בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/08/20 15:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ציטוט מדבריו של סאלים ג'ובראן לועדת הבחירות של הכנסת ב-2015 (אני ממליץ לך לקרוא את כל הפרוטוקול, כולו 52 עמודים, אולי תמצא שם תשובות לחלק מהתהיות שלך1): "כמה מילים על עילת שלילת אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בג"ץ קבע, גם בפרשה האחרונה בעניין חברת הכנסת חנין זועבי וגם בפסק הדין המרכזי בעניין הפסילות לכנסת ה-06 ,כי אם מועמד קורא לשינוי אופיה של המדינה למדינת כל אזרחיה, במטרה להשיג שוויון בין אזרחי המדינה, אין מדובר באמירה שנכנסת לסעיף ואין למנוע מאותו מועמד או רשימה מלהתמודד בבחירות. רק אם יוכח שמתמודד התכוון בקריאה למדינת כל אזרחיה לשלול את המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית, אמירותיו נכנסות לגדרי סעיף זה. בג"ץ קבע כי אלה הם המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית: זכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל שבה יהיה רוב יהודי; עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה; סמליה וחגיה של המדינה משקפים בעיקרם את המסורת היהודית, ומורשת ישראל היא רכיב מרכזי במורשת הדתית והתרבותית של המדינה." אתה יכול לחשוב שזאת לא פרשנות נכונה, אבל להסתמך עליה זה כדי לטעון "ששופטי העליון מפרים חוק יסוד" - לא פחות! - מתאים אולי לשר הסייבר והתיקשור, אבל הוא לפחות מקבל משכורת בשביל זה. ספציפית לעניין אחמד טיבי, לו הייתי עו"ד הייתי ודאי מנסה לטעון ש"איני מכיר" אינו זהה ל"שלילת קיומה", עניין של דה-פקטו ודה-יורה (או שאני מתבלבל עם פארק היורה) או משהו. ____________ 1- למשל: "נראה שמתפתחת "מסורת" שעל-פיה ועדת הבחירות המרכזית מונעת את השתתפותן של רשימות ושל מועמדים בבחירות, תחת ההנחה שבג"ץ לא יאשר את ההחלטה, וללא התחשבות במבחנים שנקבעו לעניין מניעת השתתפותן של מפלגות. מצב דברים זה אינו מכבד לא את ועדת הבחירות המרכזית, לא את הכנסת ולא את בג"ץ. הוא גורר את בג"ץ לתוך הקלחת הפוליטית ללא כל סיבה של ממש, והופך את אולם הדיונים בבית-המשפט העליון לאתר לניגוח הדדי בין יריבים פוליטיים. כולי תקווה כי הפעם תבחן ועדת הבחירות המרכזית את שאלת מניעת ההשתתפות של מועמדים ורשימות מועמדים במבחני ההלכה הפסוקה, ותמנע את הצורך לברר טענות שונות נגד חברי-כנסת, שמקומן בדיון הציבורי, באולם בית-המשפט העליון." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמה שהבאתי לא ציטטתי דברים של חברת הכנסת זועבי, ולא של כל חבר כנסת אחר, למעט אחד בלבד: אחמד טיבי, שאותו ראיתי ושמעתי אומר שאינו מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. זאת משום שמעולם לא שמעתי התייחסות שלהם לשאלה זו. לכן כל הדברים שאומר סאלים ג'ובראן אינם רלוונטיים לדוגמה שהבאתי, והחלק הרלוונטי היחיד לדוגמה הזאת הוא המשפט: "ספציפית לעניין אחמד טיבי, לו הייתי עו"ד הייתי ודאי מנסה לטעון ש"איני מכיר" אינו זהה ל"שלילת קיומה", עניין של דה-פקטו ודה-יורה (או שאני מתבלבל עם פארק היורה) או משהו." מעצם הניסוח שלך "לו הייתי עורך הדין (של טיבי)", ניכר שאתה לא באמת חושב מה שהיית טוען לו היית עורך הדין של טיבי, אבל זה רק ניחוש. אני חוזר וטוען: באשרם את אחמד טיבי להיות חבר כנסת למרות שאמר בפרוש בשידור בטלוויזיה שאינו מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, שופטי בית המשפט העליון עברו על החוק שציטטתי בתגובתי הקודמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |