בתשובה לeasy, 24/04/19 7:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי מה אתה בטוח? זה לא נשמע הגיוני (אחרת למה לטרוח ליצור שלב נוסף דווקא של היתוך?) מחיפוש זריז לא מצאתי אישוש לכך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לשימוש בהיתוך היא בעיקר כדי להגביר את היעילות של הביקוע. בפצצות ביקוע רגילות אחוזים ספורים מהחומר הבקיע אכן עוברים ביקוע וכל השאר הופכים לאבק. בפצצה תרמו-גרעינית משתמשים בהיתוך גרעיני הן להפקת שטף חזק של נייטרונים והן כדי להשיג דחיסה חזקה למשך יותר זמן של החומר הבקיע ולמנוע את התפזרותו המהירה, כך שאחוז משמעותי יותר של החומר עובר ביקוע, ובנוסף, שטף הנייטרונים החזק מאפשר גם ביקוע של אורניום 238 שלא יכול לבצע תגובת שרשרת. בערך Thermonuclear weapon [Wikipedia] נאמר במפורש: "Fission of the tamper or radiation case is the main contribution to the total yield" וזה רק החלק האחרון של הביקוע הגרעיני, קודמים לו שני שלבים נוספים של ביקוע גרעיני ושלב אחד של היתוך גרעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומר קריאה מעניין. השלב הראשון (שכולל בעצמו קצת חומר היתוך) אחראי רק לחלק קטן מהתפוקה, ותפקידו העיקרי להפעיל את השלב השני, שבו יש הרבה חומר היתוך. ואמנם בשלב השני יש גם הרבה ביקוע, ולא רק היתוך. חשבתי שעיקר התפוקה בשלב השני נובעת מהיתוך ולא מביקוע, בגלל ניסוי קסל בראבו Castle Bravo [Wikipedia] שהצליח יתר על המידה. בניסוי זה השתמשו בליתיום מועשר ל 40% ליתיום 6 (חומר ההיתוך, שהיה יקר מאוד), וחשבו שהליתיום הרגיל, ליתיום 7, לא יהיה פעיל בהיתוך. אבל התברר שגם הליתיום 7 שהופגז בניוטרונים מהירים התפרק מיד לחלקיק אלפא, גרעין טריטיום וניוטרון, והשתתף בהיתוך. בגלל זה תפוקת הפצצה בפועל היתה 15 מגהטון במקום 5-6 המשוערים. אבל מסתבר שויקי מסכימה איתך. ויקיפדיה טוענת (אם כי חסר מקור) שהגידול הלא מתוכנן בכמות חומר ההיתוך לא היתה בעצמה הסיבה לגידול בתפוקה אלא ששטף הניוטרונים המוגבר מההיתוך הלא מתוכנן הגדיל מאוד את הביקוע של עטיפת (שרוול?) האורניום, והוא זה שהגביר את התפוקה מעבר למתוכנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה ויקיפדיה לא לגמרי ברורה בקשר לזה. גם בערך הראשי שאיזי קישר, במקום אחד כתוב שגם רק על ידי היתוך שלב שני (הראשון הוא טריגר הביקוע), ניתן להגיע לעוצמה גדולה כרצונך, ושכך כנראה נבנתה פצצת ה"צאר" הרוסית שהפיקה שישים מגטון והיתה המתקן החזק בהיסטוריה. על פי המאמר המפורט יותר הזה, 97% מהאנרגיה של הצאר-בומבה הגיע מהיתוך, מה שהופך אותה למתקן הגרעיני הנקי בהיסטוריה, מבחינת רמת הנשורת. אבל המאמר אכן מפרט ואומר שבהחלט ניתן להגביר את האנרגיה על ידי המעטפת של אורניום 238 כמו שאיזי אמר (ובהחלט הפתיע אותי, כל יום לומדים משהו חדש). אלא שזה הופך את הפיצוץ למלוכלך מאד - כי אז מתקבלת המון נשורת רדיואקטיבית שתזהם את האיזור לאלפי שנים. יש שם גם פירוט לגבי כמות האנרגיה בשני התהליכים - בעוד שבהיתוך משתחררת אנרגיה של כ-20 Mev לכל ריאקציה, בביקוע אורניום משתחררת אנרגיה גדולה פי עשר - כ200 Mev. אבל גרעין האורניום גם יותר כבד, כך שבשקלול למשקל עדיין ההיתוך אנרגטי יותר. מצד שני, רוב אנרגית ההיתוך עוברת לנייטרון, בעוד רוב אנרגית הביקוע עוברת לשיירי הביקוע הכבדים והטעונים, שיותר יעילים ביצירת חום. אבל אם נחזור לענין מקור האנרגיה הרצוי - גם אם היתרון של היתוך על ביקוע הוא פחות ממה שמפורסם במדע הפופולרי, הנקיון שלו חשוב לא פחות בתור מקור אנרגיה רצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שמרבית האנרגיה של היתוך משתחררת בצורת ניוטרונים אנרגטיים, כפי שציינת, הרי שהוא יעיל ביותר ליצור ביקוע במעטפת שלו. לכן התצורה של פצצות גרעין היא כנראה אותה תצורה של טלר-אולם משנות החמישים המתוארת ב Thermonuclear weapon [Wikipedia]. תצורה בת שני שלבים שכמחצית מהעוצמה שלה מתקבלת מביקוע מעטפת האורניום. הצאר בומבה כנראה היתה לפחות תלת שלבית, ואז, בשלב השלישי, באמת מרבית העוצמה הגיעה מהיתוך. לפי ויקי בניסויים בפצצות תלת שלביות ב Operation Redwing [Wikipedia] הצליחו להגיע ל 95% עוצמה מהיתוך. ההבדל בין פצצה תלת שלבית נקייה ומלוכלכת הוא באותה מעטפת- אם היא עשויה מחומר בקיע כמו אורניום רגיל, מועשר או אפילו 238 מדולל, עוצמת הפצצה תגדל ואף תוכפל לעומת שימוש בחומר אינרטי כמו עופרת (הצאר בומבה כנראה היתה נקייה, וגרסה מלוכלכת שלה היתה יכולה להגיע לעוצמה של 100 מגהטון). ניסויים אלו הניבו את הדגם היחיד של פצצה גרעינית תלת שלבית של פצצה גרעינית בשימוש ארה"ב- B41 nuclear bomb [Wikipedia]. פצצה זו הניבה 25 מגהטון בגרסה המלוכלכת, והיתה הנשק העוצמתי ביותר שארה"ב ייצרה, וטוענים שגם היעיל ביותר ביחס עוצמה למשקל. פצצות מאוחרות יותר היו דו שלביות ופחות עוצמתיות. לעניין הנשורת- אותו ניסוי קסל בראבו שהצליח יתר על המידה והניב פצצה של 15 מגהטון הביא ענן נשורת רדיואקטיבית משרוול האורניום שעבר ביקוע, אבל גם כמות גדולה של צורן רדיואקטיבי משוניות האלמוגים שהתאדו. כך שפצצה נקייה באמת צריכה להתפוצץ גבוה באוויר. לסיפא שלך- מוסכם. ראינו כבר יותר מפעם אחת שתחנות כח גרעיניות הן לא מספיק בטוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות הזיהום שהייתה עד עכשיו מתחנות כוח גרעיניות זניחה למדי לעומת זיהום מתחנות כוח פחמיות או אפילו כאלו שמשתמשות בנפט לסוגיו. ואם משווים לנפט ולא לפחם, אז צריך גם להעיף מההשוואה את צ’רנוביל (טכנולוגיות ישנות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד, כורים גרעיניים מהווים סיכון פסיכולוגי הרבה יותר מסיכון אמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה להשוות לנפט. אף אחד כבר לא מייצר חשמל ממזוט וסולר, חוץ מאשר בתחנות קטנות במקומות מבודדים. אפילו בארץ מייצרים חשמל ממזוט רק בחירום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקישור שהבאתי בתגובה הראשונה שלי נטען שמספר ההרוגים לטרהוואט-שעה של יצור חשמל, הוא הכי נמוך עבור תחנות כוח גרעיניות, בפער משמעותי גם על אמצעים שנחשבים לנקיים כמו תחנות כוח סולאריות, תחנות כוח הידרו-אלקטריות או טורבינות רוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני מכיר. יתירה מזו, אפילו לגבי צ'רנוביל - אסון הדגל של האנרגיה הגרעינית1 - שמעתי פעם הרצאה של מישהו שטען שהעובדות הן שמספר ההרוגים שם היה קטן להדהים (דו ספרתי קטן), גם כשמחשבים נזקי משנה אחרי שנים. 1 נראה לי שהתואר אמור לעבור לפוקושימה, אבל אייקונים תרבותיים לא בקלות מתחלפים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |