|
||||
|
||||
הבה ניתן, אבל דיברתי על הדיבורים שלו - הנאומים שלו ריקים מתוכן, מנותקים מהמציאות, והמעשים שלו עד עכשיו בדיוק הפוכים למה שהוא אומר שהוא עושה. הנתק הזה מפחיד יותר מכל ספקולציה על כוונותיו או רגשותיו. זה כמו שאני אתן לך סטירה ואצעק שכואב לי, או שאני אמכור לך סוסיתא ואכריז שזה פורשה. או אכריז שזו שעת חירום נוראית וחייבים לקום ולעשות משהו ואז אלך לשתות קפה בים עם חברים ואנתק את הטלפון שלי ליומיים. את האחרון נהוג בדרך כלל לתרץ בחומרים כימיים מסוימים, וזו ההרגשה שמתקבלת בכל פעם שגנץ פותח את הפה1. 1 כשביבי פותח את הפה ומשקר, אני כבר יכול לזהות את התבנית ולהבין גם את מטרת השקר. אצל גנץ אפילו זה עוד לא ברור. הוא הכי דומה למארח מ'ווסטוורלד' שמדקלם את סיפור הרקע שלו כשהוא כבר מחוץ לפארק הרלוונטי. וזה spooky as hell. |
|
||||
|
||||
גנץ לא אמר כלום עוד מהרגע שנכנס לפוליטיקה. הוא היה סכריני. בסדר. עכשיו הוא ואנשיו בממשלה והם ימדדו במעשיהם. הם לא יכולים להתחמק סתם בדיבורים ריקים. מבחינתי מה שהוא אומר די מסתדר עם הסיבה המוצהרת שלו: בערך. נסנן את התירוץ של הקורונה. ברור שהוא לא יכול להגיד במפורש שביבי כופף לו את היד. אבל לכאורה הוא הצליח להשיג הישג משמעותי מנתניהו בכניסה לממשלה. עכשיו צריך לראות איך יתפקד משרד המשפטים מול המשרד לבטחון פנים, וכדומה. |
|
||||
|
||||
א. ממש לא ניתן שום כלום. הבעיה ביחסים בין הבוחר לנבחר היא שהם ללא refund. נתת לו קולך? אי אפשר לקחת אותו חזרה. האיזון מגיע בכך שלנבחרים אין הזדמנות שנייה. אם הוא בגד בך פעם אחת, עשה ככל יכולתך להפילו. אם הוא רוצה להוכיח עצמו כמשרת ציבור בוחריו, יעשה זאת בעצמו, ללא שום אשראי או תמיכה. ב. מאוד הזדהיתי עם תיאורך על הסכיזם בין מסה ומעש אצל גנץ. אני בטח אפתיע אותך כשאומר שהוא ממש מזכיר לי את עמיר פרץ. הוא אומר את כל הדברים הנכונים, אבל שום דבר שהוא עושה, אינו קשור לאמירות האלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |