בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/08/20 12:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם סעיף 7 א. כתוב מאוד ברור, וגם סעיף 6 א. באותו חוק כתוב מאוד ברור. שים לב להבדל בין מועמד לבין רשימת מועמדים. דעתו של שפטל בענין פסקת התגברות וסמכותו של בג"ץ היא לגיטימית, והיא דעת מיעוט. העובדה היא שהכנסת כבר קיבלה מזמן את העמדה שמותר לבג"ץ לפסול חוקים, וכבר חוקקה מזמן (1994) פסקת התגברות. חוק יסוד: השפיטה קיים. מה שחסר מאוד הוא חוק יסוד: החקיקה. מוסכם שחוק כזה יהיה הבסיס שיאחד את שאר חוקי היסוד לחוקה למדינה. אני מציע לך לעיין בערך הצעת חוק יסוד: החקיקה [ויקיפדיה]. מאיר עיניים. מי שבדרך כלל התנגדה לחקיקתו של חוק יסוד: החקיקה היתה הממשלה, בלחץ המפלגות החרדיות. אני מסכים עם עמדתו של שפטל בחילוקי הדעות ביניכם עד כמה השופטים ירחיקו לכת. לחשש שלך שהשופטים עושים מה בראש שלהם אין אחיזה במציאות. השופטים מחויבים לשפוט על פי החוק. זו לא אשמתם שהמחוקק השאיר כאלה לקונות בחוק, והניח להם למלא אותן. אמור לי אתה מה עליהם לעשות כאשר הכנסת מחוקקת חוק שעומד בסתירה לחוק יסוד שהיא חוקקה. עצם העניין שחלקים נרחבים בציבור לא מקבלים את העיקרון הדמוקרטי שבית המשפט הוא הפרשן הבלעדי של החוק הוא כרסום ביסודות הדמוקרטיה. לא להכיר בזה מקביל לאי הכרה בסמכותה של הכנסת לחוקק חוקים, ובסמכותה של הממשלה לאכוף אותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפנה אותי לכל מיני מקומות מבלי לומר לי מה אני אמור למצוא שם, ואיך זה מתייחס למשהו שאמרתי, ואין טעם שאלך ואקרא, כי בכך נתחיל להתפזר לכל עבר. מה שבקשתי ממך הוא להפנות אותי למשהו מאד פשוט וממוקד שעליו ספרת - חוק שלפיו החלטות וועדת הבחירות בקשר לכשרות מועמדים לכנסת נתונה לביקורת בג''ץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 723139 שלי יש ארבע פסקאות, וכל אחת מהן מתייחסת לנושא אחר שהעלית. הפסקה שמפנה אותך להסתכל על ערך הויקיפדיה נוגעת לנושא "איך מגבילים את סמכויות בג"ץ בחקיקה", ועל כך ארחיב כאן. אני מציע שתקרא את הערך, כי אין טעם שאעתיק חלקים נרחבים ממנו. בכל זאת אנסה לתמצת: תהליך חקיקת החוקים בישראל מתנהל ללא בסיס חוקתי איתן ומסתמך בעיקרו על תקנון הכנסת המגדיר את אופן חקיקת חוקים. לתקנון הכנסת תוקף משפטי חלש שכמעט ולא מגובה באמצעות החוק ומחייב רק את חברי הכנסת אך לא רשויות אחרות הדנות בחקיקת הכנסת. גם סמכותו של בית המשפט לבטל הוראה שבחוק, כאשר היא סותרת חוק יסוד, לא נקבעה במפורש בחקיקה, אלא נקבעה בפסק דין של בית המשפט העליון, ושנויה במחלוקת ציבורית. חוק יסוד: החקיקה - יבהיר את סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים, בניגוד למצב כיום בו היא מוגדרת כבית הנבחרים אך לא מוגדרות סמכויותיה. - יבהיר את סמכותה של הכנסת לכונן חוקה - יבהיר את מידרג החוקים- עליונות חוק יסוד על חקיקה רגילה ועליונות חקיקה רגילה על הוראות ממשלה (למעט מתוקף תקנות שעת חירום). במצב הנוכחי תקנות שעת חירום מעניקות לממשלה סמכות לבטל כל חקיקה שלא קיבלה הגנה ספציפית. אפילו חוקי יסוד. - יסמיך ויסדיר את הביקורת השיפוטית על הכנסת. בדוגמה המוצעת- בית המשפט העליון בלבד ובהרכב מורחב. - יסדיר את תהליך החקיקה, עם דגש על הרוב הנדרש לקבלת ושינוי חוקי יסוד, והרוב הנדרש לקבלת פסקת התגברות. נראה לי שמוסכם על הכל שחוק יסוד: החקיקה יאגד את חוקי היסוד לידי חוקה, כאשר הוא עצמו הפרק הפרוצדורלי של החוקה, שמעניק לה עליונות על חקיקה רגילה. הביקורת העיקרית נגדו (ולדעתי מוצדקת) היא שלא ראוי שכך תתקבל חוקה, ע"י בית נבחרים ולא על ידי אסיפה מכוננת, וללא משאל עם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא שאותו העליתי הוא הוויכוח שלי עם שפטל לגבי היכולת לשנות את מצב ה''דקטטורה של בג''ץ'' באמצעות חקיקה. אני טענתי ששום חקיקה לא תועיל מהסיבה שעליה דיברתי, ושפטל סבור שאפשר לחוקק חוקים כאלה שמכוחם השופטים ייאלצו לפעול לא כפי שהם רוצים לפעול. כל החומר זה לא קשור לעניין הזה של ייחסם של שופטי העליון לחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמאוד קשור. שופטים לא יעלו על דעתם לפסוק בניגוד לחוקה כתובה, אפילו אם נטיות לבם יהיו הפוכות. זה יהיה בניגוד מוחלט לכל הפסיקות שלהם בעבר. הרי כל הסמכויות שנטל לעצמו בג''ץ נובעות מכך שהם החליטו שחוקי יסוד נמצאים במדרגה גבוהה יותר מחקיקה רגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכבר רדפנו די כחתול אחר זנבו, ואין טעם שנמשיך בכך. חוק יסוד הכנסת הוא חוק יסוד, ובו כתוב: רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: 1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; ועובדה שאחמד טיבי ששמעתי אותו אומר בקולו ובדמותו: "נכון. איני מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית", נמצא בכנסת. אפילו טעיתי לחשוב עקב דבריך ששמגר לא פסל את טיבי למרות הכתוב, בגלל איזה נימוק של "מעשיות" וכו'. בקיצור, אני חושב שעצם היותו של טיבי בכנסת מוכיחה ששופטי העליון מפרים חוק יסוד ואתה לא חושב כך. טחנו די, ואין טעם להמשיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט מדבריו של סאלים ג'ובראן לועדת הבחירות של הכנסת ב-2015 (אני ממליץ לך לקרוא את כל הפרוטוקול, כולו 52 עמודים, אולי תמצא שם תשובות לחלק מהתהיות שלך1): "כמה מילים על עילת שלילת אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בג"ץ קבע, גם בפרשה האחרונה בעניין חברת הכנסת חנין זועבי וגם בפסק הדין המרכזי בעניין הפסילות לכנסת ה-06 ,כי אם מועמד קורא לשינוי אופיה של המדינה למדינת כל אזרחיה, במטרה להשיג שוויון בין אזרחי המדינה, אין מדובר באמירה שנכנסת לסעיף ואין למנוע מאותו מועמד או רשימה מלהתמודד בבחירות. רק אם יוכח שמתמודד התכוון בקריאה למדינת כל אזרחיה לשלול את המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית, אמירותיו נכנסות לגדרי סעיף זה. בג"ץ קבע כי אלה הם המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית: זכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל שבה יהיה רוב יהודי; עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה; סמליה וחגיה של המדינה משקפים בעיקרם את המסורת היהודית, ומורשת ישראל היא רכיב מרכזי במורשת הדתית והתרבותית של המדינה." אתה יכול לחשוב שזאת לא פרשנות נכונה, אבל להסתמך עליה זה כדי לטעון "ששופטי העליון מפרים חוק יסוד" - לא פחות! - מתאים אולי לשר הסייבר והתיקשור, אבל הוא לפחות מקבל משכורת בשביל זה. ספציפית לעניין אחמד טיבי, לו הייתי עו"ד הייתי ודאי מנסה לטעון ש"איני מכיר" אינו זהה ל"שלילת קיומה", עניין של דה-פקטו ודה-יורה (או שאני מתבלבל עם פארק היורה) או משהו. ____________ 1- למשל: "נראה שמתפתחת "מסורת" שעל-פיה ועדת הבחירות המרכזית מונעת את השתתפותן של רשימות ושל מועמדים בבחירות, תחת ההנחה שבג"ץ לא יאשר את ההחלטה, וללא התחשבות במבחנים שנקבעו לעניין מניעת השתתפותן של מפלגות. מצב דברים זה אינו מכבד לא את ועדת הבחירות המרכזית, לא את הכנסת ולא את בג"ץ. הוא גורר את בג"ץ לתוך הקלחת הפוליטית ללא כל סיבה של ממש, והופך את אולם הדיונים בבית-המשפט העליון לאתר לניגוח הדדי בין יריבים פוליטיים. כולי תקווה כי הפעם תבחן ועדת הבחירות המרכזית את שאלת מניעת ההשתתפות של מועמדים ורשימות מועמדים במבחני ההלכה הפסוקה, ותמנע את הצורך לברר טענות שונות נגד חברי-כנסת, שמקומן בדיון הציבורי, באולם בית-המשפט העליון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמה שהבאתי לא ציטטתי דברים של חברת הכנסת זועבי, ולא של כל חבר כנסת אחר, למעט אחד בלבד: אחמד טיבי, שאותו ראיתי ושמעתי אומר שאינו מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. זאת משום שמעולם לא שמעתי התייחסות שלהם לשאלה זו. לכן כל הדברים שאומר סאלים ג'ובראן אינם רלוונטיים לדוגמה שהבאתי, והחלק הרלוונטי היחיד לדוגמה הזאת הוא המשפט: "ספציפית לעניין אחמד טיבי, לו הייתי עו"ד הייתי ודאי מנסה לטעון ש"איני מכיר" אינו זהה ל"שלילת קיומה", עניין של דה-פקטו ודה-יורה (או שאני מתבלבל עם פארק היורה) או משהו." מעצם הניסוח שלך "לו הייתי עורך הדין (של טיבי)", ניכר שאתה לא באמת חושב מה שהיית טוען לו היית עורך הדין של טיבי, אבל זה רק ניחוש. אני חוזר וטוען: באשרם את אחמד טיבי להיות חבר כנסת למרות שאמר בפרוש בשידור בטלוויזיה שאינו מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, שופטי בית המשפט העליון עברו על החוק שציטטתי בתגובתי הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכבר הראיתי לך את המצע של יהדות התורה שגם הוא לפי לשון החוק צריך לפסול אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר שהראית לי משהו מהמצע של יהדות התורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיבי לא אמר דבר כזה. לפחות לא אם אתה מתייחס לעימות בינו לאיילת שקד מלפני כמה שנים. בעימות1 טיבי אומר "אנחנו פרשנו כאשר הגענו לביטוי 'מדינה יהודית' כחלק מהחוקה"1. שקד מיד קפצה "אז אתה לא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית", וטיבי עונה לה "נכון", וממשיך להסביר "הבעיה שלי היא עם מי שמתייחס לערבים כאל אורחים נסבלים במדינה הזאת, כאל נוכחים נפקדים. וזאת הפרקטיקה וזאת המדיניות מ-48 ועד היום הזה". לאחר מכן הוא אומר "אני נולדתי כאן. אני אזרח, אמור להיות שווה. אני לא שווה". זאת לא שלילה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, אלא התנגדות לאופן בו והכנסת והממשלה מיישמות את היותה של ישראל מדינה יהודית. אז איזה מודל של מדינה יהודית טיבי שואף? טיבי מתייחס לזה עוד קודם2 "אני לא דורש מדינת כל אזרחיה, אלא אני דורש מדינת כל לאומיה. ולכן אני דורש להכיר בערבים כמיעוט לאומי בתור מדינת ישראל". באופן סביר, הפרשנות הכי מרחיבה של דבריו היא שטיבי מתנגד למדינת ישראל בתור מדינה בה *רק* ללאום היהודי יש זכות להגדרה עצמית, אך לא מתנגד למדינה בה הן ללאום היהודי והן ללאום הערבי יש זכות להגדרה עצמית. זה שנקרא במחוזותינו "מדינה דו לאומית". כל השאר זה ציטוט שעוות והוצא מחוץ להקשר. פרשנות יותר מצומצמת היא שכשטיבי אמר "נכון" הוא מתייחס למושג "מדינה יהודית" כפי שלדעתו שקד מתייחסת אליו - מדינה בה אזרחים יהודים מופלים לטובה על פני אזרחים ערבים, וזה מה שהוא לא מוכן לקבל. __________________ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |