 |
|
 |
||
|
||||
 |
למרבה הצער הידיעה המקורית חסומה בחומת התשלום של המארקר ולכן לא יכולתי להבין מי בפועל יפעיל את הקורסים המקוונים ויהיה אחראי גם על התמיכה והסיוע ללומדים וגם על כך שהם יצטרכו לעמוד בדרישות אקדמיות - וכמובן האם הוא יקבל תשלום לפי מספר הנרשמים או המסיימים בהצלחה. לכאורה רישום ללא סינון וללא תשלום מתורגם אוטומטית לאפס מחויבות ולכן כמעט מבטיח שעור נשירה קרוב ל-100%. הייתי שמח לדעת כיצד נערכים להתמודדות עם מצב כזה (או אולי מקבלים אותו כחלק הכרחי מהמיזם). אבל מה שבאמת לא ברור לי הוא עד כמה זה באמת נחוץ. האם מחקר גילה שהסיבות להעדר מספר מספיק של לומדי "מדעי הנתונים" הן סינון מועמדים ותשלום שכר למוד והדרישה להגעה לקמפוסי האוניברסיטאות והמכללות? גם אם כן, המיזם כפי המתואר כאן נותן פתרון חלקי בלבד - מחצית התואר עדיין תהיה בתשלום ובקמפוסים. לעומת זאת כבר קיים פתרון אחר - באוניברסיטה הפתוחה אפשר ללמוד תואר שלם מהבית ללא סינון, ויש גם אפשרות ללמוד שנה אחת מהבית ולהתקבל לאוניברסיטאות להמשך התואר על בסיס השנה הזו. נכון אמנם שהלמודים כרוכים בתשלום, אבל אפשר לפתור את זה בצורה שגם תשמר את המחויבות - למשל, הסטודנט ישלם על קורס ויקבל החזר אם הוא מסיים אותו בהצלחה ונרשם לקורס הבא. עוד תהִיָה היא לגבי טענתה של פרופ' זילברשץ ש-"הסילבוסים יעודכנו" וכיו"ב. האם היא טוענת שהסילבוסים האוניברסיטאיים לא טובים מספיק? שהם צריכים להיות מוכוונים לצרכי התעשיה ולא להקבע לפי שיקולים אקדמיים תאורטיים? או שמא הכוונה היא פשוט להורדת רף הדרישות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תהיות מוצדקות. אבל אולי צריך להתיחס כאל ניסוי. קל למדוד את זה ואולי זה יצליח במקומות שהאוניברסיטה הפתוחה נכשלת. למה? קשה להגיד מראש. אולי בגלל שההרשמה תהיה יותר נגישה לילדים או לחרדים. אולי זה יכשל בגלל שזה יעבוד רק באינטרנט אקספלורר. אפרופו, בחכמה בדיעבד, תוכל להגיד שזה ײברור לכל משקיףײ שזה יכשל (או יצליח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכשאתה מתיחס לחכמה בדיעבד אתה מרמז (שלא לומר מלגלג על) לתגובה 700847 שלי. אני לא יכול להפנות אותך לתגובות מ-2010, אני לא זוכר דיון מאותה תקופה על תחזיות מרכז טאוב באייל; אבל בתגובה 655748 והפתיל הממשיך ממנה אתה יכול לראות שב-2015 כתבתי כבר את עיקרי הדברים האלה לגבי הדמוגרפיה הדתית והחרדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, הרמיזה היתה אסוציציה פרועה על כך שהגבת ב 2 הדיונים.. זו לא הנקודה המרכזית שלי. הנקודה היא שלחזות את העתיד זה לא כזה טריוויאלי. גם אם <לגלוג אחרון אני מבטיח>יש מישהו שאמר עוד ב 2015 ואפילו קודם שמרכז טאוב הגזים. על כל אחד כזה יש מישהו שאמר ההיפך<\לגלוג אחרון>. לדעתי יש סיכוי של יותר מחצי שהיוזמה תכשל לגמרי, מכיוון שהיום יש הרבה מאד אפשרויות למידה זמינות באינטרנט בתחום הזה (רובן באנגלית). עדיין אני חושב שזה ניסוי משתלם, כל עוד המחיר שלו הוא סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהיו כאלה שאמרו ההפך. כתבתי ש-"ברור לכל משקיף" (כלומר: לי זה היה ברור ונראה היה לי הגיוני שגם לאחרים יהיה ברור) כי אני לא באמת חושב שיש לי גאונות מיוחדת שלאחרים אין או מידע רב יותר, והתחזיות נראו לי מופרכות לגמרי. גם כעת אני מאמין שמי שהיה אחראי לתחזית הזו אינו דמוגרף במקצועו. מה שכן, דבר אחד למדתי מהם והוא שאקסטרפולציה היא בעברית חִיּוּץ - מה שמעורר כמובן את השאלה האם אינטרפולציה היא פִּנּוּם. בכל מקרה החיוץ יצטרף אל חבריו מֵרוּב ומִטּוּב (מקסום ואופטימיזציה) במעמד דומה לסרוויס הפורצלן מתוצרת רוזנטאל שאשתי ירשה מסבתא שלה - טוב שיהיה בבית, אפשר לנקות ממנו אבק פעם בשנה ואולי לשים בוויטרינה אבל בהחלט לא להשתמש באמת. לי כאמור נראה שהיא תכשל, אבל דווקא אפשרויות הלמידה באנגלית פחות נראות לי כגורמים אפשריים לכך. נראה שהיוזמה מופנית אל מי שרוצה לא סתם ללמוד קורסים ולדעת אלא ללמוד וגם לקבל תואר מאוניברסיטה ישראלית. נראה אפילו שאחת המטרות המרכזיות מבחינת המדינה היא אספקת סטודנטים דווקא ל-"מוסדות המתוקצבים" - או אולי זה היה התנאי של המוסדות האלה כדי לשתף פעולה. כך או אחרת, הקורסים המקוונים לא יקרבו את המועמדים לתואר ישראלי, ולמען האמת גם לא רבים המגייסים בהיי טק שיתרשמו מקורסים בקורסרה או חאן אקדמי. כמובן, יש הרבה מסגרות לא-אקדמיות ולא מתוקצבות שמאפשרות השתלבות בהיי טק; לתכנת זה לא באמת דבר שקשה ללמוד. אבל נשמע כאילו הם סבורים שיש מצבור של אנשים שרוצים לא סתם להפוך למתכנתים אלא ממש ללמוד מדעי המחשב, עם כל האלגברה הלינארית ומכונות הטיורינג והבעיות הניתנות להכרעה בזמן פולינומיאלי ואיך עובד FFT. אני בספק אם יש מצבור כזה של אנשים שרוצים את זה אבל זה לא מתאפשר להם, ואם כן - האם פטור מתשלום ולימודים בסביבה הביתית יצליחו לגרום להם להשקיע את המאמץ הרב שכרוך בזה. דווקא נושא האנגלית הוא מעניין. האם הם יפַתחו חומר לימוד בעברית או יניחו כמו באוניברסיטה שסטודנט בתחומים האלה חייב להסתדר באנגלית מרגע שהוא מתחיל ללמוד לתואר ראשון? יתכן שיש כאלה שנושא האנגלית מרתיע אותם או גורם להם לא לעבור את הסינון, ואולי אם הם יתחילו בלמודים הם יסתדרו בסופו של דבר. אני מכיר מישהו שבקורס המבוא למדעי המחשב האנגלית שלו היתה כל כך גרועה שכשבתרגיל הוא נדרש להגדיר משתנים שייצגו צורות גאומטריות הוא קרא להם בשמות כמו Ribua ו-Igul; לימים הוא סיים דוקטורט, עשה פוסט בארה"ב והיום הוא מרצה בכיר באוניברסיטה בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטרפולציה היא ביון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... אם כן, ה-NSA הוא ארגון אינטרפולציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכתב אותו דבר בדיוק בעברית אבל יש לי תחושה (ולא יותר מזה, אני לא מהתחום) שהביון של ה-NSA מגיע מהתבוננות, ואילו הביון של האינטרפולציה מגיע מ"בין" (מה שבין X1 ל-X2). היה יותר מצחיק אם האינטרפול היה ארגון אינטרפולציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הביון הצבאי מביע מבינה (intelligence). ניסיתי לחפש מילון מונחים צבאיים באתר האקדמיה ולהפתעתי לא מצאתי. לגבי האינטרפול אני מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אבל ''בינה'' בא מאותו שורש של ''להתבונן'' (ו''בין'' לא, אלא אולי עמוק בפרהיסטוריה השמית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה ראיון עם מישהי שעברה אינטרפולציה. מצד אחד מדובר על ארגון מודיעיני. מצד שני, לך תדע מי קורא את המידע שמגיע לשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא ברור לי על סמך מה פרופ' זילברשץ מתארת את זה ''קורסים מעולים אלה''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |