 |
למען האמת, כשהייתי ביסודי (בכיתה ח') עשינו "עבודת חקר". מעין נושא אישי (מישהו בכלל עוד מכיר את המושג הזה?) אבל לפי דרישות אקדמאיות.
טוב, זו הפרזה כמובן, אבל לפחות את הכלים נתנו לנו.למדנו איך בדיוק כותבים ביבליוגרפיה, כולל איפה כל פסיק וקו תחתון צריכים להיות,איפה לחפש חומרים וכל שאר הדברים שנראו לי אז כמעט מיותרים.
כשהגעתי לתיכון, ועשיתי עבודת גמר, אף אחד לא ממש טרח לומר לי מה ואיך. (למען האמת, זו הייתה דוגמא ומופת ל"איך לגרום לתלמידים להבין שעבודת גמר זה חשוב אבל בכל זאת לא לעשות אחת". הייתה זו הפעם הראשונה בה הבנתי בצורה חד משמעית, שלעולם אין אינטרס כלשהו שיהיה לי טוב. אבל אני נסחפת) נזכרתי בערימת הדפים שקיבלתי שלוש שנים קודם, וגיליתי שאכן משהו חיובי יצא מהשעמום הזה, שנקרא כיתה ח'.
מה הנקודה שלי? (וואלה, לא ברור. אני מאבדת אותן לפעמים.) הא, כן. הרבה פעמים הדברים האלו, הם פשוט עניין של מקריות. אם ההנהלה (ולפעמים, מורה אחד ויחיד) מחליטה שזה מספיק חשוב, אז זה יהיה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש