בתשובה לצפריר כהן, 17/05/20 17:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא משוכנע שזה נכון - לא קורים מקרים שהחלטה מובאת להצבעה בין השרים? אם זה כך, אז הצד שמחזיק ברוב קובע דה פקטו את תפקוד הממשלה. ואז גנץ צריך להשוות את מספר השרים כדי להוות משקל נגד בהחלטות שלא מוצאות חן בעיניו. ובדיוק חשבתי על זה כשנתניהו הכניס היום בדקה ה-99 שר 19 מהצד שלו לממשלה בניגוד לסיכומים קודמים. מעניין, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגנץ יש כרגע 17 שרים אבל עוד קול נוסף לפי ההסכם הקואליציוני עד שימנה את השר ה־18. אם שר מהצד של גנץ מצביע בניגוד לדעתו, גנץ יכול לפטר אותו. כמובן שהשר לשעבר יכול להצטרף לנתניהו בכנסת ולהגדיל את הרוב שלו. אבל השאלה היא האם נתניהו יצליח לגייס 70 חברי כנסת כדי להפיל את הממשלה. עד אז גנץ ראש ממשלה (או ראש ממשלה חליפי) עם אחריות מלאה על חצי מהאצבעות בממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף „ממשלת חילופים״ (13א) בחוק יסוד: הממשלה. ר’ תת־סעיף (ד): סעיף 13מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור. (2) הוראות פסקה (1) רישה לעניין מספר השרים יחולו גם על ועדות שרים, למעט על ועדות שרים שזהות חבריהן נקבעה בחוק, אם החוק האמור אינו מאפשר לממשלה למנות להן חברים נוספים. גנץ היה צריך להשתמש בזה ומראש למנות מספר קטן יותר של שרים. לא חסרים כיבודים אחרים לאנשי גוש הקטן שלו (ראשי ועדות, לדוגמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום ענין להמשיך לסנגר על גנץ ממילא. אני לא מצליח באמת למצוא שום הגיון בשום מעשה שלו ובשום משפט שהוא אומר לאחרונה. זה ממש מצב קפקאי שמעודד תיאוריות קונספירציה שאולי יכולות להסביר משהו מהפארסה ו/או הטרגדיה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. אבל, כמו כל פוליטיקאי שהצליח להגיע לכנסת: אל תזלזל בו. עם כמה שזה מפתה, תן לו את הקרדיט שהוא חשב כבר על הדברים הבסיסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעומק הקרדיט, עומק האימה ממה שיוצא לו מהפה. יותר קל לישון בלילה בהנחה שהוא פשוט טמבל (או בובה על חוט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כרגע הוא השיג מבחינתו את הכי טוב שהוא היה יכול להשיג, בהתחשב בנסיבות (אפשר בהחלט לטעון שבנסיבות הללו הוא היה יכול להשיג יותר, אבל זה כבר דיון אחר). בינתיים אני הייתי רוצה לתת לו ולשריו להוכיח את עצמם במעשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים, כדי שתרגיש קצת יותר טוב (ואני מקווה שזה לא נדוש): בשטח איירפורט סיטי בירושלים (3, 4). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה ניתן, אבל דיברתי על הדיבורים שלו - הנאומים שלו ריקים מתוכן, מנותקים מהמציאות, והמעשים שלו עד עכשיו בדיוק הפוכים למה שהוא אומר שהוא עושה. הנתק הזה מפחיד יותר מכל ספקולציה על כוונותיו או רגשותיו. זה כמו שאני אתן לך סטירה ואצעק שכואב לי, או שאני אמכור לך סוסיתא ואכריז שזה פורשה. או אכריז שזו שעת חירום נוראית וחייבים לקום ולעשות משהו ואז אלך לשתות קפה בים עם חברים ואנתק את הטלפון שלי ליומיים. את האחרון נהוג בדרך כלל לתרץ בחומרים כימיים מסוימים, וזו ההרגשה שמתקבלת בכל פעם שגנץ פותח את הפה1. 1 כשביבי פותח את הפה ומשקר, אני כבר יכול לזהות את התבנית ולהבין גם את מטרת השקר. אצל גנץ אפילו זה עוד לא ברור. הוא הכי דומה למארח מ'ווסטוורלד' שמדקלם את סיפור הרקע שלו כשהוא כבר מחוץ לפארק הרלוונטי. וזה spooky as hell. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנץ לא אמר כלום עוד מהרגע שנכנס לפוליטיקה. הוא היה סכריני. בסדר. עכשיו הוא ואנשיו בממשלה והם ימדדו במעשיהם. הם לא יכולים להתחמק סתם בדיבורים ריקים. מבחינתי מה שהוא אומר די מסתדר עם הסיבה המוצהרת שלו: בערך. נסנן את התירוץ של הקורונה. ברור שהוא לא יכול להגיד במפורש שביבי כופף לו את היד. אבל לכאורה הוא הצליח להשיג הישג משמעותי מנתניהו בכניסה לממשלה. עכשיו צריך לראות איך יתפקד משרד המשפטים מול המשרד לבטחון פנים, וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ממש לא ניתן שום כלום. הבעיה ביחסים בין הבוחר לנבחר היא שהם ללא refund. נתת לו קולך? אי אפשר לקחת אותו חזרה. האיזון מגיע בכך שלנבחרים אין הזדמנות שנייה. אם הוא בגד בך פעם אחת, עשה ככל יכולתך להפילו. אם הוא רוצה להוכיח עצמו כמשרת ציבור בוחריו, יעשה זאת בעצמו, ללא שום אשראי או תמיכה. ב. מאוד הזדהיתי עם תיאורך על הסכיזם בין מסה ומעש אצל גנץ. אני בטח אפתיע אותך כשאומר שהוא ממש מזכיר לי את עמיר פרץ. הוא אומר את כל הדברים הנכונים, אבל שום דבר שהוא עושה, אינו קשור לאמירות האלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהוא טמבל. כמו כל המגלומנים הוא מאמין שיכולותיו המופלאות אותן יעמיד לרשות הציבור מכסות על כמה מגרעות בהסכם. כך גם שמולי, לדוגמא: איש טוב, לא טיפש, אבל בטוח שההבדל בין התפקוד שלו כשר הרווחה לבין התפקוד של כל אחד אחר במקומו הוא בגודל שמצדיק כל מעשה נבלה בדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא חושב. אני עייף. רוצה לישון. בלילה. בשקט. אתה לא עוזר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |