יש גם חשיבות לסוג הרכב ולא רק לצבע עורו של הנהג. הטיפ שאחותי (תושבת ארה''ב) נתנה לי אז בקשר ללינה במוטלים היה לבדוק איזה מכוניות חונות במגרש החניה של המוטל. אם יש הרבה פיקאפים- לעבור הלאה, אם יש משפחתיות רגילות- להכנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתבייש לך, פיקאפפוב עלוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד תהיתי לגבי השם הזה - בלי לבדוק המקור שלו נשמע די סליזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב, ומייד אלך לבדוק, שזה בסך הכל משאית משלוחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן משהו כזה Meaning "small truck used for light loads," 1937, is shortened from pickup truck (pickup body is attested from 1928). The notion probably being of a vehicle for use to "pick up" (feed, lumber, etc.) and deliver it where it was wanted. עד שנות ה 50 הפיקאפ באמת שימש רק לעבודה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בכלל הבדל בין רכב פיקאפ לבין מה שניקרא בעברית טנדר ? נראה לי אותו דבר, אולי חוץ מהכיסוי האחורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו הדבר. טנדר [ויקיפדיה] אצלנו הוא פיקאפ באנגליה וארה"ב, Ute (קיצור של יוטיליטי) באוסטרליה וניו זילנד, ובאקי בדרום אפריקה. על פי האקדמיה, שמו בעברית הוא מטענית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, אבן נגולה מבלי. הַטֶּנְדֶּר נוֹסֵעַ, הַטֶּנְדֶּר פֹּה רָץ מִשְּׂדוֹת יָם הַמֶּלַח עַד עֵין הַמִּפְרָץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראלי אמריקאי-במקור שהכרתי פעם נהג לפזם לעצמו בחיקוי אלביס ''לאב מי טנדר, לאב מי ג'יפ''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |