|
טוב, הוא כנראה דייק קצת יותר מהפרופ' הדני שלך. עד כמה שאפשר לדייק בהכללות גסות כאלו, הפולנים לא שתפו פעולה עם הנאצים ולעומתם רוב הליטאים שיתפו פעולה. וזאת לדעת, במשך תקופה ארוכה דוכסות ליטא היתה תחת שלטון פולין. היחסים בין האצולה הפולנית השלטת לנתיניהם הליטאים היו די רעים ולא פעם שלמו היהודים את מחיר הפוגרומים של הליטאים נגד הפולנים. ב-1918 קמה ליטא העצמאית ואיכשהו מצאה עצמה מסוכסכת גם עם הפולנים, גם עם בריה"מ וגם עם גרמניה. עם נפילת פולין, מצאו עצמם הפולנים בעימות טוטאלי גם עם הנאצים וגם עם הסובייטים. הליטאים לעומתם מצאו עצמם כבושים ע"י הסובייטים, מה שהפך את הנאצים ב-1941 למשחררים. בעוד שמשתפי פעולה פולניים היו מעטים מאוד (בין היתר בגלל הכוונה הגרמנית הכמעט גלוייה להשמיד את האליטות הפולניות), הרי שרוב הליטאים שיתפו פעולה בשמחה עם כובשיהם/משחרריהם. בין הוואכמנים (שומרי הגטאות והמחנות) לא היו כמעט פולנים. הרוב היו ליטאים, אוקראינים ובלטיים אחרים. אאל"ט לא היתה דיביזיית ס"ס פולנית, אבל היו ליטאיות אחדות. למרבה המזל, היטלר והנאצים מתוך גזענות אנטי-סלאבית ראו בליטאים פוטנציאל של עבדים ולא בני ברית, מה שהפך את שיתוף הפעולה לדי חד-צדדי. מוכרחים לציין שהנאצים די נהנו כאשר הניחו לשוטרים ולמשתפי הפעולה הליטאים לחסל בעצמם את היהודים שלהם. היו אפילו תלונות של קציני וורמאכט על הברבריות של הליטאים. הגרמנים כאמור שמחו להשתמש בליטאים כשומרים, משרתים וטבחים או כבשר תותחים בוורמאכט ובס"ס, אבל ברמות הגבוהות השת"פ היה די עקר. לא בגלל שהעגל לא רצה לינוק, אלא מפני שהפרה לא רצתה להניק. כך הסתבכו ליטאים ואוקראינים בכל פשעי המלחמה הזוועתיים ביותר של הנאצים, אבל ברמה הפוליטית הגבוהה נשארו די מחוץ לתמונה.
|
|