|
המגפה השחורה באירופה במאה ה-14מחתה בערך שליש מן האוכלוסיה. ההשפעה על העתיד היתה מורכבת גם בגלל הסטטיסטיקה של הקרבנות. רוב המתים היו עניים עירוניים וכפריים. המעמדות היותר גבוהים ממעמד הביניים ומעלה פחות נפגעו. כאשר הסתיימה המגפה, הכלכלה שובשה באופן קשה, אבל רק בגלל שגודל האוכלוסיה צנח. כמעט שלא היתה פגיעה בפעולת השלטון. גם הכנסיה די הרויחה מן המגפה. המגפה עוררה היסטריה דתית וזרמים דתיים רדיקליים רבים ערערו את האוטוריטה הכנסיתית, אבל הירושות הרבות שמאמינים דתיים השאירו לכנסיה העשירו אותה מאד וחזקו את כוחה. גם הכפריים החקלאים התאוששו מהר בגלל שמחירי היבול האמירו. הפגיעה היחידה שנמשכה לאורך זמן היתה באוכלוסיית הערים שחלק מהן התקשו לחזור לגדלן למרות שהילודה אחרי המגפה היתה גבוהה. כנראה שהאוכלוסיה העדיפה אזורים פחות צפופים. אם לא יפרצו מלחמות לא קונבנציונליות, כנראה שהדמוגרפיה של התמותה תהיה דומה, מה שביחד עם מגמת צמצום הילודה שכבר התחילה, עשוי לגרום לצניחה מהירה בגודל האוכלוסיה. זה בתורו עשוי להתבטא או בקריסת הציביליזציה או בהתאוששות מהירה, תלוי בעצמת הצניחה.
|
|