בתשובה לארז לנדוור, 07/08/18 14:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מבין שזה לא ממש נכון. בתקופת היורה הטמפרטורות היו חמות בכ-4 מעלות לעומת היום. החיים רק שגשגו. פחמן דו חמצני הוא הדרך היחידה של עולם החי להשיג את הפחמן שנחוץ כדי ליצור חיים חדשים. דלקים מאובנים וסלעי גיר מכילים פחמן ש"יצא מהמשחק" והוא לא זמין יותר לעולם החי. שריפה של דלקים מחזירה את הפחמן למשחק ומאפשרת לעשות בו שימוש חוזר. גם אם הטמפרטורה הממוצעת בעולם תעלה ב-3-4 מעלות והים יעלה ב-60 מטרים, החיים על כדור הארץ לא יבואו אל קיצם, להיפך, הם ישגשגו. האדם (כנראה) לא יכחד, אבל מיליארדים ימותו, חלק גדול מערי הענק יוצפו והציביליזציה תשתנה ללא היכר, אבל זה לא בהכרח דבר רע. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם כדוה"א יגיע לשיווי משקל חדש חם ב 3-4 מעלות מהיום או שהוא נמצא מעבר נקודת האל-חזור בדרכו להפוך לנוגה שנייה. אמנם רוב המדענים אינם סבורים שזה מה שיקרה, לפחות לא בטווח זמן שאמור להדאיג אותנו, אבל המודלים שלהם לא מהימנים במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להאמין לGeologic temperature record [Wikipedia], אז גם התחממות של 14 מעלות לא תצליח להכחיד את החיים (ואני בספק אם תצליח להכחיד את המין האנושי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתכנית 60 minutes הופיע קלימטולוג בכיר והציג את התחזית הבאה: הוא דבר על 10 ערי חוף בארה"ב (לוס אנג'לס, סוואנה, קי וסט, ...). לדבריו שטפונות בעצמה שקורית היום אחת ל-100 שנה, יקרו ב-2050 בכל שנה. הטמפרטורה הממוצעת תעלה ב-2 מעלות באיזשהו מקום בין 2050-2100 (אי אפשר לדעת מתי בגלל שההתחממות מאיצה) ומשמעות הדבר היא הפחתה של תנובת הדגנים ב-40%. המשמעות היא כפי שתארת משהו כמו המגפה השחורה במאה ה-14. מה שחסר בתחזיות האלו הוא ההתנהגות האנושית. באי הפסחא לאחר שהם כרתו את כל העצים באי, החלה סחיפת הקרקע שמוטטה את החקלאות והביאה את האוכלוסיה ללוחמה בין חמולות וקניבליזם. אוכלוסיה האי הדרדרה תוך כמה עשרות שנים מכמה אלפים לעשרות בודדות. אני לא זוכר בדיוק באיזה מצב גילו הפורטוגלים את האי, אבל לדעתי זה היה על סף הכחדה. לבודדים שנשארו לא היתה אפשרות לחקלאות גם בגלל שהאדמה נסחפה לים וגם מפני שהם צדו אחד את השני. איך תנהג האנושות החמושה בפצצות אטומיות בעת משבר מי ידע. העובדה שלא מעט מדינות לא סימפטיות כבר מחזיקות בנשק גרעיני לא מבשרת טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגפה השחורה באירופה במאה ה-14מחתה בערך שליש מן האוכלוסיה. ההשפעה על העתיד היתה מורכבת גם בגלל הסטטיסטיקה של הקרבנות. רוב המתים היו עניים עירוניים וכפריים. המעמדות היותר גבוהים ממעמד הביניים ומעלה פחות נפגעו. כאשר הסתיימה המגפה, הכלכלה שובשה באופן קשה, אבל רק בגלל שגודל האוכלוסיה צנח. כמעט שלא היתה פגיעה בפעולת השלטון. גם הכנסיה די הרויחה מן המגפה. המגפה עוררה היסטריה דתית וזרמים דתיים רדיקליים רבים ערערו את האוטוריטה הכנסיתית, אבל הירושות הרבות שמאמינים דתיים השאירו לכנסיה העשירו אותה מאד וחזקו את כוחה. גם הכפריים החקלאים התאוששו מהר בגלל שמחירי היבול האמירו. הפגיעה היחידה שנמשכה לאורך זמן היתה באוכלוסיית הערים שחלק מהן התקשו לחזור לגדלן למרות שהילודה אחרי המגפה היתה גבוהה. כנראה שהאוכלוסיה העדיפה אזורים פחות צפופים. אם לא יפרצו מלחמות לא קונבנציונליות, כנראה שהדמוגרפיה של התמותה תהיה דומה, מה שביחד עם מגמת צמצום הילודה שכבר התחילה, עשוי לגרום לצניחה מהירה בגודל האוכלוסיה. זה בתורו עשוי להתבטא או בקריסת הציביליזציה או בהתאוששות מהירה, תלוי בעצמת הצניחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |