בתשובה לעמית מנדלסון, 20/05/02 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לצערי אתה מבקש למצוא "תקינות פוליטית" במקום בו היעדרה היא דווקא מעלה. מיצג השווא של כמה אמיתות היכולות לשכון זו ליד זו בהרמוניה הינו המצאה מודרנית, אם כי שורשיה כבר במוסר העבדים היהודי. לאיסלם, אולי עקב מוצאו המדברי אין עקב אכילס שכזה וגם לא ריגשות אשמה על כיבושיו. האם היית מעדיף שהמוסלמים שכבשו את הארץ ישאירו את המקום ריק - משכן לתנים ושועלים? או שיקימו עליו שיכונים אפרורים וחסרי השראה. לדעתי בניית המסגד כל חורבות המקדש נעשתה לא רק כהתרסה נגד היהדות ככוח מתפוגג באותו זמן, אלא גם מתוך כוונה לספק תחליף דתי רוחני להמוני היהודים בארץ ישראל שהמירו את דתם בהדרגה לאיסלם (מעבר לא דרסטי כלל וכלל). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר שבית המשפט העליון הוא "יצירה פוסט מודרנית נבובה"? 2.כשאתה מדבר על "מוסר העבדים היהודי" ומשבח את האיסלם על שאין הוא סובל ממוסר כזה, זו כשלעצמה אמירה מאוד מוסר-עבדימ-ית. שום מוסלמי טוב לא היה מטיל כך דופי בצד שלו ומשבח את היריב. אז כדאי לך לעבוד עוד על הנקודה הזאת. (אני עצמי אישאר עם מוסר העבדים, כבר התרגלתי, ולא יהיה לי קל להפוך פתאום לבת מדבר). 3. מסגד כיפת הסלע הוא אחד בשורה של מסגדים* שנבנו ברחבי האימפריה המוסלמית על גבי מקומות קדושים לדתות אחרות. כך שזה לא שהיה להם משהו אישי נגד הדת היהודית דווקא. וגם- האמירה שלך על "היהדות ככוח מתפוגג באותו זמן" מאוד לא מדוייקת, הכוח המסויים הזה התפוגג כבר מזמן. מי שהמיר את דתו בא"י, בבת אחת או בהדרגה**, היה המוני נוצרים (חלקם בוודאי מצאצאי היהודים, אך זו היתה כבר אז הסטוריה עתיקה) *ראה שפיכות הדמים סביב המסגד באיודיה שבהודו, שנבנה על אחד המקומות המקודשים ביותר להינדים. **אני נוטה לחשוב שזה היה די בבת אחת. המוסלמים הכריחו כל מי שהיה עדיין פגאני להתאסלם או למות. ולגבי היהודים והנוצרים- דתות אלה נסבלו, אך מאמיניהן סבלו מהגבלות, וממעמד נחות בעיני החוק לעומת המוסלמים, כמו גם מהכורח לשלם מסים מיוחדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) לבית המשפט העליון מאפיינים אדריכליים פוסט מודרניים רבים. קצרה היריעה מלפרט את כולם. נדמה לי שאת קוצפת על מילת התואר "נבובה" שהצמדתי לו - אכן אני סבור שהבניין הוא יצירה פומפוזית שבינה ובין הנושא אותו באה לשרת יש רק מן המעט. לבניין יש אלמנטים אורמנטליים רבים מיותרים, הוא אינו נוח ונגיש ויש בו תחושת מחנק המשולבת ברהבתנות ובשיכרון של כוח. אם היו שואלים אותי מהו הבניין המתאים הייתי מציע במקומו טחנת קמח הטוחנת לאט לאט אך מקושטת בכרזות ובפירסומות המפארות את טיב קימחה. 2) ניחשת נכון שאני על פי דתי יהודי אך אין דבר זה כופה עלי סניגוריה אוטומטית והצדקה מתרפסת של כל עמדותיה ומצד שני איני צריך להיות קטיגור נחרץ של האיסלם. אדרבא אני נוטה לראות באיסלם כגירסה ערבית של היהדות. (או ביהדות כגירסה גלותית של האיסלם). 3) נדמה לי שכל נושא ארץ ישראל בראשית האיסלם לוט בערפל. אך ברי לי שהרבה מן הערבים הפלשתינאים של היום קרובים ליהודים המקורים של ימי בית שני מאשר רבים מאלו המתהדרים ביהדותם, ציונותם וזכותם על הארץ בשם יסודות אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תוכל לפרט (ולו בקצרה) מה הם המאפיינים של הסגנון הפוסט מודרני, בהשוואה ל -נאמר- הסגנון המודרני (אם יש כזה). כך שכאשר אני מסתובבת ברחוב אדע להבחין ולומר "זה פוסט מודרני" ו"זה מודרני". וגם, מתי נגמר העידן המודרני והתחיל העידן הפוסט, באדריכלות? [וגם, מה יבוא אחרי ה"פוסט"? פוסט-פוסט? נאו-מודרני? נאו-פוסט מודרני?...] ו-האם כל הסגנון הפוסטי הוא נבוב, או רק בית משפטנו? האם יש לך דוגמה לבניין פוסט-מודרני לא-נבוב, לשיטתך? אני מצאתי את הבניין נוח למדי לגישה. ועד כמה שאני זוכרת יש שם גם גישה לנכים, בנגוד למבני צבור רבים אחרים בארץ. אכן יש שם אלמנטים קישוטיים שאינם פונקציונליים, אך לא באופן גדוש מדי. גם לא נחנקתי שם במיוחד. ולא סבלתי מתחושה שהמקום ספוג רהבתנות ושכרון כוח. האם בכך מתמצאת נביבות הבניין בעיניך? כי בינתיים השיפוט הנ"ל שלך נראה לי קצת סובייקטיבי. 3. הנושא הנ"ל לא כ"כ לוט, יש די הרבה עליו בספרי ההסטוריה. ויש לי חדשות (רעות?) בשבילך- מחקרים גנטיים מוכיחים דרגת קרבה גבוהה בין יהודי הגולה המתהדרים וכו', לבין הפלשתינאים. ככה שהם מכאן, אבל גם אנחנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסתי, האם את מעוניינת בשיעורי אדריכלות ו\או חקר התרבות? אם תחפשי בספרים הנכונים תוכלי למצוא תשובות לשאלותייך. כן - יש מבנים בסגנון פוסט מודרני שאני אוהב והם אינם נבובים ויש מבנים "מודרנים" שאני לא אוהב - לדוגמא מפלצת הבטון של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. אני לא אוהב את המבנה של בית המשפט העליון, לא את התכנון הפנימי המרגיז, לא את הצריחים החקיינים המתיימרים להעניק תחושת המשכיות מזוייפת של הנוף ההיסטורי, לא את הביזבוז והשימוש העודף בקישוטים ובאלמנטים אחרים, לא את את המזרקה המפכה מי אפסיים בין סטווי העמודים הסתמיים והמיותרים, לא את השומרים המשדרים אלימות ולא את השופטים המתנשאים והצבועים שמעמידים פנים כאילו הם יודעים משהו על אמת וצדק שאינו ידוע לי. כמובן שהשיפוט שלי בענינים אסתטים הוא סובייקטיבי, אם כי הוא ביקורתי ומנומק. יכול להיות שמצאתי את הבניין לא נוח או לא נגיש בשל הנסיבות שבגינן נקלעתי לקרביו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדריכלות היא אלמנט אחד מתוך המכלול שנקרא "תרבות". אני מתעניינת בבני אדם. זאת נקודת המוצא לכל השאר, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק השומרים המאיימים והשופטים המתנשאים נכללים בביקורת שלך על העיצוב האדריכלי של בית המשפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדריכלות במובן הרחב שלה כוללת לא רק אלמנטים ארכיטקטונים אלא גם אלמנטים אחרים כגון צמחיה (גנים, חורשות), בעלי חיים (היונים בכיכרות אירופה, העכברושים בתעלות הביוב של פריז וכו') מכוניות ובני אדם (האם אתה יכול לתאר בדמיונך מקדש בודהיסטי ללא נזירים קרחים העוטים על גופם גלימות כתומות?) מלבד זאת קיים קשר מסויים בין הבניין לבין האנשים המאכלסים אותו: בית סוהר - אסירים וסוהרים בית ספר - תלמידים ומורים קסרקטין - חיילים ומפקדים בית משפט - שופטים ושאר אזרחים בקיצור, הבניין משרה משהו מאווירתו על המשתמשים בו. ומי שבוחן אותו כמיכלול יכול לצרף גם את שוכניו להערכתו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |