|
כיוון שמרבית האנרגיה של היתוך משתחררת בצורת ניוטרונים אנרגטיים, כפי שציינת, הרי שהוא יעיל ביותר ליצור ביקוע במעטפת שלו. לכן התצורה של פצצות גרעין היא כנראה אותה תצורה של טלר-אולם משנות החמישים המתוארת ב Thermonuclear weapon [Wikipedia]. תצורה בת שני שלבים שכמחצית מהעוצמה שלה מתקבלת מביקוע מעטפת האורניום. הצאר בומבה כנראה היתה לפחות תלת שלבית, ואז, בשלב השלישי, באמת מרבית העוצמה הגיעה מהיתוך. לפי ויקי בניסויים בפצצות תלת שלביות ב Operation Redwing [Wikipedia] הצליחו להגיע ל 95% עוצמה מהיתוך. ההבדל בין פצצה תלת שלבית נקייה ומלוכלכת הוא באותה מעטפת- אם היא עשויה מחומר בקיע כמו אורניום רגיל, מועשר או אפילו 238 מדולל, עוצמת הפצצה תגדל ואף תוכפל לעומת שימוש בחומר אינרטי כמו עופרת (הצאר בומבה כנראה היתה נקייה, וגרסה מלוכלכת שלה היתה יכולה להגיע לעוצמה של 100 מגהטון). ניסויים אלו הניבו את הדגם היחיד של פצצה גרעינית תלת שלבית של פצצה גרעינית בשימוש ארה"ב- B41 nuclear bomb [Wikipedia]. פצצה זו הניבה 25 מגהטון בגרסה המלוכלכת, והיתה הנשק העוצמתי ביותר שארה"ב ייצרה, וטוענים שגם היעיל ביותר ביחס עוצמה למשקל. פצצות מאוחרות יותר היו דו שלביות ופחות עוצמתיות. לעניין הנשורת- אותו ניסוי קסל בראבו שהצליח יתר על המידה והניב פצצה של 15 מגהטון הביא ענן נשורת רדיואקטיבית משרוול האורניום שעבר ביקוע, אבל גם כמות גדולה של צורן רדיואקטיבי משוניות האלמוגים שהתאדו. כך שפצצה נקייה באמת צריכה להתפוצץ גבוה באוויר.
לסיפא שלך- מוסכם. ראינו כבר יותר מפעם אחת שתחנות כח גרעיניות הן לא מספיק בטוחות.
|
|