 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפתיח - אין לי בעיה אישית לקבל את התוכחות שלך מולי ולהעלים עין מול פגיעה אישית בכינוי המשפיל 'מקיא אינטלקטואלי' 1. אבל אני כן מצפה מאיש תרבות ,משכיל ואינטלקטואל שכמוך להכיר את הנפשות הפועלות בטרם הוא מחווה את דעתו המלומדת. שכן רב התרבותיות אשר היא הדרך הראשית בה הולכת האנושות בעשורים האחרונים של הציביליזציה המערבית - זאת הדרך שאתה כה נאחז בה כאורים ותומים של החיים ומהותם. הביטוי נאצי לדידם של החרדים הלא מיוצגים 2 בא לבטא את חוסר הנחת בנוכחותו של הפריץ היהודי המומר הקַלְגַּס ,זה אשר מפוצץ ראשי תינוקות של בית רבן על סלע , זה אשר ברגל גסה עם קליגה [ויקיפדיה] מהלך בארץ הקודש ורומס את השבת בנעילת הסנדל התנכ"י וכובע טמבל או משהו כזה. כך או כך - זאת הדמות שניצבת מול הילד החרדי מבתי הונגרין עם הקרחת והפאות ; עם משקפים ענקיות שחורות וחולצה לבנה וספר ילדותינו בחיקו. מה אתה מצפה שהוא יעשה ? ילך לגלוש באייפון שאין ולא יהיה לו מעולם ? ילך לשחק כדורגל במגרש שמעולם לא היה ולא יהיה לו ? יפיל ראש ירוק או יגדיל ראש קירח וילמד ליבה ? אז עכשיו, תבוא ותפוצץ אותו במכות רצח כדי שהוא אחיו ,הוריו וילדיו לעוד דור יגידו את אשר ליבם שהשוטר הזה שלא קשור לאזור שלהם ולא רק שהוא מפריע - אלא גם מרביץ להם מכות רצח - הוא נאצי. למעשה : אין הבדל גדול בין שנאת הערבי הפלסטינאי לציוני השחצן - זה שברגל גסה שם עליהם זין ענק לבין החרדי המוזר הזה שחוטף את המכות ומבטחו באלוהים שיעניש יום אחד את הפריץ ויבוא משיח צדקנו ויאמר די לגלותנו וכו'. ומכאן לפעמים האי הבנה הגדולה של האיש הזה שמתעקש להיות ולחיות כמו שחיו הדורות הקודמים - למה הוא והפלסטינאי חולקים את שנאה יוקדת לציונות. וכן - דווקא כי זאת האוכלוסייה אשר 95% ממנה הושמד באכזריות שאין לה תיאורים אנושיים היכולים לבוא ליד ביטוי בשום מקלדת או נייר - דווקא היא היחידה שיכולה לקלל את השוטר שבא להרביץ להם ולהנות מזה. אבל פטור בלי כלום אי-אפשר : אני יודע שכל מה שאני כותב ודורש את זכות האזרח ברחל ביתך הלא קטנה - כל זה לא מזיז לך ומצידך שיפוצצו אותם במכות רצח וישברו להם את העצמות בדיוק כמו שהיה בשנות השישים שהקיבוצניקים אמרו בשבתות , משעמם לנו, בואו ונלך לכיכר השבת לזיין את הדוסים. בדיוק כמו שרבין אמר לשבור לערבים את הרגלים . אז תנוח דעתך - אתה לא דמוקרט ולא ליברל , בעצם מעולם לא היית . אם כבר , היית רק במחנה הנכון והשבע. ----------------- 1 והאמת , שבסתר ליבי תמיד חלמתי שמישהו יכתוב עלי באתר אינטלקטואלי שאני אינטלקטואל , גם אם זה כרוך בקיא. 2 ובעניין זה אני מציע לך באמת לשוב ולעשות שיעורי בית על הקבוצות השונות בישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור: זילות שואה. אבל אם כבר מזכירים פריץ, שמעתי לא מזמן שיחה עם שלום בוגולובסקי ואחד הדברים הרבים שהוא מציין שם הוא שמעמד הפריצים (כלומר: האצולה הפולנית) די נעלם החל מסוף המאה ה־18 בעקבות הכיבוש הרוסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולק עליך נמרצות : זילות השואה לדידם לא יחול במה שאתה מבקש להחיל על הקבוצה הזאת - להפסיק לכנות שוטרים שבאים להרביץ להם בכינוי נאצי. גם אני הייתי מכנה שוטר שבא להרביץ לי בתואר נאצי מבלי להרגיש תחושות אשם ואני מניח שגם אתה וכל אדם אחר. במטוטה נבקש להחיל גזרה שווה מברק הילד הפלסטינאי שחי בקומות הגבוהות בתל אביב עם פסנתר הכנף בסלון ה ה- 400 מ"ר - לחרדים שגרים במאה שערים בדירות מעופשות עם סלון של 14 מ"ר. לעניין מהות הביטוי פריץ כלפי החברה החרדית בכלל והקבוצות הפרושות בפרט - אין ספק שיש לו שורשים כואבים אי שם בכפרים במזרח אירופה לרבות פולין . אבל כמדומני שהאצולה הפולנית למרות שהיא מכרה את פולין לכל מאן דבעי , היא עדיין שלטה בשיתוף פעולה עם הכובשים . מצריך עיון כדי להבין מה הקשר בין החסידויות של מזרח אירופה שהיוו את החלק העיקרי של היוסטיודן במאה ה18 ואילו אצולות שלטו בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולין נכבשה על ידי רוסיה. אליבא דבוגולובסקי, אותה אצולה פולנית, שהייתה מקור הכוח של היהודים, איבדה את כוחה בעקבות הכיבוש הרוסי (כי הם היו מוקד כוח מתחרה. הוא משווה את זה לאוליגרכים הרוסים מול פוטין) ולכן במאה ה־19 ליהודים לא היה על מי להישען. חסידויות נוצרו כמעט רק לאחר חלוקת פולין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין ש''בעיטה בתחת או סטירת לחי'' בתרגום לקוזמונאוטית יוצא ''שיפוצצו אותם במכות רצח וישברו להם את העצמות'' ומכאן נובעת כל אי ההבנה בינינו. מאידך, אני לא יודע איך לתרגם את ''זה אשר מפוצץ ראשי תינוקות של בית רבן על סלע'' לשפה שאני דובר כי אין ספק שאתה לא מתכוון לפירוש שאני מכיר לפסוקית, מאחר שמספר התינוקות של בית רבן שראשם נופץ על סלע בידי שוטרים בישראל קטן ממספר האלוהימים שמופיעים ב''אחד מי יודע'', ואת זה אפילו אחד כמוך יודע. כל השאר מבוטא מצויין בתגובה הקצרה והקולעת של צפריר וחבל לשחת עוד מלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חשבתי לרגע שאתה יודע לקרוא פרוזה דון קישונית - אז טעיתי. עימך הסליחה. ולעצם העניין : לא תוכל לברוח מלהתמודד עם טענתי שיש קו מחבר בין האלימות נגד החרדים בשנות החמישים 1 - ל 'לשבור להם את הידיים והרגליים' בשנות השמונים - לאלימות נגד האתיופים , נגד הערבים הישראלים , נגד המתנחלים ,נגד החרדים - מאז ועד עצם היום הזה ובעצם תמיד. ------------------- 1 'נטורי קרתא' והפגנות השבת בירושלים ב 1950-1948 - רקע ותהליכים . מנחם פרידמן ; " נחזור עתה למה שקרה ב'כיכר השבת' בקיץ תש"י (1950 ). כאמור, מעבר כלי-רכב צבאיים ואזרחיים בשכונות חרדיות היה לנושא רגיש מבחינת הציבוריות החרדית. ילדים ונערים הממלאים את הרחוב והכיכר מחקים את אנשי 'נטורי-קרתא' ופותחים בצעקות, 'שאבעס' למול כלי-הרכב העוברים. לעתים הם זורקים אבנים ; לאט-לאט מושכים האירועים את הקהל העצום המסתובב ברחוב. מכוניות המשקים המביאות חלב ל'תנובה' נהפכות לגורם מתסיס. לא כל המכוניות עוברות במהירות את המקום. חלקן נעצרות, נוסעיהן מבקשים להגיב על הצעקות או על זריקת אבנים. כך מתחוללת הסלמה מהירה : הנוסעים מוקפים בקהל גדול: מתפתחים ויכוחים, לעתים תוך דחיפות והפעלת אלימות: אנשי 'נטורי-קרתא' מגיעים למקום ומתסיסים את האווירה. מאידך גיסא, גם הצד השני תורם להגברת העימות; לא פעם נכנסות לצומת מכוניות, ביניהן מכוניות צבאיות, כדי להתגרות בציבור החרדי. ואז נכנסת המשטרה לתמונה. ההיסטוריה של יחסי הציבור החרדי עם המשטרה אינה תורמת לאמון בין הצדדים. המשטרה מנסה לפזר את החרדים בכוח, וזו שעתם של 'נטורי-קרתא' : הם העומדים בראש המתעמתים עם המשטרה והם בין ראשוני הנאסרים. עובדה זו הופכת אותם במהירות לגיבורי הקהל. שוב אין הם הקבוצה המנודה, חסרת-ההשפעה, אלא 'מקדשי השם בדורנו', גיבורי השבת של הציבור החרדי כולו. עד מהרה נהפך העניין כולו לעימות חזיתי בין השמאל, בייחוד ארגוני הנוער החלוציים, ובין הדתיים. גם ארגון הנוער הדתי 'בני-עקיבא' מצטרף למחאה על חילול השבת, אבל החרדים הם הדומיננטיים. בשבת, כ"ט באב תש"י (12 באוגוסט 1950) הופיעה בשטח קבוצה של חניכי 'השומר הצעיר' וביקשה להתעמת עם החרדים. בשבת שלאחר-מכן הגיעו לזירה שלוש משאיות, שהביאו אתן חברי קיבוצים של 'השומר הצעיר' ולוחמי פלמ"ח לשעבר מהקיבוצים צובה ונווה-אילן. הם, שלחמו בעיר וזכרו את 'הפגנת הדגל הלבן' של 'נטורי-קרתא', באו עתה להכות בחרדים (שבעיניהם היו כולם 'נטורי-קרתא'), המפריעים לתנועה ולמעבר תוצרת החלב שלהם. חברי הקיבוצים ירדו והחלו להכות את החרדים. שבוע לאחר-מכן חזר המחזה, והפעם חדרו חברי הקיבוצים לישיבת 'חברון' והכו את תלמידיה. החרדים השיבו מלחמה, ורק פעילותה של המשטרה מנעה את המשך התגרה. זה היה שיא העימות: אבל מי שחשב כי הפעולות האלימות של השמאל יחזירו את החרדים לבתי-הכנסת, והתנועה בשבתות באזור 'כיכר השבת' תהיה חופשית מכאן ולהבא, פשוט לא הבין את המציאות. למעשה התערבותם של חברי הקיבוצים ונערי 'השומר הצעיר' רק הקצינה את העמדות החרדיות. פעולתם חיזקה את מעמדם של אנשי 'נטורי-קרתא' והפכה את שאלת התחבורה בשבת באזור זה לשאלה מרכזית בהוויית החיים החרדית." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |