|
||||
|
||||
מפעלי פלדה בימינו מחממים את המתכת באמצעות חשמל (אלקטרודות עצומות שיכולות להעביר הספק של מגהווט שלם...). מפעלי אלומיניום ממוקמים מראש במקומות בהם יש אנרגיה חשמלית זמינה וזולה: ראיתי סכרים שנבנו במיוחד כדי לפרנס את צריכת החשמל של מפעל אלומיניום. אתה יכול לראות בניו זילנד למשל סכר כזה, כאשר הבוקסיט (חומר הגלם) מובא מאוסטרליה - זול יותר להעביר אותו לניו זילנד כדי לנצל את האנרגיה ההידרואלקטרית שלה מאשר לעבד אותו במדינה שבה כורים אותו. יתכן שמשתמשים בפחם כמקור לפחמן הדרוש לייצור פלדה מברזל, אם כי אני מנחש שגם לזה יש מקורות מוצלחים ונקיים יותר - לאו דווקא נקיים מבחינת פליטת המזהמים החיצונית כמו מבחינת השליטה בתהליך הייצור ובריכוזי היסודות השונים בפלדה. תעשיית פלדה מודרנית בנויה על שליטה מדויקת מאד בפרמטרים האלה, שמאפשרת קבלת סידור מוגדר היטב של האטומים ולכן שליטה בתכונות של הפלדה. |
|
||||
|
||||
התברר לי שאכן בייצור פלדה משתמשים בכמויות גדולות של פחם - פחם מטלורגי, איכותי יותר מהפחם התרמי המשמש להפקת אנרגיה. המטרה העיקרית היא לספק את הפחמן הדרוש לפלדה, אבל כיוון שתוך כדי התהליך הזה רוב הפחמן נשרף הפחם גם מספק חלק מהאנרגיה לחימום הכבשנים. הפחם עובר חימום אנאירובי שמתיך אותו וגורם להתנדפות מרכיבים מסוימים, והתגבשות coke שהוא פחמן כמעט טהור; בשלב הבא הקוק מחומם עד 1700 מעלות בסביבה שיש בה חמצן יחד עם עפרות הברזל והתוצאה היא שרובו נשרף יחד עם חומרים לא-פחמניים אחרים הכלולים בו. בסה"כ משתמשים בערך בטונה של פחם על כל טונה של פלדה, מתוכה משהו כמו 6% הופך בפועל לחלק מהפלדה. בכל מקרה, הפחם לפלדה הוא חלק קטן מאד מהצריכה העולמית של הפחם. |
|
||||
|
||||
עכשיו אנחנו יודעים על מה העובדים במפעלי הפלדה. |
|
||||
|
||||
ובינתיים: חברות פלדה וכימיקלים עובדות על פיתוח תהליכים ללא פליטת פד"ח - אבל יש להן צורך במדיניות שתתמוך בתהליכים האלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |