 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיבה שלא הצבעתי לסוזן אנתוני, היתה שלא ידעתי מספיק אודותיה. סברתי בטעות שמדובר באחת מן הפמיניסטיות המודרניות יותר כמו סימון דה בובואר. הבעיה שלי עם הפמיניסטיות המודרניות היא שבמידה כזו או אחרת הן נסמכות על ההנחה שהחברה האנושית היא חברה שמדכאת נשים. הנחה זו מפוקפקת בעיניי. לעומת זאת הסופראג'יסטיות של ראשית המאה ה-20 השיגו עבור הנשים, הישג שאינו שנוי במחלוקת והוא זכות ההצבעה. שלילת זכות ההצבעה מנשים היתה כאשר בוטלה אנאכרוניזם גמור. ולראיה, ברגע שניתנה, הניסיונות לשוללה נדירים ואיזוטריים. לאחר שקראתי על סוזן בי אנתוני, ראיתי שהיא בדיוק אישיות מן הסוג שעליו המלצתי. ולפלא בעיני שאני היחיד שהצבעתי עבורה. אני מבין את ביקורתו של הפונז עליי, המאשימה אותי בסוג מסויים של "מקום האשה במטבח" וכו'. לדעתי, מדובר שוב באנאכרוניזם ובהבדלה בין מוקדם למאוחר שעשיתי קודם. הפונז שוכח שעד לפני 120 שנה הנשים כולן היו נטולות זכויות פוליטיות גם במשטרים מתקדמים. התופעה של נשים יוצאות מן הכלל וגם של נשים שליטות אינה תופעה נדירה במיוחד. כל זה לא הפריע לאנושות להתנהג כאילו לרוב המוחלט בהחלט של נשים אין כלים לגיבוש דעה פוליטית של ממש. המהפכה האנושית ששלבה חצי מן המין האנושי בחיים הפוליטיים היא לאין ערוך יותר חשובה מהופעתן של נשים כשרוניות כמו המלכה אליזבת או יקטרינה הגדולה בזמן הנכון ובמקום הנכון כדי להשתתף במהלכים היסטוריים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אחרי שקראתי על סוזן ב. אנתוני נוכחתי לדעת עד כמה הנשים היו מדוכאות בחברה המערבית עד לפני פחות ממאה שנה- ללא זכויות קנין, ללא זכויות הצבעה וללא זכויות דיבור. וזה בארה''ב נושאת דגל חירויות האזרח. אין ספק שלסוזן ב. אנתוני היתה היתה השפעה גדולה על ההיסטוריה. אבל לא הצבעתי בסקר כי אני לא יודע לאמוד את מידת ההשפעה שלה מול אלו של קליאופטרה, המלכה ויקטוריה, מרגרט תאצ'ר, אינדירה גנדי ואנג'לה מרקל. אולי, כמו שאמר צ'ו אן-לאי, עדיין מוקדם לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שסיפורה של קלאופטרה הוא עדות לזכות התפיסה המרקסיסטית של ההיסטוריה. קלאופטרה היתה משכילה, מוכשרת, שאפתנית וכנראה גם בעלת יתרונות אחרים בכמות שלא נפלה מאף אחת מחברותיה לרשימה. יחד עם זאת השפעתה העיקרית על ההיסטוריה היתה בתבוסת ההשפעה ההלניסטית-מזרחית ביחס ללטינית-מערבית. לדעתי, הקו העיקרי של ההיסטוריה הרומאית (הרומנית) היה המאבק בין ההשפעה הלטינית-מערבית (רומא) לבין ההשפעה היוונית-מזרחית (ההלניזם של אלכסנדריה ואנטיוכיה ואח''כ קונסטנטינופול הביזנטית). לקליאופטרה היתה תרומה אקוטית לתבוסת המזרח באקטיום, אבל ההיסטוריונים הרומיים אחידים בדעתם שהסיבה האמיתית היו מגרעותיו ומחדליו של מרקוס אנטוניוס ולא מעשיה שלה. המשך העלילה מוכיח כי אוקטביאנוס, אוגוסטוס קיסר לעתיד היה שליט מוכשר יותר משניהם כאחד, כך שניצחון המערב עך קליאופטרה לא היה מוטל בספק. סוף דבר, התרבות ההלניסטית העשירה והמתוחכמת יותר השתלטה תחילה על התרבות של האימפריה הרומית ויותר מאוחר גם על ההיסטוריה הפוליטית שלה בדמות האימפריה הרומנית-ביזאנטית. סיכומו של עניין, קליאופטרה מילאה דפים רבים של היסטוריונים וכותבי מחזות, אבל השפעה על מהלך ההיסטוריה לא היתה לה כלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |