|
המילה רוב קצת מבלבלת. לא רוב מוחלט בעם הוא בעד נתניהו, אבל בהחלט בחירת המצביעים היא כזאת שמעניקה לו את רוב הכוח הפוליטי.
רוב במשטר פרלמנטרי לא נבנה על ידי ספירת אנשים בקבוצה א׳ מול הספירה בקבוצה ב׳. לא שואלים אנשים שאלה בינארית של בעד ונגד ואז סופרים למי יש רוב. השיטה היא גם לא מבוססת על גושים, למרות שזה יותר נוח לניתוח שדומה למשחק ספורט בין שתי קבוצות בתקופת בחירות, בשביל הדרמה הטלוויזיונית. הכוח בשיטה שלנו נוצר על ידי קואליציות סביב ציר של מפלגת שלטון שמצליחה לצבור הכי הרבה כוח פוליטי ואז מפלגות קטנות יותר מתחילות להסתובב באורביט סביב ריכוז המסה הגדול ביותר. מפלגת הליכוד של ביבי היא מרכז מסה שכזה שמשאיר את המתחרים אוכלים אבק הרחק מאחור. אפילו הרכבה של יצורי כלאיים לא יציבים כמו כחול-לבן-יש-עתיד-תלם בקושי הצליחו להתמודד מבחינה מספרית עם גיוס הכוח המונוליטי שיש למפלגת השלטון שהיא הליכוד ובטח שהם לא הצליחו לעשות זאת מבחינה פוליטית (לא חוכמה לגייס מספר מצביעים גדול אם הרשימה שלך מתפרקת לחתיכות שניה לאחר סיום הבחירות).
אז כן - הרוב המוחלט של המצביעים אולי לא מצביעים נתניהו, אבל אותו רוב מוחלט שלא מצביע לנתניהו גם לא מצליח לתרגם את הרוב המספרי שלו לרוב פוליטי ולכן הוא מפורר/מתפרק ולמעשה איננו רוב פוליטי בשום צורה או אופן. לצד השני יש רוב עם שיניים וברוב הפוליטי הזה שולט לחלוטין אדם אחד ושמו נתניהו.
בקיצור: הרוב כן בוחר, שוב ושוב, בכוונה או שלא בכוננה, בנתניהו.
|
|