 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין. התכוונת ברצינות ל"אלופת העולם לא הייתה מנצחת קבוצה ממרכז ליגה ב' בארץ"? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן תרגיל נחמד לסטטיסטיקאי (שבטח מסוכן לתרגל אותו באקדמיה, או לפרסם אותו בראש חוצות, אבל כאן באייל אנחנו במסגרת אינטימית; בטח עושים אותו לפעמים). במקצועות המדידים - אתלטיקה, שחייה, הרמת משקולות - אפשר להשוות את "אחוזוני" הנשים לאלו של הגברים. אני יודע, "אחוזונים" הוא לא הדבר הנכון להשוות כאן ובכלל לא מוגדר היטב, אבל אני בטוח שסטטיסטיקאי ידע מה הדבר שכן נכון ואפשרי להשוות. (נקודת התחלה - האישה הטובה בעולם שקולה לגבר מספר X בעולם. אבל אני מניח שרוצים לקחת, נניח, את חמש הנשים הטובות בעולם, או את האישה החמישית בעולם, כדי לקבל משהו יותר תקף סטטיסטית). האם סביר לטעון שהפער באתלטיקה וכו' הוא כמו הפער במשחקי כדור? יש פנים לכאן ולכאן1, אבל ממילא מעניין בהתחלה לראות אם הפער דומה בין המקצועות השונים באתלטיקה, שחייה ומשקולות (ניחוש פרוע: ממש לא. אני מצפה שהפער במשקולות, למשל, גדול הרבה יותר מאשר בריצה ובשחייה לכל מרחק שהוא. אני גם מנחש, פחות בביטחון, שהפער בריצות קצרות גדול יותר מבארוכות, כוח מתפרץ לעומת סיבולת). חשבתי על עוד מחקר מעניין בהקשר זה, אם כי הנתונים בו לא זמינים לסטטיסטיקאי היישר מהאינטרנט, אלא דורשים ראיונות עם אנשי מקצוע. בג'ודו שומעים לפעמים על נשים ברמה אולימפית, שבהיעדר יריבות אימונים ראויות בארצן או בעירן, מתאמנות מול גברים. אני מנחש שמעדיפים לצורך זה יריבים גברים שברמתם ובכוחם דומים לאותן נשים מצטיינות וליריבות הפוטנציאליות שלהן - לצורך העניין, לטובות בעולם באותו משקל. ואם כך, יש מי שיודע להגיד "הנשים שבין המקום ה-5 ל-10 בעולם דומות ברמתן לגברים שבין המקום ה-X למקום ה-Y". 1 אפשר לחשוב, כמובן, על המאפיינים הפיזיולוגיים והקבוצתיים של כדורגל, אבל עוד לפני כן, פן קוואזי-מתמטי. אפילו אם נרכיב את נבחרת הנשים של האנושות כולה, בסדר ראשון היא לא מקבילה לרצת ה-10000 (וכו') הטובה ביותר, אלא (באיזשהו קירוב) לאיזשהו שקלול של 11 הרצות הטובות ביותר (נניח שמדברים רק על הרכב פותח...). ובהכללה, אם נסדר את כל אלפי הרצים והרצות לפי סדר, אז כדי להסיק על כדורגל נצטרך לקבץ אותם באחד-עשריות (ולשקלל כל אחד-עשרייה איכשהו, לפי עוד הנחות מפוקפקות). אם באותו סידור דמיוני גרף האיכות של נשים דועך יותר לאט משל הגברים, זה יתרון לנשים בתחרות המשוערת בכדורגל, ולהפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר סטטיסטיקה: למה לא אנקדוטות? הקשה הזכיר כאן את בובי ריגס. בשנות ה־40 של המאה העשרים ריגס היה אחד בכירי הטניסאים וזכה במספר תארי גרנד סלאם. ב־1973 הוא הכריז שהוא ינצח כל טניסאית. הוא הביס את מרגרט קורט (בטניסאית שזכתה בכמעט כל תארי הגרנד סלאם ב־1973) אבל הובס בהמשך על ידי בילי ג’ין קינג (טניסאית בכירה אחרת). אז יש כאן טניסאי עבר בן 55 שהיה בערך באותה רמה כמו אלופות הטניס של זמנו. (וכן, הוא היה גם שוביניסט לא קטן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 גם אם הגרף הנשי דועך לאט יותר מהגברי (ברור שזה המצב לפחות בחלק מהנקודות מאחר והגרף הגברי מתחיל הרבה יותר גבוה ושניהם נגמרים באפס) זה לא אומר כלום לגבי מה קורה במקום בו נמצאת נבחרת ארה"ב - אפשר להניח שהיא לא רחוקה מדי מהמקום הראשון בגרף התיאורטי שלך. אגב, זה לא אומר יותר מדי גם לגבי המצב בחלקים אחרים של הגרף; בגלל שהגברים מתחילים הרבה יותר גבוה ייתכן שלמרות הדעיכה המהירה יותר הם שומרים על יתרון בכל נקודה, ונראה לי שאכן זה המצב. ניסיון לסדר את האתלטיות הטובות ביותר במקצוע אתלטי כלשהו - טוב, לא בדקתי את כולם - לא מנבא טובות לקבוצות כדורגל נשיות במפגש עם קבוצות גברים. לדוגמא, בריצת 10 ק"מ שהיא הדומה ביותר לכדורגל מבחינת הדרישות הפיזיולוגיות, רק שלוש אתלטיות ירדו אי פעם מ-30 דקות, ולא בהרבה, בשעה שיותר מ-100 גברים עשו זאת1. שיא העולם לנשים איטי יותר משיא ישראל לגברים, ובמקרה הטוב ישראל היא במרכז ליגה ב' של האתלטיקה העולמית. ___________ 1- ניחוש פרוע. לפי ויקי 23 גברים ירדו מ-27:22 ואפשר בטח לעשות איזו אקסטרפולציה ולהגיע להערכה טובה יותר לנקודת ה-30 דק'. השיא הנשי הוא 29:43, מתאים לשיא העולם של הגברים בסביבות שנת 1940. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לפני שנים שיחקתי במסגרת ידידותית עם מישהו ששיחק באותו זמן בליגה ב' ולהערכתי הוא שיחק בבירור טוב יותר מהנשים המובילות בנבחרת ארה"ב. ייתכן ששוביניזם גברי ו/או זיכרון מעוות מטעים אותי, אבל אם היתה אפשרות לארגן משחק כזה הייתי מתערב לטובת הגברים בלי היסוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מהמר נגדך. יכולת אישית היא רק מרכיב אחד. אני משוכנע שהמשמעת הטקטית והקבוצתית של אלופת העולם לנשים תהיה רמות מעל שחקני ליגה ב', וסביר להניח שגם הכושר הגופני. לדעתי הקבוצה הנשית תביס אותם אפילו אם יכולותיהם האישיות של שחקני ליגה ב' יהיו עדיפות. הייתי מהמר על משחק שקול מול קבוצת תחתית הליגה הלאומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם קצת מזל ואיזה מיליארדר תמהוני עם עודף כסף ייתכן שנוכל לממש את ההתערבות. מילצ'ן, פאקר, אדלסון, אפסטיין - איפה אתם כשצריכים אתכם באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תספר לאפסטיין שבסוף המשחק השחקנים והשחקניות מחליפים חולצות על המגרש, יש סיכוי שהוא יסכים לממן משחק כזה. (יש לי זיכרון עמום של מערכון בריטי שבו שני גברים צופים במשחק כדורגל נשים. הם לבדם ביציע ואחד מהם מקטר שהמשחק משעמם ולמה השני גרר אותו לזה והשני אומר לו לחכות בסבלנות. הפואנטה, היא החלפת החולצות בסוף המשחק. היום מערכון כזה לא היה עובר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם החזיות מודדות הדופק זאת לא אטרקציה גדולה כל-כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו שלא ראיתם תחרויות אתלטיקה לנשים בעשר עשרים שנה האחרונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה ומספקלץ האם יכולה להיות כאן בעיית הערכה-תלוית-מדיום. שזה אומר שהצילום הטלויזיוני פוגע בתפיסת המרחב/מהירות של שחקנים וכדורים. זה פשוט מתקשר לתופעה ששמתי לב אליה השבוע בשידורי הטניס מווימבלדון: בשידור, חלק מהחבטות נראות 'איטיות' יחסית, ולדעתי באופן מטעה בגלל זווית הצילום. כשחקן טניס חובב (מאד, ולשעבר דה פקטו), זכורה לי התחושה של חבטות מהירות או איטיות בתור משתתף על המגרש. זכורני שפעם, בהיותי בשיעור טניס בארה'ב, התארח בשיעור שחקן חצי מקצועי. זו היתה חוויה מאלפת ומעוררת ענווה. כל מכה שלו היתה, מה שקראו בשכונה בכדורגל 'פצצה' - שטוחה, מהירה, וקטלנית. עכשיו, אין לי ספק שחבטת כף יד של נדאל, שנראית איטית על המסך, היתה משאירה אבק לאותן חבטות שנראו לי אכזריות של אותו שחקן. והתיזה שלי היא שהמסך מעוות את תפיסת המשחק, ולכן מטעה את הצופה, או לפחות את השיפוט של הצופה לגבי איכות המשחק. אולי, רק אולי, זה נכון גם בכדורגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי היתה חוויה הפוכה עם כדורסל: לפני שלוש שנים הייתי במשחק NBA (משחק קדם עונה של הסלטיקס נגד הניקס), ולמרות שישבתי במקום לא רע, לראות את השחקנים משחקים במציאות היה פחות מלהיב מלראות אותם על מסך בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג איך נראה משחק של ליגה ב' בטלוויזיה (או בחי, אם יש צורך להוסיף) כך שאין לי אפשרות לסתור את האפשרות. מכל מקום, ההתערבות שלי בתוקף והנה אנקדוטה מלפני שנה שקשורה לענייננו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |