 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון ירדן יכולה להחזיק בעיר העתיקה ולתת לנו שיוויון לכל הדתות. אבל מה יקרה אם מחר היא תחליט שאין לנו זכות ישיבה ליד הכותל אלא שוב רק לעמוד ובגלל שהמוסלמים רוצים להרחיב את המקום שלהם זה יהיה על חשבון המקום שלנו ? איזה ערבון יש לך שאכן יהיה שיוויון? האם אתה בונה על העבר שאז הם היו "נחמדים" אולי כדאי שתברר איזו נחמדות זו היתה אז... דבר נוסף. אני מאמין שלא לחינם נלחמנו על ירושלים ואני רוצה להאמין שהיא אכן תשאר שלנו כמו שהסברת לירושלים יש הסטוריה מאוד ארוכה אצלנו וכשאני חושב על מסירת ירושלים לידים זרות זה פשוט נראה לי לא הגיוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אני נאלץ להסכים אתך בעניין מסירת הר הבית והעיר העתיקה. למרות כל היתרונות, אל לנו לשכוח שירושלים היא אולי הנכס ההיסטורי דתי האחרון שלנו, למעט א"י. מסירת ירושלים עבור שלום פירושה שינוי מ'להיות עם חופשי בארצנו' ל'החזרת ירושלים' ומשנות אלפיים לעוד אלף שנה. אנחנו פותרים את הבעיות של הפלסטינאים ויוצרים לנו בעיה קשה מאד. אל לקוראים לשכוח שמתוקף החוקים הבינלאומיים כבר לא ניתן יהיה לכבוש שטח ולהחזיק בו. מסירת הר הבית פירושה ויתור עליו לעולמים. אני סבור שהנכונות של הציבור החילוני בישראל לויתור זה נובעת בעיקר מההנחה שהדתיים יוכלו לעמוד בזה טוב יותר מהמוסלמים. הרי סבל ואבל על חורבן הבית זו דרך חייהם! אבל אל לנו להתפש לאשליות. ככתוב במאמר מקוון אחד שקראתי, שלא זכור לי מקומו, אנחנו עם ככל העמים, ואנחנו זקוקים לסמלים ולהיסטוריה כמו כולם (אם לא יותר). ויתור במקום הקדוש ביותר ליהדות פירושו אובדן הקשר של כלל ישראל אליה ויריקה בפרצוף לציבור הדתי, שעבורו י-ם קדושה. אז עם כל הכבוד לכך שאין שלום בלי רושלים, טענה מוצדקת, אין גם סיום הגלות בלי ירושלים. פתרנו בעיה קשה, ויצרנו בעיה קשה יותר, לעוד אלף שנה. מסירה כאן היא לא הפתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוי מחשבתי קצר: אתה ראש מדינה שגובלת בישראל וחושב לחתום עימה על הסכם שלום. ואז בא אליך אחד מיועצך (חושי הארכי, או בערבית חוסי אל-ארכי) ושואל "ומה יקרה אם מחר יקום מישהו ויעשה הפיכה צבאית בישראל, מי ערב לנו שהם לא ינסו לכבוש את (השלם את החסר)?" אין לי ערבויות קונקרטיות ביד כרגע, אני מניח שהסכם כזה יגובה ע"י מדינות אחרות, ע"י העובדה ששאר השטח בין ירדן לירושלים יהיה מדינה אחרת (פלשתינית) בשטח עצמו לא יהיו כלים כבדים - רק ריבונות וכמה שוטרים להבטחת הסדר. אני חושב שבמצב כזה, יהיה קל מאד לכבוש חזרה את העיר, גם אם יקרה מה שאני צופה שלא (וכבר עניתי לכל אותם ספקולנטים בתגובות אחרות, היום *זה כבר לא* 1949) לא לחינם נלחמנו על ירושלים, וגם לא לחינם נלחמנו על סיני (גם ב-1956!) וגם על הגולן, אז מה? הטיעון שאתה מביא הוא טיעון *אידאולוגי*, אני מביא טיעון *פרקטי*. על לומר "זה פשוט נראה לי לא הגיוני" לא בונים מדיניות. מבחינה פרקטית, זהו סוג של פיתרון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |