 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם חשבתי לרגע שאתה יודע לקרוא פרוזה דון קישונית - אז טעיתי. עימך הסליחה. ולעצם העניין : לא תוכל לברוח מלהתמודד עם טענתי שיש קו מחבר בין האלימות נגד החרדים בשנות החמישים 1 - ל 'לשבור להם את הידיים והרגליים' בשנות השמונים - לאלימות נגד האתיופים , נגד הערבים הישראלים , נגד המתנחלים ,נגד החרדים - מאז ועד עצם היום הזה ובעצם תמיד. ------------------- 1 'נטורי קרתא' והפגנות השבת בירושלים ב 1950-1948 - רקע ותהליכים . מנחם פרידמן ; " נחזור עתה למה שקרה ב'כיכר השבת' בקיץ תש"י (1950 ). כאמור, מעבר כלי-רכב צבאיים ואזרחיים בשכונות חרדיות היה לנושא רגיש מבחינת הציבוריות החרדית. ילדים ונערים הממלאים את הרחוב והכיכר מחקים את אנשי 'נטורי-קרתא' ופותחים בצעקות, 'שאבעס' למול כלי-הרכב העוברים. לעתים הם זורקים אבנים ; לאט-לאט מושכים האירועים את הקהל העצום המסתובב ברחוב. מכוניות המשקים המביאות חלב ל'תנובה' נהפכות לגורם מתסיס. לא כל המכוניות עוברות במהירות את המקום. חלקן נעצרות, נוסעיהן מבקשים להגיב על הצעקות או על זריקת אבנים. כך מתחוללת הסלמה מהירה : הנוסעים מוקפים בקהל גדול: מתפתחים ויכוחים, לעתים תוך דחיפות והפעלת אלימות: אנשי 'נטורי-קרתא' מגיעים למקום ומתסיסים את האווירה. מאידך גיסא, גם הצד השני תורם להגברת העימות; לא פעם נכנסות לצומת מכוניות, ביניהן מכוניות צבאיות, כדי להתגרות בציבור החרדי. ואז נכנסת המשטרה לתמונה. ההיסטוריה של יחסי הציבור החרדי עם המשטרה אינה תורמת לאמון בין הצדדים. המשטרה מנסה לפזר את החרדים בכוח, וזו שעתם של 'נטורי-קרתא' : הם העומדים בראש המתעמתים עם המשטרה והם בין ראשוני הנאסרים. עובדה זו הופכת אותם במהירות לגיבורי הקהל. שוב אין הם הקבוצה המנודה, חסרת-ההשפעה, אלא 'מקדשי השם בדורנו', גיבורי השבת של הציבור החרדי כולו. עד מהרה נהפך העניין כולו לעימות חזיתי בין השמאל, בייחוד ארגוני הנוער החלוציים, ובין הדתיים. גם ארגון הנוער הדתי 'בני-עקיבא' מצטרף למחאה על חילול השבת, אבל החרדים הם הדומיננטיים. בשבת, כ"ט באב תש"י (12 באוגוסט 1950) הופיעה בשטח קבוצה של חניכי 'השומר הצעיר' וביקשה להתעמת עם החרדים. בשבת שלאחר-מכן הגיעו לזירה שלוש משאיות, שהביאו אתן חברי קיבוצים של 'השומר הצעיר' ולוחמי פלמ"ח לשעבר מהקיבוצים צובה ונווה-אילן. הם, שלחמו בעיר וזכרו את 'הפגנת הדגל הלבן' של 'נטורי-קרתא', באו עתה להכות בחרדים (שבעיניהם היו כולם 'נטורי-קרתא'), המפריעים לתנועה ולמעבר תוצרת החלב שלהם. חברי הקיבוצים ירדו והחלו להכות את החרדים. שבוע לאחר-מכן חזר המחזה, והפעם חדרו חברי הקיבוצים לישיבת 'חברון' והכו את תלמידיה. החרדים השיבו מלחמה, ורק פעילותה של המשטרה מנעה את המשך התגרה. זה היה שיא העימות: אבל מי שחשב כי הפעולות האלימות של השמאל יחזירו את החרדים לבתי-הכנסת, והתנועה בשבתות באזור 'כיכר השבת' תהיה חופשית מכאן ולהבא, פשוט לא הבין את המציאות. למעשה התערבותם של חברי הקיבוצים ונערי 'השומר הצעיר' רק הקצינה את העמדות החרדיות. פעולתם חיזקה את מעמדם של אנשי 'נטורי-קרתא' והפכה את שאלת התחבורה בשבת באזור זה לשאלה מרכזית בהוויית החיים החרדית." |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |