בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/11/19 19:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נווה תפר לעצמו תיק עם העברת חברתו בנתב״ג ללא ביקורת דרכונים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי כל הזמן על תיק ה''שוחד המיני'' שבעיניי הוא עורבא פרח. לעניין העברת החברה בנתב''ג, כאן אכן בוצעה עבירה, אך מאחר שלא אפי נווה ולא חברתו לא היה כנגדם צו מניעת יציאה מהארץ, מדובר ב''זוטי דברים'' ממש כמו אותה הטרדה ''חמורה'' של פילבר. יכול מאד להיות שלו זוג אחר היה נתפס בעבירה דומה, והיו מתבררים המניעים למעשה, לא היה מוגש כלל כתב אישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוטי דברים? מישהו שהוא לא סתם עורך דין אלא ראש לשכת עורכי הדין מצפצף על החוק ברגל גסה. וכל זאת כחלק מהונאה של גרושתו בהליך גירושים. וכאשר זה התגלה הוא מנסה לנצל את מעמדו כדי להתחמק מעונש. והדבר המצחיק: הוא כמעט הצליח. אז אם להשתמש במינוח שלך: יכול להיות שהוא עובד עם נחתומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היה חלק מהפרקליטות, זה היה הופך זוטי דברים ל''מצמרר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי לא היה מדובר ב''חלק מהונאה של גרושתו בהליך גירושים'' אלא הסיבה הייתה קשורה בהליך הגירושים של בת זוגו. הרי הוא עצמו העביר את הדרכון בביקורת הדרכונים ביציאה ובכניסה. אכן זוטי דברים. נראה מה יאמר השופט במשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא רצה שאשתו תדע שהוא נוסע לחופשה יחד עם בת זוג. לכן הוא דאג שבת הזוג לא תופיע ברישום של ביקורת הדרכונים. כי הוא ידע היטב שרישום כזה הוא עדות מסייעת להיותם בני זוג, ולכן נקודות לרעתו בהליך הגירושים. הוא עצמו העביר דרכון. אבל סייע באופן מאוד פעיל להונאת ביקורת הדרכונים של בן זוגו. ולפני המשפט: ככה מתנהג אחד מראשי מערכן הצדק בארץ (ראש לשכת עורכי הדין ואחד מאנשי הוועדה לבחירת שופטים)? כמו עבריין עלוב? בלי שום בושה? ואתה עוד פוטר לו את זה כ„זוטי דברים״ ומקווה שזה לא ייחשב כעברה פלילית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שעל הנקודה הזאת ישנן שתי גרסאות סותרות. נראה מה יחשוב השופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי גרסאות. הגרסה שהוא סיפר בחקירה הראשונה שלו, והגרסה שהוא סיפר אחרי שהוא הבין איזה נזק יכול להיגרם לו מאמירת האמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכך שהוא אידיוט עדיין איש מלבדך לא האשים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן חושב שזה זוטי דברים, ולא מקווה שזה לא יחשב כעברה פלילית, אלא שיתחסו לעבירה הפלילית הזאת כמשקלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אותם קריטריה גם חשבון הדולרים של רבין היה "זוטי דברים", כי זוגות אחרים שנתפסו באותה עבירה שילמו כופר והתיק נגדם נסגר. נשאלת השאלה האם ההתנהלות השערורייתית של הפרקליטות מוחקת את ההתנהלות השערורייתית של אפי נווה. עצם העובדה שההתנהגות העבריינית שלו בנתב"ג לא הספיקה כדי שיעוף מתפקיד ראש לשכת עורכי הדין מראה על התדרדרות הנורמות המוסריות שלנו תגובה 703662. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבון הדולרים של לאה רבין היה רק קצה הקרחון. העבירה העיקרית הייתה גביית כסף לכיס הפרטי בזמן היותו שגריר. הכסף הזה הועבר לחשבון הזה שנפתח על שם לאה רבין ולא על שמו לא במקרה, כדי להעביר לשם את הכסף הזה. הדבר הזה התגלה על ידי עיתונאים בסופו של דבר הייתה שם מעין עסקת טיעון בין רבין ובין אהרן ברק. רבין התפטר ובתמורה לא נפתח כנגדו תיק פלילי. האם אתה יודע על אזרחי ישראל אחרים מאותה תקופה שפתחו חשבון בחול בניגוד לחוק ועניינם הסתיים בכופר, או שזה רק ניחוש? לעניין ההתנהגות בנתבג, כמו בתיקים 4000 ו 2000 גם כאן נקבע תקדים. הפרקליטות לא הצליחה למצוא ולו מקרה אחד שבו הועמד לדין מישהו שלא החתים את דרכונו ושלא היה כנגדו צו אי יציאה מהארץ, למרות שמאד ניסתה למצוא מקרה כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מקור לטענה שחשבון הדולרים היה רק קצה הקרחון? אתה כותב את זה כעובדה אבל נראה לי שזו דעה פרטית ולא מגובה בעובדות. אין לי הכרות אישית עם מי ששילם כופר, אבל זה היה הנוהג. אתה מעוניין באסמכתא? אתה כותב "לעניין ההתנהגות בנתב"ג" אבל לא אומר מלה על ההתנהגות בנתב"ג. אז הפרקליטות לא בסדר, מוסכם. זה הופך את אפי נווה לבסדר? למה אתה מתחמק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא "דעה", אלא מה שזכרתי מהסיפור, כמו שעצם קיום חשבון הדולרים הוא מה שקיים בזיכרוני. אבל מסתבר שבמקרה הזה דווקא היה לי קל מאד למצוא מקור לבקשתך, ואף אתה יכולת לעשות זאת לו היית משקיע בכך מאמץ מינימאלי, וכבר הוכחת שאתה מסוגל להרבה יותר מכך. אם כן בויקיפדיה, המקור הראשון שהולכים אליו בערך "פרשת חשבון הדולרים" כתוב: "בני הזוג טענו בתחילה כי מדובר בסכום זעיר, אולם לדברי מרגלית הבנק מסר נתונים הסותרים טענה זו. מאוחר יותר פרסם הניו יורק טיימס כי החשבון כלל 90 אלף דולרים שקיבל רבין עבור הרצאות בעת שכיהן כשגריר. סכום זה שקול לכ-405,000$ בשנת 2019 בהתאמה לאינפלציה." לעניין הכופר כנוהג, אני שמעתי על כך רק בהקשר של רבין, ואיני מכיר מקרים אחרים. אם תביא מקור לדבריך, אולי אלמד משהו שלא ידעתי, ואני לא טוען שזה לא אפשרי. לעניין ההתנהגות בנתב"ג בפרוש איני מתחמק. כתבתי מספר פעמים שמדובר בעבירה, אך בנסיבות המיוחדות שבהם לא היה צו איסור יציאה מהארץ, ואם גם נכון שנווה ביקש כל לסייע לאישה שהייתה אתו, מדובר ממש ב"זוטי דברים". בתגובתי זו, בניגוד להמון תגובות אחרות, לא אמרתי כלל שהפרקליטות לא הייתה בסדר, אלא ציינתי עובדה שהיא לא הצליחה למצוא בעבר מקרה דומה כדי להראות שיש תקדים להתייחסות חמורה אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מיתמם? אתה אומר שהכסף בחשבון הוא רק קצה הקרחון והכסף שקיבל רבין היה ממעשים פליליים. לא ראיתי לכך אזכור בשום מקום. אומרים שהכסף הגיע מהרצאות של רבין באירועים. ככל שזכור לי, כמו שהיום להחזיק מט"ח בחו"ל זה לא פלילי, בשנות השבעים לקבל כסף על הרצאות כשאתה שגריר לא היה פלילי. לכן אני שואל אם יש לך אסמכתא- האם מישהו אמר שרבין קיבל את הכסף באופן פלילי? לפי הניו יורק טיימס לא היו בחשבון 90 אלף דולר, אלא הכנסות של 90 אלף דולר שרבין קיבל תמורת הרצאות. לפי עמוס ערן שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה של רבין (ולפני כן יד ימינו בשגרירות) היו בשני החשבונות יחד 17 אלף דולר1. אהרן ברק היה היועמ"ש. הוא אומר היום2: "שני אנשים יכלו להפעיל את התקנות – היועמ"ש להגיש תביעות, ושר האוצר לדרוש כופר עבור סכומים קטנים. אני זוכר סכום חיתוך של כ-5,000 דולרים. המזכיר של רבין, אלי מזרחי, טען אז שמדובר בכ-2,000 דולרים – אז זה לא הטריד אותי. אך משנמשכה החקירה והתברר שהסכום גדול הרבה יותר, על פי הכללים היינו צריכים להגיש תביעה משפטית". ברק היה פעיל ביותר בהחלטה על העמדה לדין. שר האוצר רבינוביץ' רצה לפטור את רבין בקנס, אבל ברק אמר שלא יגן על החלטה כזאת בבג"ץ. בזמנו לא היתה זכות עמידה בבג"ץ למי שאינו צד בענין, וברק ידע זאת. על פי חלק מהגרסאות ברק אמר שהוא עצמו יגיש בג"ץ אם יוחלט לפטור את רבין בקנס. באותה עת התגלה כי גם לשר החוץ לשעבר אבא אבן יש חשבון דולרים בארצות-הברית, עם סכומים גדולים יותר. אבן טען שקיבל אישור מהאוצר להחזיק בחשבון אבל הנייר אבד לו. ברק החליט לא לתבוע את אבן, מאחר ש"רבין אישר שעבר על החוק וטען שזה לא חשוב, ואילו אבן הכחיש שעבר על החוק". לפי דניאל פרידמן, בספרו "הארנק והחרב"3 היה חשבון לא חוקי נוסף של שגריר בסכום דומה לזה של רבין שנסגר עם כופר. בעניין אפי נווה בנתב"ג אתה מתחמק מלומר אם לדעתך היה צריך לפנות את כסאו בעקבות הפרשה. מתוך זה שאתה אומר "זוטי דברים" אני מבין שאתה חושב שלא. ____________ 1 "היום זה לא היה קורה": הסיפור האמיתי מאחורי הפרשה שהפילה את רבין מעריב 9.4.2017 2 מאחורי הקלעים של פרשת חשבון הדולרים שקוף 7.8.2019 3 אביא את הציטוט מאוחר יותר, הספר לא מולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע (באמת) אם מדובר כאן באי הבנה או באי רצון להבין. כשכתבתי שחשבון הדולרים הוא קצה הקרחון התכוונתי לכך שהיו גם הרצאות של שגריר מדינת ישראל בזמן כהונתו ששכרן שולשל לכיסו, ואני ראיתי בכך עבירה חמורה יותר בהרבה מהעבירה הפורמלית של קיום חשבון בחול בניגוד לחוק. מתגובתך הבנתי שאתה לא מכיר את סיפור ההרצאות, ולכן הבאתי סימוכין לכך שאכן היו כאלה. עכשיו טענתך היא שלא מדובר בקצה קרחון כי הרצאות של שגריר ששכרן יורד לכיסו זה שום דבר, ומכך משתמע שידעת על ההרצאות אבל הן לא הרשימו אותך, וזה מעביר אותנו לדיון אחר. אני לא מיתמם באמת חשבתי שאתה רוצה שאביא מקור להרצאות האלה, וגם כרגע אני לא בטוח עד הסוף שלא כך היה (אבל לא אשלח אותך לפוליגרף). לגבי הדיון האחר אומר שבאמת איני בקי בחוק, ואולי פורמלית מותר לשגריר לפעול כך, אבל לדעתי אם אין חוק כזה הוא ממש מתבקש. אני חושב שהרצאות של שגריר הכנסותיהן צריכות להיכנס לקופת המדינה. אחרי שהוא מסיים את תפקידו, הוא יכול לתת הרצאות בשכר. אבל זו רק דעתי ואתה יכול לחלוק עליה. אשר לתקדימי הכופר, מהחומר שהבאת אני למד שהיועץ המשפטי דאז וסביבתו חשבו שניתן להמיר כתב אישום בכופר במקרים של חשבון לא חוקי, אם מתקיימות נסיבות מיוחדות, ויש מספר מקרים שכך נהגו. לגבי המקרה של רבין, כשאני מוסיף להן את סיפור ההרצאות שהוא חמור בעיני בהרבה, הנסיבות בפרוש אינן מקלות. אגב, כ"כמעט שר המוסר של האייל", האם הייתי מפרנס את עצמך מהרצאות לו היית שגריר ישראל בארצות הברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי את הכתבה בניו יורק טיימס1 The money trouble was not new. When he was a candidate for the premiership, his opponents leaked the story that he had accepted $90,000 in honorariums for speeches and appearances during his five years as Ambassador to the United States. Mr. Rabin's reply was that the money was legal and, thanks to a loophole in the law, subject to neither American nor Israeli income taxes. The answer was technically correct, but politically clumsy. הבעיות עם כספים לא היו חדשות. כאשר היה מועמד לראש הממשלה, יריביו הדליפו את הסיפור שהוא קיבל תגמולים של 90,000 דולר עבור הרצאות והופעות במשך 5 השנים שהיה שגריר בארה"ב. תשובתו של מר רבין היתה שהכסף היה חוקי, והודות לפרצה בחוק, לא חייב במס לא בארה"ב ולא בישראל. התשובה היתה נכונה טכנית, אבל לא מוצלחת מבחינה פוליטית.אתקן את ויקיפדיה. __________ 1 Mr. Rabin Had Many Rough Days At the Office ני"ט 10.4.1977 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה סיכום מדוקדק של החלק הזה (כופר מול העמדה לדין) בפרשה מתוך פרסום של משרד המשפטים ברק כינס את הגורמים הבכירים במערכת כדי לדון באופן ראשוני בסוגיה: פרקליט המדינה, גבריאל בך, המשנה ליועץ המשפטי, ד"ר מישאל חשין, פרקליט מחוז ירושלים מיכה קירש ושתי פרקליטות, יהודית צור ויהודית קרפ. בישיבה הוחלט לפתוח מיד בחקירה ועלתה השאלה האם נסיבות העניין מאפשרות להסתפק בהטלת כופר ללא העמדה לדין. זאת, שכן החזקת מטבע זר ללא היתר נחשבה כאמור לעבירה פלילית, אך התקנות לעניין זה כללו גם חלופה מינהלית במסגרתה ניתן היה להמיר את העבירה בכופר כסף. סמכות מינהלית זו הואצלה בזמנו על-ידי שר האוצר למפקח על מטבע החוץ. בהנחית היועץ המשפטי לממשלה מס' 51.001, שפורסמה בזמנו של היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר והסדירה את ההתנהלות לעניין עבירות בניגוד לתקנות שבענייננו, שורטטו קווים מנחים שעל-פיהם על המפקח על מטבע חוץ לפעול בבואו להשתמש בסמכותו לקבל כופר. לפי ההנחיה, המדיניות תהיה שלא לקבל כופר, בין היתר, בנסיבות שנשוא העבירה הוא סכום העולה על 5,000 דולר. בתשאול הראשוני של בני הזוג רבין, היה ברק תחת הרושם שבחשבון אלפיים דולר בלבד וניתן יהיה להימנע מהעמדה לדין ולהטיל כופר במקום. ואולם, לאחר קבלת המסמכים מהבנק האמריקני, מהם עלה כי לבני הזוג היו שני חשבונות, חשבון חיסכון בו הופקדו כ-4,000 דולר וחשבון המחאות ובו כ-15,000 דולר, הלך ברק לשר המשפטים באותה העת, חיים צדוק, ואמר לו "תשמע יש פה בעיה." במקביל, מונתה במשרד האוצר ועדה כדי להמליץ לבעל הסמכות האם ניתן להסתפק בהטלת כופר ללא העמדה לדין. הוועדה עברה על תיקים קודמים דומים, ומצאה שגם מקרים בהם הסכומים עלו על 5,000 דולר, ואפילו בסכומים שעלו על 20,000 דולר, הומרו עבירות בכופר ובלבד שהיו נסיבות מקלות שהצדיקו זאת. הנסיבות המקלות היו יכולות להיות אישיות, מיוחדות או שיקולים של חקירה משטרתית. נוכח האמור, בנסיבות המיוחדות של המקרה, ובהתחשב במיוחד בהשוואת התוצאות הצפויות של העמדה לדין – הפסד של הממשלה בבחירות הקרובות – לעומת אי-העמדה לדין של המקרים שאירעו בעבר, המליצה הוועדה שלאה רבין תשלם כופר בשיעור 50 אחוזים מהדולרים שהיו בחשבון, במקום שיוגש כתב אישום בפרשה. כששמע ברק על ההתנהלות במשרד האוצר, ביקש שהסוגיה תוצא מידיהם ותועבר למשרד המשפטים. מנכ"ל משרד האוצר בזמנו, עמירם סיוון, התנגד תחילה ודרש להותיר את הטיפול במשרדם ולסיימו בכופר. בפגישה שערכו, הבהיר לו ברק שבעיניו כולם שווים בפני החוק, כולל ראש הממשלה, והוא איננו מתכוון לתת לו להתחמק מזה. סיוון אמר שצריך לנהוג ברבין כמו שנוהגים באזרח רגיל, וברק ענה לו שרבין איננו אזרח רגיל וראשי השלטון מחויבים לשמש דוגמא אישית. כשבוע נערך סיג ושיח בסוגיה בין משרד האוצר לבין משרד המשפטים. בשיחה של ברק עם שר האוצר בזמנו, יהושע רבינוביץ', הבהיר ברק כי השיקול הפוליטי (הגשת כתב אישום פלילי תוביל ככל הנראה להפלת הממשלה ולהפסד "המערך") מהווה שיקול זר ולכן החלטה כאמור אינה סבירה ולא תעמוד במבחן בג"ץ. עוד הבהיר, כי לא יגן על עתירה שתוגש כנגד ההחלטה האמורה. היות שבתקופה המדוברת "זכות העמידה" הייתה מצומצמת, עלתה השאלה מי עשוי להגיש עתירה בנושא.ברק אמר כי אם יעלה הצורך – אף יגיש עתירה כנגד החלטה זו בעצמו ורבינוביץ' יצטרך לשכור לעצמו עורך דין מכיסו הפרטי כדי להגן עליה, שכן לא יאשר ייצוג עמדה שאינה תואמת את פרשנותו, כיועץ המשפטי לממשלה. רבינוביץ' החליט שלא להטיל כופר בהתאם להמלצת הוועדה והסוגיה עברה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. ברק שוב כינס את הצוות הבכיר במשרד ונערכו דיונים על לשון הדין, על הממצאים שנאספו בתיק ועל התיקים הדומים שהיו בעבר. בתום הדיונים, הוחלט פה אחד כי נוכח הכללים הברורים בקשר לקבלת כופר בעבירות על תקנות ההגנה (כספים), 1941, לא ניתן להטיל כופר בשל הסכום המדובר ויש להעמיד לדין את ראש הממשלה ואת אשתו. בשל ההחלטה המסתמנת של היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, החליט רבין להתפטר מתפקידו כעומד בראש ממשלת מעבר ולהסיר מועמדותו מהבחירות הקרובות. ברק הגיש כתב אישום נגד לאה רבין. עם זאת, בהתחשב בהתפטרותו של יצחק רבין בה ראה ברק כ"אקט של קבלת אחריות, עם כל המסקנות שמתבקשות מכך", כמו גם בעובדה שחלקו בחשבון היה שולי יותר, לא העמידו לדין בסופו של יום. בראיון לבנדור ולסגל, התייחס ברק לשאלה אם רבין היה חייב להתפטר אילו הוגש נגדו כתב אישום בגין חשבון הדולרים ואמר: "אני חושב שהוא היה צריך להתפטר. כך מתחייב מהשוויון של כולם בפני החוק. ראש ממשלה שמחזיק ביודעין 20,000 דולר בחשבון בחו"ל, שהוא עשה בהם שימוש, בניגוד לחוק אז, הוא עבריין. צריך להעמיד אותו לדין. הוא לא יכול להיות ראש ממשלה. זו לא עבירה של מה בכך." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסיכום כל מה שכתבתי בהמשך הפתיל- רבין קיבל 90 אלף דולר עבור הרצאות והופעות במהלך חמש השנים שהיה שגריר, וקיבל אותם באופן חוקי. בשני החשבונות היו ביחד כ 19 אלף דולר. הנחיית היועמ"ש היתה שניתן להטיל כופר רק עד 5000 דולר בחשבון, אבל וועדת משרד האוצר מצאה תקדימים של כופר גם על סכומים העולים על 20 אלף דולר, והחליטה בגלל הנסיבות המיוחדות- בעיקר ההשפעה על הבחירות הסמוכות- להסתפק בכופר על לאה רבין. היועמ"ש אהרן ברק התנגד נמרצות והצליח להביא להתפטרותו של רבין והעמדה לדין של אשתו. מדהים עד כמה חשבון הדולרים של רבין ממשיך לככב במדיה אחרי 40 שנה. מעניין אם בעוד 40 שנה תמשיך פרשת המעונות של שרה נתניהו לככב גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבין מהדיון עד כאן שעל חטאי השמאל מסתכלים בכיוון אחד של המשקפת ועל חטאי הימין כשהיא הפוכה? שבצד אחד יש רק הרים ובצד שני רק עכברים? מאז הקאיון ההוא עם הספין השמאלי לא התגלתה בטבע כזו אסימטריה דרמטית בין ימין ושמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עם דוב - קבלת סכומים כאלה על הרצאות בהיותך שגריר נשמע לי מסריח ביותר. האם לא עלתה אז (ומאז) טענה שזה לא חוקי או לא מוסרי? האם היום זה חוקי? למה בכלל מציעים לשגריר סכומים גבוהים על הרצאות? האם זה לא, שומו שמיים, שלח לחמך לפוליטיקאי עולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם הנורמה היתה שמספיק שמשהו מסריח כדי שפוליטיקאי יתפטר מתפקידו (או יבעט החוצה ע״י מפלגתו שלו) וכך אכן היה במקרה המסריח הנ״ל (וטוב שכך). היום ראש ממשלה יכול להמשיך לכהן בתפקידו במהלך חקירות משטרה, המלצות להעמידו לדין, החלטה של יועץ משפטי להעמידו לדין בכפוף לשימוע במספר תיקים וכנראה שגם לאחר פסק דין בו יצא אשם עד לקבלת ״פסק דין חלוט״ (לא אופתע אם ביביסטים יספרו לנו שזה סביר לגמרי שהוא ימשיך לכהן כראש ממשלה ולנהל את המדינה מבית הכלא). וזה כל ההבדל בין ה״מסריח״ של אז, לבין התתרנות של המערכת הפוליטית החולה שלנו היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, אני שמח שמישהו מזכיר כאן את מה שאמור היה להיות מובן מאליו. לו ביבי היה נוהג כמו רבין או (כמו שהוא דרש לגבי) אולמרט, כבר מזמן היינו במקום אחר והיה חוסך לנו רבות, כמו גם פתילים אפולוגטיים אינסופיים בתקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב שהדיון בעניין ארך שבוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא הזה מזכיר לי את הדיון שהיה כאן על חוק המתנות לעובדי ציבור שמבחין בין מתנות שניתנות לעובד הציבור "באשר הוא עובד ציבור" והן אסורות לבין מתנות אחרות שהן מותרות. כאן לא מדובר במתנות אלא בשכר מרצה, ולכן זה לא אותו דבר, אבל מזכיר את הכתוב באותו חוק. כי על מה הרצה רבין בהרצאות האלה? על חידושים בפיסיקה? על מחשב קוונטי? לא ולא. הוא הרצה על עניינים שקשורים בעבודתו, וגם הקרואים שמגיעים להרצאה ומשלמים עבור כך בפרוש עושים זאת "באשר הוא (המרצה) עובד ציבור". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שההרצאות עסקו הרבה יותר בתפקידיו הקודמים של רבין, כלומר בהיותו רמטכ''ל ששת הימים, מאשר בסוגיות בהתנהלות דיפלומטית. אני מסכים שלא היה ראוי שיקבל עליהן שכר. עם זאת, צריך לזכור את הנורמות שהתקיימו באותם ימים לגבי עירוב בין הצבורי לפרטי. לא היתה, למשל, מגבלה על ח''כים לעסוק בעיסוקים פרטיים במקביל לכהונתם, וכך אהוד אולמרט יכול היה לקיים משרד עו''ד משגשג בעודו מכהן כח''כ, מקדם ובולם חוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר הרצאה של רבין באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע שבה הייתי נוכח, שאותה נשא לאחר שובו מארצות הברית. אני זוכר גם את השאלה הראשונה שנשאל בסיום ההרצאה שהייתה שאלה שלי1: מה האינטרס של ארצות הברית לתמוך בישראל? אני חושב שאת ההרצאה הזאת הוא נשא במסגרת הכנותיו להשתלב בפוליטיקה. האמת היא שאני לא יכול להתחייב כי פשוט שכחתי, אבל עד כמה שבכל זאת אני זוכר נושא ההרצאה היה אקטואליה ויחסים עם ארצות הברית, וגם השאלה ששאלתי מעידה על כך2. 1 בעצם שאלתי את השאלה הזאת לבקשתו של בן משפחה קרוב מאד שלא היה נוכח בהרצאה, והנושא הזה בער בעצמותיו. אני מניח שהיום לשאלה כזאת יש הרבה פחות משמעות וכפי הנראה לא הייתה נשאלת, אבל אז בתקופת ה"נפט הערבי" זאת הייתה שאלה מתבקשת. 2 את ההרצאה הזאת הוא נשא אחרי סיום תפקידו, ואני מניח שגם לא קיבל שכר עליה, אלא עשה זאת כפי שאמרתי כהכנות לכניסה לפוליטיקה, ולכן איני מחשיב זאת כמובן לגנותו כמו אותן הרצאות שנשא בארצות הברית שנתנו בשכר, אך ספרתי זאת כתגובה להנחה שנושא ההרצאות שלו היה תפקידו הצבאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ התיחסו לרבין אחרת לגמרי מאשר בארה''ב. כשיהודים בארה''ב (אני מנחש שרוב ההרצאות נישאו לפני קהל יהודי בעיקרו) פגשו את רבין הם ראו בו את גיבור המלחמה המהולל, לא פוליטיקאי בהתהוות. אבל אין ספק שזו רק השערה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים ההן כבר עמדתי על דעתי הפוליטית/חברתית. אני זוכר שלרבין התייחסו אז כרמטכ"ל הניצחון ולתפקידו כשגריר כמקום מנוחה. מה עוד שהוא שירת תחת שר חוץ אבא אבן שגילם בעצם הווייתו את מהות הדיפלומטיה והציבור לא כל כך יחס חשיבות לשגרירים. בנוסף, השגריר שלנו באמריקה דיבר לאט, במבטא ישראלי, וכל המרחב הישראלי היה רווי בפוסטרים וספרים עם התמונה שלו בכובע מצחיה של רמטכ"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אני עם דוב אני לא חושב שאתה עם דב. דב כל הזמן בודק מה פלילי, לא מה לא ראוי, ועל כך עניתי לו. אז זה היה חוקי. היום זה לא. >> קבלת סכומים כאלה על הרצאות בהיותך שגריר נשמע לי מסריח ביותר אני מסכים שזה לא ראוי. לא אז ולא היום, בלי קשר לסכום. אבל לענין הסכומים- לאבא אבן היו באותה תקופה בחשבון בחו"ל מעל 300 אלף דולר. אבן טען שקיבל אישור ממשרד האוצר אבל האישור אבד לו. משרד האוצר מצא את הבקשה של אבן אך לא את האישור. מזכירתו של אבן העידה שהתקבל אישור ובכך נסגר הענין. >> האם לא עלתה אז (ומאז) טענה שזה לא חוקי או לא מוסרי? לפי יורם סתר, שהתגלה כמקור של דן מרגלית, העניין המוסרי היה המניע שלו בחשיפה. הוא ראה בזה חלק מהשחיתות הכללית דאז (פרשות ידלין, לוינסון ועופר): "אז רצינו ארץ נהדרת ונקייה ולא במובן הפרודי. היינו תמימים." “היה בי כעס נורא על ההנהגה עוד ממלחמת יום הכיפורים. ראיתי את הסיאוב במפלגה, ואני בא מבית של אחדות העבודה. אבי העריץ את אלון וגלילי. זה בית ששרו בו שירי ארץ ישראל, ואחדות העבודה הייתה ערך עליון. ראיתי בזה בגידה". דן מרגלית מספר שרבין ידע שזה לא ראוי: "זה לא היה דבר של מה בכך. במהלך כהונתו כשגריר נהג רבין בצורה בלתי נאותה. הוא נרשם אצל סוכן השחקנים הארי ווקר להרצות תמורת תשלום. שגריר לא נוהג כך. לפי השמועות צבר כ-120 אלף דולר של אז, הרבה כסף. אבל מקץ ארבע שנים ב-1977 נותרו בו כ-20 אלף בלבד. רבין השאיר את הכסף באמריקה כי חשש מביקורת בישראל באשר למקורו." >> למה בכלל מציעים לשגריר סכומים גבוהים על הרצאות? רבין היה אורח מבוקש באירועים של יהדות ארה"ב כרמטכ"ל גיבור מלחמת ששת הימים וקיבל כסף על חסות לאירועים. הוא לא היה צריך להרצות אפילו, רק להשתתף. אבל שים לב להתנהגות של רבין אחרי החשיפה- וכאן טמון ההבדל בין אז להיום. כאשר דן מרגלית נפגש עם רבין כמה חדשים אחרי החשיפה ושאל אותו למה לא הכחיש- "בשיחה עם פתיר הערתי כי אם יכחיש את דבר קיום החשבון לא אחטט תחת עורו. רבין התבונן בי וכבש את לבי: "אז מה רצית, שאשקר לך שאין לי חשבון?"" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל הזמן בודק מה פלילי ומה לא. דווקא בעניין הרצאות רבין אמרתי שאני לא יודע אם זה פלילי או לא, והתייחסתי דווקא לעניין המוסרי שבגללו אם במקרה אין חוק שאוסר קיום הרצאות של שליח המדינה בחול, וקבלת השכר לכיסו, אז ראוי שיהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך "אני מסכים שזה לא ראוי" אני מבין שזו גם תשובה לשאלתי בסוף תגובה 710899 ואגב ממש באותה תגובה אני מסביר שגם אם זה חוקי זה לא ראוי, כלומר בניגוד למה שאתה אומר עלי אני דווקא מתייחס לשאלה המוסרית. ואילו אתה בתגובה קודמת מסביר שאי אפשר לראות בקיום חשבון באופן בלתי חוקי "קצה הקרחון" כי ההרצאות בעיניך בניגוד למה שאתה אומר עכשיו לא יכולות להיחשב ליתרת הקרחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שזה היה ממש לא ראוי. ההבדל בין אז להיום הוא שה"לא ראוי" אז הביא למחאה ציבורית ולהתפטרות של אנשי ציבור. היום ה"לא ראוי" הוא מושא לגיחוך- לא היה כלום, כי אין כלום. אתה מתייחס לשאלה המוסרית רק כשזה נוגע לרבין. נכון, רבין לא היה צח כשלג. עברו כבר מעל ארבעים שנה מהפרשה והאיש כבר שוכב בקבר יותר מעשרים שנה. Give it a rest. מה לגבי התייחסות לשאלה המוסרית כשזה נוגע לנתניהו? הוא ראש הממשלה כעת! בפרשת ההובלות (צטטתי לך את היועמ"ש שאמר שהנתניהוז התנהגו באופן מאוד לא ראוי), בפרשת המעונות (יש פסק דין, מותר כבר לדבר על הפן המוסרי?), בפרשת המים של הוילה (ציטטתי לך את מבקר המדינה שאמר שנתניהו התנהג באופן לא ראוי), כשרמס את כללי אשר בריש גלי, שוב ושוב? לא ראיתי התייחסות שלך לפן המוסרי של אף אחד מאלה, גם כשבקשתי ממך במפורש. העדפת לא להתייחס- תגובה 707358 ועוד הרבה אחרות. הדבר היחיד שהתייחסת אליו שוב שוב בנוגע לנתניהו ומשפחתו הוא מידת הפליליות של מעשיהם. רק במקרה אחד כשנדחקת לפינה על ידי מגיבים נוספים אמרת שלו היה ממלא את הבריכה כל שבועיים זה היה לא ראוי, אבל לא התייחסת לעניין שעליו ספג נתניהו ביקורת בפועל- על כך שהעמיס גם את מס הבצורת על המדינה. התפלפלת על מה מותר ומה אסור לעובד מדינה בזמן שהראיתי לך שכללי אשר קובעים במפורש שאסור לשר לקבל שום טובת הנאה לבד ממשכורתו שמשלמת לו המדינה. אבל אם זה לא פלילי, אז זה כלום, נכון? ונתניהו עצמו? מעולם לא הודה שהתנהג לא כראוי. להיפך- "לא היה כלום, כי אין כלום" משמעותו שכל מה שלא פלילי הוא בסדר. ויותר מזה -"מותר לקבל מתנות מחברים" משמעותו- אני שם זין על הכללים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה על הדברים שאתה מטיח בי. נתחיל מהבריכה. אין זה נכון שנדחקתי לפינה על ידך ומגיבים נוספים. קרה משהו אחר. לא שמתי לב תחילה שהסכום עבור מים בבלפור שפורסם הוא שנתי והסכום עבור מים בקסריה הוא חודשי, וכיוון שחשבתי שמדובר בסכומים לגבי תקופות דומות הסכום בקיסריה נראה לי סביר, כי בבלפור אין בריכה ואיש לא לא צעק בהקשרם. ברגע מסוים התבררה לי טעותי, והבנתי שמדובר בסכומים מאד גבוהים, וכיוון שהסכומים האלה לפחות פורמלית לא היו קשורים בבריכה, כל העניין נראה לי תמוה ולא ידעתי את פתרונו. משהועלתה הסברה שהיה שימוש במים האלה להחלפה תכופה של מי הבריכה, והדבר נעשה בהסתר אמרתי שאם זה נכון מדובר בגניבה, כלומר במעשה פלילי. לא דברתי בהקשר זה על משהו "לא ראוי". ואני אומר שוב: אם היה אפשר להוכיח שאת ההשערה שלך לפיה נעשה שימוש בעזרת צינור מהמערכת שמשולמת על ידי המדינה לצורך החלפת המים בבריכה היה צריך להעמיד את נתניהו לדין על גניבה ולא היה לי דבר לומר נגד העמדה לדין כזאת. אני אומר יותר מכך. למרות שהדברים לא הוכחו יש מידה מסוימת של סבירות שאכן היו ושמדובר בפלילים. אשר לדמי הבצורת, איני יודע גם עכשיו על מה בדיוק מדובר, וכרגע אין לי דעה בעניין. לעניין קבלת המתנות וכללי אשר, אמרתי שעצם הרצון לקבל מתנות יקרות כאלה מגעיל אותי, וזה לא קשור להיותו של מקבל המתנות עובד ציבור. אז אם אתה רוצה, הנה אני אומר שנתניהו עשה מעשה לא ראוי. אבל גם הערתי שהתכונה הרעה הזאת, הרצון לקבל מתנות אולי הוא קשור גם בתכונת הרצון להיות ראש ממשלה במדינה עם בעיות לא פשוטות כישראל, על כל האחריות האדירה שכרוכה בכך. כך שאם אנו רוצים שיהיה לנו ראש ממשלה, אולי צריך להשלים אם החלק הלא נעים שאולי הוא הכרחי. אבל בעניין המתנות ראוי מאד לזכור, שגם אולמרט היה תאב עטים שנתנו לו כמתנות וגם שמעון פרס אהב מאד לקבל שעונים יקרים, ומעולם הם לא נרדפו בשל כך. ואם הזכרנו את שמעון פרס אולי המעשה הבלתי ראוי ביותר הוא אותה מסיבת יום הולדת שארגן ולמענה גיס סכומים אדירים מתורמים. המעשה הזה מעמיד בצל את כל יתר המעשים הבלתי ראויים שהזכרתי עד עכשיו. לעניין ההובלות, אם רובינשטיין כתב שמדובר במעשה בלתי ראוי אבל בלתי ניתן להוכחה כפלילי, אני מקבל את דבריו כפי שהם ומצרף את המעשה הבלתי ראוי הזה גם לעניין המתנות הבלתי ראויות של נתניהו. וכפי שאמרתי הכל ייחסי, וחייבים להשוות את מעשיו הבלתי ראויים למעשי אולמרט ופרס שהזכרתי. לעניין החמגשיות ופסק הדין על "ניצול טעות" של שרה נתניהו, כאן אני לגמרי בצד שלה. אני לא מעלה על דעתי שהארוחות הוזמנו למען בני המשפחה. על שולחנו של ראש הממשלה סועדים אורחים במסגרת תפקידו, ואני מניח שהארוחות שהוזמנו נועדו לאירוח. אז אולי יש כאן איזה עניין של ניהול פזרני, אבל אני חושב שהיה צריך להיות כאן זיכוי מוחלט, וגם ה"בלתי ראוי" הוא בספק. שרה נתניהו חתמה על הסדר טיעון, כי כפי שאומר שפטל במדינתנו המון אנשים שלא פשעו חותמים על הסדרי טיעון כי קיים סיכוי שלמרות שלא פשעו ירשיעו אותם בפשע גדול יותר. ראה פרשת קצב, שלו היה פועל יותר בחכמה היה יוצא הרבה יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזכיר לך שעל מס הבצורת כתבתי לך בתגובה 710096: "בעלה של הגברת יוכל להגיד שלא ידע מכלום. אולי בזמן אמת לא, אבל העובדה היא שהוא ידע על הצריכה החריגה לפחות בדיעבד כי היה מעורב בתשלום מס הבצורת עליה. בהתחלה הוא הורה שהוא ישלם את מס הבצורת על הצריכה החריגה "מסיבות מובנות", אבל אחר כך התחרט והנחה (גם זה בניגוד למנהל תקין) שגם את מס הבצורת תשלם המדינה. לעניין האתיקה, אולי תסכים אתי שלפחות את מס הבצורת היה צריך לשלם. מבקר המדינה שפירא קבע:"ראוי היה שראש הממשלה יישא לבדו במימון היטל הבצורת, שהוטל עליו משום שצריכת המים במעונו חרגה מהכמות הקבועה בחוק. מימון היטל זה מכספי אוצר המדינה אינו עולה בקנה אחד לא עם אמות מידה ציבוריות ולא עם החשיבות של מתן דוגמה אישית"". פרטים שאולי יעזרו לך לגבש דעה בעניין תמצא בקישור את פרשת ההובלות לא מתאים להשוות למתנות שקיבלו פרס ואולמרט משועי עולם. בפרשת ההובלות העמיסו על המדינה את החובות הפרטיים של נתניהו לאחד עמדי, שהוא לא מיליארדר. כבר ציטטתי לך מה אמר היועמ"ש על פרשה זו. לענין תיק 1000, הסכמת כבר שלאור הנחיות היועמ"ש בפרשת ויצמן סרוסי יש מקום להעמיד את נתניהו לדין. בכל זאת אני רוצה להעיר על הבדל מסוים בין אולמרט ופרס לנתניהו- אצל נתניהו המתנות אינן חד פעמיות אלא עקביות לאורך שנים ויש תבנית של ציפיה לקבל אותן, עד כדי דרישתן. זה לא הופך את אולמרט ופרס לצדיקים1, רק הופך את נתניהו לגרוע יותר. לעניין "ניצול טעות"- אתה ממשיך לקרוא לזה "חמגשיות" ובאותה נשימה מניח שהן נועדו לאירוח. ראש הממשלה לא מארח את אורחיו עם חמגשיות. מדובר על הזמנות ממסעדות וגם על ארוחות שף. לא היתה לי עם זה בעיה אלמלא היו מסתירים מהחשבות את העובדה שבאותו זמן מועסקות מבשלות במעון. זאת העבירה המוסרית. חוט השני שעובר דרך פרשת ההובלות, הוצאות הוילה בקיסריה וארוחות השף הוא תבנית התנהגות חוזרת של העמסת הוצאות על המדינה בכל דרך אפשרית, בחמישים גוונים של אפור. האם זה שהרף הפלילי של הוכחת המעשים ספק הושג, ספק לא הושג2, זה הדבר החשוב? העובדות לא משתנות. _________ 1 כבר הוכח שאולמרט לא צדיק בכלל. אני לא חושב שכדאי לנתניהו להשוות את עצמו לאולמרט דווקא. 2 בפרשת ההובלות היו חילוקי דעות בפרקליטות האם יש מספיק תשתית ראייתית להגשת כתב אישום. ההוצאות על הוילה בקיסריה חוקיות לגמרי, אבל מופרזות לגמרי, ובפרשת ארוחות השף הושגה הרשעה מינורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהגיע הזמן להתכנס בנושאים האלה. בכל זאת מספר הערות. את המתנות של פרס ואולמרט השוויתי למתנות בתיק 1000 ואת פרשת ההובלות סווגתי כ"מעשים בלתי ראויים" כמו המתנות שקבלו נתניהו ושני האחרים. אחרי שקראתי את הציטוט של מבקר המדינה בעניין השתת מס הבצורת על המדינה, אני יכול לצרף גם את המעשה הזה לרשימת המעשים הבלתי ראויים. אין זה נכון שאולמרט קיבל רק פעם אחת עט. הוא היה ידוע כאספן של עטים יקרים ולפי מה שסופר הוא קיבל אותם כמתנות לאורך זמן. אותו דבר פרס והשעונים היקרים. לפי המסופר המתנות של פרס ואולמרט הסתכמו לאורך הזמן בעשרות אלפי שקלים. לא מדובר בעט כמו שאני כותב בו או כמו שעון שאני עונד אלא במוצרים יקרים במיוחד. כשהשוויתי את ענייני המתנות של אולמרט ופרס לתיק 1000 של נתניהו אמרתי שמדובר במעשים בלתי ראויים באותם כמות ואיכות, והדגשתי את היחס המפלה את נתניהו ייחסית לשני האישים האחרים, של התקשורת וגם של הרשויות המשפטיות אליהם בנושא קבלת המתנות. לשם הדגשת היחס המפלה הזה עשיתי את ההשוואה הזאת ולא כדי לומר שנתניהו טוב כמו אולמרט או להפך. לעניין החמגשיות, לא שכנעת אותי ואין לי מה להוסיף על מה שאמרתי. לעניין כללי וועדת אשר, לא מדובר בחוקים של הכנסת, ואני מניח שוב שזה שייך לתחום ההתנהגות הבלתי ראויה ולא לתחום הפלילי. לכן ככל שאני זוכר כללי וועדת אשר לא הוזכרו כלל בתיק 1000 ובעצם למדתי עליהם ממך (אם אני טועה תקן אותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו לעניין כללי וועדת אשר. למרות אזהרתו של היועץ המשפטי לשעבר רובינשטיין העניין הזה מאד תמוה בעייני. ישנו חוק של הכנסת שמדבר בפרוש על מה מותר ומה אסור בנושא מתנות לעובדי ציבור. אם באמת מדובר בחוק שעל פיו אפשר להעמיד לדין מדוע לא נמחק החוק המקורי ועדיין ממשיך לככב בספר החוקים? וממתי מי שאינו מחוקק מוסמך לחוקק? וועדת אשר זה אפילו לא בית המשפט העליון, שהופך עצמו לפעמים, כפי שאמר פרידמן, לבית מחוקקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חוק לעובדי ציבור ואין חוק לנבחרי ציבור. לחברי כנסת יש כללי אתיקה וועדת אתיקה, שלדוגמה מאשרת נסיעות לחו"ל שאינן במימון הכנסת או במימון עצמי, ואף מטילה סנקציות כספיות על ח"כים שלא השתתפו מספיק בישיבות המליאה. לשרים יש רק את כללי ועדת אשר- ועדה שמונתה ב 1977, אחרי פרשת הדולרים של רבין, כדי לקבוע כללים לניגוד עניינים אצל שרים. החלטת ממשלה ב 1977 אימצה אותם והחלטה נוספת מ 2002 תיקנה אותם. כיוון שכללי אשר אינם קוד אתי אלא הסדר חלקי מאוד, מינתה ממשלת אולמרט בשנת 2006 ועדה ציבורית לגבש קוד אתי מקיף לחברי הממשלה, שיחליף את כללי ועדת אשר. בתגובה 707769 הרחבתי על כך בהערת רגל 2: "כללי התקשי"ר קובעים דין משמעתי רק לעובדי ציבור, ולא לנבחרי ציבור. בעבירות גבוליות של שרים לא ניתן לאכוף כלפיהם נורמה משמעתית כלשהי, והברירה נותרת בין אכיפה פלילית לבין העלמת עין. באפריל 2008 סיימה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, לגבש קוד אתי לחברי הממשלה והצעה לכינון מנגנון העמדה לדין משמעתי לשרים וסגני שרים, שיפרו את כללי האתיקה. ממשלת אולמרט דחתה את המלצות הוועדה. עם תחילת כהונתה של ממשלת נתניהו השנייה ב-2009, הוקמה ועדת שרים בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, שתפקידה היה לעבד את הצעת כללי האתיקה שהציעה ועדת שמגר. ועדת נאמן הייתה אמורה להעביר את המלצותיה לממשלה בתוך חצי שנה. שר המשפטים העביר לאישור הממשלה את נוסח כללי האתיקה מטעמו באוגוסט 2011. הממשלה לא מצאה זמן לדון בכללים ולאשרם. כעבור שנה וחצי, במכתב לראש הממשלה דרשו עמותת "הצלחה" וח"כ מיקי רוזנטל שהממשלה תדון בנושא בהקדם האפשרי - ואם לא תעשה כן, תוגש נגד הממשלה עתירה לבג"ץ. רק באוגוסט 2013 הפיץ מזכיר הממשלה, אחד אביחי מנדלבליט, את נוסח כללי האתיקה של ועדת נאמן לשרים. התברר שהנוסח כלל סדרה של הקלות מהותיות לעומת הנוסח שהציעה הוועדה הציבורית. בדצמבר 2014, יום לאחר שפוטרה, הגישה שרת המשפטים ציפי לבני את המלצתה לכללי האתיקה לשרים למזכירות הממשלה אבל גם אלו נשארו במגירה ולא נדונו בממשלה. בדצמבר 2015 דחתה מליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שהגישה לבני לקביעת קוד אתי חדש לשרי הממשלה על בסיס ההצעה שגיבשה שנה קודם לכן. ב 2016 פנו ח"כ רוזנטל ועמותת הצלחה לשרת המשפטים איילת שקד בדרישה לגבש קוד חדש, והיא הודיעה להם אז כי היא מקווה לעשות כן עד סוף השנה. ב 2017 שוב פנו אליה ואיימו לעתור לבג"ץ. יועצת שרת המשפטים, השיבה כי "שקד ערכה בשנה האחרונה התייעצויות לצורך השלמת גיבוש נוסח הכללים ואולם העבודה טרם הסתיימה. אנו תקווה שנוכל להביא את הכללים לאישור הממשלה בתקופה הקרובה"" הסחבת של הממשלה הותירה את כללי אשר ככלי היחיד למילוי הפונקציה של קוד אתי או משמעתי החל על חברי הממשלה. כיוון שעבירה על כללי אשר אינה פלילית נתניהו פשוט מצפצף עליהם, אבל היועמ"ש הסביר כבר פעם באילו תנאים יכולה עבירה על כללי אשר להגיע לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להזכיר גם עוד כל מיני זוטות כמו למשל: פרשת הרהיטים (הגב' נתניהו דרשה לרכוש עבור המעון בבלפור רהיטים זהים לרהיטים שהיו בקיסריה והתבלו, ואז דאגה שיובילו את הרהיטים הבלויים מקיסריה לירושלים ואת החדשים לקיסריה), פרשת החשמלאי (משפחת נתניהו העסיקה בקיסריה חשמלאי חבר מרכז ליכוד, אף שנאסר עליה להעסיקו; הקריאות אליו התבצעו באופן סדרתי בשבתות ואף ביום כיפור כך שהיה מדובר ב-"מצב חרום" שכביכול לא מאפשר בחירת חשמלאי אחר ומצדיק תשלום שכר גבוה ומצד שני לא ממש היה ניתן לבדוק מה היתה התקלה והתיקון, אם בכלל), פרשת הטיפול באביה של גב' נתניהו (עובדת של המעון או אולי יותר מאחת הפכה למעשה למטפלת סיעודית שלו), פרשת הבקבוקים (עובדי המעון אספו והביאו למיחזור - מבורך כשלעצמו - בקבוקי שתיה והתשלום עבר לכיסם של בני הזוג; הגב' נתניהו החזירה 3000 ש"ח, כלומר אותם עובדי מדינה בזבזו את זמנם באיסוף עשרת אלפים בקבוקים - נתון שכשלעצמו מעורר תהיה רבתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. שכחתי את רבין וחשבון הדולרים. ובכן השגריר נותן הרצאות תוך כדי כהונתו. סכומים אדירים של מאות אלפי דולרים של היום זורמים לחשבון שפתח על שם אשתו. אחרי שהעניין מתגלה על ידי עיתונאים הוא מודה שיש לו חשבון כדי ''לא לשקר'' ויש מי שהדבר הזה עושה עליו רושם. אחר כך הוא עושה עסקה עם היועץ המשפטי, ומתפטר תמורת אי העמדה לדין. בסולם שלי המעשה הזה הוא הבלתי ראוי ביותר מבין אלה שמניתי בתגובתי הקודמת, או שאולי הוא רק משתווה למסיבת יום ההולדת של פרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נחזור לנתניהו שממנו הכל מתחיל, בתגובתך אתה מזכיר לנו את מעשי השחיתות של אבא אבן לוינסון ידלין לוינסון ועופר. הסיפור של נתניהו עדיין לא נגמר. כשייגמר מעניין יהיה להשוות את הסיפור שלו לסיפורים האלה ולראות מי מכולם, וגם מאלה שבאו אחריהם, מקבל את מדלית הזהב. להערכתי נתניהו לא יקבל אפילו את הארד. כמו כן הסיפור על כך שרבין אמר "אז מה רצית, שאשקר לך שאין לי חשבון?" ממש לא מרשים אותי. ההודאה שלו לא הייתה סוגרת את הפרשה, והוא ידע זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד תובנה לגבי הסיפור שהבאת על חשבון הבנק של אבא אבן. לדעתי העובדה שנמצאה בקשה שלו באוצר לקיום חשבון כזה, מפחיתה מאד את חומרת המעשה, יחסית לרבין, כי גם אם לא ברור אם הוא כן או לא קיבל אישור, הוא לא ניסה להסתיר את המעשה ובוודאי לא רשם את החשבון על שם אשתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(להבהיר: כשכתבתי "סכומים כאלה", ולכאורה "הרשיתי" סכומים קטנים יותר, מה שהתכוונתי "להרשות" הוא סדר גודל של החזר הוצאות נסיעה ואולי פיצוי על שעות עבודה אבודות.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |