 |
כפי שאפשר היה לצפות, כאשר פרשה נתונה לטיפולן של התקשורת ושל הועדה של חה"כ קורן, לא נעשה שום מאמץ מוסמך ואחראי לפזר את החשיכה סביב פרשה זו. מה שאעדכן כאן, הוא דברים שנחשפו בתקשורת כאשר הדברים היותר חשובים נחשפו דוקא בתקשורת הלא מיין-סטרימית (בלוגרית בפייסבוק). כפי שאפשר היה לצפות מראש חטיפה לא היתה כאן. פרשת אימוץ קשה היתה. קודם כל משפחתה הביולוגית של ורדה פוקס לא היו מעולי תימן של שנות ה-50 ולפרשה אין קשר עם המעברות ובתי הילדים שם. אמה של ורדה ילידת תימן (האב אינו תימני), תושבת ת"א, היתה ב-1950 אם לא נשואה בת 17 שכנראה ילדה ברחוב והובאה לביה"ח הדסה בת"א. היא מסרה שם שם בדוי וכעבור כמה ימים נעלמה. ע"פ בני המשפחה הביולוגית, האם ברחה כדי לחפש את האב שהיה חייל בצה"ל. לאחר שלא מצאה אותו היא חזרה לביה"ח שם מישהו אמר לה שהילדה מתה וגרש אותה מביה"ח. כעבור כמה חודשים האב והאם נישאו. הבלוגרית חשפה כי לאחר 4-5 חודשים פורסמה ב-3 עיתונים מודעה, מטעם לשכת הסעד של ת"א, על הילדה הנטושה (בהנחה שמדובר באותה ילדה) המזהירה את ההורים, כי אם לא יתייצבו בביה"ח בתוך חודש, הילדה תמסר לאימוץ. ע"פ דבריה של ורדה פוקס, הוריה סיפרו לה שאימצו את הילדה ממוסד "לאם ולילד" של ויצ"ו בת"א. כמוכן עפרה מזור, האחות, סיפרה בראיונות, כי לא היה תיק אימוץ. מה חשוב במידע הזה? א. אפשר להניח כי ההורים הביולוגיים לא היו קוראי עיתונים כך שסביר שאזהרת הסעד לא הגיעה אליהם. חשיבות ההודעה היא אחרת. אחת הטקטיקות של התנועות לחטיפת ילדי תימן היא להמנע מהאשמות ספציפיות ולטעון שהממסד והציבור האשכנזי חשב שהוא מיטיב עם הילדים החטופים. יש אשכנזים (ובכלל) שקל להם ליפול במלכודת הזו וללכת על "תראו, תבינו, ....". ההודעות האלו שהוצגו בתקשורת מוכיחות כי לא חשוב, מה חשבו האשכנזים על התימנים ולהיפך, היה ידוע בהחלט בזמן אמת, שמסירת ילדים לאימוץ בלא ידיעת הוריהם היא מעשה שלא יעשה. ב. לא ברור כרגע היכן היתה הילדה במשך ששת החודשים שקדמו לאימוץ. זה לא כל כך חשוב אם היתה בביה"ח הדסה או בבית ויצ"ו. ככל הידוע כעת היא נמסרה ממוסד ויצ"ו, שם עובדות הסעד טפלו בהליך האימוץ כשגרה. אין לכן שום סיבה שלא יהיו תיק וצו אימוץ. אם אין, ברור שהתגלה כאן מקרה של מסירה לא מסודרת ולדעתי גם לא חוקית, של ילד לאימוץ מביה"ח או ממוסד ויצ"ו. השאלות שהייתי מצפה מתקשורת רצינית להעלות ולטפל הן: 1. האם יש או אין צו אימוץ? 2. ורדה פוקס מחפשת את משפחתה באופן ציבורי, לפחות משנות ה-80. מדוע לא פנתה לועדה הממלכתית שחקרה את הפרשה במשך שנים? 3. בשנות ה-80 טענה ורדה פוקס, שהוריה המאמצים, ניצולי שואה מגרמניה, שילמו תמורת התינוקת 5000 דולר. הטענה הזו נעלמה במפתיע מן הפרסומים האחרונים. האם פוקס עומדת בטענתה ולמי שולם הכסף? (שהרי ככל הנראה לא מדובר בתהליך אימוץ חשאי) 4. מה הם הקשרים בין המשפחות המעורבות לתנועות למען חטיפת ילדי תימן? (לכאורה לא צריך להיות שום קשר). האם הם מתדרכים את בני המשפחות, מה לומר ומה לא לומר? האם יש להן שליטה על פרסום ממצאי הדנ"א? למי שתוהה מדוע אני נטפל דוקא לועדת החקירה של הכנסת, חה"כ קורן, אזכיר שחה"כ הזדרזה להופיע במסיבת העיתונאים ולדרוש את הקרדיט על פעילות השוואת הדנ"א של יוצאי תימן. זה שלא כל מאן דהוא יוכל לבוא ולהאשים את מדינת ישראל בפשעים נוראים, זה כנראה הרבה פחות מעניין את חה"כ ועוה"ד נורית קורן. ולראיה הועדה לא חקרה/פרסמה ממצאים משלה בפרשת ורדה פוקס.
|
 |