|
||||
|
||||
לא מעניין. המטרה הציבורית היא שכל המשתמשים בדרך יגיעו יותר מהר. דרך אחת היא להגדיל את ההיצע- לסלול עוד נתיבים. דרך שניה היא להקטין את הביקוש- להפחית את מספר כלי הרכב בכביש. אחת הדרכים להפחית את הביקוש היא לתת פרס לכלי רכב עם יותר מנוסע אחד, ולהעניש במקביל את הנהגים הבודדים. ככל שיהיה יותר משתלם לנסוע 2+ או 3+ ופחות משתלם לנסוע לבד, הממוצע של נוסעים בכלי רכב יעלה, ומספר המכוניות על הכביש יקטן. בתום תהליך הלימוד כולם יגיעו יותר מהר. |
|
||||
|
||||
"בתום תהליך הלימוד כולם יגיעו יותר מהר" סבבה לגמרי מבחינתי. האם תסכים גם לשים תאריך על הנבואה הזאת? |
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי למעלה, כדי שכולם יגיעו יותר מהר, צריך שכשליש מהמכוניות יסעו בנתיב החדש. קשה מאד להניח שזה יקרה בקלות, אם בכלל. תוצאה יותר סבירה היא שעשרה אחוז יגיעו יותר מהר ותשעים אחוז יגיעו יותר לאט. |
|
||||
|
||||
תיאורטית, מספיק ששליש מהנוסעים הבודדים יעברו לנתיב החדש - אבל בנסיעה זוגית - כדי לשפר את מצב כולם. זה כפוף להנחות ש: 1. אין עלויות פיזור ואיסוף. כל זוג גר ביחד ועובד ביחד (וגם, באורח פלא, עובד בדיוק באותן השעות ואין עיכובים לא צפויים) 2. אין עלויות לאי ההתאמה בין המהירויות של הנתיבים ואין נהגים זהירים שמאטים כדי (לדוגמא) לאפשר למישהו משמאל לעצור בשוליים (מנסיוני הדל בנתיבים ציבוריים - זה נכון רק כשהנתיבים מופרדים בגדר הפרדה). 3. אין עלויות לבידוד הנתיב. כלומר אילו עד היום שני רכבים שנסעו לאט או הגיבו באיחור לשינוי מהירות התנועה עשו זאת בטור (ואפשרו שתי נתיבי עקיפה), עכשיו - אם באחד מהם נוסע זוג - ההפרעה תהיה לרוחב הכביש. (להבהרה - האיטיים לא חייבים ליסוע אחד ליד השני, מספיק שאחד מהם יסע במקביל לפקק הארוך שהשני יצר). 4. אין עלויות אכיפה. אין בודדים ממהרים שגונבים כמה קילומטרים בנתיב החדש ואין משחקי חתול ועכבר מסוכנים בין המשטרה לנהגים הנ"ל. 5. אין עליה בתאונות כשמיואשים הבודדים מסעיף 4 (לא) מתפרצים לנתיב תוך כדי חיפוש מתמיד בוויז ובעיניים אחר משטרה ומצלמות בזמן שחלק מהזוגות מנסים בכל כוחם להצמד לרכב שלפני כדי ללמד את המנוולים לקח בשילוב מיוזע ועצבני של חמסין ואנדרלין. כמובן שההנחות לעיל הגיוניות להפליא. אני לא מבין איך מישהו בכלל מסוגל להעלות שאלות כשהכל כל כך ברור ומובן. |
|
||||
|
||||
בשביל (1): צריך להגדיל את המאגר כדי להגדיל את ההסתברות למצוא התאמה. ואז גם אפשר לסמוך על הפרדה בין הלוך לחזור. אבל זה יעבוד רק אם יהיה מאגר מספיק גדול (או תחבורה ציבורית כגיבוי). 5. בפקק ממילא יש הרבה עצבים. באופן כללי: נחיה ונראה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאנחנו מסכימים שהסיכוי לכך קלוש. |
|
||||
|
||||
1. שליש מהנהגים, ולא שליש מהמכוניות. ואז יש לך שני נתיבים שנוסעים כמו קודם, ונתיב שלישי עם שליש מהנהגים ורק ששית מהמכוניות, מה ששומר עליו לא פקוק ומהיר. וזה במינימום של 2+. 2. הנתיב מעודד גם שימוש בתחבורה ציבורית, כי גם האוטובוס יגיע 20 דקות קודם. 3. אם הורדנו ששית מהמכוניות מהכביש כולם יגיעו יותר מהר כי הורדנו ששית מהמכוניות מהכביש כולו, ולא רק מהכביש המהיר. לדוגמה באיילון (שאין בו נתיבי קארפול) יעברו פחות מכוניות כך גם בצווארי הבקבוק של היציאות מאיילון בבוקר, ובתוך תל אביב במהלך היום, וכולם ירוויחו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |