|
||||
|
||||
אפשר גם להגדיר דת כטכנולוגיה של הפצת רעיונות ומיסטיקה כטכנולוגיה של הכנסת האדם למצב תודעתי שונה. הבעיה היא שמי שעושה את זה מרדד את עולם התופעות ומוותר על התובנות שיכולות לצמוח מתוך הבנת הדומה והשונה בין קבוצות של תופעות וארועים. טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית (נדמה לי שרוב הכותבים כאן עוסקים או משתמשים בכתיבת קוד, למשל), אבל לדעתי היא לא אמורה לכלול שינוי בארגון הפנימי של החברה (למשל משבט נטול היררכיות למבנה שמסודר בחמולות שלכל אחת מהן יש מפקד וסגן); העיור הוא בדיוק שינוי מהסוג הזה. קראתי פעם מאמר שתיאר אפילו את המהפכה התעשייתית קודם כל כשינוי בארגון העבודה. הדוגמה היתה תעשיית הטקסטיל באנגליה. בימי הביניים, האיכרים היו גוזזים את הכבשים ואז, בימי החורף שאין בהם הרבה פעילות חקלאית, היו מנפצים את הצמר וטווים אותו - כל אחד בביתו (בעיקר הנשים, כמובן). עם הזמן, גם בשל הגידור של חלקות שהקטין את שטחי המרעה הזמינים וגם מסיבות אחרות, נוצר מצב שבו לא תמיד לכל איכר היה מספיק צמר כדי להרוויח ממנו או שלא לכל איכר היה טעם להשקיע בנול לטוויה. לכן סוחרי הצמר החלו להעמיד לרשות האיכרים מבנים ובהם נולים שהיו שייכים להם. האיכרה באה, הביאה צמר אם היה לה או קיבלה מהסוחר צמר גולמי שרכש וטוותה כל היום. אלה בעצם היו מפעלי הצמר הראשונים והנשים הפכו מעצמאיות לשכירות - אולי אפילו בלי לחוש בכך. בעצם אותן נשים עבדו על אותם נולים - אבל הבעלות על הנול והצמר, אופן המימון, חלוקת הסיכונים, כל אלה השתנו. בעיני זה לא שינוי טכנולוגי, ואם אתה שם אותו באותו סל עם מנוע הקיטור אתה מפסיד הרבה מהתובנות שיכולת לקבל. |
|
||||
|
||||
אחד הספרים שהשפיעו ביותר על ההבנה שלי של תהליכים גלובליים ארוכי טווח היה "הגל השלישי" של אלווין טופלר. הוא מסביר שם איך המעבר מהחברה החקלאית של הגל הראשון לחברה התעשייתית של הגל השני השפיע על כל תחום בחיים- מבנה המשפחה, בתי הספר, ההיררכיה החברתית, תקשורת המונים ובעיקר מבנה העבודה והשווקים. אפילו על תפיסת הזמן- מהתפיסה המעגלית המחזורית של הזמן של החקלאות, התלויה ביממה ובעונות השנה, לתפיסה הלינארית של הזמן של העידן התעשייתי, שדורש סינכרוניזציה, ולכן דורש מכל פרט לדעת את הדקה המדויקת. טופלר חזה איך המעבר מהגל השני התעשייתי לגל השלישי - הגל של טכנולוגיית המידע - ישפיע גם הוא על כל תחום בחיים. לא פחות משמעותי היה המעבר מגל אפס, זה של חברת הציידים לקטים, לגל הראשון החקלאי. זו היתה המהפכה הניאוליטית. שלוש המהפכות- הניאוליטית, התעשייתית, ומהפכת המידע של ימינו- היו בבסיסן מהפכות טכנולוגיות, אבל ההשפעה העמוקה שלהן על הקיום האנושי היתה בכל תחום: גם האישי, גם הבין אישי וגם הרוחני. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה שום אבסורד ב-"טכנולוגיה של הפצת רעיונות", ואני אמנם לא מבין כלום במעברים בין מצבי-תודעה - אבל אם it's a thing - אז אני בהחלט מחשיב את הטכניקות הרלוונטיות כטכנולוגיה. המחשבה על "קווי-ייצור" כטכנולוגיה היא כל כך טבעית עבורי, שאני מופתע לגלות שאתה רואה בכך חידוש (שלא לומר, אבסורד). גם חלקים גדולים מהמערכת הפיננסים (כמו "בורסה" או "חוזה עתידי") הם טכנולוגיה par excellence בעיני. אני לא רואה את הרידוד של עולם התופעות עליו אתה מדבר. להפך, למעשה. אבל לצערי (זה דיון מעניין) פירוט ידרוש ממני יותר זמן משיש לי כרגע. אני מקווה שאחזור לכאן בהמשך. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על קו ייצור אלא על שינוי ארגוני: במקום שאני אהיה הבעלים של הנול ואעבוד כעצמאי עכשיו אתה הבעלים שלו ואני עובד כשכיר שלך. אם גם זו "טכנולוגיה" בעיניך אז לטעמי אתה פשוט מגדיר את המושג הזה באופן שהוא יכול לכסות כמעט כל תופעה שקיימת בחברה האנושית. ברגע שהפכת מונח לכללי מדי אז איבדת את המשמעות שהוא היה יכול לספק לך. דת היא טכנולוגיה של הפצת רעיונות, מלחמה היא טכנולוגיה של פתרון סכסוכים, וכן הלאה - אז המושג נעשה עקר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |