בתשובה לab, 24/06/20 22:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל למה לעשות קיצןץ דרסטי במשאבי האנרגיה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כדי ליצור אנרגיה חלופית לאנרגיה בקרבונים — יש צורך באנרגיה חלופית ברוב המקומות, הכל בלוח זמנים צפוף של עשרות שנים. מה שקיים בתור חלופות הן אנרגיה סולרית או אנרגיה גרעינית. יש מקומות שלא יכולים לבנות את החלופות הנ"ל, או שמחירן יהיה יקר בגלל סיבות גיאוגרפיות. לגבי דלק הגרעיני מחירו עשוי עלות עקב עליה פתאומית בביקוש. האם בכלל יש כמות מספקת של דלק גרעיני בהתראה קצרה ? לא בטוח. אנו מקבלים כמובן מאליו שדלק קרבוני זמין. הזמינות מבוססת על שימוש של יותר ממאה שנים בדלק קרבוני. דלק גרעיני אינו בשימוש נרחב היום — לכן יתכן שיהיה קושי זמני או ממושך לספק אותו, במצב הכי גרוע בכלל לא יהיה דלק גרעיני מספיק לצורכי התעשיה. לפי זכרוני, בזמן הבהלה לחור באוזון התעשיה הצטרכה להחליף שימוש של גזים מסוג אחד בגזים מסוג אחר . לפי זכרוני (אם איני טועה) המחיר של המעבר היה בסדר גודל של 100 מיליארד דולר. (מחירים של דולר אז היו שווים יותר מדולרים במחירים של היום, אם נביא שחיקת מחירים זו בדולר , ההמרה האוזונית במחירי היום היתה 150 מיליארד דולר פחות או יותר). בסופו של דבר החלופות האוזוניות של גזים לא יותר יקרות מהמקור, אבל המצב שונה בתכלית בענייני חלופות אנרגטיות. הגזים שהיו בשימוש אנטי אוזוני, שירתו פלח תעשיה זעיר לעומת פלח התעשיה שמשתמש באנרגיה. נניח זעיר פי 100 לפחות (גזים אנטי אוסונים דימשו כולה קירור ואירוסולים). חלופות למקורות אנרגיה היום יקרות בעשרות אחוזים ממה שיש עכשיו, חוץ מהאנרגיה סולרית (במקום ובזמן שאנרגיה סולרית מהווה חלופה). הבדלי המחיר באנרגיה קשיחים, לא ירדו לרמת מחירי המקור כמו בעניין הגזים הפרו קרבונים. שהרי: כי כל החלופות לייצור אנרגיה ידועות מזמן והן בשימוש מזמן. לכן המחירים של חלופות אנרגיה מבוססים על יעילות מקסימלית של ייצור דלקים גרעיניים לאנרגיה. צריך לזכור שיש הבדל ענק בסדרי גודל בעלות הכוללת של מחירי אנרגיה לבין העלות הכוללת של גזים "פרו אוזונים". אין לי חישובי מחירים אבל אזרוק מספר כדי לסבר את האוזן: המספר הוא "מחיר גדול פי 100 לפחות". (הכוונה: עלות כוללת של ייצור אנרגיה היא לפחות פי מאה ממחיר ייצור גזים פרו אוזונים.) בהנחה , שהמספר "פי מאה" נכון וכן מחירי ההמרה של "הגזים האוזוניים" היה 100 מיליארד דולר, אנו מקבלים עלות המרה של 10 טריליון דולר וזה לא סכום חד פעמי (כמו בעניין המרות האוזוניות) אלא סכום שנתי , שיחוייב שנים רבות. (אני מדלג על עניין ה 150 דולר בגלל שחיקת ערך הדולר, כי איני רוצה לסבר מספרית את החישובים.) כאמור אין לי נתונים מדוייקים ואני זורק מספרים כדי לסבר את האוזן. אבל המספרים שזרקתי ממחישים עד כמה קשה הוויתור על אנרגיה קרבונית. אני מקווה שאין יותר מדי שגיאות הקלדה וכולי. רציתי להציג את עמדתי בפירוט , כי אין לי חשק לחזור לדיון זה, לכן לא יכולתי להימנע משגיאות הקלדה ודומיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נתקלתי בשום מקום בטענה שאין מספיק דלק גרעיני. מאחר והיום הוא מהווה כעשרה אחוז מייצור האנרגיה העולמי, מספיק פקטור של 5 או 6 כדי להחליף את כל התחנות הפחמיות. והוא הרבה פחות תלוי גיאוגרפיה מאנרגיה סולרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק בקשר לזמינות דלק גרעיני ואולי לא. אף אחד לא עמד בסיטואציה של הכפלה פי עשר (או פי 8) בשימוש דלק גרעיני, לכן העלתי ספק אם יהיה מספיק גרעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שימוש בפחם, אני לא בטוח שניתן לוותר עליו לצורך תעשיית ברזל ופלדה. נדמה לי שלצורך התכת מתכות השימוש בשריפת פחם הוא הכי זול, (לפחות בגלל עלויות חשמל שלצורך ייצורו מבוזבזת לפחות חצי מאנרגיית החום, דהיינו בעיית נצילות נצילות קרנו ל פי התרמודינמיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפעלי פלדה בימינו מחממים את המתכת באמצעות חשמל (אלקטרודות עצומות שיכולות להעביר הספק של מגהווט שלם...). מפעלי אלומיניום ממוקמים מראש במקומות בהם יש אנרגיה חשמלית זמינה וזולה: ראיתי סכרים שנבנו במיוחד כדי לפרנס את צריכת החשמל של מפעל אלומיניום. אתה יכול לראות בניו זילנד למשל סכר כזה, כאשר הבוקסיט (חומר הגלם) מובא מאוסטרליה - זול יותר להעביר אותו לניו זילנד כדי לנצל את האנרגיה ההידרואלקטרית שלה מאשר לעבד אותו במדינה שבה כורים אותו. יתכן שמשתמשים בפחם כמקור לפחמן הדרוש לייצור פלדה מברזל, אם כי אני מנחש שגם לזה יש מקורות מוצלחים ונקיים יותר - לאו דווקא נקיים מבחינת פליטת המזהמים החיצונית כמו מבחינת השליטה בתהליך הייצור ובריכוזי היסודות השונים בפלדה. תעשיית פלדה מודרנית בנויה על שליטה מדויקת מאד בפרמטרים האלה, שמאפשרת קבלת סידור מוגדר היטב של האטומים ולכן שליטה בתכונות של הפלדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התברר לי שאכן בייצור פלדה משתמשים בכמויות גדולות של פחם - פחם מטלורגי, איכותי יותר מהפחם התרמי המשמש להפקת אנרגיה. המטרה העיקרית היא לספק את הפחמן הדרוש לפלדה, אבל כיוון שתוך כדי התהליך הזה רוב הפחמן נשרף הפחם גם מספק חלק מהאנרגיה לחימום הכבשנים. הפחם עובר חימום אנאירובי שמתיך אותו וגורם להתנדפות מרכיבים מסוימים, והתגבשות coke שהוא פחמן כמעט טהור; בשלב הבא הקוק מחומם עד 1700 מעלות בסביבה שיש בה חמצן יחד עם עפרות הברזל והתוצאה היא שרובו נשרף יחד עם חומרים לא-פחמניים אחרים הכלולים בו. בסה"כ משתמשים בערך בטונה של פחם על כל טונה של פלדה, מתוכה משהו כמו 6% הופך בפועל לחלק מהפלדה. בכל מקרה, הפחם לפלדה הוא חלק קטן מאד מהצריכה העולמית של הפחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אנחנו יודעים על מה העובדים במפעלי הפלדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים: חברות פלדה וכימיקלים עובדות על פיתוח תהליכים ללא פליטת פד"ח - אבל יש להן צורך במדיניות שתתמוך בתהליכים האלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |