בתשובה לחיים לוינסון, 15/05/02 2:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכתף אותה נותנים הש"שינים לגורמי הרווחה אינה באה להחליפם, לצד ההתנדבות המבורכת יש לעמוד על כך שהמדינה תספק לאזרחיה את חמשת המ"מים (מעון,מלבוש,מרפא,מזון,ומורה) אך לא יותר מכך (על מנת שלא להגיע לסוציאליזם ההרסני). אקטיביסט-אידאליסט אמיתי אינו יכול לצאת פטור רק ע"י הפניית דרישות למדינה (תהיינה צודקות ככל שתהיינה), עליו גם לפעול בעצמו (במידת האפשר, כמובן) כדי לממש את עקרונותיו ואמונותיו. תיקון העולם מתחיל בך. הטענה על שעות העבודה מעוררת תמיהה מסוימת שכן הש"שינים אינם מקבלים שכר לשעה אלא משכורת קבועה (כ600 ש"ח בחודש). לדעתי, המדינה (לרבות חזון העועוים של מדינת רווחה) אף פעם לא תוכל לספק את מלוא השירותים ואת כל הצרכים של הציבור, והחברה האזרחית תיכנס כדי למלא את הואקום. החוכמה היא לשלב בין שתי מערכות הרווחה הממסדית והאזרחית. כמו כן, שנת השרות אינה נועדה רק לאוכלוסייה המטופלת ע"י רשויות הרווחה, אלא לכלל הציבור וטומנת בחובה, בין היתר, גם הדרכה במעו"זים ברחבי הארץ בבתי ספר בקהילה ועוד. מטרת פעילות זו אינה בהכרח חברתית, אלא אידאולוגית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |