|
||||
|
||||
לגבי חזקת החפות, כלל לא ברור לי שהיא אמורה להיות קיימת בערעורים. בערכאה ראשונה הנאשם חף מפשע והתביעה צריכה לשכנע מעבר לספק סביר שהוא אשם. לערעור הוא מגיע כשיש כבר קביעה של בית משפט שהוא אשם; נטל ההוכחה שהקביעה הזו שגויה מוטל על כתפיו, לא על כתפי התביעה. |
|
||||
|
||||
זה באמת כך? לפי מה שאני מבין, הקביעה של בית המשפט המרשיע היא שאין ספק סביר באשמתו. בערעור נטל ההוכחה עליו, אבל מה שהוא נדרש להוכיח אינו שהוא לא אשם, אלא שיש ספק סביר באשמתו. ואם כך, הוא עדיין נהנה מחזקת החפות. |
|
||||
|
||||
איך הוא מוכיח שיש ספק סביר באשמתו, הוא הרי לא מביא חומרים חדשים ולא משמיע עדים? הוא צריך לשכנע שהערכאה הנמוכה טעתה. טעתה בפירוש העובדות, טעתה במשקל היחסי שלהן, טעתה בפרשנות החוק - כך או אחרת, האבן שהוא צריך לגלגל היא גדולה יותר. בעבירות חמורות הוא כבר מתחיל לרצות את עונשו עוד לפני שהערעור נשמע. |
|
||||
|
||||
הכל נכון, ועדיין אני חושב שחזקת החפות עומדת. הטעויות של הערכאה הנמוכה שהוא צריך לשכנע בהן צריכות להסתכם בכך שיש ספק סביר באשמתו, לא שסבירות חפותו גדולה מחמישים אחוז, נניח. |
|
||||
|
||||
לא מצלצל לי הגיוני כל כך. חזקת החפות עומדת למי שעומד לדין. אחרי שהורשע- הורשע כבר, וחזקת החפות הסתיימה. הסטטוס שלו השתנה מעומד לדין למורשע, ולא נראה לי שהאפשרות לערער משנה את הסטטוס הזה. אני לא חושב שאדם הוא זכאי כל עוד לא הסתיימו כל ההליכים בעניינו. אם הורשע בערכאה אחת הוא כבר לא זכאי. |
|
||||
|
||||
ויקפדיה מסכימה אתך ולא אתי ''אשמת אדם, שתדחה את חזקת החפות, היא זו שתוכרע בפסק דין חלוט שלא ניתן עוד לערעור או שהערעור נדחה.'' |
|
||||
|
||||
נתפסתי לעניין המילולי של חזקת החפות וסטיתי מהעניין. כמובן שאם לשופטים בערעור יש ספק סביר באשמתו עליהם לזכות אותו, בדיוק כמו בערכאה הקודמת. אני פשוט לא יכול לקרוא לזה ''חזקת החפות''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |