|
||||
|
||||
אני לא בקי מספיק בכל הפרשיה, אבל עיינתי כעת ב<קישור לhttps://www.toledano.co.il/%D7%9E%D7%97-8498-13-%D7%A... דחיית הבקשה למשפט חוזר> ולפיה, הטענה שלך פיה בית המשפט <קישור לא מתחשב כלל> בחזקת החפות רחוקה מהמציאות. אולי הוא מעניק יותר מדי משקל להודאות (אני יודע שזאת העמדה שלך), אולי הוא עושה זאת מפני שהוא מאמין מדי למשטרה (זאת גם העמדה שלי) שאינה ידועה בהיצמדות לאמת (זאת העמדה של כל אדם שפוי), בטוח שהוא עושה טעויות מפעם לפעם, אבל בחזקת החפות הוא מתחשב בהחלט. אגב, חלק לא מבוטל מהסכמי הטיעון שהם בעיני מכת מדינה נעוץ גם באותה התחשבות של בית המשפט, מה שנקרא בפי הפרקליטוּת "קושי ראייתי", אבל זה נושא לדיון אחר. גם אני לא חושב שדברי חשין בנימוקים להרשעה מרשימים מדי - אף פעם לא אהבתי את הסגנון הפומפוזי שלו - אבל אני מרשה לעצמי לנחש שלא קראת את כל 133 העמודים של הכרעת הדין לפני שהחלטת שזאת דוגמא אחת מתוך "המון מקרים" בהם... מכל מקום, ממש משובב נפש לראות אותך מסתמך על אביגדור פלדמן. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהשארת את המילה "קישור" יתומה ללא כתובת אחריה יותר מפעם (פעמיים). אתה צודק בניחוש שאכן לא קראתי את כל פסק הדין ובעצם גם לא את כל דבריו של חשין, והתכוונתי אך ורק לסעיף 10 בשבח "מלכת הראיות". אבל בזמנו עקבתי אחר המקרה הזה ופקפקתי באשמת הנאשם עוד לפני שמצאו את הגופה במקום אחר, אפילו לא קרוב לזה שמסר בהודאתו. כזכור למרות זה האשימו אותו על סמך הודאתו. אני מסתמך הרבה פעמים על אביגדור פלדמן, בקשר לכל מיני דברים, ובוודאי עדותו מתוך מה שקורה שם אי אפשר להתעלם ממנה. העובדה שבהשקפותיו הפוליטיות הוא ההיפוך שלי אינה שייכת לעניין. |
|
||||
|
||||
לגבי חזקת החפות, כלל לא ברור לי שהיא אמורה להיות קיימת בערעורים. בערכאה ראשונה הנאשם חף מפשע והתביעה צריכה לשכנע מעבר לספק סביר שהוא אשם. לערעור הוא מגיע כשיש כבר קביעה של בית משפט שהוא אשם; נטל ההוכחה שהקביעה הזו שגויה מוטל על כתפיו, לא על כתפי התביעה. |
|
||||
|
||||
זה באמת כך? לפי מה שאני מבין, הקביעה של בית המשפט המרשיע היא שאין ספק סביר באשמתו. בערעור נטל ההוכחה עליו, אבל מה שהוא נדרש להוכיח אינו שהוא לא אשם, אלא שיש ספק סביר באשמתו. ואם כך, הוא עדיין נהנה מחזקת החפות. |
|
||||
|
||||
איך הוא מוכיח שיש ספק סביר באשמתו, הוא הרי לא מביא חומרים חדשים ולא משמיע עדים? הוא צריך לשכנע שהערכאה הנמוכה טעתה. טעתה בפירוש העובדות, טעתה במשקל היחסי שלהן, טעתה בפרשנות החוק - כך או אחרת, האבן שהוא צריך לגלגל היא גדולה יותר. בעבירות חמורות הוא כבר מתחיל לרצות את עונשו עוד לפני שהערעור נשמע. |
|
||||
|
||||
הכל נכון, ועדיין אני חושב שחזקת החפות עומדת. הטעויות של הערכאה הנמוכה שהוא צריך לשכנע בהן צריכות להסתכם בכך שיש ספק סביר באשמתו, לא שסבירות חפותו גדולה מחמישים אחוז, נניח. |
|
||||
|
||||
לא מצלצל לי הגיוני כל כך. חזקת החפות עומדת למי שעומד לדין. אחרי שהורשע- הורשע כבר, וחזקת החפות הסתיימה. הסטטוס שלו השתנה מעומד לדין למורשע, ולא נראה לי שהאפשרות לערער משנה את הסטטוס הזה. אני לא חושב שאדם הוא זכאי כל עוד לא הסתיימו כל ההליכים בעניינו. אם הורשע בערכאה אחת הוא כבר לא זכאי. |
|
||||
|
||||
ויקפדיה מסכימה אתך ולא אתי ''אשמת אדם, שתדחה את חזקת החפות, היא זו שתוכרע בפסק דין חלוט שלא ניתן עוד לערעור או שהערעור נדחה.'' |
|
||||
|
||||
נתפסתי לעניין המילולי של חזקת החפות וסטיתי מהעניין. כמובן שאם לשופטים בערעור יש ספק סביר באשמתו עליהם לזכות אותו, בדיוק כמו בערכאה הקודמת. אני פשוט לא יכול לקרוא לזה ''חזקת החפות''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |