 |
|
 |
||
|
||||
 |
המל"ל ממשיך בתחזיות והמלצות היסטריות. "מספר חולים יומי של יותר מכמה עשרות בודדות מחייב את המשק להיכנס שוב לסגר בשל חשש לאובדן שליטה על התפרצות המגפה — כך ממליץ צוות היועצים המיוחד של המל"ל (המטה לביטחון לאומי) להתמודדות עם משבר הקורונה". כן, זו כתבה מהיום, לא מסוף מרץ. פשוט לא יאומן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק: הם מתייחסים לזמן שיידרש, לפי קצב ההכפלה, להגיע לאלף חולים מונשמים. ככל שמקדם ההכפלה גבוה יותר, הזמן הזה קצר יותר ויש לנקוט באמצעים חריפים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטטתי מהכתבה. ולגבי הדו"ח - מאחר ורוב משמעותי מכותביו הם חוקרים ממכון ויצמן, הייתי מצפה שהם יעמידו את המודלים שלהם לנסיון כמו שאני מקווה ומאמין שהם עושים עבור כל תיזה מדעית שהם מפרסמים ועוברת ביקורת עמיתים בתחומם המקצועי. שזה אומר, שהם צריכים לתת תחזית של שבועיים/חודש/חודשיים קדימה לכמה תרחישי דגל, כדי לראות האם מה שבסוף קורה במציאות נמצא דומה למודלים שלהם. גם אם נראה שעד עכשיו הם לא עמדו בזה, לפחות ניתן להם הנחה של חוסר מידע משמעותי בשבועות הראשונים. עכשיו אנחנו אחרי חודשיים מנוטרים היטב בארץ, ועשרות ארצות אחרות עם המון נתונים שהם יכולים להסתמל עליהם. במצב הזה, כבר ראוי מאד שהם יתנו תחזיות כמותיות למודלים שלהם, ויחזרו כל שבוע-שבועיים לספר לנו כיצד התחזיות מתאימות למציאות, כשהם חשופים לביקורת כפי שנדרש מהם כשהם עוסקים בתחזיות הרבה פחות הרות גורל במקצועם באקדמי. בלי זה התיאוריות שלהם שוות כמו כל תיאוריה מדעית אחרת שאינה נותנת תחזיות לגבי המציאות1. 1 עד כדי מתימטיקה, היא פטורה מהמועקה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה קישרתי לדו״ח. יש שם לא מעט פרטים טכניים על המדדים האפשריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה דעה אחרת של פרופסור דורון לנצט, גם הוא ממכון ויצמן. גם הוא מתייחס לעניין סף 100 החולים המופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא איבד אותי. שוודיה כדוגמה לארץ שבה לא ננקטו צעדי בידוד. סין כדוגמה למקום שבו לא פרץ עדיין גל שני (אולי בגלל ההגבלות החמורות שעדיין ישנן שם). הוא גם סומך על נתוני החולים מרוסיה, בלארוס ואיראן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההסתייגויות שלך. יש לך סיבה למה לא לסמוך על הנתונים מרוסיה? בשוודיה השאירו את בתי הספר היסודיים והעסקים פתוחים, והנחו את האוכלוסיה לריחוק חברתי ללא סגר. הם משלמים על כך בהאטה מתונה יותר של קצב החולים, אבל בכלל לא מה שהיית מצפה על פי המודלים על פיהם פעל משרד הבריאות. אני מסכים עם 90% מהדברים שאומר פרופ' לנצט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני עדויות לכך שהם מכופפים את הסטטיסטיקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הנוח שבטיעונים, אבל הקשה שבהם להצדיק אותו (מה, יש קונספירציה דוקא בין מדינות א', ב' ו-ג' שמתאימות לתיזה שלך לשינוי נתונים, אבל בין השאר לא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה תמיכה לא צפויה בטענת ההפחדה מגיעה דוקא מכיוון שר הבריאות היוצא. מי היה מאמין, ביקורת מתוך המערכת, הבה נשאב מזה קצת נחת רגעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואב נחת מדוגמא נוספת להתדרדרות התרבות השלטונית בישראל? שר הבריאות הוא שבחר את מנכ"ל המשרד שלו - כידוע זאת משרת אמון - ולו היה אצלנו אפילו קמצוץ של אחריות מיניסטריאלית הוא היה פורש מהחיים הפוליטיים בבושה גדולה אחרי פאשלה כזאת (לדבריו. אני לא קובע אם הוא צודק או לא). "אני צעקתי בישיבת הממשלה" זה יפה מאד, אבל התפקיד של שר הבריאות הוא תפקיד ביצועי, לא הצהרתי. אוף. עצם זה שאני כותב את ההודעה הזאת מייאש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הכל. באוירת הרעב אני מסתפק בפירורים, מה לעשות. האופטימי שבי מקווה באופטימיותו שכל אמירה שכזו1 מגדילה ולו במעט את הסיכויים לתחקור וביקורת, או לפחות את זכות הציבור לדעת ולפקפק. מעט מדי ומאוחר מדי, אבל יותר טוב מכלום. 1 וגם כזו, הפעם באדיבות פרופ' רוטשטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה העיקרית מבחינתי היא שגם בשוודיה, שנקטה צעדים מאוד מתונים, מספר החולים המאומתים מסך האוכלוסיה הוא רק 0.3%, לעומת 0.37% באיטליה, שעשתה סגר לפני יותר מחודשיים ו 0.59% בספרד. על פי המודלים האקספוננציאליים שבהם השתמש משרד הבריאות, שוודיה היתה אמורה להגיע מזמן לשיעור גבוה פי עשרה מזה. אבל המודלים האלה שגויים, ואפשר היה לראות את זה כבר לפני חודש, כאשר החל ב 10 לאפריל קצב הגידול בשוודיה ירד ל 4%, ונשאר שם. זה כשמספר המקרים שם היה 10,000 בלבד. מצד שני באיטליה, שהכריזה על סגר על צפון המדינה ב 7 למרץ, לא ראתה צניחה כל כך משמעותית בקצב הגידול. מה 7 עד 14 למרץ קצב הגידול היומי הממוצע שם היה 20%; מה 14 עד ה 21 14.2%; מה 21 עד ה 28 8%; יותר מכך- אם סופרים כמה ימים עברו מרגע שמספר המקרים עבר את ה 200 במדינה ועד שקצב הגידול של מקרים חדשים ירד מתחת ל 5%: באיטליה עברו 34 ימים (מהם 23 ימים בסגר) ובשבדיה עברו 33 ימים. קסם! המסקנה שלי היא שהסגר לא עוזר כמעט בשלב של ההתפרצות המהירה, אבל הוא כן עוזר להקטין עוד את קצב ההתפשטות כשהיא כבר מאיטה: איטליה ירדה ב 30/4 לקצב קטן מ 1% , ואילו שבדיה, שנמצאת שבועיים אחריה, נשארה עדיין בסביבות קצב גידול יומי של 2%. להזכיר- שבדיה לא סגרה את העסקים, בתי הספר היסודיים ואפילו לא את הפאבים והמסעדות, למעט הגשה על הבאר. מה שהוכח שכן עוזר הוא סגר בסגנון הסיני- רק אדם מיועד אחד מכל משפחה מורשה לצאת מהבית לקניות חיוניות, וגם זה פעם ביומיים. השאר קבורים בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעיקרון אני אתך, אבל חשוב לציין שבשבדיה עושים מעט בדיקות יחסית, ולכן שם עדיף להסתכל על גרף התמותה ולא על גרף המקרים. לתחושתי ההבדל בעוצמת הצעדים בין מדינות (איטליה - סגר קשוח, גרמניה - סגר נושם, שוודיה - מגבלות תנועה) אינו בזמן ההגעה לשיא אלא בקצב הירידה אחר כך. בשבדיה, ספציפית, מספר המתים היומי קצת 'נתקע' במספר מסוים ולמעשה נראה כאילו מקדם ההדבקה הוא בערך 1.... שזה נוגד אמנם את התחזיות המפחידות אבל גם לא נעים במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוויתי את שבדיה לאיטליה כי בשתיהן המקרים המדווחים מתעלמים מהמקרים הקלים (מסיבות שונות אבל עם תוצאה דומה). שיעור מקרי המוות תלוי יותר מכל בגיל של האוכלוסיה שנדבקה ובבריאותה הכללית. אני מנסה להשוות דומה עם דומה ככל הניתן, וקשה להשוות את מספר המתים בין אוכלוסיות שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם השבדים היא שהם מעדכנים כל הזמן את גרף התמותה שלהם אחורה, לפעמים הם מדווחים ביום מסוים על מקרה מוות שהתרחש שבועיים קודם לכן. התוצאה מכך היא שבכל נקודת זמן שבה תסתכל נדמה לך שגרף התמותה בירידה, אבל אם תחזור ותסתכל על אותה נקודת זמן עצמה שבוע לאחר מכן תגלה שבעצם היו כבר יותר מתים ולא היתה ירידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש לך שגיאה בסיסית בהשוואה שאתה עושה בין המדינות. אין זה נכון להציג את התאריך שבו המדינה הכריזה על סגר כקריטריון להשוואה משום שבמדינות שונות המגפה התחילה בזמנים שונים. מה שנכון יותר לעשות הוא לבדוק מה היה מצב התחלואה במדינה כאשר הוטל בה הסגר. אני מניח שלו הסינים לא היו עושים שום דבר עד התאריך שבו הוטל הסגר באיטליה או שהבריטים התחילו לעשות משהו, המצב בסין ובעולם כולו היה חמור פי כמה וכמה. מובן מאליו שבסין היה צריך להתחיל בצעדים קודם לכל המדינות האחרות, כפי שבאמת היה. הרי זה ברור שלו מדינה הייתה מטילה סגר מוחלט על כניסה ויציאה ממנה טרם היה בה חולה אחד, לא הייתה פורצת בה מגיפה. עוצמת המגיפה בה קשורה בזמן החל מרגע שהתחילה בה המגפה שבה התחילו לנקוט בצעדי בלימה. איטליה הייתה די שאננה עד לרגע שהמצב שם כבר היה די חמור. בבריטניה היה ממש כך. מדיניותם ההתחלתית הייתה לשמור אך ורק על האוכלוסיות הפגיעות, כדי לא לפגוע במשק, ומאוחר מדי הם נבהלו והתחילו לנקוט בצעדי מניעה. זו הסיבה שהם הגיעו לאבדן שליטה מוחלט. מאידך גיסא, יש לי כמה הערות לומר אחרי הניסיון המדינתי והעולמי שעברנו. ההערה הראשונה היא שאין לי ממש שום מושג וקשה מאד לנבא את התפתחות המגפה של המחלה הספציפית הזאת. אני, למשל, יושב ומצפה כל הזמן לרגע שבו שחרור המשק, החזרה ללימודים וכו' שהחלו אצלנו לפני יותר מחודש יתחילו לתת את רישומם בעליית מספר החולים, והרגע הזה לא מגיע. זה נראה שבניגוד לכל היגיון, מרגע שהצלחת לבלום את המגיפה ומספר החולים מתחיל לרדת כבר שום דבר לא יעצור את הירידה. זה ממש לא הגיוני, אבל זה מה שאני רואה מול עיני, וכנראה מה הגיוני נדע (או שלא נדע) רק בעוד הרבה זמן. ההערה השנייה היא שבאשר לניסיון לחזות את התפתחות המגיפה אין שום יתרון למומחיות איזו שהיא. הדיבורים, למשל, על כך שבראש משרד הבריאות היה צריך לעמוד רופא, ואז ההתמודדות עם המגפה הייתה יעילה יותר אינם מחזיקים מים. ברור שהרופאים הם מומחים בתחום מסוים אבל בתחום ניבוי התפתחות המגיפה גם הם לא מומחים כולל אלה מהם שהם מומחים בבריאות הציבור. לכן אנחנו רואים שמומחים שונים אומרים דברים שונים. אין מומחים להתפתחות התחלואה בקורונה. לפחות לא בינתיים. ליצמן מספר שבאחת הישיבות הוא אמר שמגזימים שניבוי התפתחות המגפה (מה שאני זוכר שהיה זה הוא שסיפר את אותו סיפור על לוח השחמט ש"אוכל" את כל מלאי האורז בעולם). אין לי ספק שהוא לא משקר ובאמת הוא כנראה העיר הערה כזאת באחת הישיבות. נו אז מה? הוא רוצה לספר לנו שדווקא הוא זה שיודע לנבא יותר טוב מאחרים? המחלה הזאת הוכיחה שאין טעם לקפוץ למסקנות וחשובה הצניעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאם האיטלקים היו מטילים סגר יעיל מספיק מוקדם כמו הסינים הם היו בולמים את ההתפרצות הרבה יותר טוב, וכתבתי בזמן אמת על כך שהם מפספסים תגובה 713926 תגובה 713940 תגובה 714222. אני מדבר על התועלת של סגר כמו שמדינות המערב מסוגלות לעשות, לעומת המדיניות המקלה של שבדיה. שים לב שכן התייחסתי לכך ששבדיה נמצאת שבועיים אחרי איטליה - ההשוואה היתה של מספר הימים בין התחלת ההתפרצות (לקחתי 200 חולים מאומתים) לבין הירידה בקצב מתחת 5%. מסתבר שלמרות שצפון איטליה כבר היתה 23 ימים בסגר, לא היה הבדל בין הזמן שלקח להם מתחילת ההתפרצות ועד שירדו מתחת 5% גידול יומי, לבין הזמן שלקח לשבדים לעבור את אותו התהליך. לכן אני לא רואה שגיאה בדברים שכתבתי, קל וחומר שגיאה בסיסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייחסתי רק לתגובתך עליה עניתי. לא כל כך עקבתי אחרי תגובות קודמות שלך. ובתגובה זו כתבת שאיטליה עשתה סגר לפני כחדשים. זה נראה כאילו בהשוואה שלך אתה משווה לפני כמה זמן מהיום נעשה הסגר, ולכן כתבתי מה שכתבתי. אם אתה כן מתייחס למיקום בזמן שנקודת הייחוס שלו תחילת המגיפה באותה מדינה זה בסדר, אבל תגובתך האחרונה הטעתה אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק בתגובות קודמות, גם באותה תגובה אחרי הפסקה הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאחד הדברים החשובים שאנחנו יכולים ללמוד הוא שפשוט אין לנו מושג מה עובד ומה לא. כל הנסיונות להשוות בין מדינות ריבוניות או בין מדינות בארה"ב וכו' מתקשים למצוא הסברים להבדלים מהותיים בתחלואה ובתמותה בין מדינות קרובות גאוגרפית ודומות אקלימית וגנטית שהבדלי המדיניות ביניהן לא היו עד-כדי-כך גדולים. גם העובדה שעדיין נראה שחלק גדול מהאפקטים של המחלה לא התבררו כל צרכם ועוד אין פרוטוקול טיפולי מוסכם היא מדהימה. עוד נושא שטרם ראיתי התיחסות מספקת אליו הוא שאלת הפגיעות האינדיבידואלית לווירוס. האם יתכן שיש חלק מהאוכלוסיה שאינם יכולים להידבק כלל (למשל בגלל מבנה קצת שונה של קולטני ACE2, נגיד) או שרמת הפגיעות שלהם נמוכה יותר משל אחרים? אם כן, האם יש קשר בין זה לבין ההבדלים הגדולים בפגיעת הווירוס על פי גיל? כבר חצי שנה הווירוס איתנו ואנחנו לא יודעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם העובדות אבל לא עם המסקנה. >> מתקשים למצוא הסברים להבדלים מהותיים בתחלואה ובתמותה בין מדינות קרובות גאוגרפית ודומות אקלימית וגנטית שהבדלי המדיניות ביניהן לא היו עד-כדי-כך גדולים. מסכים >> עדיין נראה שחלק גדול מהאפקטים של המחלה לא התבררו כל צרכם ועוד אין פרוטוקול טיפולי מוסכם נכון >> שאלת הפגיעות האינדיבידואלית לווירוס השאלה אכן קיימת ולא נענתה, ויקח כנראה עוד זמן רב עד שתענה. אני מזמן שואל1 למה אם בנאדם מצונן מתעטש על עשרה אנשים בחדר סגור, רק כמה יידבקו, והאחרים לא. >> פשוט אין לנו מושג מה עובד ומה לא. עם זה אני לא מסכים. זה שיש בעיה גדולה עדיין למצוא תשובות מדעיות, תשובות שמסבירות למה ואיך, לא אומר שאין תשובות בכלל. זה שהתפשטות המגפה התקדמה באותה תבנית כמעט בכל המדינות זו עובדה, שאמנם לא נמצא לה הסבר, אבל אפשר להשתמש בה לתחזיות. זה שהסיכון של קשישים וחולים גדול פי אלף מאשר של ילדים זו עובדה. זה שההתפרצויות הגדולות קרו בהתכנסויות צפופות שכולם נושמים את אותו אוויר שאחרים נשמו (החל בכנס בסינגפור, עבור בכנסיה בקוריאה, באניית הקורונה, במטוסים ובאוטובוסים, וכלה בפסטיבל בגרמניה) זו עובדה. אז מה שעובד זה לשמור על הקשישים והחולים ולהמנע מהתכנסויות צפופות במקומות סגורים. _______ לאחרונה בתגובה 715977, אבל עוד הרבה לפני כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי צינון ומחלות ותיקות אחרות אחד ההסברים הרווחים הוא שלחלק מהאוכלוסיה יש חיסון שנרכש כתוצאה ממפגש עם וריאציות דומות של הנגיף. לגבי ''מה עובד'', אם זה מתייחס לתרופות אני בהחלט מסכים עם החתול כפי שכל מי שעוקב אחרי התגובות שלי יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיינתי בנתונים הבריטיים המעודכנים. הם עוד עושים חייל. כמעט 3000 נדבקים ביום האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזאת הייתה תוספת לתגובתי האחרונה לאריק, והגיע בטעות לכתובת אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לסמוך על הדואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת ההמלצה בשורה האחרונה שלך אמצו בבריטניה בתחילת המשבר שם, עד שנבהלו מתוצאתה והחלו במאוחר לבצע את ההגבלות כפי שנעשו במדינות אחרות. התוצאות שהשיגו מתוארות היטב בראיון אליו הפניתי בתגובה 718768 . אשר למספר 200 שבחרת בתגובות קודמות כקריטריון זו ממש בדיחה. לו באיטליה היו רק 200 נדבקים ברגע שהמערכת שלהם אבחנה מספר כזה, הם היו עוצרים את המגפה מיד בבודדם את האנשים האלה. ההערכה שלי היא שבאותו יום היה מספר משולש או אפילו מחומש מהמספר הזה. אי אפשר להשוות בין מדינות כשמסתמכים על כך, כי המספר הזה תלוי בטיב מערכת הבדיקות וגם במזל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שגיאה בסיסית'' ''ממש בדיחה'' אתה בהחלט יודע לתת ציונים. מזל שלא היית מורה שלי. לא רק שאתה קורא רק חלקים מהתגובות שלי (ומסתבר שאתה כן קורא תגובות שלא מופנות אליך), גם את החלק שאתה קורא אתה לא מצליח לפענח. נמאס לי לנסות להסביר לך. פשוט תקרא את התגובות שלי מתחילתן ועד סופן ל-א-ט, רצוי פעמיים-שלוש, ורק אז תגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין ה''שגיאה הבסיסית'', אכן הראית שאתה לא עושה אותה, ואף השבתי שטעיתי כשייחסתי אותה לך, אבל אני חושב שגם אתה מסכים שמי שבכל זאת לוקח כנקודת ייחוס את אותו תאריך בהשוותו בין מדינות שוגה, ואולי אפילו התואר ''שגיאה בסיסית'' מתאים לשגיאה הזאת. אשר ל''ממש בדיחה'', אני מוכן להחליף את התואר הזה בתואר יותר מתון, ואשמח אם אקבל כמה מילות הסבר לגופו של עניין, למרות שלא מדובר בחובה. אשר לנוהגי לקרוא רק חלק מהתגובות ולדלג בעיקר על ''ארוכות הנגן'' שבהן, כיוון שגם אתה לא המורה שלי, איני רואה את ההנחיה שלך כחובה ואמשיך לנהוג איך שנוח לי. אני גם בטוח שאם הדבר יגרום לי לטעות אתה הראשון שתדאג לתקן אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה תובנות טריביאליות למדי. אפשר היה כנראה לקבוע אותן לפני ארבעה חודשים ללא מאמץ, ולמעשה עוד לפני פרוץ המגפה: כל אפידמיולוג היה אומר לך שהמנעות מהתכנסויות גדולות ושמירה על הקשישים והחולים הן א"ב של התמודדות עם מגפה נשימתית. השאלה היא האם למדנו דברים מהותיים מאז. עד כמה שידוע לי, באף אחת מהמדינות שביצעו ומבצעות מהלכי חזרה לשגרה שונים ומשונים לא היתה התפרצות חוזרת (היו מקרים נקודתיים של אנשים שהגיעו מחוץ לאותן מדינות ולא נוטרו היטב, כמו למשל עובדים זרים בסינגפור). מצד שני, למרות כמה טענות שראינו לפני חודש וחצי-חודשיים, לא נראה שבאיזשהו מקום בעולם הושגה חסינות עדר. אפילו בניו-יורק הסרולוגיה לא הצליחה למצוא יותר מ-30% בעלי נוגדנים, שזה הרבה אבל לא מביא לחסינות - ובמדינות אחרות המספרים ללא ספק הרבה יותר נמוכים. איך הדברים האלה מסתדרים? לא יודע. נראה לי שהרבה ספרי למוד באפידמיולוגיה יצטרכו להכתב מחדש לאחר שההיסטוריה של המגפה הזו תנותח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי היתה תיאוריה - אבל נדמה לי שלאחרונה התחלתי גם לקרוא עליה גם בכתבות ברשת1 - שבעצם יכולה להיות חסינות עדר שלא רואים אותה בבדיקות הסרולוגיות. היא מתבססת על זה שיש אנשים שלא נדבקים בוירוס, למרות שאין להם נוגדנים מדידים, מסיבות כאלה ואחרות - אפילו אם הוירוס 'חלף' לידם, איכשהוא משהו בפיזיולוגיה האישית שלהם לא נתן לא להתרבות מלכתחילה לדרגות שיהיו מדידות לאחר מכן. האנלוגיה שלי היא לשפעת 'רגילה': אין לי ספק שאני ועשרות אחוזים רבים מהאוכלוסיה נחשפים מדי חורף לנגיפי שפעת, בוודאי אלה שיש להם ילדים במערכת החינוך. ועדיין יש שנים רבות שבהן אנחנו לא חולים בשפעת. האם בדיקות יראו באותן שנים נוגדנים לזן הספציפי של אותו חורף? ההשערה שלי היא שלא. אולי זה קשור לנוגדנים ישנים מוירוסים דמויי קורונה שמספיק אפקטיביים אצל חלק מהאוכלוסיה, ואולי מנגנונים אחרים - מראש אני מודה שהשכלתי הביולוגית מאד רעועה בנושאים האלה. 1 נדמה לי שפרופ' לנצט גם אמר משהו בנידון, בקישור שכבר הבאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי יתכן שאתה צודק, ורמזתי לכך בתגובה לעיל כשכתבתי לגבי הפגיעות השונה בין אנשים שונים. אם יש לזה מרכיב גנטי הוא עשוי להסביר למשל למה במזה''ת הקורונה כמעט לא פגעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, אחרת היית מצפה מעזה, "המקום הכי צפוף בעולם"1 ועם מערכת בריאות גרוטאה, לחטוף על הראש. 1 ככה תמיד אמרו לנו אי שם במילניום שעבר, מאז איכשהוא פחות שמעתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצועת עזה היא אי. הם הצליחו לקטום די מהר את כל שרשראות ההדבקה הבודדות שהיו להם. אם כבר, חפש מידע על מחנות פליטים לא מבודדים ברחבי העולם, ובפרט בסביבות סוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שטחי הרש"פ אינם אי, ואלפי פלשתינאים נעים בין ישראל לשטחים מדי יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם פחות צפוף ומערכת הבריאות פחות גרוטאה, ביחס לעזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לפני שלושה חודשים היו מתערבים איתי בשאלה איפה יהיו יותר מתים מקוביד19, בישראל או בשטחי הרש"פ, אפילו בלי לנרמל לגודל האוכלוסיה, הייתי מפסיד כסף. ואתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי טו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבריטניה ובארה"ב מצאו קשר מובהק בין המוצא האתני לבין הסיכון (אולי זה קשור לגנטיקה, ואולי למחסור בויטמין D). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההימור שלי: ויטמין D, למרות שיש מחקרים לכאן ולכאן. בהתחשב בשאר ההערכות המוקדמות שלי, לפחות בתקופה האחרונה אפשר להסיק בבטחון מוחלט שלא מדובר בויטמין D. __________ ההודעה מוקדשת לג'רי סטילר ז"ל, הלא הוא פרנק קונסטנזה, אביו של ג'ורג'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוסטנזה, לא קונסטנזה. הייתי מוכן להישבע שירדן תיקן אותי פעם (על גבי האייל) בדיוק על הטעות הזאת, אבל אני לא מוצא את זה עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודָה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זה אותו דבר, עד כדי קונסטנטה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) הנה אחד ההבדלים בינינו: אם אני הייתי משיב ברוח זאת, הייתי כותב "עד כדי קוסטנטה". אני לא בטוח בכלל שזה טוב יותר, אבל לא הייתי מתגבר על הנטיה האובר-חוכמית שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, זה לא היה מכוון? הייתי צריך לדפדף שלוש פעמים בין התגובה של השוטה לשלך כדי לגלות שלא השמטת את הנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיות שלי היה מכוון, אבל בכלל לא שקלתי "קוסטנטה". התלבטתי בין "קונסטנטה" (שנבחר) ל"קונסטנזה". אילו הייתי שוקל "קוסטנטה" הייתי אולי בוחר בה, לכן "שיט", אבל אני מסכים עם שכ"ג ש"קונסטנטה" אולי עדיף. ____ האייל הקורא, המקום שבו מספרים לחבר'ה בדיחה ואז מנתחים אותה מכל כיוון אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה אכן טועה גם כאן. בארה"ב מדברים על עודפי תמותה מקורונה אצל שחורים ולטינים. לדעתי יש כאן לפחות שני הסברים יותר טובים מגנטיקה וויטמין D. א. ההתמסכנות הנפוצה של אלו שלא יתנו לקחת מהם את כתר המקופחים. ב. תנאי דיור וחיים צפופים יותר הקשורים לחתך הסוציו-אקונומי. ראיית הזהב העומדת נגד התאוריה הגנטית של הפגיעות לקורונה היא הקורלציה היותר ממובהקת לחתך הגילאים שמופיעה בכל המקומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא ראיית זהב, זו קורלציה אורתוגונלית ובלתי תלויה. יכול להיות שקשישים בצבע עור תכלת מתים פי עשרה מצעירים כאלה, וכך בדיוק גם קשישים עם צבע עור צהוב זוהר מתים פי עשרה מצעירים כאלה. עדיין ייתכן שבעלי עור התכלת מתים פי שלושה יותר מהזהובים הבוהקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יתכן, אבל זה מדרדר את העניין הגנטי במורד החשיבות, מפני שמה שיעניין אותנו ואת רוב הציבור יהיה מדוע קשישים\כרוניים מתים ואילו צעירים\בריאים לא ולא הבדלי תחלואה מסדר שני בין בני גזעים שונים. ברגע זה גם חשבתי על כך ששחורי ניו יורק אינם ממש דוגמה של טוהר גזעי. אם הם יותר מועדים לחלות בקורונה, זה כפי הנראה לא בגלל גנטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע - למרות שכולנו יודעים שקשישים מתים יותר, עשרות ומאות תגובות נכתבות כאן כבר חודשיים בנסיון להבין את ההבדלים בין התמותה במדינות שונות, אז כנראה שזה מספיק מעניין את הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל לכך יש הרבה הסברים אפשריים שלדעתי טובים יותר מהעניין הגנטי, למשל מה שעלה בתגובתו של רודי וגנר: זנים שונים של וירוסי הקורונה החדש. לדעתי, מה שצריך ללמוד מהקורונה, אם בכלל יש צורך כזה הוא שכל מה שהפוליטיקאים והתקשורת אומרת אינו נכון עד שיוכח ההיפך. אני אומר זאת מפני שלפוליטיקאים רבים היה אינטרס להבליט את ההבדלים בין המדינות שונות, הבדלים שלפחות חלקם כבר התבדו. זכור את כל ההסברים מדוע רוסיה וברזיל לא נפגעו וראה היכן הן היום. במסגרת "ההיפותזה שלי טובה כמו של כל אחד אחר" אומר שכדי להצית התפרצות קורונה במימדים קטסטרופליים נדרשה הצטרפות מקרים של א. נוכחות מסה קריטית של נשאים. ב. תנאי סביבה (חום, לחות) מיטביים לוירוס. ג. מחדל של התכנסות חברתית (העדר/איחור סגר, כינוסים המוניים). הדרישה הזו יצרה תמונה של פילוג לכאורה אקראי של התפשטות הקורונה. ההסבר שלי טוען שמשחק כדורגל בינלאומי אחד במילנו הוא שאחראי לחורבנן של איטליה וספרד. לישראל שאקלימה לא שונה הרבה מאקלימן, היה כבר חם מדי עבור הוירוס כאשר הוא התחיל להתפשט, מה שפגע מאד ביכולתו להתפשט בנוסף לאמצעי הבידוד החברתי שננקטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להאמין שהתפשטות המגיפה תלויה כל כך חזק בתנאי ההתחלה (לגבי תיזת המשחק היחיד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר דעה מעניין ב The Lancet בקשר לשאלה הזאת. הדגשתי את מה שמחליש את האישוש לניחוש שלי: "A growing body of circumstantial evidence now also specifically links outcomes of COVID-19 and vitamin D status" אבל, מיד בהמשך: "Rose Anne Kenny (Trinity College Dublin, University of Dublin, Ireland) led the cross-sectional study into mortality and vitamin D status and is the lead investigator of the Irish Longitudinal Study on Ageing (TILDA). She is adamant that the recommendations from all public health bodies should be for the population to take vitamin D supplements during this pandemic. " כי “The circumstantial evidence is very strong”.בהתחשב בכך שויטמין D הוא זול מאד, מועיל למגוון של צרות, נמצא ברמת חסר אצל אוכלוסיות רבות וקשה מאד להינזק ממנו, אני חושב שהיא צודקת, על אחת כמה וכמה כשאנשים נמצאים בהסגר ולא רואים את אור השמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם מוצא אתני היא שהוא משפיע לא רק על הגנטיקה אלא על רמות הכנסה והשכלה, על סגנון חיים אפילו ברמה של מבנה התא המשפחתי, על תזונה ומחלות רקע ואיכות הביטוח הרפואי, על קשרים עם אוכלוסיות ממדינות המוצא ועל אלף דברים אחרים. ראיתי בקישור הבריטי שכשהם נירמלו את ההשפעה של הפרמטרים שהם מסוגלים להגיע אליהם האפקט הצטמצם משמעותית. סביר להניח שיש עוד פרמטרים שלא ניתן לנרמל, בין אם משום שהנתונים לא זמינים או בגלל גודל המדגם, ואולי היו מורידים עוד את הפער. עוד נקודה בעייתית בנושא הזה היא שבשתי המדינות נמצא שדווקא הלבנים - האוכלוסיה במצב הסוציו-אקונומי הטוב ביותר, בעלת הקשרים והביטוחים הטובים וכו' - במצב הטוב ביותר. יתכן, כמובן, שבמקרה של הווירוס הזה הלבנים הגרילו את היד הגנטית הטובה ביותר; אבל כשמסתכלים על נתוני התמותה הגלובליים קצת קשה להאמין בזה. נראה ש-90% או משהו מעין זה מהתמותה היא במדינות "לבנות". גם בתוך מדינות ארה"ב, התמותה בניו-יורק ומדינות הצפון-מזרח הלבנות גבוהה בהרבה מאשר במדינות הקונפדרציה שבהן שחורים רבים ובמדינות הגבול הדרומי שבהן לטינים רבים. גם לעובדות האלה יש הסברים טובים, אקלימיים ואחרים, אבל בסך הכל קשה לי להאמין שנגלה שללבנים יש פגיעות גנטית נמוכה יותר לווירוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב - רק לאחרונה ראיתי (כשסוף סוף החלו להציג גרפים נפרדים), שהמצב בניו-יורק הרבה יותר טוב משחשבתי, ודעיכת המגיפה שם מאד משמעותית מזה כבר כמה שבועות. קשה יותר לראות את זה בגרף הכללי של ארה"ב, כי כשמדינות מסוימות דועכות אחרות מתפרצות, אז זה מאד משטח את המגמות הכלליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הפער העצום בין התיעוד האובססיבי של כל מקרה חדש בעולם וכמויות המלל בתקשורת לבין ההעדר של מסקנות מדעיות קשות באמת מעלה תהיות. ראיתי כתבה שאמרה שבגלל הצמא לתוצאות של מחקרים רמת המחקרים שמתפרסמים בנוגע לקורונה ירודה, וחלק גדול מהם לא היו עומדים ברף המינימלי ולא יוצאים לאור בתנאים רגילים. בטח כל מיני מכוני מחקר אפידמיולוגיים בעולם (שלא לומר בארץ) הגיעו למסקנות כלשהן, זה יהיה מאוד מוזר אם לא, אבל הם כנראה לא מעוניינים לשתף בהן את הציבור. לגבי התפרצות מחודשת- התבנית הכל כך דומה של קצב התפשטות המגפה ברוב המדינות, לדעתי מאוד סביר שנובעת מאיזה שהוא גורם עונתי חזק, ועליו אנחנו באמת לא יודעים כלום. התבנית ביפן היתה קצת יוצאת דופן- לא התפרצות מחודשת אלא מעוכבת. ביפן התגלו מעל 200 מקרים כבר ב 27/2, והם הצליחו להמנע מהתפרצות ולשמור על קצב גידול נמוך יחסית במשך חודש, שאפילו הלך וירד, והגיע בשמונת הימים שהסתיימו ב 23 למרץ לקצב גידול ממוצע של 4% בלבד (סך הכל 1128 מקרים) אבל אז החלה התפרצות בטוקיו והגידול הממוצע קפץ לקצב של 10% במשך מעל שבועיים. ב 25 למרץ, מייד עם הקפיצה הראשונה במספרים, ביקשה המושלת של טוקיו מהאזרחים לעבוד מהבית, לא לצאת בערב ובסופ"ש, ומהחוזרים מחו"ל להמנע מלצאת מהבית במשך 14 יום. למחרת החרו החזיקו אחריה המושלים של פרברי טוקיו. ב 7 באפריל ראש הממשלה הכריז על מצב חירום בטוקיו וסביבתה, אבל אמר שהתחבורה הציבורית תמשיך לפעול. אחר כך הורחב מצב החירום לאיזורים נוספים. ב 12 באפריל קצב הגידול חזר לרדת לרמה של 6%. ב 19 באפריל מתחת 4%, ב 26 באפריל מתחת 2% וב 5/5 מתחת 1%. יש לציין שמדיניות הבדיקות ביפן היתה מחמירה (לא בדקו אנשים בלי חום), וכמות הבדיקות ביחס לאוכלוסיה נמוכה מאוד, יחס של 0.2% לאוכלוסיה בלבד. ההתפרצות דעכה אצלם בלי סגר ותקנות להגבלת תנועה, רק עם בקשה מהאזרחים. ככה זה כשהציבור ממושמע או שיש ליפנים גורם נסתר שמונע מהם להדבק? באיטליה, מאידך, המשיכו להידבק למרות סגר מלא. הסגר הופעל ב 8 למרץ על כל אזורי ההתפרצות בצפון המדינה, קצב הגידול נותר גבוה מאוד (14.2% בממוצע ליום) בשבוע מ 14-21 למרץ, וגם בשבוע שאחריו ירד רק לקצב יומי של 8%. רק ב 30 למרץ, 22 יום אחרי הפעלת הסגר, ירד קצב הגידול מתחת 5%, רמה לא מרשימה בפני עצמה, ורק ב 19 באפריל, 42 יום מהפעלת הסגר, הצליח קצב הגידול לרדת מתחת 2%. היפנים ירדו מתחת קצב של 2% גידול כעבור 32 יום בלבד מהבקשה מהאזרחים לא לצאת לחינם מהבית. לענין החסינות - כאן רב הנסתר מאוד. באניית הקורונה יצאו רק 20% חיוביים לנגיף. בתנאי המדגרה שם, והאוכלוסיה היחסית מבוגרת, אפשר היה לצפות שיגיעו לפחות ל 50% של תחילת חיסון העדר. בגרמניה נמצאו נוגדנים אצל פי שבעה אנשים מאשר נמצאו חיוביים בבדיקת PCR. הניחוש שלי הוא שבאמת רק חלק קטן מהאנשים באמת פגיע לחלות מהנגיף, ומערכת החיסון של רובנו הורגת אותו כשהוא קטן בלי שנדע בכלל. עכשיו לך תדע אלו גורמים סביבתיים (נעזוב לרגע את הגנטיים) גורמים לחולשה או חוסן של מערכת החיסון ביחס לנגיף. חבר את זה להשערה הוותיקה שלי שחומרת המקרה תלויה במידת החשיפה לנגיף, כלומר בעומס הראשוני שהוא מטיל על מערכת החיסון, ותקבל מרחב כל כך גדול של הסתברויות להדבקה שאני לא יודע איך אפשר לבודד גורמים בודדים כדי להגיע לתשובות מדעיות. ה super spreader בקוריאה הצליחה להדביק לבדה יותר ממאתיים מבין אלף המשתתפים בכנס הדתי. אלוהים יודע איזו כמות של נגיפים היא התיזה שם לחלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך תדע באיזה פעילות בדיוק עסק הטקס הדתי ההוא. וחוץ מזה אולי הקורונה אוהב במיוחד את לחם הקודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק הוא אוהב אנשים ששרים הרבה זמן במקום סגור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי היא התעטשה על לחם הקודש? מזכיר לי סיפורים על חומוס :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות ההדבקות בבתי כנסיות למיניהם בארץ ובעולם רומזת על כך שלא צריך להתעטש או להשתעל בשביל לפזר וירוסים לאויר, לפחות בשלבים מסויימים של המחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. גם בסן סירו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שבתנאי צפיפות גדולה וצעקות מכל הלב המרחב הפתוח עוזר רק באופן חלקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אלוהים רומז להם משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל מה יש לו נגד חובבי כדורגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לאלגוריתמים אלוהיים יש false positive. כבר בתנ"ך ראינו שענישה קולקטיבית חביבה עליו ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהוא פשוט העדיף את ולנסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר וקורא: אִם יֶשׁ big data – תּוֹפַע מִיָּד! אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ big data תּוֹפִיעַ – יְמֻגַּר-נָא כִסְאָה לָעַד! וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים אָנָלִיסְטִים יִמָּקּוּ; אַף-אַתֶּם לְכוּ, מֵידְעַנִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף, אחרי כל השנים האלה, זיהיתי מי אתה! אתה מר סלוצקי, שכותב בעיקר שירים של ביאליק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צעד קטן בכיוון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם חיזוק למה שכתבתי בפתיל אחר: "הזמן הממוצע מרגע האשפוז למוות היה 28 ימים. עבור המטופלים ששרדו, חציון זמן האשפוז היה 63 ימים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, חולים שמזדרזים למות ממחלתם מורידים את העומס ממערכת הבריאות, ולשמחתנו אנחנו לא קרובים לקריסת החברה קדישא. משונה שמצב החיסון של החולים לא הוזכר כלל (גם בתקציר המאמר המקורי, את השאר לא קראתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית חייב, הא? למרות שלא ברור מאיפה זה הגיע. בינתיים מספר הנפטרים לא גדול ביחס לגלים קודמים, ואפילו אם יהיו עוד 100% מהנפטרים שיש היום לא נתקרב לשיא הקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייחס לפתיל אחר שרץ כעת, נראה שחברה קדישא החליטה לנסות את כוחה בספורט הלאומי של צווחות גאוועלד1 מתוך הידיעה שזה אף פעם לא מזיק. הניחוש שלי הוא שמאחרי הקלעים מתנהל בימים אלה איזה מו"מ בין החברה הטובים למר כהנא על מענק קורונה או איזשהו תגמול אחר בעקבות העליה בתפוקה שהיתה כ- 10% במחצית הראשונה של 21. ____________ 1- עכשיו יש קורא אחד שמצטרף אף הוא לספורט הזה! נקווה שהישגיו יהיו טובים יותר מאלה שהיו לו בקפיצה לגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עושה איתי משחק צ'יקן? אתה תכתוב את זה איך שאתה רוצה, האולקוס הוא שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני חברות קדישא בארץ מכל מיני מגזרים. אבל אני די בטוח שאברהם מנלה [ויקיפדיה], חסיד גור, יודע לצעון געוואלד כיאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמחפש קריירה שניה ישמח אולי לדעת על קיומה של מכללה ללימודי קבורה (מהקישור: "...חנך פורום [חברות הקדישא הגדולות] ב-2014 בשיתוף המשרד לשירותי דת ואוניברסיטת אריאל את מכללת "מורשת בנימין" ללימודי מקצועות הקבורה"). היה יכול להיות מעניין לראות את הסילבוס: מלבד עניינים פרקטיים כמו "מבוא למעדרים ואתי חפירה" או סדר התפילות ודיני הטהרה יש שם בטח גם התייחסויות לפן הרוחני: הפסיכולוגיה של מתן שרות למשפחות במצוקה (ואני מתכוון כמובן לכך ששעת מצוקה היא השעה הנכונה לחלוב כסף עבור שמירת מקום לקבר סמוך לנפטר וכד'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקו המאונך מתחת ל"מ" אולי מצביע על ההטעמה, אבל החטף-פתח בעי"ן נראה כאילו הוא נתפר במיוחד בשבילך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו, עם הצדקה אמנותית: געוואלד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה מאד לתגובות החברים על מחקר שבדי על חיסון האם אמין? נכון? אי הבנה? משמעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג בקשר לשאלת האמינות של המחקר, אבל העובדה שילדים כנראה נדבקים פחות, אם היא נכונה, לא מחזקת את התיזה לפיה מפגש היסטורי עם נגיפים דומים הוא מה שמקנה לחלק מהמבוגרים הגנה: (אם גוגל תרגם נכון משבדית): Regarding age differences, the results show that covid-19 antibodies were most common among people between 20 and 64 years. In total, 6.7 percent of the samples in this group were positive, which can be compared with 4.7 percent in the age group 0-19 years and 2.7 percent in the age group 65-70 years. בקשר למשמעות המחקר, אם במוקד התחלואה שטוקהולם רק כשבעה אחוז נושאים נוגדנים, הרי שצפוי לשבדים קיץ לא נעים. מזג האויר בשטוקהולם בחודשי הקיץ הוא בערך כמו אצלנו בסתיו/חורף.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי יותר בכיוון האפשרות של חיסון. אם רק אצל 10% מן הנדבקים נמצאו נוגדנים, מהי המשמעות? האם היו נוגדנים ספציפיים והם דעכו? האם אנו עוקבים אחרי הנוגדנים הלא נכונים? האם עדיין אפשר לפתח חיסון סינתטי שיעורר את הנוגדנים הנעלמים הללו? האם יתכן שרמת ההבנה שלנו של מערכת החיסון נגד קורונה, היא רחוקה מאד ממספקת? האם החיסון לקורונה ימצא כמה שנים אחרי החיסון לאיידס וכמה שנים אחרי הפתוגן הבא שיגרום לפאנדמיה? וכן הלאה ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היה נמאס לי להגיד שאני לא מבין מה קורה מסביב, הייתי אומר שלא ברור לי איך זה שבתאריך 24/5/2020 עדיין אין תשובה מקובלת לשאלת החיסון הנרכש אצל אלה שהבריאו, לפחות למשך חודשים אחדים (ומזה אני מניח שאפשר לגזור הערכה לא רעה לגבי הצפי לעתיד, למשל ע"י השוואה לחיסונים למחלות אחרות. גם קצב המוטציות של הנגיף כבר אמור להיות ידוע). כבר כמה חודשים יש אנשים שהחלימו, במספרים לא קטנים, לא רק בסין אלא גם בארצות המערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי לכתוב תגובה ארוכה על המודל העסקי של חברות התרופות, אבל עזוב אותך- יש שוק מפלצתי בגודלו של תחליבי חלב אם, והם עדיין לא הצליחו לעשות אחד ברמה (שלא לדבר על קופסה נורמלית שתוציא מנות קצובות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תיבנה על ציפיות לחיסון מהיר, או בכלל. הייתה תקופה שכל שני וחמישי פירסמו בהתלהבות תרופות פלא נגד סרטן אבל בסופו של דבר התברר שאין תרופות פלא לסרטן. יתכן שיום אחד ימצא חיסון מוצלח נגד קורונה אבל עד אז יתכנו הרבה נסיונות כושלים. לפי זכרוני, עד היום לא מצאו חיסונים נגד איידס, למרות שזו מחלה שהנזק הכלכלי שלה לחברה יותר גדול מאשר קורונה (שהרי איידס פוגע בצעירים שהם כוח העבודה). אילו זה היה תלוי בי, הייתי מתעדף פיתוח תרופות טיפוליות (להקלת המחלה) וכן במקביל שיטות מהירות וזולות לזיהוי חולים. מאמץ כזה הוא עם סיכויי הצלחה טובים יותר מחיסון, ופיתוח אמצעים אילו ישמשו אותנו בטווח הקצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש יותר מ 100 מחקרים בעולם של מועמדים לחיסון. חברת מודרנה השלימה ניסוי שלב I בחיסון מבוסס RNA בהצלחה מרובה בשבוע שעבר, והתחילה מייד את שלב II. מצפים להתחיל את שלב III ביולי, ועל פי המנכ"ל אם הכל יעבור בהצלחה מצפים שהחיסון יגיע לשוק בתחילת השנה הבאה. ההודעה הזינה גל עליות בשווקי המניות. יש ביקורת על המועמד של מודרנה, אבל אני מאמין שבמרוץ הזה יהיו כמה מנצחים. ובאביב של השנה הבאה יהיה חיסון בשווקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ההודעה הזינה גל עליות בשווקי המניות" - בדיוק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה הרבה ביקורת על התוצאות של מודרנה, אבל לדעתי היא לא רלבנטית, כי זה בסך הכל שלב I של הניסויים, ולא צריך להתרגש לשני הכיוונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה איתך, אבל אני די קרוב למימוש הריגוש לכסף מזומן, במהרה בימינו אמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסומים המוגזמים של חברות שונות, שכביכול מזיקים רק מבחינת העיוותים שהם יוצרים במחיר המניה, יוצרים רקע נוח לזיופים פושעים שעלולים להרוג אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דברים די משכנעים במאמר ויש דברים שפחות. הטיעון שלו נגד אלו (המטה לביטחון לאומי) שהעירו שהמודלים לא דייקו אינו משכנע. בתגובה קודמת הבאתי מאמר שעליו הסתמכו המב"ל. הכותב ידע שהמודלים היו מבוססי SIR. הכותב הראה שם (וגם הציע הסבר מדוע) המודלים האלו עדיין העריכו בחסר את ירידת מקדם ההתפשטות. יתכן כמובן שהמחבר שלי לא הבין מספיק ולא מימש נכון את המודלים, אבל העובדה היא שכל המודלים שגו בהערכת התמותה ביחס לגודל האוכלוסיה. טענה אחרת של לאנצט דוקא מקבלת חיזוק במסגרת מלחמת העולם בין CNN לטראמפ. ב-CNN טוענים שחבישת מסיכות תורמת לבלימת ההפצה יותר מסגר הרמטי ומביאים כדוגמה את הונג קונג. לטענת ה-CNN מסיכות פשוטות מקטינות את סיכוי ההדבקות ב-50% ויותר. לכן אני מציע כן לחבוש מסיכות מחוץ לבית ואין צורך להרגיש ממורמרים על אלו שאינם חובשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש, לפחות באתר הזה, כשאומרים "כל המודלים שגו" צריך להוסיף בסוגריים או בהערת רגל "חוץ משל עומר ואריק". ________ אין לי סבלנות לחכות ליום השואה הבא לעשות כדי סיבוב ניצחון על הקורונה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד מאמר, הפעם ממש מפי הנחתום, צוות המומחים שייעץ למל"ל. עם ההסתייגות המתבקשת מהנחתום ועיסתו, עדיין ראוי לקרוא, יש שם דעות לשני הצדדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכנסתי לקישור, אבל נראה לי די ברור שהקריטריון צריך לדבר על מס' החולים באוכלוסיית סיכון, לא על המספר הכללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האירוניה העצובה היא שלפי הקריטריונים שלהם אסור היה באיסור חמור להתחיל לפתוח את הסגר לפני חודש. והנה פתחנו, והפלא ופלא הקטסטרופה לא היכתה בנו. כבר התלוננתי כאן על הקשר בין תחזיות למציאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריטריון שלהם מתייחס גם לקצב השינוי. מעבר לכך, אם רוב החולים הנוספים מגיעים מכמה מוקדים, אפשר להתמקד בבידוד אותם מוקדים. ושוב, אתה מוזמן לקרוא לפני שאתה מבקר על סמך ביקורת מכלי שני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |