בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/07/20 13:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאתה מתרגז לחינם. יש אכן תהליך של ניפוח המספרים של חולים קשים ע''י משהב''ר (זה נעשה בעקבות בקשות של הרופאים. אני יודע שגליה רהב משיבא ביקשה זאת). במקביל יש גם גל שני של הדבקות ובעקבותיו נסיקה של התמותה והאישפוזים. יש סיבה טובה מדוע עשו את המניפולציה (הרצון לשפר את הטיפול בחולים) ולכן אי אפשר להתלונן יותר מדי. בכל מקרה כנראה שבתי החולים לא חיכו להנחיות של משהב''ר ואין איזושהי קפיצה חריגה במספר בגלל הודעת משרד הבריאות. ההשפעה העיקרית של השינוי היא שצריך להיזהר בהשוואות עם מס' החולים הקשים בגל הראשון. אם חושבים על כך, גם מספר המאושפזים בכלל אינו חופשי ממניפולציות. באופן טבעי כאשר מספר החולים הקשים ממריא, מפסיקים לאשפז חולים קלים שבנסיבות אחרות כן היו מאשפזים. אני בכל זאת מעדיף את מספר המאושפזים הכללי מפני שהוא גדול יותר וגם מכיוון שאני לא חושב שבישראל יש הרבה אנשים שששים להתאשפז ללא צורך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, שמעתי לפני מספר ימים ראיון עם פרופ' רהב שבו הסבירה באמת שאותו אחוז חמצן בדם הוא קריטריון נכון להגדרת חולה קשה, ושיש בתי חולים שיש להם קריטריונים אחרים וכו'. אבל לא התרשמתי שמישהו רוצה לעשות מניפולציה בעזרת הגדרת החולה הקשה למען מטרה כזאת או אחרת. בכל מקרה איני חושב שהשאלה הזאת היא מאד חשובה, ומשנה בצורה מהותית את תמונת המצב. לא התרגזתי, בגלל הנושא הזה, ומי בכלל אמר שהתרגזתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה אחד הקריטריונים ואין כאן עניין של קריטריון נכון. רמת החמצון בדמו של אדם בריא לגמרי בגובה 1500 מ' מעפ"י היא 92% וכאן מגדירים 93% כחולה קשה. מה שהיה בסובטקסט של דברי גליה רהב הוא שבבי"ח שיבא בגובה פני הים מאי נפקא מינא מה רמת החמצון בדמו של יוסיין בולט בלימה בירת פרו. אם יש לך שכיב מקורונה בן 80 ויש לו 93% חמצון, אם אתה רוצה להציל חייו, כדאי שתתיחס אליו כאל חולה קשה מוקדם ככל האפשר. ב. כל התסבוכת הזו יסודה בכך שממשלות ישראל לדורותיהן מגדירות פצועים קשים כפצועים בינוניים ופצועים קריטיים כפצועים קשה. ג. הערכות בעיתונות מדברות על הגדלת מספר החולים הקשים ב-30%, כך שמה שחשד אריק, לגמרי נכון. ד. בתי החולים התחילו להתיחס להגדרה החדשה עוד כאשר היו כ-40 חולים קשים, ולכן השינוי נבלע בתוך הנסיקה של הגל השני. ה. כל אלו, אכן אינם משנים את העובדה שכפי הנראה הגזימו בשיעור חסרי התסמינים או המעיטו ביכולת ההדבקה שלהם ולכן מס' החולים הקשה עוקב פחות או יותר אחר מספר המאובחנים, גם אם חלק יותר גדול מהם הם צעירים או חסרי תסמינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב (סתם מהבטן) שההערכה על גידול ב 30 אחוז בגללי שינויים בהגדרת החולים הקשים היא הערכה מוגזמת. על "הערכות בעיתונות" איני סומך. אם תביא איזה איש מקצוע (כלומר רופא המצהיר שהוא מתמצא בנושא הזה), שעומד מאחורי הטענה הזאת, אז אולי אשנה את דעתי. ובסעיף ה' אתה מסכים עמי שאפילו אם זה נכון זה לא משנה כל כך את ראיית התמונה הכללית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |