|
||||
|
||||
טוב,קשה שלא להבחין שבכתיבתך מעורבות הרבה אמוציות, האמן לי כי לא התכוונתי לפגוע.להרגיז או להכפיש (לא טענתי שגלעד דנבום או אף אחד אחר באופן ספיציפי הוא תומך בטרור,ניסיתי רק לספר על תכונה שאני חש בה לאחרונה בסביבתי). מדוע לשמאל יש בעיה אלקטורלית ? יש לך תשובה לזה ? האם אין שום קשר לקריסת קונספציית אוסלו וטהרת הכוונות הפלסטיניות לישוב הסכסוך איתנו בדרך לא אלימה ? אוכל לתת לך סיבה אחת לפחות מדוע השמאל בבעיה תמידית (עניין שמצער אותי עד מאד) : חטא ההתנשאות והיוהרה , שים לב לתגובתך הקודמת : " עם החברים השמאלניים היחידים שאתה מכיר הם טפשים, אתה לא יכול להסיק מכך שכל/ רוב/ הגרעין הקשה של השמאל הישראלי הוא טיפש. נסה לשנות את סביבתך החברתית, ודאי תופתע לגלות שמאלניים חכמים, ימניים טפשים (וההפך)." ראשית ישנה שגיאת כתיב די צורמת (החלפת "אם" ב"עם" , שנית,שים לב לרוח הדברים שלך("אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה" למשל),מדוע אתה כ"כ כועס עלי ? אתה מנסה לזרוק בוץ,מדוע ? הרי כך אתה רק מאשש את טענותי על הלחץ והמצוקה של השמאל כשאתה מגיב בדרך זו. |
|
||||
|
||||
לא יודע איפה הבחנת במעורבות של הרבה אמוציות בכתיבתי, כל מה שעשיתי הוא לשים מראה מול כתיבתך. לא התכוונת להכפיש, אבל הכפשת. כתבת "אני טוען שאנשי השמאל רבים (כדוגמת אותו כותב המאמר שפורסם כאן - גלעד דנבום) , נוהגים להתייחס לפיגועים בצורה סלחנית" (תגובה 70502), וזאת הכפשה, מה גם שהציטוט הזה סותר את הצהרתך "לא טענתי שגלעד דנבום או אף אחד אחר באופן ספיציפי הוא תומך בטרור". מדוע לשמאל יש בעיה אלקטורלית: כן, יש לי תשובה לזה, משום שהציבור לא בוחר בשמאל. וגם לשאלה למה הציבור לא בוחר בשמאל יש לי מספר תשובות, אף אחת לא ודאית, משום שלא מדובר במדע מדוייק, אבל המגמה העולמית, המצב הביטחוני, מצב המנהיגות בשמאל, מגמה של אי-רציונליזציה ודתיות במדינה, שנאות ישנות וחדשות, יכולות להוות חלק מהתשובה. איפה אתה מוצא התנשאות שמשפט שציטטת ("עם החברים השמאלניים היחידים שאתה מכיר הם טפשים, אתה לא יכול להסיק מכך שכל/ רוב/ הגרעין הקשה של השמאל הישראלי הוא טיפש. נסה לשנות את סביבתך החברתית, ודאי תופתע לגלות שמאלניים חכמים, ימניים טפשים (וההפך).")? האם אתה לא מכיר את פירוש המילה "ההפך"? יש ימניים טפשים ויש חכמים, יש שמאלניים טפשים ויש חכמים, ההתנשאות היא רק אצל מי שחושב שכל החוכמה נמצאת בצד אחד (רמז, הסתכל במראה). איפה מצאת כעס? איפה מצאת זריקת בוץ (כל מה שכתבתי מנומק ומבוסס, אם אתה חולק על משהו, נמק מדוע)? המשפט "אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה", לא מביע לא כעס, לא התנשאות, ולא זריקת בוץ, קרא אותו שנית, ונסה להסביר איפה הבוץ, איפה הכעס, ואיפה ההתנשאות (אגב, זה פתגם של חז"ל). בינתיים היחיד שמאשש את טענותיך על לחץ הוא אתה. |
|
||||
|
||||
וכמובן, טעות הכתיב לא הייתה מכוונת, סליחה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |