בתשובה לדב אנשלוביץ, 08/09/18 15:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התייחסתי רק לחלק השני בתגובתך. בחלק הראשון מדובר על הליך משפטי, כלומר מה אומר החוק. החוק לא קובע למי מותר להיעלב ולמי לא, הוא רק קובע מה מותר ומה אסור. לא התייחסתי למקרה הנדון עד כה כי לא הצלחתי לגבש עמדה מוצקה לכאן או לכאן. מצד אחד יש פגיעה בערכים חוקיים מוסכמים, ומצד שני יש קטנוניות לא קטנה. אני לא מצליח לתמוך בפסיקה בלי לפחד שהפוליטיקלי קורקט יהרוג את כולנו, אני לא מצליח להתנגד לה בלי לפחד ממדרון חלקלק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין החוק ובית המשפט. בחוק מדובר על הפליה והוא הוגש בכלל על ידי גבר. הנקודה המוזרה הייתה שהשופט החליט שבכלל מדובר בהפליית הנשים, וזה בגלל שסביר שייעלבו משום שחברת הביטוח חושבת שקשה להן להחליף גלגל. כלומר כאן בית המשפט החליט שיש מקום להיעלבות הנשים משום שמפקפקים ביכולותיהן ("מותר ואסור" בעניין ההיעלבות לא רלוונטי בשום מקרה, ולא על כך בכלל מדובר, אלא על אם יש מקום להיעלבות כתוצאה מהתייחסות מסוימת). לעניין היעלבות האתיופים בגלל שלא לקחו מהם דם, או שלקחו ושפכו1, אבל לא מנעו מהם שום זכות, גם כאן לא מדובר כמובן על מותר ואסור. אני הבעתי את דעתי אם יש כאן מקום להיעלבות, ואם לך יש דעה אחרת אתה יכול להביעה גם כן. לא מדובר כלל בפטרונות. 1 שמעתי פעם סיפורים שהנאצים נהגו לתת מנות דם של יהודים בהעברה ישירה לפצועים שלהם, וכך המיתו את היהודי ועזרו לפצוע. כלומר, הגזענות שלהם לא מנעה מהם להשתמש בדם של יהודי. והרופאים שחששו בגלל בדיקות סטטיסטיות לקיום איידס לקחת דם מאתיופים דווקא הם הגזענים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שיש פטרונות. אם מישהו נעלב ואתה אומר לו - אין לך לדעתי מה להיעלב, זה: א. לא יגרום לו להפסיק להיעלב. ב. לא יגרום לו לחבב אותך. מילא אם היית שייך לאותה קבוצה מודרת ונעלבת. אבל אם אתה שייך לקבוצה המדירה והמעליבה (ובכלל לא משנה אם יש בסיס הגיוני להיעלבות- היעלבות היא רגש), לומר לנעלבים "אין לכם ממה להיעלב" זו פטרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על דעתך. העלבות נובעת הרבה פעמים מדעות שקיימות בחברה שאינן הגיוניות. לכן אפשר להסביר בהנמקות הגיוניות ואולי גם לשכנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא ראיתי שהצליחו לשכנע מישהו בהנמקות הגיוניות להפסיק להיעלב. אתה יכול להסביר לו, ואולי אפילו לשכנע אותו, אם זה ילד שאתה מקור סמכות עבורו (ולכן אמרתי פטרונות), שאין בסיס הגיוני להיעלב, אבל אתה לא יכול לגרום לו להפסיק להיעלב. בכל מקרה- להתחיל מ"אין לך סיבה להיעלב" זו פטרונות, גם אם אתה מנסה להסביר. מי אתה שתגיד למישהו אחר אם יש לו או אין לו סיבה להיעלב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאני חולק עליך בכך. אין טעם לחזור שוב על מה שכבר אמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניסיונך שונה משלי קיוויתי שתיתן דוגמה מניסיונך שתתמוך בדעתך. שנה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באמתחתי מספר דוגמאות שבהם נעלב הפסיק להיות נעלב, בעקבות הסבר, בדרך כלל כשלא ידע בדיוק את העובדות, אבל גם אחד או שניים מקרים אחרים שבהם הבין שהסיטואציה אינה מתאימה להיעלבות. לא מצאתי לנכון להביא את הדוגמאות כי אני כבר מכיר את רוח הוויכוחים האלה, ויודע ששום דבר לא יעזור לי. אבל חזרתי לכאן משום שנזכרתי באיזה סיפור שסופר לאחרונה על אולי לא היעלבות אבל איזו שהיא פגיעה, שלדעתי ה"פגיעות" שבה מאד יחסית, וקשורה לאופן שבו החברה מביטה על העניין. מדובר בגבר צעיר שבהיותו בן 17 התקיים רומן בינו ובין מורתו. היום הוא טוען שנגרם לו נזק נפשי והוא תובע פיצוי ממורתו לשעבר. לו האירוע היה מתרחש יום אחרי יום ההולדת ה 18 שלו, היה מדובר ביחסים בין שני בוגרים, ולכן הוא לא היה נפגע, לא היה נגרם לו שום נזק נפשי ולא היה מגיע לו פיצוי כספי. הדבר הזה הוא אבסורד. אנחנו חיים היום בעולם הפוך, עולם השוויון המוחלט בין המינים. היום כשעושים לאישה הנחה בגלל שחושבים שקשה לה להחליף גלגל אז פוגעים בה, ובחור צעיר ש"עושה חיים" וכל חבריו מקנאים בו, ניזק, "נעבעך", נפשית בעקבות כך, ויש לו החוצפה לתבוע פיצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ונתן פיי מאבד שליטה1 בשידור חי ותוקף בחמת זעם את הדיכוי האובססיבי של PC. 1 :) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |