בתשובה להפונז, 21/01/19 17:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה נופל בדיוק לאותו פח, שהזהרתי מפניו משתתף אחר בתגובה קודמת. אתה מבין את האירוע לפי הכותרת שנתנו לו "שומרי הסף" ותומכיהם בתקשורת, שבעיני בצעו כאן ממש מעשה עברייני, ואינך מנסה להבין בעצמך מתוך העובדות ולא מתוך הכותרת מה אירע. מה לדעתך הם מצאו בטלפון אחרי גנבתו ופריצתו, פשעים שנוקו על ידי שי ניצן בדיעבד? האם אתה חושב שנמצא שם משהו כמו חוזה במילים כאלה: את מתחייבת לקיים עמי ייחסי מין שיכללו ........(כאן יש תיאור בן שלש ארבע שורות שאיני מביא מפאת האפשרות שאולי קוראים את דבריי גם ילדים רכים), ותמורת זה אני מתחייב בעוד שנה וחצי למרות שלא אהיה אז חבר בוועדת מינוי השופטים ללחוץ על חבריי שכן יהיו שם להצביע עבורך ? שנה וחצי זה המון זמן. אולי אז בכלל לא חשבה אותה עורכת דין שבעוד שנה וחצי תהיה מועמדת למשרת שופטת. מה שהם היו יכולים למצוא שם הוא את קיום הייחסים בין נווה לאותה אישה. ציינתי בתגובה קודמת שגם השופט ברק קידם "חברים" לבית המשפט העליון ואחר כך כשכהנו שם עזרו לו למנות נדמה לי את אשתו לשופטת. אני בטוח לגמרי שאותה חברות לא כללה ייחסי מין, אבל מה זה משנה עקרונית? ככל שאני יכול לשער מה אפשר היה למצוא בטלפון הזה הוא קיום סוג של יחסים בין איש לאישה שכללו ייחסי מין, אבל לא באופן שזה נראה כמו במו"מ בין לקוח לזונה, כי זה פשוט לא מתקבל על הדעת. המקרה הזה מאד מזכיר לי את תיק 1000 של נתניהו1. התברר שנתניהו קיבל מידידו מילצ'ן מתנות בסכומים גדולים בזמן כהונתו כראש ממשלה וגם לפני שהחל לכהן כראש ממשלה. קבלת מתנות מאד יקרות ערך מחבר בצורה סדירה היא מעשה שאותי אישית די מגעיל1, אבל שמעתי מעו"ד ויינרוט שאין בכך עברה פלילית. גם אולמרט קיבל עטים יוקרתיים בסכומים של מיליוני שקלים, ואיש לא תבע אותו בגלל זה. ואצל שמעון פרס נדמה לי שדובר בשעונים. מה עשו חכמי הפרקליטות. אמרו לעצמם: כשמתקיימים ייחסי היכרות לאורך שנים לא ייתכן שנתניהו לא העניק משהו למילצ'ן. נמצא את הדברים האלה שבטוח היו, ואז נוכל לתפור תיק שוחד. חפרו וחפרו ובזבזו את כספיי כמשלם מסים ולא מצאו שום דבר אמיתי. ואז אמרו: טוב לא שוחד אז הפרת אמונים. מה זה בכלל? איך? הסבר לא שמעתי. אולי היועץ המשפטי יסביר בקרוב. המקרה של נווה נראה לי בדיוק דומה. הם מצאו בטלפון קשרים בין השניים שקרו לפני המון זמן, וגם ידעו שבהווה האישה מכהנת כשופטת, ואולי לנווה הייתה השפעה על עורכי הדין מטעם לשכת עורכי הדין ואמרו: נגיד שזה הקשר. לדעתי הם לא יצליחו להוכיח כל קשר. בוודאי לא מתמלילי הטלפון, וחוץ מזה אין להם שום דבר חוץ מהעובדה שהגברת היא שופטת. לסיכום "שוחד מיני" לא מצחיק אותי. מה שמצחיק אותי הוא נתינתו ככותרת לפרשה זו. 1 אולי התכונה הזאת לרצות לקבל מתנות בסכומים אדירים קשורה גם בתכונה לרצות לכהן כראש ממשלה במדינה כישראל על כל האחריות האדירה שהוא נושא. אולי סוג של תאוותנות. 2 שלהערכתי, לולא היה לא היו נולדים גם התיקים האחרים 2000 ו 4000. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת מעורך הדין ויינרוט שזה לא פלילי. מעניין למה ויינרוט חשב כך. אולי בגלל שביבי היה הלקוח שלו? האם אתה מוכן להקשיב לדברו של עורך דין עם דעה אחרת, או שכל עורך דין כזה הוא (לדעתך) אוטומטית חלק מהכנופיה שרודפת את ביבי? לדוגמה: בינתיים נראה שהאיש שביבי מינה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (ולפני כן לתפקיד מזכיר הממשלה) לא מסכים עם ויינרוט. ביבי קיבל „מתנות״ בצורה סדירה. כשנגמרו לו, הוא ביקש וקיבל את חידוש האספקה. לכן לא מדובר על סתם מתנות מחברים. וגם ביבי ממשיך להשתין מהמקפצה. למרות שהוא אדם עשיר, הוא מבקש את עזרתם של אנשי עסקים שונים במימון הגנתו. הוא יהיה חייב להם (בהנחה שהוא ימשיך להיות ראש ממשלה. והרי לכך הוא מכוון, לא?) ומדובר על אחד האנשים היותר עשירים במדינה: משכורת לא קטנה, ללא הוצאות על משכנתא, שכר דירה וכדומה, החזר הוצאות גבוה למדי על תחזוקת הבית. וכן, עוד כמה בתים. הונו נאמד במעל לחמישים מיליונים. אז הוא מחפש בכוח אנשים להיות חייב להם? 2 תיק 2000 נולד בצורה עצמאית כתוצאה מהחקירה הנפרדת של הרי הארו. תיק 4000 נפתח כתוצאה מהסתבכותו של אלוביץ’. גם במקרה של תיק 1000 וגם במקרה של תיק 4000, קדמה לפתיחת התיק עבודה עיתונאית אבל במקרה של תיק 4000 התחקיר העיתונאי לא היה מספיק טוב כדי להביא הוכחות פליליות: רק רמז עבה לכך שמשהו מסריח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם להתווכח עם תאוריית קונספירציה כזו. זה מעגל שמזין את עצמו. כל דבר אפשר להסביר על ידי ײבגלל המאפיה השמאלניתײ ולכן כל דבר גם מחזק את העובדה שיש באמת מאפיה שמאלנית. ואל תשכח גם חסמו פוסטים של יאיר נצניהו בפייסבוק.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן שאלתי אותו אם היה משהו שהיה יכול לשכנע אותו. למען ההגינות, אני מנסה לחשוב מה היה יכול לשכנע אותי בדעה ההפוכה וזה לא לגמרי ברור לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם וינרוט ז"ל אמר שמותר לראש ממשלה לקבל מתנות מחבר, כך בדיוק אומר החוק, והוא לא היה מעז לא לדייק בנקודה ברורה כזאת. אני מניח שלו לא אמר אמת בעניין כה טרוויאלי, כבר היו מספיק מועמדים להתנפל עליו ולתקנו, ולא זהיתי אפילו אחד כזה. כמו כן זו עובדה שגם אולמרט וגם פרס לא הואשמו בקבלת מתנות, ובמקרים שלהם בכלל לא דובר ממש בחברים כמו במקרה המובהק של מילצן. מנדלבליט לא אמר בפרוש שאסור לראש ממשלה לקבל מתנות. הוא כנראה החליט להאשים את נתניהו בעניין זה במרמה והפרת אמונים. אולי כשיפרסם את החלטתו נבין יותר את מי רימה ואת אמונו של מי הפר. לי קשה להבין את זה אבל נחכה ונראה. פורסם שביבי אכן תדרך את מילצן באיזה מתנות הוא רוצה1, אבל זה בכל זאת נשאר מתנות. בעובדה שהוא מבקש את עזרתם של אנשי עסקים לעזרה במשפטו ומבקש אישור לכך אין שום בעיה. אם זה לא בסדר שלא יאשרו לו. תיק 2000 נולד כאשר החוקרים ראו שמ 1000 לא יצא להם הרבה, כשהמוטיבציה שלהם להאשים את ביבי הייתה בשיאה. מחקירת הארו הם גם ראו שהם לא יקבלו כיבודים יותר מדי גדולים וכשנתקלו בהקלטה המפורסמת החליטו ללכת על משהו יותר מכובד. וכאן נוצר הרעיון היצירתי שעיתונות טובה יכולה בעברות שוחד להיות טובה כמו כסף, למרות שככל הידוע לי מעולם לא נערך משפט שוחד מסוג כזה לא בארץ ולא בעולם, ומדובר ממש בתקדים. מקרים של שוחד מסוג כזה קיימים כל הזמן, למשל צפי לבני קבלה עיתונות טובה מנוני מוזס כדי לחסל את המתחרה ישראל היום, וכאן היה מימוש ממשי של העיסקה. ההבדל היחיד הוא שלא נמצאה קלטת כל כך מיוחדת. ובסופו של דבר נראה שבכלל היועץ המשפטי החליט לרדת מכל העניין הזה. תיק 4000, שהוא קישור פרשת בזק לנתניהו נולד אחרי שהרעיון התקדימי הנ"ל כבר היה באוויר. אני מעריך שלולא כך זה לא היה עולה על דעתם של החוקרים המהוללים. יש הרבה בעיות בתיק 4000 אבל התעייפתי כבר מהכתיבה ובשלב זה אמנע מציונם ואסתפק בכך. 1 אשתי בקשה ממני שאקנה לה במתנה שעון מיוחד לבריכה ליום הולדתה הקרוב, אז אם אקנה לה זו תהיה לא סתם מתנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויצמן הופרש מתפקידו בשל מתנות. הוא לא הואשם בין השאר בשל התיישנות. במקרה זה קודמו של מנדלבליט (רובינשטיין), אמר דברים מפורשים1. אבל זה קבע תקדים ברור. אולמרט נתבע על הרבה דברים, כולל על מתנות מחברים. פרס לא הואשם בדין בקבלת מתנות, בניהול תדיראן או במוצא מזרחי. 1 ליתר דיוק: הוא אמר שזה לא יאה. וציפה מאנשים כמו ויצמן וביבי להבין שהכוונה היא שלא עושים את זה. ויצמן נאלץ להבין. ביבי הבין שהציבור סולח לו על שחיתויות כמו פרשת עמדי אם זה כשר אבל מסריח. ובגלל זה אנשים כמוך מצפים שמשפטנים יגידו שמשהו אינו חוקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה מדווח לקונית כי היועץ המשפטי סגר את תיק ויצמן חלק בשל התיישנות וחלק בשל חוסר אשמה. אתה בחרת לצטט חצי אמת. הלכתי ובדקתי מה נאמר בדוח, ומצאתי שם ציטוט מלשון החוק: "קבלת מתנה הניתנת לעובד הציבור שלא בעד פעולה הקשורה בתפקידו - אינה בגדר עבירה ואיננה גוררת אחריה ענישה...אפילו ניתנה המתנה למקבלה באשר הוא עובד הציבור, והוא - כל עוד אין קשר בין המתנה לבין פעולה של עובד הציבור הקשורה בתפקידו". נניח אפילו שרובינטטיין היה סנגורו של עזר ויצמן. אבל כאן מצוטט החוק עצמו. וינרוט, אם כך, כפי ששיערתי דיבר אמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל. אני מניח שגם אתה קראת את החלטת היועץ באתר של יואב יצחק (חושף הפרשה). אתה יכול לראות שבהמשך מופיעים סייגים על אותו ניסוח ברור. ושהסיבה העיקרית שויצמן זוכה היתה התיישנות העברות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה כותב פשוט לא רלוונטי לענייננו. בניגוד למה שטענת קודם מותר לעובד ציבור לקבל מתנות. כך אומר החוק. אפילו אם המתנה היא העברת כספים ממש ולא שמפניה וסיגרים. איני יודע אילו עברות עבר עזר ויצמן מעבר לכך, וזה גם לא מעניין אותי. אנחנו דנים בתיק 1000. אמור לי אתה על אילו עברות עבר נתניהו. קבלת מתנות אינה עבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה לא מצטט את כל הכתוב בוויקיפדיה? "החוק מתיר קבלת מתנה במקרים הבאים: (1) מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין; (2) מתנה מחבריו לעבודה, לשירות או לתפקיד של עובד הציבור; (3) פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו מאוצר המדינה וכן פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו שלא מאוצר המדינה אם ניתן להענקתו פומבי. עובד הציבור שקיבל מתנה מתוקף היותו עובד ציבור חייב להודיע על כך, ואם הפר ביודעין חובה זו, דינו – קנס פי שלושה משווי המתנה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ציטטתי כי לא ראיתי. אכן הסעיפים האלה נותנים ממד נוסף לחוק, ואולי באמת עבר כאן נתניהו איזו שהיא עבירה. אבל נחכה לדברי היועץ המשפטי ונהיה יותר חכמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מפליא כי הרי הדברים האלה ידועים ונטחנים בתקשורת כבר כמה שנים טובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שאשכיל תן לי קישור למקום בויקיפדיה או את הערך שצריך לחפש שם. אני ציטטתי את החוק מהדוח שלש רובינשטיין על פרשת עזר ויצמן, או ליתר דיוק מכתבה של יואב יצחק על הדוח הזה, ושם לא צוטטו הסעיפים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק שירות הציבור (מתנות) [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן אתה הוא זה שהשמיט פרטים רלוונטיים מהחוק, וגרמת לי כבר להרשיע את נתניהו שלא בצדק, ושלא כמוני שפשוט הסעיפים האלה לא היו בטקסט שלפניי, לפניך הם היו. ובכן ישנן בפרוש מתנות שנתנו לעובד הציבור שלא במסגרת תפקידו, ועליהן אומר החוק: "קבלת מתנה הניתנת לעובד הציבור שלא בעד פעולה הקשורה בתפקידו - אינה בגדר עבירה ואיננה גוררת אחריה ענישה, ואף אין לגוף הציבורי שמטעמו פועל עובד הציבור כל זכות על המתנה. כלל זה חל אפילו ניתנה המתנה למקבלה באשר הוא עובד הציבור, והוא - כל עוד אין קשר בין המתנה לבין פעולה של עובד הציבור הקשורה בתפקידו." הסעיפים שציטטת נוגעים למתנות שניתנות לעובד הציבור "באשר הוא עובד הציבור". נתניהו החל לקבל את המתנות האלה מידידו מילצ'ן עוד לפני שהפך להיות עובד ציבור, ולכן אפשר להוכיח שקיבל את המתנות לא "באשר הוא עובד ציבור", ולכן המתנות האלה שייכות לקטגוריה הראשונה, וצדק וינרוט שאמר שמותר לו לקבל מתנות מחבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריטריונים מה נחשב למתנות ברורים וחדים. אפילו אתה כתבת "החל לקבל" אבל המשיך, לא? ונניח שנתניהו לא היה נבחר ציבור כשקיבל מתנות, ולא עמד בראש מפלגה, ולא התעדד לחזור להיות נבחר ציבור, ומילצ'ן ושאר המיליונרים שהזרימו לוצולמשפחתו כספים ןטובין היו עושים זאת גם אם נתניהו אכן היה פורש אז מהחיים הציבוריים. האם היום, כשנתניהו כן חזר לחיים הציבוריים, וכן המשיך לקבל טובין אחרי שכביכול לא היה איש ציבור. האם אתה, דב, עם יד על הלב, מוכן לקבל את הסיטואציה הזו, או אולי זה תלוי בצד הפוליטי אליו אתה והוא משתייכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובד ציבור, בזמן היותו עובד ציבור, יכול לקבל מתנות ''באשר הוא עובד הציבור'', וגם מתנות מסוג אחר. החוק מגדיר זאת במפורש. אני ציינתי שמאחר שנתניהו קיבל את אותן מתנות גם כשלא היה עובד ציבור סביר להניח שגם בהיותו עובד ציבור הוא לא קיבל אותן ''באשר הוא עובד הציבור'', ולכן מבחינת החוק הזה הוא לא ביצע כל עבירה. על המעשה עצמו אמרתי כבר שהוא מגעיל אותי, וזה היה המצב גם כשהמתנות נתנו קודם שהפך נתניהו לעובד ציבור וגם אחר כך. אני לא מצפה מאיש שיזרים לי מתנות. אולי לו הייתי במצב קשה כלכלית הייתי מקבל אותן למען משפחתי, אבל מי שמצבו הכלכלי מסביר ומעלה צריך, לטעמי, לסרב לקבל מתנות בהיקף כזה. אבל אולי זה עניין של טעם ועל טעם וריח אין להתווכח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שאלתך שבה השווית את העבירות שיוחסו לויצמן לאלה שיוחסו לנתניהו בתיק 1000 עניתי שאיני בקי בפרשת ויצמן ואיני יודע בגין אילו עבירות נסגר התיק בגלל חוסר אשמה ובגין אילו עבירות בגלל התיישנות. אבל כיוון שבכל זאת דובר בשני המקרים במתנות של אילי הון לאנשי ציבור, ההשוואה הזאת הטרידה את מחשבותי ורציתי לקבל יותר פרטים על העבירות שיוחסו בזמנו לויצמן, כדי להבין את ההבדל בינם ובין העבירות שמיוחסות לנתניהו בתיק 1000. ניסיתי מספר פעמים לקבל תשובה לשאלה הזאת משפטל, וגם כתבתי אי מייל ליואב יצחק בעניין זה. הפעם הראשונה שבה הצלחתי לקבל תגובה לשאלתי הייתה אמש בתכנית "אולפן פתוח" של ערוץ 20. שאלתי הוקראה ושפטל ענה. (56.35) אני מודה שתשובתו של שפטל די הפתיעה אותי ונראה כאילו הוא עצמו הופתע מהשאלה ולא היה לו מספיק זמן לחשוב על תשובה. מספר פעמים הוא אמר "נתניהו לא קיבל שקל אחד", ואמירה זו, היא בעיני לא אמת. זה נכון שמילצ'ן לא העביר לו ישירות כסף, אבל הוא כן העביר כסף לחנות שבה קנה את השמפניה והסיגרים, שאותם העניק לנתניהו ולראייתי זה בדיוק אותו דבר. גם אמירתו שבמקרה של ויצמן דובר בשוחד, אינה מובנת כי על מנת שיהיה שוחד צריך להראות מה קבלו או ציפו לקבל אילי ההון בתמורה לכסף שהועבר לויצמן, ושפטל לא מנה שום פרט כזה. הוא גם נקב בסכום של כמיליון דולר במקרה של ויצמן. ערכן של המתנות שהעביר מילצ'ן לנתניהו נתון בוויכוח, אך בכל מקרה מדובר בהבדל מבחינת חומרת העבירות, ולא מבחינת המהות. לעומת זה, הסיפור על כיסוי חובות מפלגתו, סיפור שלא הכרתי, אולי הוא מהווה עבירה על איזה שהוא חוק, וכשם שלא מרשים לנתניהו לקבל כסף מאילי הון אפילו כדי לממן את הוצאות לעורכי דין, אולי קיים חוק שאוסר על פוליטיקאים לקבל תרומות לטובת מפלגה שהקימו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי את הדוח המלא של רובינשטיין שבו סגר את תיק עזר ויצמן, וקראתיו. התרשמותי היא שבאותם סעיפים שבהם הסיבה לסגירה הייתה התיישנות, העניין היה נסגר בכל מקרה מחוסר ראיות, אך היה יותר נוח לרובינשטיין לומר "ממילא התיישנות" ולא להוסיף ולנמק והוא השתמש בכך. כל עניין השוחד שם הוא בבחינת "שלח לחמך", כלומר איזו שהיא אולי כוונה לשוחד שלא מומשה, כי לא נמצא משהו שויצמן נתן לסרוסי, ורובינשטיין אומר שאין ראיות לכך. לדעתי, לא היה בכלל טעם אפילו להזכיר דבר כזה, כי אם לא היה מימוש זה יכול להישמע מבחינה מסוימת ממש כעלילה. ואז באמת כשמשווים את תיק ויצמן לתיק 1000 של נתניהו, הם מאד דומים כשההבדל העיקרי הוא גודל המענקים, שבמקרה של נתניהו הועברו כסיגרים ושמפניה שזה לא משנה מבחינתי, אבל הערך הכספי הרבה יותר קטן ולכן גם אם בכלל יש עבירה היא חמורה הרבה פחות. לסיכום, אני חושב (בניגוד לשפטל) שסגירת תיק ויצמן הייתה מוצדקת, וגם תיק 1000 של נתניהו אין בו ממש, כמו שכבר אמרתי בתגובות קודמות. ויצמן קיצר את כהונתו לאחר סגירת התיק בגלל הלחץ הציבורי, אבל זו הייתה בחירה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, מכמה תגובות שלך נראה שאינך יודע שגם תרחיש ''שלח לחמך'' עשוי להחשב לשוחד של ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר להוכיח דבר כזה? מגייסים את המחלקה היהודית בשב"כ או שמסתפקים במעצר עם מדובב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט בהרבה, אין צורך להראות כוונה קונקרטית לתמורה. כן, זה אומר שהחלק הרלוונטי בחוק דולל על ידי הפרשנות המשפטית, אבל זה המצב אם תרצה ואם לאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי ואולי באמת אני מפספס משהו. הבה ניקח את תיק 1000. מילצ'ן העביר מתנות למשפחת נתניהו בהיקף גדול במשך זמן רב. איך אפשר לדעת אם מטרת הנדיבות היא ידידות אמיתית או איזו תקווה שנתניהו ינצל את תפקידו כדי לגמול למיטיבו במשהו, מבלי להכנס למוחו של מילצ'ן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לייחס כוונה פלילית לפעולה של "שלח לחמך" בלי עדות מפורשת. אולמרט זוכה בפרשת מעטפות הכסף [ויקיפדיה], ורק אחרי שהקלטות שולה זקן הגיעו לפרקליטות המשקל שלהן הספיק כדי להרשיע אותו בהפרת אמונים. גם התיק נגד גלעד שרון שקיבל מיליונים נסגר מהעדר ראיות מספיקות. ונגד ליברמן סגרו את התיק תוך חילוקי דעות בפרקליטות יכול להיות שגם נגד נתניהו לא יהיה משקל ראייתי מספיק להגשת כתב אישום, נחכה ונראה. מה שמשגע אותי זה שלמרות שתיקים נגד אישי ציבור נסגרים, כל מי שעיניו בראשו יכול לראות שהם לא התנהגו כראוי, ולמרות שהם לא התנהגו כראוי הם ממשיכים לכהן כאישי ציבור בכירים. אין חולק על כך שנתניהו מוכשר בצורה לא רגילה, אינטליגנטי, רהוט, קר רוח, ועוד כהנה וכהנה בעל מעלות רבות. אבל הרמה המוסרית שלו שמשתקפת עוד מפרשת ההובלות היתה צריכה לפסול אותו מלכהן במשרה בכירה כבר מזמן. משגע אותי שהנורמה היום היא שרק הרשעה פלילית יכולה לפסול איש ציבור מכהונה רמה. פעם הם היו מתאבדים מהבושה עוד לפני הגשת כתב אישום, והיום אין להם בושה בכלל, והם ממשיכים לזעוק את זעקת הקוזאק הנגזל אפילו אחרי שהורשעו. אני לא מבין מדוע הציבור מוכן לבלוע את הצפרדעים שנבחריו מאכילים אותו. האם בוחרי ליברמן חושבים באמת שהנהג שלו הוא טייקון בינלאומי? האם הם חושבים שההתנהגות של ליברמן נאותה? בפרשת השגריר הוגש נגד ליברמן כתב אישום והוא זוכה במשפט. השופטים כתבו:"ככל שהמעשים אינם ראויים, אינם מוסריים ואינם עומדים בסטנדרט המצופה מאיש ציבור, ודאי במעמד כה בכיר של שר בממשלת ישראל, נותר ספק סביר, ואף למעלה מכך, האם מעשים אלה עולים כדי עבירה פלילית." האם זו תעודת כבוד לליברמן? האם ראש הממשלה צריך לברך אותו ומיד להשביע אותו מחדש לתפקיד שר החוץ? למה זיכוי כזה גורם לו לשמוח ולא להתבייש? למה החלק הזה בהכרעת הדין הוא לא החלק הכי חשוב והכותרות הן לא "ליברמן זוכה" אלא "ליברמן פעל באופן לא ראוי ולא מוסרי, אבל לא מספיק כדי להרשיע אותו בדין פלילי"? האם הנורמות שלנו כל כך התדרדרו שאנחנו כבר לא מצפים מנבחרי העם לפעול באופן ראוי? שאנחנו מצפים מהם להיות תת רמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתמקד בנושא שהעליתי, בפסק הדין שזיכה את אולמרט, ככתוב בקישור הראשון בתגובתך, סופר שהוא כתב מכתבי המלצה לטלנסקי על גבי נייר רשמי של המדינה1. אמנם בית המשפט לא חשב שדי בכך כדי להרשיעו, אך בפרוש יש כאן אלמנט שבו הנאשם מחזיר תמורה למיטיבו בתוקף היותו עובד ציבור, ולכן לא מדובר ב"שלח לחמך" אלא בשוחד ממש. בעניין גלעד שרון שמופיע בקישור השני בתגובתך, היה חשד שמדובר בשוחד שניתן לאריק שרון, אך לא נמצאה ראיה לכך והתיק נסגר. כיוון שאני שייך למחנה הימין אולי מתאים לי לומר שסגירת התיק הזה נעשתה במסגרת "איתרוג", אבל כיוון שכאן גם כן לא נמצא שום פרט שאריק שרון היטיב עם נותן הכסף, אולי באמת סגירת התיק נעשתה לגופו של עניין, ובצדק. אשר לליברמן, איני מכיר את הפרטים ואין לי כרגע כוח להיכנס ולהכירם. אגב, אני מתעב את כל שלושת האישים שבפרשות האלה, אבל הסיבות לתעוב הזה עיקרן בגלל דברים אחרים לגמרי. 1 הנייר הרשמי של המדינה לא כל כך מרשים אותי, אבל המלצה מעובד ציבור מפורסם היא בפרוש גמול שעושה שימוש בתפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי היא איזה מין חבר הוא מילצ'ן לנתניהו. האם הם שירתו יחד בצבא? הלכו יחד לאוניברסיטה? היו קולגות עסקיים? המשפחות יצאו ביחד לנופש? הילדים שלהם הלכו ביחד לגן (או למועדון חשפנות)? אצל שרון היתה לפחות מראית עין של חברות - סיריל קרן היה חבר ותיק שלו (ראיתי באיזה מקום שעוד ממלחמת העצמאות). אבל מהות החברות בין מילצ'ן לנתניהו לא נראית לי שונה מהחברות בין טלנסקי לאולמרט. גם בפרשות ליברמן וגם אצל שרון נראה שהחקירות לא מוצו. מרטין שלאף עשה תעלולים לחוקרי המשטרה, ולא נחקר, ושרון נכנס לתרדמת בטרם נחקר. בפרשת קפריסין של ליברמן נותרו הרבה קצוות פרומים שריח רע מאוד עולה מהם. כמו שאמרתי- יתכן שגם החקירות נגד נתניהו יסגרו ללא העמדה לדין, איני יודע מה איכות הראיות שבידי הפרקליטות. אבל ברור לכל שהמעשים לא ראויים. כמו של אולמרט, כמו של שרון, כמו של ליברמן. ואם שוב לא יועמד לדין ורק יספוג עוד נזיפה כמו בפרשת עמדי, האם הוא ראוי לכהן כראש ממשלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת משעשע שתופעת ה"אתרוג" שנזרקת השכם והערב על ידי אנשי ימין כטענה נגד שמאלנים, משמשת את הימין בתדירות לא פחותה, כאשר מספיק שהמנהיג יבטיח שלא ימסור שטחים לאויב ולא ימסור שלטון לשמאל1, ומיד כל (שאר) חטאיו כשלג ילבינו. 1 לא בטוח מה יותר חמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך הייתה מהות החברות שהתחילה בטרם היה נתניהו איש ציבור? אולי לא אחת מהסיבות שמנית, אבל יש גם אחרות. לי אין שום מושג מניין פרחה ידידותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לפי גרסת נתניהו, הוא ומילצ'ן הכירו מיד אחרי שנתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה. מקורות אחרים טוענים שהם הכירו כבר בשנות השבעים. יש לא מעט יהודים מיליארדרים שחוברים לפוליטיקאים ישראלים ומרפדים את דרכם. איני יודע את כל המניעים שלהם. חלקם רוצים לבחוש בפוליטיקה הישראלית כמו סבן ואדלסון, חלקם נראה לי שחושבים שזה טוב לעסקים שלהם כמו שלאף. כאן מצוטט "מקור פוליטי" שאומר שלמילצ'ן "נורא חשוב להתחבר לשררה" ושהוא נהנה להרגיש חשוב. איל ארד, שהיה יועץ של ביבי, אומר שם שלדעתו אין לביבי חברים קרובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על הנשיא ויצמן השני: נתניהו קיבל כזכור 300,000₪ מבן דודו נתן מיליקובסקי ומחברו ספנסר פרטרידג’ והגיש בקשה לקבל עוד 2,000,00₪. הוועדה דחתה את בקשתו. עורכי הדין שלו הגישו בקשה נוספת. הוועדה דחתה את הבקשה המחודשת (PDF). מנדלבליט קבע שעל הבקשה של נתניהו לא חל החוק שעליו דיברנו אבל הוא מתנגש עם כללי ניגוד העניינים של שרים וסגני השרים. הועדה הזו היא וועדה שמוסמכת לאשר חריגים מהכללים הללו והיא לא מצאה לנכון לאשר חריגה. המקרה של ויצמן מוזכר כאחד התקדימים. אבל אם תקראו את ההחלטה עד הסוף תבינו שיש ליושב ראש הוועדה משהו נגד נתניהו ודומיו. (יש רק עוד קצת יותר מחודש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיפים 3 ו' וז' האירו את עיני. והנה קישור לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (כללי אשר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חודשים אחרי שהיועמ"ש העביר ביקורת על ההתנהלות הלא נאותה של ויצמן בדו"ח הציבורי שלו על סגירת התיק נגדו, הוא הגיש דו"ח ציבורי נוסף על פרשת עמדי [ויקיפדיה] (ההובלות) של נתניהו. גם בדו"ח זה לא מצא היועמ"ש מקום להעמיד לדין פלילי, למרות המלצות המשטרה, ומתח ביקורת חריפה עוד יותר על התנהלותו של נתניהו, אשתו ומקורביו: "היה קונסנסוס בין העוסקים בדבר, כי כך לא ראוי שינהגו במערכת ממשל - לא בדרך של צבירת חוב גדול אצל אדם פרטי, שחפץ בקרבתם של מר נתניהו וגב' נתניהו, תוך המשך העסקתו שנים רבות; בני הזוג נתניהו לא דאגו לשלם את החוב, לא מכיסם, ככל שהמדובר בחוב פרטי, ולא - במקום שהדבר מגיע בתקופת הכהונה כראש ממשלה - באורח מסודר ותקין מקופת הציבור; ולא בדרך שבה נהגו פקידי משרד ראש הממשלה, אשר עסקו בניסיון הכושל לשלם חוב שצמח מעבודות ללא מכרז, ולא תועד, ולא היה מי שיכול היה לקבוע את גודלו האמיתי. הוא הדין באשר לטיפול בנושא המתנות, כפי שיפורט להלן." "...תיק זה מצטרף לשורת תיקים קשים שבהם נתקלנו בשנים האחרונות. הקושי בו נובע מהפער שבין תמונה עגומה של ההתנהלות הקשורה בראש הממשלה לשעבר, מר בנימין נתניהו, ורעייתו שרה, ובממלאי תפקידים במשרד ראש הממשלה, שהיו נשואי חקירה פלילית, לבין התוצאה הסופית. זאת בשל קשיים ראייתיים גדולים. לא היה בנו מי שיכול היה כאזרח להביט אל התמונה בלא תחושה קשה" "...אסור שעם סגירתו של תיק יוצגו הדברים לציבור, על ידי צדדים מעוניינים, כעולם שכמנהגו נוהג, וכאילו הכל ראוי ותקין והכל זך, והנוגע בדבר יוצא הוא או פרקליטו ומעיד על כך את הכתוב בהחלטה; רחוק מזה. ואל יטעו הבריות." "תיקים רבים נסגרים מהעדר ראיות מספיקות, גם כשתחושת העוסקים בכך היא שאין בכך מיצוי." למזלו של נתניהו הדו"ח הזה יצא בשעה שהוא לא נשא בשום תפקיד ממשלתי, והוא פילס אחר כך את דרכו חזרה לפוליטיקה. יתכן שבנורמות של שנת 2000, אילו הדו"ח הזה היה יוצא בזמן שנתניהו עדיין היה ראש ממשלה, גם הוא היה נאלץ להתפטר. אבל בנורמות של היום אולי כבר לא. נראה מה תהיה החלטת היועמ"ש הפעם, וכיצד יתייחסו אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן החל מ 31 בערך קישור לראיון ארוך עם אדם בשם אבי וייס שהיה ניצב משנה במשטרה ומכיר את תיק 4000 לפני ולפנים. לדבריו תפרו כאן לנתניהו תיק ללא שום הצדקה. העניינים האלה מאד סבוכים ולא הייתה לי סבלנות לעקוב אחר כל מה שנאמר בראיון, אבל מי שיש לו סבלנות מוזמן להאזין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון היצירתיות בהגדרת עיתונות טובה כמתן שוחד והתקדים שבכך שעלה על דעתי באופן "עצמוני" עלה אתמול גם בדבריו של שפטל בערוץ 20 באולפן פתוח 53:30 בצורה מפורטת. יש כאן עוד רעיון לפיו כאשר ישנו חשד כנגד מישהו בסוג עבירה שמעולם לא הואשם בה איש ראוי קודם כל להזהיר ולהאשים רק אם הדברים נשנים, כפי שבפרוש היה במקרה של צחי הנגבי. כדאי להאזין לדברים. אם בתחילת הפרשיות לא הייתה לי דעה כל כך ברורה על תיקי נתניהו, היום אחרי שראיתי את חוק המתנות שבפרוש מרשה קבלת מתנות לאיש ציבור, וסיפור התקדים בעיתונות טובה כשוחד, דעתי היא שנעשה עוול לנתניהו ומאשימיו פועלים פשוט בצורה לא הגונה. אבל אקשיב לדברי היועץ המשפטי כשיציג את כתבי האישום ואולי אשנה את דעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויצמן לא הואשם אבל אי אפשר להגיד שהוא לא הוזהר. הוא לא הואשם בין השאר בגלל התיישנות. ונתניהו כזכור ביקש את אישור היועץ המשפטי לממשלה לקבל מימון חיצוני להוצאותיו המשפטיות. היועץ דחה את בקשתו. ואז נתניהו בכל זאת לקח כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין מדוע תקעת לכאן שוב את ויצמן. סיפור האזהרה בדבריו של שפטל נוגע לצחי הנגבי שהיה אמור להיות מואשם בעבירה בגלל שחילק משרות למקורבים, אבל כיוון שלפני כן שום איש ציבור לא הואשם בהאשמה מסוג זה קבע היועץ המשפטי דאז שהוא לא מגיש כתב אישום בגלל שבמקרה תקדימי ראוי קודם להזהיר אדם ולהאשימו רק אם הוא חוזר על מעשיו למרות האזהרה. אשר לנתניהו, ככל הידוע לי בקשתו אכן נדחתה ואחר כך הוא ביקש לשקול שוב את בקשתו. אני כמעט בטוח שאיני טועה, אבל כדי להסיר ספק אנא הבא קישור שמוכיח את טענתך לפיה הוא ''בכל זאת לקח כסף''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור ויצמן (וגם תיקי אולמרט) היה האזהרה. לעניין מימון ההגנה המשפטית: מצטער, טעות שלי: הוא סתם לקח ללא אישור: „כפי שדווח עיתונאי חברת החדשות גיא פלג, השבוע פנה פרקליטו של נתניהו נבות תל צור למבקר, וביקש שוב לאפשר לראש הממשלה לקבל משני בעלי ההון שני מיליון דולר. ל"הארץ" נודע כי במכתב מפורט בן 25 עמודים ציין תל צור כי מיליקובסקי כבר העביר לנתניהו 300 אלף דולר, לצורך מימון שכר הטרחה של כמה פרקליטים שייצגו את בני הזוג בחקירות ובהליכים המשפטיים נגדם. התרומה הועברה מבלי שנתניהו קיבל אישור לכך מוועדת ההיתרים. הוועדה נדרשת כעת לדון בבקשה החוזרת של נתניהו, ואם תדחה אותה שוב תצטרך לבחון גם את הכספים שכבר התקבלו ממיליקובסקי. ״ נתניהו גייס 300 אלף דולר למימון הגנתו מבעל הון - מבלי לקבל אישור לכך – 09.01.2019 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור ויצמן לא קשור כלל לעיתונות טובה. איני מבין על מה אתה מדבר. בעניין שנתניהו כבר קיבל כספים מבעל הון למימון הוצאות משפט, צדקת. אני פשוט לא הכרתי את הסיפור הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שלא מדובר בסתם בעל הון אלא בבן דודו. לטעמי, אלו נסיבות מקלות במובהק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יכול לכתוב "שראיתי את חוק המתנות שבפרוש מרשה קבלת מתנות לאיש ציבור" אחרי שהראנו לך פיקסל ע"ג מסך שזה ממש לא לא תופס לסדרי הגודל של נתניהו? ראה קישור שניתן לך לוויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי והבנתי את הנקרא הפוך ממך, וגם הסברתי במענה לתגובתך בה הפנית אותי לויקיפדיה. יותר מכך איני יכול לעשות וכל אחד מהקוראים מוזמן לקרוא בעצמו את לשון החוק ולשפוט בעצמו. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך ולידידי האחר צפריר על כך שבעזרתכם ראיתי בעיני את לשון החוק הזה וזה עזר לי להגיע למסקנה שבכל תיקי נתניהו ''לא יהיה כלום כי אין כלום'', או לפחות רק ''אין כלום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעתיק פעם נוספת כשרות לציבור (הדגשות שלי). "החוק מתיר קבלת מתנה במקרים הבאים: (1) מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין; (2) מתנה מחבריו לעבודה, לשירות או לתפקיד של עובד הציבור; (3) פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו מאוצר המדינה וכן פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו שלא מאוצר המדינה אם ניתן להענקתו פומבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מעתיק כשרות לציבור את השורות בחוק שקודמות לשלושת הסעיפים האלה שאותם השמטת בכוונה. "קבלת מתנה הניתנת לעובד הציבור שלא בעד פעולה הקשורה בתפקידו - אינה בגדר עבירה ואיננה גוררת אחריה ענישה, ואף אין לגוף הציבורי שמטעמו פועל עובד הציבור כל זכות על המתנה. כלל זה חל אפילו ניתנה המתנה למקבלה באשר הוא עובד הציבור, והוא - כל עוד אין קשר בין המתנה לבין פעולה של עובד הציבור הקשורה בתפקידו. ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו – ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה". הדגשתי את הפרט שבחרת להתעלם ממנו "באשר הוא עובד ציבור". החוק בפרוש מכיר בכך שעובד ציבור יכול לקבל מתנות לא "באשר הוא עובד ציבור, וזה בדיוק סוג המתנות שקיבל נתניהו ממילצ'ן. הוא קיבל אותן גם בטרם היה עובד ציבור, ואיש לא טוען שמרגע שהתחיל להיות עובד מדינה הן שייכות למדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה לא שם לב לזה שאתה סותר את עצמך (הגדשות להלן שלי). פה כתבת "ראיתי את חוק המתנות שבפרוש מרשה קבלת מתנות לאיש ציבור" בעוד שכאן כתבת "הוא קיבל אותן גם בטרם היה עובד ציבור". יתרה מזאת. מכיוון שכתבת "גם בטרם היה עובד ציבור" הרי שאתה מקבל שקיבל גם בזמן היותו עובד ציבור, וידוע גודלן הנכבד של המתנות שאינן מותרות בחוק כפי שלונקק למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי אתך כי לא ברור לי אם אתה באמת לא מבין עניין פשוט, או שרק עושה את עצמך לא מבין. אז אניח שאתה באמת לא מבין ואסביר שוב יותר בברור אולי. הפסקה בחוק "באשר הוא עובד ציבור" משמעותה אינה "כאשר הוא עובד ציבור" האות הראשונה במילה הראשונה היא ב' (בית) ולא כ' (כף). כלומר לא "כשהוא עובד ציבור" אלא "בגלל שהוא עובד ציבור". כפי שסופר, נוהג העברת המתנות סיגרים ומשקאות החל בטרם היה נתניהו עובד ציבור, וכאשר הפך להיות עובד ציבור הנוהג הזה המשיך להתקיים. ברור שכאשר נתניהו לא היה עובד ציבור המתנות האלה נתנו כמתנות מחבר כי הסיבה: היותו של נתניהו איש ציבור, עדיין לא הייתה קיימת. הנוהג הזה נמשך כאשר נתניהו הפך להיות איש ציבור, ולא סביר להניח שהסיבה לנתינת המתנות השתנתה בדיוק ברגע שחל המעבר, אלא שאכן דובר במתנות בתוקף חברות קודם ואחר כך. לכן המתנות האלה אינן נכללות בקטגורית "באשר הוא עובד ציבור" והסעיפים שציטטת פעמיים לא חלים עליהם. אגב כשהבאת בפעם הראשונה את הסעיפים האלה, מבלי להביא את המשפטים שקדמו להם, באמת הצלחת להטעות אותי וחשבתי שנתניהו אכן ביצע עבירה על חוק המתנות, וכפי שראית מיד גם כתבתי זאת, כי אני בכלל לא מצביע נתניהו, וגם אם כן, לא אגן עליו כשאינו ראוי לכך. אבל זכרתי שוינרוט אמר שמותר לו לקבל מתנות מחבר, ואני סומך על וינרוט שלא יקשקש סתם בין אם הוא הסנגור של נתניהו ובין אם לא. ולכן, שיערתי שמשהו כאן לא בסדר, וזו הייתה הסיבה לבך שפניתי אליך כדי שאוכל לראות גם את מה שסביב הסעיפים האלה. ואכן צדקתי, והכול התברר לי מיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. גם אני לא הכרתי את הסעיף המקדים שהבאת כאן, חשבתי שכל קבלת מתנה היא עבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, אתה מנקה את נתניהו מהטעם שהפונז כתב אי שם במעלה הפתיל. קרי, כי הוא מקדם את המדיניות שאתהרוצה. שים לה מה כתבה, "נוהג העברת המתנות סיגרים ומשקאות החל בטרם היה נתניהו עובד ציבור, וכאשר הפך להיות עובד ציבור הנוהג הזה המשיך להתקיים.". התקופה בה נתניהו "לא היה עובד ציבור" נכונה פורמלית, סטרילית, מהתעלם מההקשר. לכל בר בי רב ברור שזו היתה תקופת המתנה. הבחור בפוליטיקה מאמצע שנות השמונים, בלי כוונה לצאת ממנה, ועם כוונה לחזור, ובגדול. הוא המשיך לקבל כספים, כך כתבת, לאחר שנהייה פורמלית להיות נבחר ציבור בחזרה. לטעמי, ולדעתי לטעם האדם הסביר, נתניהו, מהותית, היה איש ציבור גם בתקופת ההמתנה הזו. ברוא שעו"ד יכול להשתמש בטענה הזו, ואני לא יודע איך עו"ד יכול להסביר את המשך קבלת הכספית גם בתקופה "הפורמלית". בנוסף, כבר ראינו מקודם שהחוק אוסר על קבלת מתנות מעל לשווי טריוויאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נקרא שלח לחמך על פני המים. כל אחד מאלו שסיפקו מתנות לנתניהו, היו אנשים חכמים; הם העריכו שנתניהו עושה פסק זמן מהפוליטיקה והוא יחזור ובגדול. הם גם שוחחו איתו, והיות שגם הוא חכם, הא וידא שהם יודעים שהוא ממשיך לפוליטיקה. אם הוא היה מוודא שהם יודעים שהוא נטש את הפוליטיקה, סמוך עליו שהוא היה מעריך מהפסק שזרם המתנות ייפסק-אל תשכח שנותני המתנות היו נבוכים מול ״זרם״ הדרישות של נתניהו ואישתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך הם לא חכמים. הם טיפשים. השקיעו המון כסף ולא קבלו שום דבר. בעיני כל ה''שלח לחמך'' הזה הוא קשקוש כי לך תוכיח דבר כזה, ובמקרה הספציפי הזה אני גם באמת מאמין שהם לא צפו לקבל שום דבר, ונתנו את המתנות מתוך חברות. זה שהם נבוכו זה סיפור. אני בטוח שמילצ'ן לא אמר בחקירתו שהוא נבוך. היה נוח שם למישהו מהחוקרים לקשקש את הקשקוש הזה והוא פלט אותו ישר לתוך התיקשורת הרעבה שיהנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אני שואל כל אחד שאני פוגש האם יש לו חבר שנותן לו מתנות כמו החברים של ביבי. אף אחד לא ענה שיש לו. כנראה שביבי יודע לקיים חברויות מיוחדות כאלה. גם מילצ׳ן הודה שהוא נלחץ עם התביעות של שרה וביבי לקיים את זרם המתנות. ״שלח לחמך״ הוא עקרון קיים ומופיע גם בחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופי המתנות האלה נראה לך באמת כמו מתנות מתוך חברות? במקרה מפורסם אחד נקנה לגברת לבקשתה תכשיט שעלותו כחמישה עשר אלף דולרים (הלוואי שהחברים שלי היו מוכנים לצייד אותי במתנות יקרות מסוג זה, אם כי לי יש מעצורים מסוימים מפני בקשה מגברים זרים לקנות תכשיטים לאשתי). למחרת היום התקשר ראש ממשלת ישראל למזכירתו של המיליונר ובפיו תלונה: לא כל הסט נרכש, ויש להשלימו בעלות של עוד כמה אלפי דולרים. עזוב את העליבות שבעובדה שראש ממשלת ישראל (שכפי שידענו ולמדנו שוב בימים האחרונים הוא מיליונר לא קטן בפני עצמו) משפיל את עצמו בטלפונים למזכירה כדי לקבל את התכשיט במקום להעמיד את אשתו על מקומה או לבלוע את הרוק ולרכוש אותו מכיסו. אם לך היה חבר שהיה נותן לך מתנות יקרות באופן קבוע, וכשקנה את היקרה שבהן היתה לך החוצפה להתקשר ולהגיד שזה לא מספיק - האם החבר הזה היה נשאר חבר? האם הוא היה ממשיך להביא לך מתנות יקרות? בסיפור על הדייג ודג הזהב, האם מישהו היה מאמין לסיפור אילו אנדרסן היה כותב שלא משנה מה ביקשה אשת הדייג, הדג המשיך לספק לה הכל ללא שום תרעומת רק מתוך "חברות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזר ויצמן קיבל סכומים ענקיים הרבה יותר מערך המתנות שקיבל נתניהו. בכל זאת, כבר אמרתי שאני חושב שהיה מדובר בכספים שלא נועדו שתהיה תמורה עבורם, וזה גם מה שאני חושב לגבי המתנות בתיק 1000 של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם את הכסף המזומן שמיליקובסקי נתן במעטפות לנתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויצמן קיבל סכומים ונאלץ לפנות את כסאו. נתניהו היה יכול לבחור בפתרון הזה ולסגור עסקה, אבל הוא מתעקש ללכת בדרך שכל צעד בה מוריד אותו יותר נמוך. אם לא היה מתקמצן על התשלום לפרקליטיו איש לא היה יודע על הסיפור של המניות, או על איך בן-הדוד (שלפתע התגלה שהוא לא רק שוגר דדי אלא גם שותף עסקי) מעביר לו כסף במזומן באופן קבוע. אכן פלא: אדם שהוא לא בחור צעיר המנסה למצוא את דרכו בחיים אלא ראש ממשלה מזה עשור, מיליונר כבד המתקרב לגיל שבעים שכל הוצאות המחיה שלו ושל משפחתו משלומות ביד נדיבה ויותר מכך על ידי המדינה - נזקק לתמיכה כספית במזומן. מזלי שאיני תומך בו; אתה באמת מרגיש בנוח לתמוך באדם שהוא מצד אחד מיליונר ומצד שני ממשיך לקבץ נדבות? אגב, יום אחד אולי ייחקרו די לעומק גם קשרים אחרים שלו. יש למשל מיליארדר בשם ספנסר פרטרידג' שמימן לו חליפות יוקרה (על אף שנתניהו קנה מתקציב היצוג הממשלתי ביגוד בסך של כחצי מיליון ש"ח וניצלאת התקציב הזה עד השקל האחרון, פשוטו כמשמעו). אותו מיליארדר רכש מנתניהו את מחצית בית הוריו בפינת הפורצים-הל"ה בירושלים; המחצית השניה מוחזקת בידי אחיו עדו. האם המיליארדר יכול להשתמש בבית? מן הסתם לא. האם זוהי ההשקעה הטובה ביותר של נכסיו שיכול מיליארדר למצוא? קשה להאמין. האם זו דרך להעביר לנתניהו סכום נאה בכיסוי חוקי הולם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די נבוך ממה שאתה כותב. אולי תראה לי קישור של דבריך כאן הטוענים שאהוד אולמרט קיבל מתנות מחברים ולכן המשטרה רודפת אותו-אמרו את זה אחרים. למשל מעטפות הכסף מטלנסקי ועוד דברים. זה מדהים עד כמה היושר הוא קרדום לחפור בו. לא אחזור על מה שנתניהו אמר על אולמרט כשהיה באופוזיציה. למרות שאתה איש ימין וא''י בסכנה אם השמאל ינצח והמלך ירד, בכל זאת הטיעונים שלך הם מסוג האתרוגים שלא הוסיפו כבוד לממציאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשת הולילנד לפי ויקיפדיה: רקע בשנות התשעים ביקשו בעלי האדמה במקום שבו עמד מלון הולילנד להשביחה ולהרחיב את זכויות הבנייה. הפרויקט שתוכנן במקום עורר מתחילת דרכו התנגדות עזה של התושבים ושל הארגונים הירוקים, בשל פגיעתו בקו הנוף של ירושלים. חרף כל ההתנגדויות, אושר הפרויקט במהירות על ידי ראש עיריית ירושלים דאז, אהוד אולמרט יחד עם יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אורי לופוליאנסקי. האישור המהיר לפרויקט, אחוזי הבנייה החריגים וההקלות שקיבלו יזמי הפרויקט עוררו כבר בשנות ה-90 תהיות רבות שנותרו ללא מענה. בפרויקט נבנתה שכונה שמורכבת מפארק רחב ידיים, שמוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות. זה לא עיתונות טובה. זה כסף. והתמורה נראית לעין. זו לא פרשת מתנות. זו פרשת שוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחרות מי יותר מושחת- ביבי או אולמרט- אולמרט מוביל כרגע בגדול. אבל זה לא עוד לא סגור, כי אם יתברר בסוף שביבי קשור לתיק הצוללות הוא ינצח. אוי לנו שזו התחרות שאנחנו עושים בין ראשי הממשלה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתעוררות הנוכחית של תיק הצוללות היא מערכת גלים שתפעל עד יום הבחירות, תהפוך לאדווה כמעט בלתי נראית מיד אחריו, ותחלש ותישכח תוך פרק זמן קצר. יש כאן דוגמה מצויינת לאופן העברייני שבו פועלים אנשיו של שי ניצן, עליו כבר דברתי באחת מתגובותיי האחרונות. נתניהו כעובד ציבור נדרש על פי החוק לדווח על הכנוסתיו ובהן אותה מכירה של מניות עוד בטרם היה ראש ממשלה, והמידע הזה היה בידי הפרקליטות. כאשר הפרקליטות הכריזה מיד בתחילת החקירה שנתניהו לא חשוד בתיק הזה, היא לקחה בחשבון את המידע הזה. עתה, עם התקרבות יום הבחירות ובשלו היא פתחה בפעולה. תחילה הדליפה (בניגוד לחוק) לתיקשורת את המידע הזה, וזו הקימה רעש גדול שאותו ניצלה מפלגת ה"לא כלום" להגדילו עוד יותר מטעמים מובנים. עכשיו כשיש רעש כל כך גדול, והעניין בראש סדר היום, האין זה מתפקידה של הפרקליטות להתחיל לחקור? ואז היא מתחילה לפזר רמזים שנשקלת חקירה כזאת. אני מניח שמבחינת פעולתה ליותר מכך לא נגיע. הרעש יגבר עד יום הבחירות ואחריו כבר לא תהיה לו מטרה והוא ייעלם בהדרגה. זו התחזית שלי, ומכאן שלדעתי לא יתברר שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש במקור ראשון של סוף שבוע זה כתבה מעניינית. מסתבר שממבחינת "כחול לבן" מדובר, כפי הנראה, לא סתם ברעש כפי שתיארתי, אלא ממש בשקרים ביודעין תוך ניצול חוסר הידע של הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי אינני מייחס חשיבות לא ל''כתבה המעניינת מאד'' של חגי סגל ולא לכתבות ''מעניינות'' של עיתונאים מהצד הפוליטי ההפוך. טענה שספין מסוים הופץ ממשרד ראש הממשלה מתקבלת על הדעת באופן כללי כי זו פרקטיקה שהוכחה-לא במקרה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאופן פרטי? קראת? לא משקרים ביודעין? כן? זה לא חשוב? מה עמדתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה חלקים מעניינים בפרשה הזאת. החלק שמעניין אותי הוא האחזקה של נתניהו במניות חברת NMDM. לפי הדיווחים הוא רכש את המניות ב 2007 תמורת 600 אלף דולר ומכר אותן ב 2010 תמורת 4.3 מיליון דולר. 1. עולה תמיהה מסוימת כי ב 2007 מחירי המניות היו בשיא וב 2008-09 היה משבר פיננסי ששחט מחירי מניות. 2. מי שקנה ממנו את המניות ב 2010 היה בן דודו נתן מיליקובסקי. מיליקובסקי גם היה מוכן לממן לנתניהו את תשלום המס על הרווח במכירה. זה דבר מוזר בפני עצמו. מה הבעיה של נתניהו לשלם את המס על הרווח אחרי שמכר את המניות? מעניין לדעת אם מיליקובסקי הוא גם זה שמכר לו את המניות ב 2007. לא אתפלא אם מיליקובסקי נתן לנתניהו הלוואה כדי לקנות את המניות. אם נתניהו גם קנה את המניות ממיליקובסקי, או קיבל ממנו הלוואה כדי לקנות אותן אז זו היתה פשוט העברה של מיליוני דולרים ממיליקובסקי לנתניהו. 3. נתניהו החל לכהן כראש ממשלה ב-31 במרץ 2009 ומכר את המניות שנה אחר כך. נראה לי שאלו מספר עבירות על כללי אשר שמחייבים אותו להעביר את ניהול ניירות הערך שבידיו לנאמנות עיוורת תוך 60 יום מכניסתו לתפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 704930 אמרת שאם יתברר שנתניהו קשור בתיק הצוללות (עד כדי בגידה, כפי שהתבטא יעלון) הוא ינצח את אולמרט במאבק על ההצטיינות בשחיתות. עכשיו אתה מספר לי סיפור שהמילה "צוללות" לא מופיעה בו בכלל. כל השטויות האלה היו לי כבר לזרא. חזיתי בתגובתי הקודמת שכל העניין הזה ידעך לאחר הבחירות, כי לו היה שם אפילו בדל של משהו שאפשר להוציא ממנו משהו, האמן לי שכבר היינו שומעים על 5000. הכל היה אצלם מספר שנים. הם ריחמו על נתניהו? אני מציע שנעזוב את העניין ונשוב לדון בו חודש אחרי הבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי, ואני ממשיך להגיד. נראה לי שגם אתה תסכים שאם יתברר ההיפך מדעתך נתניהו ינצח את אולמרט. אין לי מה לומר יותר כי אין לי מושג מה העובדות בתיק הצוללות. אתה לא רוצה בעצמך לפתח את הדיון הזה אז למה אתה מוטרד מזה שגם אני לא רוצה? אני מסכים להניח לצוללות עד שיתברר מה קרה שם, ועכשיו אני מספר לך סיפור אחר. יש לך מה להגיד עליו או שאתה מתלונן עלי במקום להגיב לענין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחת לבלבל אותי. האם כשכתבת שאם יתברר שנתניהו קשור לתיק הצוללות לא התכוונת לפרשת מכירת המניות? הרי זה הנושא החם והתקשורת רואה בפרשה החדשה איזה התעוררות של תיק הצוללות, משום שהחברה שנמכרה הייתה קשורה איך שהוא במספנה שממנה הוזמנו שנים מספר מאוחר יותר אותן צוללות. הרי יכולת גם לכתוב שאם יתברר שנתניהו רצח את ארלוזורוב או את רבין יהיה מדובר בפשע חמור יותר מפשעי השוחד של אולמרט. מכל מקום אם טעיתי ואתה פותח כאן תיק חדש שניתן לו את השם 5000, שלפי התיאור שלך אין בו לא שוחד ולא מתנות, אחזור על מה שאמרתי, כשחשבתי שמדובר בהתפתחות בתיק 3000. אני חושב שהפרקליטות ידעה על העסקה הזאת מספר שנים, ולא הודיעה שהיא פותחת בחקירה בעניין זה. הכל התעורר עכשיו כשהעניין הזה הודלף לתקשורת, וזה די הגיוני שההדלפה הגיעה מהפרקליטות. אני מניח שאם הפרקליטות לא החליטה בשנים שהחומר היה בידיה לפתוח בחקירה כנראה לא מצאה שם שום דבר שמצדיק זאת, ולכן אני מניח שהעניין הזה ידעך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם ההנחות שלך. גופי החקירה ידועים באזלת ידם למצוא חשד למעשים פליליים מיוזמתם גם כאשר הנתונים בידם עד שמישהו מניח את הדברים לפתחם- העיתונות החוקרת, צד נפגע, או עדות בפרשה אחרת שנחקרת. רק אחרי שמותנעת החקירה אנחנו נחשפים למלוא העובדות. ריח רע אופף את עסקאות המניות הללו. נתניהו רוכש בשנת 2007 מניות (ממי?) בחברה שבשליטת בני דודיו בסכום לא מבוטל שהוא חלק גדול מהונו הנזיל (אז הוא לא היה שווה 40 מיליון ש"ח). אחרי שלוש שנים בהן שווי החברה ירד (לפי הערכות שווי שנעשו לה) הוא מוכר אותן לבן דודו ברווח של פי 7. לכאורה יש כאן מתנה ענקית שנתן בן הדוד לנתניהו. אני מנחש שלפחות אחד מהמחירים- של הקניה או של המכירה, היה רחוק מאוד מלהיות ריאלי. האם היתה תמורה של נתניהו למיליקובסקי או שהוא סתם עלוקה? נדע את זה כשהחקירה תתפתח. האם היה ניגוד עניינים שנתניהו צריך לדווח עליו כשעסקיו של בן דודו (עסקים שהוא היה שותף להם) מושפעים מהחלטות הממשלה? נתניהו לחץ בשנת 2014 לבטל את המכרז הממשלתי שכבר התנהל לרכישת סטי"לים ולחדש במקומו את המגעים עם המספנה הגרמנית, שתייצר ספינות כבדות יותר מדרישת חיל הים. החלטה שכנראה השפיעה על העסקים של בן דודו. השפיעה מעט או הרבה- אנחנו לא יודעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר על הצעתי להמתין עד אחרי הבחירות, אבל התנהלות הפרקליטות (אם היא לא עשתה את הכל בכוונה) הזכירה לי את הסיפור הבא: זקן אחד שנח לו בנחת מתחת לעץ הופרע על ידי קבוצת ילדים שהחלה להציק לו. כדי להיפטר מהם הוא הפיץ שמועה שיש איזה מטמון של זהב בקרבת מקום, ושכדאי להם לרוץ כדי לתפוס את המציאה. התגובה הייתה מעבר לצפיותיו שכן לא רק החבורה הזאת רצה אלא שהשמועה התפזרה וגרמה להמוני אדם לרוץ לכיוון שאליו הצביע. הוא צפה בנהרות אדם נוהרים, ולמראה הזה החל להאמין בעצמו שאכן ישנו אוצר. ואז הוא קם ורץ יחד אתם. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מתאים :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכה בפרקליטות והצלת את ביבי. (ברוח הסיסמא ''הכה ביהודים והצלת את רוסיה''). כל ההסתה נגד הפרקליטות היא חלק מהשיטה הביביסטית המסריחה, של הסתה נגד אחרים כדי להמלט מהאשמות. אינה טובה במאומה מההסתה האנטישמית של הצאר הרוסי נגד היהודים בתחילת המאה העשרים כדי להצדיק את כשלונותיו. כמובן --- הפגמים בפרקליטות הם פגמים מינוריים חסרי חשיבות, יש דרכים דמוקרטיות לתקן פגמים מינוריים. כל תכלית ההסתה נגד הפרקליטות היא רק להסיח את הדעת מכשלונות ביבי. מי שמאמץ לליבו את ההסתה נגד הפרקליטות, יש לו בעיה עמוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנמתין עוד בחירות אחד ודי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי המאוחרת היא בגלל שנתקלתי בתגובה זו במקרה עכשיו, ומשום מה לא ראיתיה כשנכתבה. כתבתי שכל סיפור העבירה שבקניית המניות הוא לדעתי פייק ניוז שהומצא לצורך הבחירות, ושהסיפור ידעך אחריהן, ולדעתי צדקתי מאד. יש איזה חדשות בקשר לכך? האם הסיפור התעורר שוב? אם כן לא שמתי לב לכך. ויתכן ששוב ממחזרים זאת לקראת הבחירות החדשות הקרבות, ושוב הסיפור המתחדש ידעך אחריהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנדבליט קבע שלפי המידע שנחשף בפרשת המניות, על נתניהו להחזיר למיליקובסקי 300,000 דולר שהתקבלו למימון הוצאתו המשפטית מכיוון שהם שותפים עסקיים. ועכשיו לפינת ההיקש: אנחנו יודעים מפי הסוס שמיליקובסקי נתן במשך שנים מתנות קטנות של אלפי שקלים בכל פעם לבן דודו. איך קוראים למתנות הללו משותף עסקי לאיש ציבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ההתחרפנות הזאת של מנדלבליט דווקא שמעתי. אבל הוא לא קבע שקניית המניות האלה שקנה נתניהו הייתה עבירה. אז הבה נחכה שהוא יהפוך את דעתו גם בשאלה זו. זה אולי יכול לקרות מתי שהוא. איני מצפה ממנו להרבה יושר. הוא כבר הוכיח כמה פעמים שהוא לא כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמצעות המניות מיליקובסקי נתן מתנה של מיליוני שקלים לנתניהו. נשאלת השאלה למה נתן לו את המתנה באמצעות המניות ולא במזומן? זה מעורר חשד להסתרה מכוונת. נתניהו החל לכהן כראש ממשלה במרץ 2009. כללי ועדת אשר מחייבים להעביר את המניות לנאמנות עיוורת בתוך 60 יום מרגע שמונה לתפקיד. בשנת 2009 נתניהו קיבל היתר זמני לא להעביר את המניות לנאמנות עיוורת, אולם ב-2010 הוועדה סירבה לבקשה נוספת בנושא. בכל זאת נתניהו לא העביר את המניות לנאמנות עיוורת, ומכר אותן רק בנובמבר 2010. עבירה יש, אבל לא עבירה פלילית. לדברי מנדלבליט, בשנים 2007–2010 לא נמצא בסיס מספק בתשתית הראייתית לאינטרס של מיליקובסקי בישראל שנתניהו יכול היה לקדם - ולכן לא הייתה הצדקה לחקור חשד לשוחד. קבלת כספים בסכומים כאלה על ידי איש ציבור יכולה להוות גם עבירה של מרמה והפרת אמונים - אלא שלדברי היועץ, כשהפרשה הגיעה לידיעת הרשויות, כבר חלפה תקופת ההתיישנות על העבירה הזו (תקופה קצרה יותר מאשר בעבירת שוחד). כלומר שיש גם חשד לעבירה פלילית, אבל שהתיישנה כבר. בכל זאת, כיוון שהמניות האלו הוכיחו קשרים עסקיים בין נתניהו למיליקובסקי, קשר שנתניהו שיקר בראש חוצות לגביו, מנדלבליט קבע שמתנות שנתניהו קיבל מבן דודו (300 אלף למימון הוצאות משפטיות) הן כבר "מתנה אסורה" לפי חוק המתנות ועליו להחזיר אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כך עקבתי אחרי פרשת המניות של נתניהו לפרטי פרטים. הנחתי שמדובר בסיפור שהוכן לקראת הבחירות שיתמוסס אחריהן כפי שאכן קרה. לעניין חוק המתנות לעובדי ציבור, אותו דווקא קראתי, ואין שום קשר בינו ובין מה שכתבת בשורה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אתה מבין את החוק יותר טוב מהיועמ''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרבה פעמים גם יותר טוב משופטי בית המשפט העליון. כדי להבין חוק צריך להבין עברית, ואם משהו בכל זאת לא ברור צריך לשאול את המחוקק. מתנות אסורות לעובדי ציבור הן מתנות שניתנו לו ''באשר הוא עובד ציבור''. עניין הקשרים העסקיים אולי מעמיד את המתן כ''טובת הנאה'' שכן הוא ניתן אולי כתמורה למשהו. אבל אז כבר לא מדובר בכלל במתנה וחוק המתנות לעובדי ציבור לא קשור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שמיליקובסקי לא נתן מתנות דומות לאחיו של נתניהו, וגם לא נתן מתנות לנתניהו לפני שהפך לעובד ציבור, חזקה עליו שנתן את המתנות לנתניהו בהיותו עובד ציבור. ודוק- האיסור הוא לא על הנתינה, אלא רק על הקבלה. הנותן יכול להיות תמים בכוונותיו, אבל המקבל חייב להזהר ממראית עין. מעניין גם שהחוק אומר שמתנה שאסור לקבל אותה הולכת לקנין המדינה אבל היועמ''ש אמר שנתניהו צריך להחזיר אותה לנותן. יש גם הבדל בין כללי אשר לבין חוק המתנות - בעוד שכללי אשר לא חלים על בן הזוג חוק המתנות כן חל עליו, ונתניהו לא יכול להשתמש בהגנה שהכסף היה מיועד לתשלום על שירותים משפטיים לאשתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נתן את הסכום הכספי לנתניהו בהיותו (בזמן שהיה) עובד ציבור, אבל לא באשר הוא עובד ציבור1. הוא נתן לו את המתנה כסיוע בהגנה המשפטית שעולה המון. לאחיו של נתנויהו לא נתפר תיק והוא לא זקוק לסיוע כספי כדי לממן את ההגנה המשפטית. 1 מתנה "באשר הוא עובד ציבור" היא למשל, מתנה שראש ממשלה אורח נותן לראש הממשלה בזמן ביקורו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדברי נתניהו בחקירה הוא קיבל מבן דודו תשלומים סדירים של אלפי שקלים כל אחד וכך הוא שילם על השמפניות והסיגרים. כסף שהוא קיבל משותף עסקי. טובת הנאה ברורה. האם הנשיא ויצמן השני קיבל, לדעתך, מתנות אסורות מסרוסי? סרוסי בסך הכל שלך לחם על פני המים. מה לא בסדר בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמפניות והסיגרים (אלה מתיק 1000) הם מתנות שקיבל נתניהו ממילצ'ן ופאקר, ולא ממילקובסקי. לא ברור לי הקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה הסבר שנתניהו סיפק בחקירה בשלב מסוים. לפני שהתברר לו שמשטרה יש עדויות ברורות מהעוזרת של מילצ’ן. אבל זה אומר שהוא הודה בקבלת התשלומים ממיליקובסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין אותך. התשלום ממילקובסקי נועד להגנה משפטית, ומנדלבליט החליט תחילה שזה מותר כיוון שהוסבר שמדובר בהגנה משפטית לשרה נתניהו. אין כאן שום קשר לתיק 1000 או לשניים האחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין המתנות שקיבל עזר ויצמן בהיותו עובד ציבור, לא היו אלה סיגריות ושמפניות אלא סכומי כסף גדולים עשרות מונים מערכם של אותם שמפניות וסיגרים. בכל זאת איני חושב שהיה בכך משהו פלילי1. ועזר אמנם התפטר מתפקיד הנשיא אך לא הועמד לדין, ואולי גם לא היה מועמד לדין לולא התפטר. 1 שמעתי פעם באיזו "שיחת מלתחה", שעזר כן נתן תמורה עבור הכספים האלה, תמורה שהתבטאה במהפך פוליטי שעשה בהשקפותיו, אבל קשה לי להאמין בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה כותב ''מעניין שהחוק אומר שמתנה שאסור לקבל אותה הולכת לקנין המדינה אבל היועמ''ש אמר שנתניהו צריך להחזיר אותה לנותן'', אתה מעיד על עצמך שעדיין לא הבנת מה זאת מתנה ''באשר הוא עובד ציבור''. אין כאן שום דבר מעניין. זה מובן מאליו, כי לא מדובר במתנה מהסוג הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבית המשפט לא יקבל את עמדתו של היועמ"ש, ואז הבנת את החוק יותר טוב ממנו. יכול להיות שבית המשפט כן יקבל אותה, ואז הבנת את החוק גם יותר טוב מהיועמ"ש וגם יותר טוב מבית המשפט. ולא צריך לשאול את המחוקק, כי הוא אמר כבר הכל בדיונים בוועדה שמכינה את החוק, בדברי ההסבר לחוק לקראת ההצבעה עליו, ובדיון בכנסת. כשבית המשפט בספק לגבי כוונת המחוקק, הוא משתמש באלו. אבל בדרך כלל כבר נקבעו תקדימים בבית המשפט שהבהירו את כוונת המחוקק ואין צורך לחפש אותה בכל פעם מחדש. אגב תקדימים- וועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, שאחראית לקיום כללי אשר, דחתה ב 2019 את בקשתו של נתניהו למימון הוצאות משפטו ע"י מיליקובסקי, בין היתר משום שהיו שלשה תקדימים לכך שהוועדה לא אישרה תרומות למימון הוצ. משפט לשרים, כל עוד לא מיצו את מימון הגנתם מהונם האישי. אחרי שכמה מחברי הוועדה התפטרו ומבקר המדינה החליף את כל השאר, הוועדה החליטה בפברואר 2020 על דיון נוסף בבקשה של נתניהו לקבל מימון, הפעם לא ממיליקובסקי אלא מ"חברו הטוב" ספנסר פרטרידג' בלבד. לא ראיתי עדיין החלטה בנושא. מעניין איך הם יתייחסו לתקדימים הפעם. אגב ועדת ההיתרים- ביולי 2020 החליטה הועדה שנתניהו ישיב למיליקובסקי מאה ועשרה אלף ש"ח, שזה החלק מתוך ה 300 אלף דולר ששימש לתשלום לווינרוט עבור הגנתו המשפטית של נתניהו עצמו. בסוף ההחלטה כתוב: "אישור בדבר השבת התשלום בסך 110,000 ₪ (מאה ועשרה אלף ₪) יועבר לעיון מבקר המדינה בתוך 30 יום ממועד מסירת החלטה זו לבאי כוח רוה"מ." מעניין אם אישור זה התקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזאת לא קשורה בקשר בין חוק המתנות לעובדי ציבור והחלטתו האחרונה של היועץ המשפטי. וללא קשר לדיון, האם ידוע לך שהחלטתו של היועץ המשפטי עומדת להיות מובאת לבג"ץ, כפי שאני מבין מתחילת תגובתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאני הבנתי, זו עמדת היועמ"ש בתשובה לעתירה לבג"ץ. וואלה 26.1.21 "עמדת היועץ הוגשה היום (שלישי) במסגרת עתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות. בעתירה נדרש בג"ץ להורות לנתניהו להחזיר את כל 300 אלף הדולרים, וכן לפסול את החלטת היועמ"ש שאישרה לנתניהו לקבל הלוואה (בניגוד למענק) ממקורבו, איש העסקים ספנסר פרטרידג'." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מנהג להגיד "זה לא קשור לדיון" במקום להתייחס. מטבעו של דיון שהוא מתפתח לנושאים קשורים, אבל אתה מוכן לדון רק בנושא הספציפי שהעלית ושולח את מי שרוצה לסטות הצידה לפתוח דיון משלו. אז בוא נפתח דיון בנושא ששאלתי אותך עליו פעמים רבות אבל לא קיבלתי תשובה ברורה, נושא טוהר המידות. 1. האם חברי הממשלה צריכים לנהוג לדעתך באופן שנותן דוגמה אישית לציבור? 2. האם כל מה שאינו פלילי הוא "לא היה כלום?" 3. האם קידום כללי האתיקה לחברי ממשלה שממוזמזים כבר 12 שנה הוא חשוב לדעתך? 4. האם לדעתך בשיקולים לבחירה במפלגה מסויימת צריך להתחשב ברמה האישית שמפגינים נציגיה (זלזול בחוק, תרבות דיון, הרשעות קודמות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון החל במשפט הזה שכתבת: "כל זאת, כיוון שהמניות האלו הוכיחו קשרים עסקיים בין נתניהו למיליקובסקי, קשר שנתניהו שיקר בראש חוצות לגביו, מנדלבליט קבע שמתנות שנתניהו קיבל מבן דודו (300 אלף למימון הוצאות משפטיות) הן כבר "מתנה אסורה" לפי חוק המתנות ועליו להחזיר אותם." ואני מנסה לומר שלפי חוק המתנות לעובדי ציבור, קשרים עסקיים בין נתניהו למלקובסקי לא הופכים מתנות מותרות למתנות אסורות. אחרי שתסכים אתי על כך או שלא תסכים ותנמק מדוע אינך מסכים, אתה יכול לפתח את הדיון גם להיתכנות שהיית האדם על המאדים. אבל הבה נגמור עניין אחד ורק אחר כך נעבור לעניינים "מתפתחים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שלא, ואני אומר שאתה לא קובע. אני סומך על היועמ"ש ובג"ץ שהם מבינים את החוק. אני לא מנסה להבין אותו במקומם. כשאני קורא את השיקולים של פס"ד של בג"ץ בנושאים שנויים במחלוקת אני יכול להסכים או להתנגד למשקל שהשופטים נתנו לכל אחד מהשיקולים, לא להבנה המשפטית שלהם. אני קורא את השיקולים ולומד מהן הסוגיות המשפטיות מהם, לא מנסה להסביר להם מה הסוגיות המשפטיות. לכן כל החלטה של בג"ץ אני בוחן רק בדיעבד. כן, לפעמים אני יכול לנחש מה הם יחליטו, אבל אם הם מחליטים ההיפך ממה שחשבתי אני לא אבקר אותם לפני שקראתי את פסק הדין והבנתי מה הסוגיות המשפטיות שהם שקלו. כנ"ל לגבי משפטו של נתניהו. תילי המלים על שאלת חפותו או הפליליות של מעשיו מיותרים בעיני. לדעתי אנשים ממהרים להביע את דעתם (לשני הכיוונים) לפני שהתנהל המשפט, נשמעו העדויות ונבחנו הראיות. עד אז כל המידע שנחשף לציבור הוא חלקי, מגמתי ומוטה. השופטים הם אנשי מקצוע שהוכשרו הכשרה ארוכה ונבחרו בפינצטה לתפקידם. קודם נראה מה הם יגידו, ואז, אם יש לי השגות על בחינת הראיות והעדויות שלהם (משפט זדורוב, לדוגמה), אני אשמיע את דעתי. ובהמשך לזה, הנושא הקשור שלי - בכלל לא מעניין אותי מה חוקי ומה לא במעשים של ראש הממשלה. יהיה זה נתניהו, אולמרט, שרון או ברק. חלק גדול מהמשחק המשפטי הוא טכני- האשמות שחלה עליהן התיישנות, ראיות שלא עומדות ברף הפלילי. אם נתניהו יצא זכאי זה לא ישנה את דעתי על רמתו המוסרית. מה שמעניין אותי הוא שבכלל שלא צריך להגיע לרף הפלילי כדי להגיד שהנשיא (אנס או לא אנס, הוא היה ללא צל של ספק עבריין מין סדרתי, ובכך בושה לכולנו) או ראש הממשלה (גנב או לא גנב את מהמדינה את המתנות, את הכסף על ההובלות, את הכסף על השפים, את המים של הבריכה, הוא ללא צל של ספק מתעסק בלהוציא כסף מהמדינה בלי כל פרופורציה לכל ראש ממשלה קודם, ובכך בושה לכולנו) אינם ראויים לתפקידם מסיבות מוסריות. לדעתי לא הכל צריך להתמצות בשאלה אם הושג רף ההרשעה הפלילי. היועמ"ש אליקים רובינשטיין החליט לא להעמיד את נתניהו לדין בפרשת ההובלות, אבל הוא אמר שעולה ממנה תמונה קשה, ואי העמדה לדין פלילי לא אומרת שזה היה בסדר, במפורש- זה לא היה בסדר. החלטה דומה היתה לו בפרשת ויצמן-סרוסי: זה לא בסדר, אבל מסיבות טכניות אי אפשר להעמיד על זה לדין. אתה שוב ושוב מתעלם מהצד המוסרי של ההתנהגות של האנשים בראש הפירמידה. רף ההוכחה הפלילי הוא מאוד גבוה. אפילו אולמרט זוכה בתחילה בפרשת מעטפות הכסף [ויקיפדיה], ואלמלא התהפכה עליו שולה זקן היה יוצא זכאי לחלוטין. אבל כל תינוק יודע שאיש ציבור לא אמור לקבל מעטפות מלאות מזומנים ולשמור מאות אלפי דולרים בכספת שרק שלשה יודעים עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שיובל הבהיר היטב שמבחינת דב גם ראש ממשלה שנאשם ברצח סדרתי ראוי להמשיך בתפקידו, הפסקאות האחרונות שלך הן אם כל הקל-וחומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר שעל פי החוק מתנות אסורות הן מתנות שנתנו לעובד הציבור בגלל היותו עובד ציבור, ולכן הן שייכות למדינה ולא שייכות לו. מתנות שניתנות מחבר או מבן משפחה אינן נכללות על פי החוק בקטגוריה זו ולכן הן מתנות מותרות. אם הכסף ניתן כחלק ממערכת יחסי מסחר, אז אולי מדובר במעשה אסור אבל לא מדובר בכלל במתנה, לא מותרת ולא אסורה. ואם מזוז פוגלמן וחבריהם וכן ה"בנות"1 יגידו אחרת, לא אשנה את דעתי זו. אם ישאלוני איך זה שהם חושבים אחרת ממני אומר שאולי זה בגלל שהם לא מחפשים את האמת אלא את ה"סדר החברתי". 1 אהוד ברק היה יכול להיזכר כגיבור, כאיש שהתחפש לאישה במבצע "אביב נעורים" כדי לפגוע ברוצחי יהודים. אבל הוא בחר לסיים את הקריירה כדמות נלעגת ופתטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הנטען בכתבה הוא אמר שנתן לו את הכסף כדי שיוכל לדאוג לציבור ללא טרדות פרנסה, אז אפשר לפרש את זה ״באשר הוא עובד הציבור״. (אני תומך בחוק הצרפתי, אבל אם כבר מעמידים לדין את ראש הממשלה כדאי היה שהמדינה תיתן לו ייצוג משפטי שופרא דשופרא לבחירתו ללא הגבלת מימון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הרעיון הוא שמתנה שניתנת לעובד ציבור ''באשר הוא עובד ציבור'' שייכת בעצם למדינה. אם מילקובסקי אמר שהוא נתן את הכסף כדי שנתניהו יתפנה לעבודתו, זה לא אומר שהכסף הזה שייך למדינה. ובכלל איני רואה בכך שום בעיה. אם המדינה ניהנת מכך, שתיהנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא רואה בזה בעיה, אבל אני בהחלט רואה איך אפשר לקרוא כך את החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לקרוא כך את החוק. זה שנותן המתנה אמר שהוא נתן את הכסף כדי שראש הממשלה יוכל להתפנות לתפקידו אינו הופך את הסכום הזה למתנה "באשר הוא עובד ציבור" ציטוט מהחוק: 2. (א) ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו – ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה. האם הגיוני שראש הממשלה יעביר את הסכום שקיבל ממילקובסקי למדינה? לא, ואפילו היועץ המשפטי לא מעלה בדעתו לדרוש דרישה כזאת. כי לא מדובר בכלל במקרה שאליו מתכוון החוק. כל הרעיון הוא שמתנה "באשר הוא עובד ציבור" שייכת למדינה, וזה בכלל לא המקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהמשפט הראשון שלך זה ציטוט מדברי אריאל שרון על ההלוואה מאריה גנגר. לגבי ההצעה במשפט השני, לרוה"מ יש ייצוג משפטי שופרא דשופרא.מה לעשות שהייעוץ המשפטי הזה חושב שהוא אשם. אני חושב שכאזרח משלם מסים, לממן גם את התביעה וגם את ההגנה לרוה"מ זה מעבר ליכולתי לספוג. "ללא הגבלת מימון"? פה כבר הפכת לאוייב העם. אני מעדיף את החוק הרוסי ע"פ תשלום שכה"ט של עוה"ד יוסי כהן. בסה"כ, אתם מעלים כאן בעיה די אמיתית. הצרוף של רוה"מ חסר מעצורים ומערכת משפט שמתמחה בעינוי דין יצרו כאן מצב בלתי אפשרי, שבו האזרחים נקראים לבחור במועמד שלא ברור אם הוא אשם או לא (או בלשון המשפטית חף מפשע עד להודעה חדשה). נדמה לי שיש שני פתרונות שיכלו למנוע את המבוך: א. שרוה"מ ישפט ע"י הכנסת כמו בארה"ב. זה יהפוך את המשפט לפוליטי, אבל יאפשר לאופוזיציה לחשוף את עבירותיולמשפט הציבור. ב. לקבוע אינסטנציה משפטית מיוחדת בה ביה"מ העליון יצטרך להחליט בתהליך מזורז אם יש מקום להעמיד את רוה"מ למשפט. ברגע שיוחלט שכן, רוה"מ יפוטר אוטומטית ויעמוד לדין כאחד האזרחים. הרציונל הוא שגם במידה ורוה"מ יזוכה בביה"מ, התיק נגדו היה מספיק רציני להצדיק העמדה לדין וזו סיבה מספיק טובה לכך שהיה צורך לפטרו. מאן דהוא רשאי לטעון שבמקרה זה המדינה עשוייה לגלות שנשללו ממנה כישוריו של מנהיג ללא תחחיף דוקא ברגע שהיתה זקוקה לו. להם נאמר שבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הצעה סבירה בעיניי. אבל אפשר לפשט, שהכנסת תחליט אם להדיח אותו ואם החליטה להדיח ישפוט בית המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה בצוות המשפטי של נתניהו? הכנסת יכולה להדיח את רוה"מ בכל רגע, גם ללא אישום משפטי. הכוונה לתהליך משפטי כמו ה-impeachment האמריקני, שבו רוה"מ יאלץ לענות לשאלותיהם גםשל ח"כים מן האופוזיציה ולהציג ראיות לחפותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |