|
||||
|
||||
בדיון הקודם שלנו בסוגיה הזכרת שטראמפ אינו בעד הסכמים רבי משתתפים אלא אוסף של הסכמי סחר דו־צדדיים בין מדינות. טראמפ רוצה להגיע להסכם עם סין, אבל עם תנאים טובים יותר לארצות הברית. |
|
||||
|
||||
אודה אם תזכיר איפה ציינתי זאת, כדי שאוכל לראות איפה הטעיתי אותך בניסוח לא מספיק טוב. כדי לחדד, אני מאמין שטראמפ בעד סחר חופשי, מתוך הבנתו כתומך שוק חופשי שזה משרת את האינטרסים של ארה"ב יותר מהכל, וזה אומר ללא העדפות ומשוא פנים באף הסכם - בילטרלי, מולטילטרלי או אומנילטרלי. סוג ההסכמים היחיד שהוא יהיה בעדו הוא כזה שפותח שווקים ללא חוזה כובל או מתעדף *כלשהו*, אלא פשוט מאפשר לבעלי עניין סינים ואמריקאים לייצר מסחר לפי כוחות השוק. |
|
||||
|
||||
הבהרה: דעתך בדיון היתה שטראמפ הוא בעד הסכם בילטראלי. המשך המשפט הוא דעתי (כלומר: המסקנה שלי). חשבתי שזה ברור. |
|
||||
|
||||
ברור ששטיגליץ מתאר נכון את ההסכם שטראמפ לא נכנס אליו. טראמפ מעדיף הסכמים בילטרארליים כי הם בדרך כלל בין צד חזק לצד חלש. בעניין של סין, פתאום מול טראמפ וארה''ב אין צד חלש יותר. בגלל זה ארה''ב לא אהבה את האיחוד האירופאי ושיטתו לנהל מו''מ מול ארה''ב, כקבוצת מדינות שביחד היו בעלות משקל כלכלי גדול. ארה''ב אוהבת אותן אחת אחת וקטנה. אפשר לראות היטב מה עשתה כפיית השוק החופשי על החקלאות במדינות אמריקה הלטינית והקריבית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |