בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/02/18 9:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזה מסכנים יד ושם שלא קוראים את מקור ראשון ולכן העניקו לעם הדני כולו את התואר "חסיד אומות עולם". למרבה הצער הם כנראה הסתפקו באוסף השקרים ודברי ההבל שמפיצה Rescue of the Danish Jews [Wikipedia]. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי כל מה שאמרתי כתוב במחקר של פרופסור דני באוניברסיטה מכובדת בדנמרק. אני מאמין לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואתה מאמין לכל מה שפרופסור ישראלי מאוניברסיטה מכובדת בישראל כותב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מחקר רשמי מטעם אוניברסיטה מכובדת בדנמרק. אם רוצים לשלול את ממצאיו צריך להתייחס אליהם. ומה שכתבת מזכיר לי סיפור על קריאת ביניים שקרא חבר הכנסת לשעבר טופיק טובי לעבר ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין. מנחם בגין שאל: מאיפה אתה יודע? ותופיק טובי השיב: זה היה כתוב בעיתונים. על כך ענה בגין: ואתה מאמין לכל מה שכתוב בעיתונים? הרי גם אתה כותב בעיתונים. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם מספרים. המספר הגדול של יהודי דנמרק שניצלו היה אפשרי רק בעזרת התגייסות מקומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מחלוקת על כך שרוב רובה של קהילת יהודי דנמרק כ 8000 איש ניצלו כשהועברו לשודיה. הוויכוח הוא על נסיבות ההצלה הזאת ועל מניעי המצילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור. עצם ההצלה והצלחתה היא ייחודית. האם טוענים שהמטרה הייתה להרחיק את קהילת דנמרק מדנמרק לשוודיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 212651 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת היה דרוש מבצע ארגוני כדי לרכז את היהודים בגילליה.http://www.yadvashem.org/he/righteous/stories/denmar... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אי אפשר להגיד. כ-500 יהודים שנתפסו נשלחו לטרזינשטט וגם הם רובם ככולם ניצלו (ולא הדייגים שלחו להם חבילות מזון). העניין היה שלגסטפו ולוורמאכט לא היה מספיק אנשים בדנמרק ולא היה להם עניין לעורר מהומות בדנמרק השקטה יחסית. לכן ברור שלא הפריע להם במיוחד שיהודי דנמרק הסתלקו. יתכן שאפילו סייעו לכך אקטיבית ע"י הדלפת ההכנות לגירוש היהודים. אני משער שהם לא שיערו את מידת ההתגייסות של העם הדני ואת מימדי מבצע ההצלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו שעלה בדעתי. אותו professor Peter Nannestad קיים, וגם המחקר שלו שאותו הזכרתי קיים. האם בחומר שהבאת הן מויקיפדיה והן מיד ושם יש התייחסות למחקר הזה? האם נבדק ונמצא שמדובר במחקר שקרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שכבודו יסכים שזה מחקר שקרי אני צריך להוכיח שזה בכלל לא היה בדנמרק אלא בטימבקטו. כתבת שאת הצלת היהודים לא עשה העם הדני אלא הדייגים - שקר וכזב. את המבצע ארגנה המחתרת הדנית בהנהגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הדנית ואפילו האוניברסיטאות נסגרו לשבוע כדי שהסטודנטים יוכלו להשתתף בפעולה. בדרך לחוף, היהודים הוסתרו בבתים של אזרחים דניים (לא הדייגים). אתה מספר לנו שהדייגים קיבלו תשלום - גילית את אמריקה. אפילו בסרט עלילתי שראיתי לא מזמן שפיאר את מבצע ההצלה הראו את הויכוחים על התשלום. מה שמקור ראשון שלך שכח לציין שאת מחצית הכסף שילמו נדבנים דניים (ואת מחציתו היהודים). אתה מספר שאף ספינה לא נתפסה - שקר וכזב. היו ספינות שנתפסו והיו ספינות שהתהפכו וטבעו על נוסעיהם. נכון, שבסה"כ הגרמנים היו די אדישים, ביחס למבצע ההצלה, אבל את זה הדנים לא יכלו לדעת מראש.(מבחינת הוורמאכט ואפילו הגסטפו בדנמרק, בסה"כ הם נפטרו מן הבעיה היהודית בדנמרק. באיזו דרך, פחות עניין אותם) מקור ראשון גם לא יודע שהדנים היו צריכים להפעיל לחץ דרך השגרירות השבדית בקופנהגן כדי ששבדיה תסכים לקבל את יהודי דנמרק (ואפילו הכוכבת ההוליבודית גרטה גרבו היתה מעורבת בכך). את זה הדייגים לא יכלו לעשות. עוד שוכח מקור ראשון (הפלא ופלא) לספר שממשלת דנמרק המשיכה לדאוג (ולשלוח חבילות מזון) גם ל-464 היהודים שנשלחו לטרזינשטט ולכן כמעט כולם שרדו. כאשר זוכרים שרק פחות מ-150 מיהודי דנמרק נספו בשואה ו-99% ניצלו, ה"מחקר" של הפרופ' ויותר ממנו הכתבה של מקור ראשון נתעבים באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית. קודם תענה, ואחר כך תעיר את הערותיך. את הכתבה לא מצאתי עכשיו למרות שבזמנו היה לי קישור אליה אבל הוא לא עובד לי כרגע משום מה. בכתבה צטטו את המחקר. איני מבין מדוע אתה מפריד ונותן לכל אחד ציון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השאלה? "האם נבדק ונמצא שמדובר במחקר שקרי?" תשובה: לא יודע לא ראיתי את המחקר. התיחסתי לדבריך. יש Peter Nannestad בויקיפדיה בערך על יהדות דנמרק. מצוטט מאמר על האנטישמיות בדנמרק היום. שום דבר קרוב לדברי התועבה שציטטת. באשר למקור ראשון, לא קראתי ואם אבחר להאמין לדבריך כנראה שגם לא אקרא. קח מאמר נניח כמו https://forward.com/news/185267/denmarks-rescue-of-je... מסור אותו לפילטר של מקור ראשון. מן הסתם תקבל משהו בנוסח הדברים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא מצאתי את הכתבה למרות שפעם היה קישור אליה אבל הוא כנראה השתנה. את מה שמצאת לגבי האנטישמיות היום בדנמרק גם אני מצאתי היום אבל זה משהו אחר שלא קשור במחקר שעליו דיברתי ושבו עסקה הכתבה. אבל כתבה כזאת ומאמר כזה בפרוש היו. לא חלמתי. הכתבה צטטה את המחקר. כשקוראים דבר כזה אפשר להבחין אם מומצאים דברים, ואם קיים איזה שהוא "פילטר" ואני בפרוש לא התרשמתי כך. אני אנסה למצוא את הכתבה ואולי גם את המחקר ואז אולי אוכל להראות שאתה זורק בוץ סתם מבלי לדעת במה מדובר. אבל אני מודה שאי התייחסות ואי מציאת שום סימן למחקר שמספר משהו שונה לגמרי ממה שידוע הוא די תמוה, ומסקרן אותי לדעת מה הולך כאן. גם בתגובתי מלפני 13 שנה הבעתי את תדהמתי מכך שהמחקר הזה לא עורר שום הד כפי שהגיוני היה שיעורר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לך בכל זאת להציץ בהפנייה שנתתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי, ותודה על הקישור. תודה שמה שמסופר כאן שונה בהרבה פרטים מהסיפור שהכרת קודם. סתם לדוגמה התעקשת קודם לא לומר "דייגים", וכאן זה "דייגים" שפעלו (במאמר - גם) ממניעים כספיים כמו מבריחי הפליטים היום. אז גם כאן זה "שקרים"? כפי שספרתי הכתבה הנעלמת ב"מקור ראשון" לא התבססה על המאמר הזה שהוא מאמר חדש בן ימינו אלא על מחקר רשמי של אוניברסיטה מכובדת בדנמרק, כלומר על מקור אחר. והוא מלווה בפרטים רבים על שיחות עם ניצולים ועם מצילים. תוכן המאמר שהבאת מתקרב למה שכתוב שם אבל במחקר התמונה הרבה יותר חמורה וממש הפוכה למיתוס הקיים. אתה יורה מהמותן שההבדל בין המאמר ובין הכתבה הישנה ב"מקור ראשון" נובע מעיבוד של "מקור ראשון", אבל כיוון שלא קראת את הכתבה, הערתך זו אינה מבוססת על שום דבר, ונותרת סתם כהערה נבזית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אין זה נכון שיד ושם נתן לעם הדני כולו את תואר "חסיד אומות העולם", כפי שספרת. אות זה ניתן למלך שלפי המחקר הסיפור על כך שאמר לנאצים שיענוד טלאי צהוב הוא מיתוס שקרי. ל=העם הדני כולו צוין לטובה, אבל כמובן לא ניתן לו אות "חסיד אומות העולם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי באתר של יד ושם: "על מנת לחלוק כבוד למבצע ההצלה יוצא הדופן ומתוך הבנה שהתקיים כאן מאמץ משותף, החליט יד ושם לטעת בשדרת חסידי אומות העולם עץ לכבודה של המחתרת הדנית. לא היתה זו הענקת אות חסיד אומות העולם שמוענק ליחידים ולא לקבוצות, אך הדבר נעשה ברוח בקשתם של חברים במחתרת הדנית שביקשו מיד ושם שלא להכיר במצילים דנים בודדים. יחד עם זאת מספר דנים, שמעשי ההצלה שלהם היו יוצאי דופן, זכו גם באופן אישי בתואר חסידי אומות העולם." "מבצע ההצלה לו תרמה המחתרת הדנית הינו יוצא דופן במהותו בשל התמיכה הנרחבת והנחישות של דנים רבים מכל המעמדות – אינטלקטואלים, דייגים, כמרים, שוטרים, רופאים ועובדי כפיים – להציל את היהודים. במעשה ההצלה היה משום התרסה כנגד גרמניה הנאצית וכן צידוד בערכים דמוקרטיים ואנושיים. מצד שני מראים מחקרים שנערכו ע"י חוקרים דנים החל משנות ה-90 של המאה העשרים שמספר גדול של הימאים שהעבירו את היהודים לשבדיה עשו זאת תמורת תשלום גבוה." כאמור העץ ניטע לכבוד המחתרת הדנית. בויקיפדיה העברית נאמר שהעץ ניטע לכבוד המלך כריסטיאן העשירי. אני חושב שזו טעות. תמונת העץ באתר של יד ושם מיוחסת למחתרת הדנית. המלך באופן אישי אינו חסיד אומות העולם (בדקתי ברשימה). המלך הפגין בגלוי את ידידותו ליהודי דנמרק אבל הסיפור על הטלאי הצהוב מפוקפק. הסיפור שהמלך ענד טלאי צהוב הוא בדיה. הגרסה לפיה כתב שאם יהיה טלאי כזה, כולם יענדו אותו היא קשה יותר להפרכה. בכל אופן בדנמרק לא היה טלאי צהוב ולא ידוע על נסיון להנהיג אותו. הסוד הגדול של הצלת יהודי דנמרק הוא שהגרמנים ידעו על המבצע. התכנית לשלוח את יהודי דנמרק למחנות הודלפה למפלגה הס"ד הדנית ע"י דיפלומט גרמני (דוקוביץ), יש האומרים בידיעתו של ראש הגסטפו בדנמרק ורנר בסט. לגרמנים לא היה מספיק כוח אדם בדנמרק והם ידעו שיתקלו בהתנגדות (בסה"כ השלטון הגרמני לא התערב יותר מדי בחייהם של הדנים). מבחינתם, גירושם של יהודי דנמרק לשבדיה היה מספיק טוב. זו הסיבה לנירפות של הוורמאכט בלכידת הסירות. אבל כפי שכתבתי היו סירות שנתפסו והיו סירות שהתהפכו וטבעו. לגבי טענותי למקור ראשון. אתה שם לב שאתה מלין עליי בגלל שאני מאמין לך. אכן לא ראיתי מה כתבו שם. כל זה לא משנה. הדנים עשו יותר מכל עם אחר להצלת היהודים שם. הלבנת פניהם והוצאת דיבתם רעה מבלי להעמיד את הדברים בקונטקסט הנכון, רק מפני שדנמרק לא אוהבת את ישראל של 2017 הוא מעשה נבזה ונתעב, שלא לומר כפוי טובה. בהזדמנות זו שמעיינים באתר של יד ושם כדאי גם להתעניין בהנצחה של שביתת פברואר שארגנה המפלגה הקומוניסטית באמסטרדם כנגד גירוש יהודים למחנות. בשביתה השתתפו הולנדים "אנטישמיים" רבים מכל המפלגות והיא התפשטה גם לערים אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דבק בשיטת שמאל ימין באופן אובססיבי והפעם הגזמת לגמרי. הלבנתי את פניהם של הדנים באפריל 2004 בגלל שדנמרק לא אוהבת את ישראל ב 2017 . . . צריך שמאל מאד עמוק וממש מזוכך כדי להבין את זה. כל הדברים הטובים שכתבת על הדנים חוברו טרם יצא המחקר של אותו חוקר דני. גם המחקר הזה וגם המקור שהבאת מספרים סיפור קצת אחר. הם מאוחרים יותר ואין התייחסות אליהם בחומר הישן. אני חושב שיש לי דרך למצוא לפחות צלום של הכתבה, אבל זה יהיה כנראה רק ביום ראשון. אז אציג אותה ואבקש ממך למצוא שם את השקרים. נמתין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום לבזבז את הזמן על אידיוט שמאל-ימין כמוני, אולי תפנה ליד ושם ותציע להם לעדכן את הפירסומים שלהם (רצוי גם לעקור עץ או שניים) לפי המידע החדש (משנות ה-90) שבידיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מארק בלוך אמר על סוג של היסטוריונים שלא חוסכים במאמץ לברר אם משהו אכן התרחש, אך מספיקה להם מראית עין הקלושה ביותר כדי למצוא את המניעים למה שהתרחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת הצעה טובה, ואם אכן אמצא את מה שחיפשתי בכוונתי לפנות אליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המידע אינו משנות ה90. הן הכתבה והן המחקר פורסמו בתחילת המאה הנוכחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי בספרייה מיקרופילם של הכתבה "הנתעבת". טרחתי להקליד אותה, וקראתיה שוב. נראה שההערה שלי שהמחתרת הדנית לא הייתה שותפה למבצע ההצלה הייתה לא נכונה1, אבל ברור שאת העבודה עשו הדייגים ולא מעודף אהבת האדם. אשר לכך שנספו רק 150 מיהודי דנמרק, לפי הכתבה איש לא נספה ואלה שלא חזרו מתו מוות טבעי. אולי את אות "חסידי אומות העולם" צריך בכלל לתת בעניין הזה לנאצים. . . להלן הכתבה (למעט מלים שלא היו ניתנות לקריאה בצלום), ואתה מוזמן לסמן את השקרים. ניצולים או מנוצלים הדנים ידועים כאומה של חסידי אומות העולם, בעיקר בזכות הברחתם את יהודי דנמרק בימי מלחמת העולם השנייה אל חופי המבטחים של שוודיה.אך עובדות חדשות שנתגלו לאחרונה מטילות צל כבד על התדמית הסימפטית הזו: הדייגים הדנים, כך מתברר, דרשו וקיבלו מהיהודים סכומי עתק תמורת הברחתם. מי שסירב לשלם, הועמד בפני איום הסגרה לזרועות הנאצים. וזה אינו המיתוס היחיד שמתנפץ. איתמר מור רכבת החוף הידועה של קופנהגן מסיימת את המסלול הקצר שלה, לאחר נסיעה בת כשעה בעיר הלסינגר. הלסינגר הידועה יותר כאלסינור מהמחזה השייקספיריר המפורסם על המלט נסיך דנמרק, מושכת אליה מדי שנה מאות אלפי מבקרים למרות מיקומה הגיאוגרפי הנידח. אמנם גיבורו המיוסר של שייקספיר (כשייקספיר עצמו) מעולם לא הניח את כף רגלו בטירה קרונבורג הנמצאת בטבור של העיר, אך לתיירים ולמקומיים אין עובדה זו מפריעה בבואם להתרפק, ברומנטיות על האשליה כאילו מדובר בטירה אלסינור הספרותית. רבים מהמבקרים מטריחים את עצמם ועולים למגדלים הצרים והגבוהים של הטירה. ממרומיהם ניתן לראות בבירור את חופיה של שוודיה, השוכנים מעבר למצר המים המפריד בין שתי המדינות רק 20 דקות של הפלגה רגועה במעבורת, ואתם בשוודיה. במרחק של 20 דקות נסיעה יבשתית מהלסינגר נמצאת עיירת הדייגים הקטנה גליליה. אף שבפי המקומיים גליליה הוא שם נרדף למקום שכוח אל, גם העיירה הזאת מהווה אבן שואבת לתיירים רבים, רובם ככולם יהודים. הסיבה לעלייה לרגל לגליליה היא קוביית שיש גבוהה המוצבת על מדשאה קטנה ליד מעגן הסירות. מעל הקובייה מתנשאת דמות יחפה המניפה את ידיה במין ריקוד לא ברור, ובצמוד לפיה היא אוחזת שופר. מתחתיה מודגששת בעברית הכתובת: "תקע בשופר גדול לחירותנו". הקוביה ומונומנט שעליה הם העדות היחידה במקום להצלתה יוצאת הדופן של יהדות נדמרק בתקופת השואה. ב 28 בספטמבר 1943 התקבלה ידיעה בלשכתו של ראש הממשלה הדני, ולפיה בעוד שלושה ימים מתכננים הגרמנים לבצע אקציה, הראשונה בשורה של פעולות שנועדו להעביר את כל 8000 יהודי דנמרק למחנות ההשמדה. האזהרה שהועברה עוד באותו יום לראשי הקהילה היהודית ומהם לבני קהילתם, הביאה לכשלון המבצע שיזמו הנאצים. היהודים דאגו להיעדר מבתיהם ביום המיועד לאקציה, ובמהלך השבועות הבאים הם אף הצליחו להימלט מדנמרק הכבושה לשוודיה הנייטרלית. במבצע סודי ומסוכן שנמשך כשישה שבועות מילטו הדייגים הדנים של הכפר גליליה בעזרת סירות הדיג שלהם את יהודי דנמרק לנמל מלמה השוודי, השוכן מעבר למצר המים. ההיסטוריה גם יודעת לספר כי כאשר התעורר חשדם של הנאצים והם החלו להשתמש בכלבי גישוש בכדי לאתר יהודים על הספינות, פיתחו אנשי המחתרת הדנית בסיועה של קבוצת מדענים שוודים, אבקה שהכילה בין השאר דם חיות מיובש וריכוז גבוה של סם הקוקאין. כמעט בכל ספינת דייג הונחו מפר ממחטות ספוגות בחומר הזה, ויכולת ההרחה של הכלבים, שנמשכו אל ריח הדם נפגעה קשות בגלל הקוקאין. חייהם של רבים ניצלו באותם ימים בזכות הממחטות הללו. אלא שאם עד היום חשבנו שדייגי גליליה וסירותיהם הולידו את אחד מסיפורי הגבורה ואצילות הנפש של ימי השואה, הרי שבשנים האחרונות הולכת ומתבררת לה תמונה שונה לחלוטין. סיפור הצלתה של הקהילה היהודית, שהפך למיתוס רווי הערצה לעם הדני הקטן ואציל הנפש, מקבל פנים אחרות כשמתוודעים לעובדה שחייהם של יהודי דנמרק נקנו בכסף, ובהרבה מאד כסף. מיתוסים מפורסמים אחרים כמו זה המספר על כריסטיאן העשירי מלך דנמרק שהודיע לגרמנים כי יצא לרחובה השל עיר כשהוא עונד טלאי צהוב לאות הזדדהות עם היהודים, נודעו כב מזמן כבדיה מוחלטת. כריסטיאן העשירי מעולם לא איים לענוד טלאי צהוב, ובוודאי שלא הסתובב עם אחד כזה בחוצות קופנהגן. כך גם באשר לסיפור נוסף, זה המהלל ומשבח את תושביה של קופנהגן שהמשיכו אפילו להשקות את הגינות והעציצים בבית היהודים בזמן שנעדרו. בפועל, רבות מהדירות נבזזו ונגרמו להן נזקים כבדים. הסירה טבעה בגלל העומס פרופסור פטר נאנסטאך, איש הפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת אאורום מדנמרק, הוא האחראי העיקרי לניפוץ התדמית ההירואית הנינוחה של העם הדני. לטענת נאנסטאד ישנה צביעות רבה בדימוי שהדנים מייחסים לעצמם. “בסופו של דבר אנחנו לא טובים או שונים בהרבה מעמים אחרים", טוען נאנסטאד במחקר שפרסם לפני כשנה וחצי והוא כורך בכלל זה גם את הכתרים שנקשרו לראשם של הדנים בכל הקשור לשואה. נאנסטאד בן ה 57 הוא מומחה לקבלת החלטות פוליטיות ועיצוב דעת קהל. אוניברסיטת אאורוס, שבה הוא עובד, היא השנייה בגודלה בדנמרק ונחשבת כמוסד בעל רקורד אקדמי ברמה בינלאומית. כשחקר נאנסטאד את פרשת העברת היהודים לשוודיה בידי הדייגים, התברר לו כי הדייגים פעלו אך ורק ממניעים של בצע כסף, ולא ממניעים הומניסטיים. במחקרו מצא כי בעבור כל הפלגה קיבל הדייג המסיע מידי היהודים שהפליגו בסירתו סכום שהיה שווה למשכורתו השנתית של מהנדס באותם ימים. כמעט כל הדייגים עשו עשרות פעמים את המסלול בין גלילות למלמה[......שורה וחצי לא קריאות, אבל מתוך התגובה שלי מ 2004 אני מניח שכתוב כאן שעבור כל העברה של 8 אנשים נגבה סכום ששוה בערכו למאה אלף דולר] נפשות בסירה. קשה להעריך את הסכומים הגבוהים שהדייגים שלשלו לכיסם. נראה כי גם המסתורין והסכנה שנקשרו במבצע היו לא יותר מאגדה: נאנסטאד טוען בתוקף כי היחסים המיוחדים שנקשרו במהלך המלחמה בין הגרמנים ובין ממשלת דנמרק, היו מאפשרים את הצלתם של היהודים הדנים בכל מקרה "אף אחד אינו חולק על העובדה שהדייגים חשבו שהם באמת מסכנים את עצמם", אומר ננסטאד, “אך על כל פנים, מה שברור הוא שחסידי אומות העולם – הם לא יוצאים מהפרשה הזאת". העובדה שיהודי דנמרק שילמו לדייגים עבור הברחתם איננה חדשה, אולם מה שלא היה ידוע עד היום הוא כי מדובר בסכומים אגדיים בכל קנה מידה, וביחוד באותם ימים של מלחמה עולמית. לונה שטרן (56) נולדה בקופנהגן של אחרי המלחמה. את הסיפורים על הבריחה לשוודיה כמעט שלא שמעה בבית הוריה. רק לפני כשמונה שנים, שנתיים לפני שנפטר אביה, התוודעה שטרן לעובדות ולקורות משפחתה בשנים שקדמו ללידתה. בביתה שבשכונת בית וגן בירושלים היא שומר את המכתב שכתב אביה למשפחתו בינואר 1996, ובו גולל לראשונה את מה שאירע לו ולרעייתו שנמלטה אז יחד איתו. במכתב מציין האב, ברנרד ברמן, כי בערב ראש השנה תש"ד הועבר יחד עם רעייתו וכמה קרובי משפחה נוספים אל מעבר למצר המים שבין דנמרק לשבודיה. תמורת נסיעה זו שילם ברמן למצילו, דייג מכפר גליליה, 35 אלף קרונות דניות, סכום המקביל למאה אלף דולרים. שנתיים לאחר פטירתו של אביה נודע ללונה שטרן כי היתה לה אחות שנותרה בבית חולים בקופנהגן ונפטרה זמן קצר לאחר בריחת ההורים, והיא בת שנתיים בלבד. גם במקרה הזה שולם סכום עתק לדייג שהעביר את ארונה לשוודיה. ברמן מציין במכתבו כי היו מבין היהודים גם כאלו ששילמו הרבה יותר ממנו. בנוסף לכך הוא מספר כי מדי חודש נהג לשלוח "דמי שכירות" בגובה של 500 קרונות בעבור ביתו שבקופנהגן. אותם דמי שכירות לא היו אלא תעודת ביטוח מפני בוזזים ופורעים. "במקרה שלו זה לפחות השתלם", אומרת שטרן, "אבא סיפר שכאשר חזרו, לקופנהגן, אחרי שנתיים הם מצאו את הצלחות ואת בקבוק היין עומדים על השולחן בדיוק כפי שהשאירו אותם ביום שברחו. היו לנו שכנים […..שורה לא קריאה]הייתה שונה לגמרי. הבית שלהם נבזז ונהרס לחלוטין. אנשים הבינו שזה המצב, ולכן לוו מהבנקים סכומים אדירים. כולם ידעו שמדובר בעניין של חיים או מוות, והכסף במקרה הזה, עשה את כל ההבדל. משפחות שלמות נותרו בחוסר כל בגלל שלא היה להם. גם מי שנותר לו משהו, הפך ברוב המקרים לבעל חוב לבנקים למשך שארית ימיו.” הדייגים , שגילו מהר מאוד את הפוטנציאל הכספי הטמון בהעברת יהודים לחופים הבטוחים של שוודיה, שכללו את שיטותיהם באמצעות סחיטה או על ידי העברה סיטונאית של נוסעים רבים בכל הפלגה. לפחות אחת ההפלגות הללו נסתיימה באסון. דייג שדחק 18 נוסעים לתוך ספינה שהיתה מסוגלת לשאת רק עשרה הביא לטביעת הסירה על כל נוסעיה. במקרה זה היה מדובר בבני משפחה אחת, משפחת גרינמן מקופנהגן. במספר מקרים היהודים קנו ממש את חייהם מהדייג, כאשר הם מתחייבים שכל עוד הם בחיים ימשיכו לשלם לו ולמשפחתו. לפני כמה חודשים התגלו בין מסמכי הקהילה היהודית בשוודיה כמה עדויות הנוגעות לפרשת הבריחה מדנמרק. באחד הדפים מופיע סיפורם של אלפרד וברטה רוזן מקופנהגן שהתחייבו להעביר בקביעות לדייג יונסן לורגן מהכפר גיליליה פנסיית קיום לו ולמשפחתו בגובה שח 630 קרונות דניות עד ליום האחרון של דצמבר שנת 1970. למסמך מצורף העתק של קבלה מאחד הבנקים בקופנהגן, המאשרת העבת קצבה בגובה המצויין לחשבונו של לורגן על בסיס הוראת קבע. לונה שטרן יודעת גם לספר על מקרי סחיטה של ממש כאשר הדייגים עצרו את הסירות באמצע הדרך ולשוודיה והודיעו על "העלאת מחיר הנסיעה". מי שסירב לתנאים החדשים, עמד בפני איום מפורש של שיבה לחופי דנמרק, ולעתים אפילו בפני הסגרה לידי הכוחות הגרמניים. גאווה במקום התנצלות היחסים המיוחדים ששררו בין דנמרק וגרמניה, כפי שטוען פרופ' נאנסטאד, התבססו על הסיוע שהעניקה דנמרק לגרמניה במאמץ המלחמתי. במהלך המלחמה הפכה דנמרק לספקית החלב העיקרית של גרמניה, דבר שאפשר לה למסד קשרים מיוחדים עם השלטון הנאצי הכובש. היתרון הזה הביא את הדנים ליהנות מיחס מועדף וליברלי יחסית למדינות כבושות אחרות. הדנים מצדם השיבו לגרמנים במיעוט גילויי התנגדות, ואפילו ברדיפת ראשי המחתרת שהתנגדו לשיתוף הפעולה בין הממשל והגרמנים. הנאצים בנו בשלב הראשון פחות על חלב וחמאה ויותר על הצי המלכותי הגדול ששכן במספנות הראשיות של דנמרק. המחתרת, נאמנה לדרכה, החליטה כי הדרישה הגרמנית לסיוע מלחמתי היא בלתי מתקבלת על הדעת, והטביעה את כל אוניות הציה הדני בכדי שאלו לא יפלו שלל בידיהם של הנאצים. לפעולה הזאת נוספו שורה של פעולות התנגדות והתנקשות באישים בכירים. על רקע זה היו הגזירות שהטילו הנאצים על היהודים בדנמרק כנפנוף בבד אדום בפניו של שור זועם. יוזמת ההצלה ומילוט היהודים היתה בגדר צעד טבעי עבור המחתרת, שבקשה לפגוע בגרמנים בכל דרך אפשרית. מה שאנשי המחתרת לא ידעו היא העובדה שהגרמנים התחייבו כי בכל מקרה לא יפגעו בתושבי הממלכה ובכלל זה ביהודים בעלי אזרחות דנית. הדוגמה הבולטת ביותר היא הדלפת המידע בדבר האקציה המתקרבת שהגיעה דווקא מפקיד גרמני בכיר במשרד הספנות. אתו פקיד, גיאורג פרידריך דוקוויץ שמו, העביר את המידע לנציגי המפלגה הסוציאל דמוקרטית הדנית, והם יידעו את היהודים על העומד להתרחש. גם היהודים שלא שפר עליהם מזלם והם נתפו במהלך אותה אקציה בודדת, הובלו למחנה הריכזו טרנזישטט ורובם נשארו בחיים. מסתבר שמתוך 480 היהודים שנלקחו חזרו לקופנהגן בחיים כעבור שנתיים 430. רוב המגורשים היו קשישים שלא יכלו לברוח או להסתתר מפני הנאצים, והניצולים שחזרו העידו כי אותם חמישים שנפטרו מתו בנסיבות טבעיות של זקנה או מחלות, ולא כתוצאה מיחסם של הגרמנים. הניצולים סיפרו גם כי בכל מהלך שהותם במחנה הם נמצאו תחת השגחתו של הצלב האודם הדני, וכי משלחות רשמיות של מלך דנמרק באו לבקר אותם אחת לשנה. לונה שטרן עצמה מספרת כי כמה שבועות לאחר סיום המלחמה קיבלו הוריה הודעה מהצלב האדום, ולפיה קרובת משפחה עומדת להגיע אליהם מהמחנות, ויש לקבל את פני בתחנת הרכבת. “ההורים שלי היו בטוחים שהתבלבלו או שצוחקים מהם. אבל החליטו ללכת בכל מקרה. שם בתחנת הרכבת הם פגשו את סבתא רבה שלי שנלקחה באקציה לטרנזישטט. כשהגרמנים לקחו אותה היא הייתה בת 94 והיא חזרה מהמחנה בחיים בגיל 96. ההורים שלי ששמעו אחרי המלחמה את סיפורי הזוועה מהמחנות היו בטוחים שהסבתא כבר מזמן איננה בין החיים. כשראו אותה יורדת מהרכבת הם לא האמינו למראה עיניהם". גם אם סיפור ההצלה של יהודי דנמרק היה ויישאר דוגמא יוצאת דופן למה שהתרחש באותם ימים, יש בצד הדברים נקודה אחת מכוערת. דנמרק, במהלך כל השנים שעברו מאז השואה, עסקה באינטנסיבות בהאדרת סיפור ההצלה, אם באמצעות אתרי אינטרנט פומפוזיי, ואם בטקסים גדולים ומתוקשרים. בעוד מדינות אירופה מתייצבות אחת לאחת ומכירות בפשעים שנעשו ובצורך לפצות, לפחות כספית, את הניצולים והיורשים, דנמרק מרגישה את עצמה לא רק נקיית כפיים, אלא אף כאות ומופת בין העמים. "היהודים הדנים הם עם שקט" אמר לי השבוע אחד מאנשי הקהילה המקומית. “אין לנו כוח וצורך[.....מספר מלים לא קריאות] כשלוקחים את הטרגדיה של העם שלנו והופכים אותה לקלף מנצח. זה כבר לא הכסף. זאת פשוט הרגשה רעה". 1 שלא במתכוון. כנראה לא קראתי בעיון ושמתי לב בעיקר לפרטים על הפעילות של הדייגים, שהם, בעצם, עשו את רוב העבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
“בסופו של דבר אנחנו לא טובים או שונים בהרבה מעמים אחרים", טוען נאנסטאד... באיזו עוד מדינה התגייסו דייגים לסכן עצמם בהצלת המוני יהודים מהנאצים, ואפילו תמורת כסף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם להתווכח. שנינו קראנו את הכתבה. אתה חושב שהעובדות מעידות על יפי נפש ואני חושב שמדובר בחלאות. כל קורא רשאי לחשוב עליהם כרצונו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנטיה שלך לגלוש מייד ל"מחמאות" לא מוסיפה הרבה לדיון. אני שאלתי אם הצגת העובדות במאמר נשענת על מציאות אמיתית או משאלות לב. האם אתה יכול לענות לעניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכל מילה שלי מוסיפה המון לדיון, וזה כולל גם את ה"מחמאות" שהענקתי לדייגים המנוולים. בתגובתך לא ראיתי את מה שאתה שואל עכשיו, ומה שעניתי היה תשובה למה שכן היה בתגובתך. ואשר לשאלה החדשה, היא לא ממש מובנת לי. האם יש לך איזה ספק באיזו עובדה מהכתבה? שים את אצבעך על עובדות כאלה שמופיעות בכתבה, ואנסה לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור על השאלה. במאמר כתוב: “בסופו של דבר אנחנו לא טובים או שונים בהרבה מעמים אחרים", טוען נאנסטאד..." על סמך מה טוען נאנסטאד את זה? למי הוא משווה? האם תושבי מדינה אחרת הצילו את יהודי המדינה באותו היקף כמו בדנמרק? מה המניע ואו המטרה שלו לטעון טענה כזו שברור שהיא שקרית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שקהילת יהודי דנמרק ניצלה ברובה על ידי כך שהועברה לשוודיה על ידי דנים זו עובדה. האם מכך נובע שהדנים טובים מעמים אחרים? כדי לענות על שאלה זו לא די בעובדה הזאת אלא צריך לשפוט גם לפי כל מה שמסביב, והרקע הזה תואר בצורה מפורטת בכתבה. תשובתי לתגובתך הראשונה אולי הייתה נגועה בחוסר סבלנות, משום שכשאני בוחן את העובדה הזאת ואת הרקע לפי אמות המידה שלי האמת שלפיה הדנים אינם טובים מאחרים קופצת מיד לעין וקשה לי להבין שיפוט שונה, ולכן אמרתי שכך לי זה נראה, ואם לך זה נראה אחרת איני יכול לעשות עם זה שום דבר. במלים אחרות, לא רציתי להיכנס לפרטים שבעיני הם ברורים מעליהם. אפשר לכתוב ים של מלים כדי להסביר מדוע אני חושב כך, אבל אני מעדיף לא לעשות זאת, ואחרי שהשקעתי כל כך הרבה בהבאת הכתבה, להוסיף מאמץ דווקא להסבר הארוך הזה, שלדעתי הוא צריך להיות מובן מאליו, איני חושב שיש טעם להיכנס, ואני מעדיף להשאיר זאת לשיפוטו של הקורא. אבל אולי במקום לומר הכול אסתפק בפרט קטן. אין ספק שהעם הפולני, למשל, נגוע באנטישמיות. ברור שאם הייתי צריך להעמיד אותו בסולם הטוב יחד עם הדנים, הדנים היו "מנצחים בהליכה". ובכל זאת היו בקרבו המון חסידי אומות עולם שסיכנו את חייהם יום יום ושעה שעה במשך שנים רבות כדי להציל יהודים ללא ציפיה לשום שכר. הדנים בכלל לא נדרשו למבחן כזה, כי אופי הכיבוש שלהם על ידי הנאצים היה שונה כמו מזרח ממערב מאופן הכיבוש של הפולנים בידי הנאצים שחשבו את הפולני לתת אדם, ואת הדני ל"ארי", והיו מוכנים להוציא להורג פולני על כל אי ציות קטן. נניח שהדייגים הדנים לא היו גוזלים את המוצלים, ועושים את מעשיהם רק ממניעים של טובת האדם כמו חסידי אומות העולם הפולנים. האם אפשר היה להשוות את מעשיהם למעשי חסידי אומות העולם הפולנים? הסיכון של דייג כזה1 התבטא בכמה דקות של פחד בכל הפלגה. אם לא נתפש בהפלגה עצמה היה יכול לשבת בביטחון ובשקט בין ההפלגות, כי גם בסביבה שלו לא היה חשש להלשנות שכן היה שם אינטרס כללי של כולם. אי אפשר בכלל להשוות את מעשיו למעשה חסיד אומות העולם הפולני שאותו תיארתי. לסיכום פרט זה, אם דייג היה מעביר יהודים בהתנדבות ללא בקשת כל שכר הייתי רואה בו חסיד אומות העולם, אבל בדרגה קטנה בהרבה הרבה מפולני שהסתיר יהודים במשך שנים. אם היה עושה את מעשהו תוך גביית סכום סביר, לא היו לי שום טענות אליו. אבל דייג שגבה כספים כפי שתואר בכתבה הוא חלאה. אסתפק בשלב זה בכך. 1 לפי נאנסטאד לא היה בכלל סיכון, אבל הוא גם אומר שהדייגים כן חשוב שמדובר בסיכון ולכן לצורך הסוגיה שלנו צריך להניח שהיה סיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתיימר להבין בנושא, אבל לפי מה שאתה כותב היו פולנים גיבורים שסיכנו את עצמם כדי להציל יהודים והיו דנים גיבורים שסיכנו את עצמם כדי להציל יהודים (למרות שהמציאות, כמו בני האדם, הרבה יותר מורכבת מהתווית הפשוטה הזאת). למה לעזאזל צריך עכשיו לעשות תחרות היפוטטית ומטופשת של "מי היה יותר גיבור" ולהשמיץ רטרואקטיבית - דוקא את האנשים היותר טובים מבני תקופתם - על סמך אמות מידה מוסריות שהשתנו מבלי הכר בשבעים השנים האחרונות? כמו שאמר אפריים קישון בקונטקסט דומה - הזכוכית המגדלת משקרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך הבנתי את השאלה. אם חשובה לך תשובתי אנא נסח כך שאבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילה אחת - תשחרר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי מתברר שהיו כאן עובדות ו-2 פילטרים. הפילטר הראשון היה הפילטר של מקור ראשון. בסה"כ אלו העובדות הידועות. אין כאן שום חידושים מהפכניים ותגליות משנות תודעה. הפילטר הוא בהצבעה על חצי הכוס הריקה או המלאה. למקור ראשוון מטעמים אקטואליים נוח להצביע ולהדגיש את חצי הכוס הריקה וזו זכותו. אין לנו יותר מדי מה להלין עליו בעניין זה. הפילטר השני היה של מי שסיפר לנו על מה שהיה כתוב במאמר. יש רק נקודה אחת, שנראה לי חשוב להעמיד דברים על דיוקם, גם מפני ההגינות ו"הכרת הטוב" וגם מפני שהיא מאפיינת את הפילטר השני. לא כתוב כך במאמר, אבל אתה כותב: "לפי הכתבה איש לא נספה ואלה שלא חזרו מתו מוות טבעי. אולי את אות "חסידי אומות העולם" צריך בכלל לתת בעניין הזה לנאצים". השורה הסופית אומרת כך. מתוך 7800 יהודי דנמרק, נספו בשואה ע"פ הספירה של יד ושם 102 יהודים. 99% מיהדות דנמרק ניצלה. זהו שיעור שאין לו מתחרה בשום מדינה אירופית. לגבי מספר הנספים המצב אכן קצת מורכב. (ע"פ ויקיפדיה) 7220 מיהודי דנמרק (יחד עם 686 בני זוג לא יהודיים) הוברחו לשבדיה. מתוך 580 הנותרים, 23 נספו במהלך הבריחה ובים, רבים התאבדו ו-464 נשלחו למחנה הריכוז טרזינשטט. בתום המלחמה שבו 425 מהם ו-51 נספו. מחנה טרזינשטט היה ה"מחנה לדוגמה" של הגרמנים ויהודי דנמרק הוחזקו בנפרד בתנאים מיוחדים. ממשלת דנמרק דאגה שיהודיה לא ישלחו למחנות ההשמדה, והצלב האדום הדני ביקר במחנה ודאג להעביר חבילות מזון לפליטים. גם כך התנאים במחנה לא היו תנאי נופש. הפליטים סבלו באופן קבוע מתת-תזונה צפיפות,ומגפות טיפוס ודיזנטריה. הנספים היו בעיקרם קשישים שלא שרדו את התנאים. למי שנוח יכול להצביע על פרשת התשלומים שקיבלו הדייגים שהבריחו את הפליטים. עניין התשלומים הגבוהים לדייגים הופיע כבר בספרים ומאמרים בשנות ה-90 והם כיום חלק מן הקונצנסוס כפי שהוא מופיע באתר של יד ושם. כפי שכבר כתבתי אפילו בסרט עלילתי המפאר את מעללי המחתרת הדנית, ישנו קטע המתאר את הויכוח על התשלום. מי שפחות להוט למצוא אוייבים חדשים וישנים יכול לציין שכמעט מחצית מן התשלום לדייגים נאסף ונתרם ע"י דנים לא יהודים Rescue of Danish jews [Wikipedia]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה מאד חשובה שמופיעה במחקר היא גובה התשלומים והפנסיות ששולמו לדייגים. כתוב שם שהיה ידוע גם קודם ששולם כסף אבל החידוש במחקר היה גובה הסכומים. כתבתי לרון שאני חושב שהדייגים האלה היו חלאות. אילו הסכומים הנקובים היות סבירים לא היה עולה על דעתי לכתוב דבר כזה. אבל העובדה שעבור הפלגה של כשעה דורש הדייג ומקבל סכום שווה בערכו למאה אלף דולר ממשפחה שחרדה לנפשה אפילו אם הוא היה סבור שזה מסוכן, והוא ביצע כמה הפלגות כאלה בלילה, עובדה זו בדיוק הופכת אותו לחלאה, ושוב זה בעיני המתבונן. אם אתה לא מזדעזע זו זכותך. ובדיוק הנקודה הזאת גורמת לחצי הכוס הריקה להיות 95 אחוז ריקה בכל הקשור לפינוי היהודים מדנמרק לשוודיה, ומה שאתה קורא לו פילטר של כותב המאמר הוא בסדר גמור. לעניין הנספים, החוקר כותב שהנאצים החליטו לא לפגוע באף אחד מאזרחי דנמרק כולל האזרחים היהודים, ובסופו של דבר עמדו בהתחייבותם. עד כמה שאני מבין "ניספים" לפי פרסומי יד ושם הם אנשים שלא חזרו מהמחנות. במאמר מסופר שאותם אלה שהגיעו למחנות היו זקנים וחולים שהתקשו להסתתר, וחלקם מתו מיתה טבעית במחנות. יש שם דוגמה של בת 94 ששרדה, אבל אני מניח שאחרים בני גיל דומה בוואדי מתו כפי שהיו מתים גם לו לא הגיעו למחנות, וכך הצטרפו לרשימת הניספים. מחנה טרנזשטט לא היה מחנה השמדה. היו שם הוצאות להורג אך לפי החוקר הגרמנית החליטו לא להרוג יהודים אזרחי דנמרק, והיה שם פיקוח צמוד של הצלב האדום הדני. אם תביא סיפור מיד ושם או ממקור אחר של הוצאה להורג של יהודי דני בטרנזישטט, אשנה את דעתי בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עד כמה שאני מבין "ניספים" לפי פרסומי יד ושם הם אנשים שלא חזרו מהמחנות." - אתה מבין לא נכון. ניספים - כל מי שמת מוות לא טבעי בתקופת המלחמה. לגבי 51 הנספים הדנים בטרזיינשטט קשה להגדיר מה זה מוות טבעי. אם אדם מת בגיל 65 מטיפוס, אם זה חשוב לך במיוחד אתה יכול לקרוא לזה מוות טבעי. לגבי הוצאות להורג, היו במחנה הוצאות להורג אך לא המוניות. רוב הנספים בטרזיינשטט מתו לאחר שגורשו למזרח (לגטאות ולמחנות השונים). האסירים מדנמרק כאמור לא גורשו מטרזיינשטט ע"פ דרישתה של הממשלה הדנית. הסברה אומרת שהגרמנים נענו לדרישה מפני שהיה חשוב להם לשמור על הפועלים הדנים שעבדו בגרמניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת המגורשים מדנמרק היו כל הזמן תחת פיקוח של הצלב האדום הדני, והסיפור על הקשישה בת ה 94 ששוחררה חייה לאחר המלחמה בגיל 96 ממש ממחיש את היחס שקיבלו היהודים במחנה. אני חושב שסיכויה לשרוד ברוב בתי האבות אצלנו היו מעטים יותר. אני חולק עליך לגבי ההגדרה של "ניספים" כי אם ההגדרה שלך נכונה קשה מאד לעקוב אחרי המספרים המדויקים וממש לא הגיוני שזה כך. האם ידוע לך על מישהו מיהודי דנמרק שמת בטרנזשטט בגיל 65 מטיפוס? ואם לא, לשם מה שאלת את השאלה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקרוא על חברי המחתרת הדנית, הדייגים Thomsen Henry Christian and Ellen Margrethe למשל כאן באתר יד ושם Thomsen Familyלעילוי נשמת חסיד אומות העולם הנרי קריסטן תומסון שנספה במחנה הריכוז נוינגמה ב-1944. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כמעט באותו עניין, ממש זה עתה קראתי את ההקדמה של אפרים זורוף לספרו "מסע עם האויב" שכתב יחד עם הסופרת הליטאית רוטה ונאגייטה, ספר שכבר הזכרתי אותו בתגובה קודמת. יש כאן כתב אישום מאד חריף נגד ממשלת ליטא (שאתה יש למדינת ישראל קשרים מצויינים) על טיוח והשתקת פשעי הליטאים בשואה. זה הזכיר לי שבקיץ 2014 ביקרתי בליטא, והההסברים שקבלנו אז מהמדריך (יהודי, אם יהודיה ואב ליטאי, שגם היה בארץ כעולה חדש ואף שרת בצהל ואחר כך חזר לליטא) לא היו כה חריפים, ומפיו הפשעים האלה אמנם הוזכרו אבל היו בדבריו הרבה תירוצים והסברים (שנאה לסוביטים בעיקר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הוא כנראה דייק קצת יותר מהפרופ' הדני שלך. עד כמה שאפשר לדייק בהכללות גסות כאלו, הפולנים לא שתפו פעולה עם הנאצים ולעומתם רוב הליטאים שיתפו פעולה. וזאת לדעת, במשך תקופה ארוכה דוכסות ליטא היתה תחת שלטון פולין. היחסים בין האצולה הפולנית השלטת לנתיניהם הליטאים היו די רעים ולא פעם שלמו היהודים את מחיר הפוגרומים של הליטאים נגד הפולנים. ב-1918 קמה ליטא העצמאית ואיכשהו מצאה עצמה מסוכסכת גם עם הפולנים, גם עם בריה"מ וגם עם גרמניה. עם נפילת פולין, מצאו עצמם הפולנים בעימות טוטאלי גם עם הנאצים וגם עם הסובייטים. הליטאים לעומתם מצאו עצמם כבושים ע"י הסובייטים, מה שהפך את הנאצים ב-1941 למשחררים. בעוד שמשתפי פעולה פולניים היו מעטים מאוד (בין היתר בגלל הכוונה הגרמנית הכמעט גלוייה להשמיד את האליטות הפולניות), הרי שרוב הליטאים שיתפו פעולה בשמחה עם כובשיהם/משחרריהם. בין הוואכמנים (שומרי הגטאות והמחנות) לא היו כמעט פולנים. הרוב היו ליטאים, אוקראינים ובלטיים אחרים. אאל"ט לא היתה דיביזיית ס"ס פולנית, אבל היו ליטאיות אחדות. למרבה המזל, היטלר והנאצים מתוך גזענות אנטי-סלאבית ראו בליטאים פוטנציאל של עבדים ולא בני ברית, מה שהפך את שיתוף הפעולה לדי חד-צדדי. מוכרחים לציין שהנאצים די נהנו כאשר הניחו לשוטרים ולמשתפי הפעולה הליטאים לחסל בעצמם את היהודים שלהם. היו אפילו תלונות של קציני וורמאכט על הברבריות של הליטאים. הגרמנים כאמור שמחו להשתמש בליטאים כשומרים, משרתים וטבחים או כבשר תותחים בוורמאכט ובס"ס, אבל ברמות הגבוהות השת"פ היה די עקר. לא בגלל שהעגל לא רצה לינוק, אלא מפני שהפרה לא רצתה להניק. כך הסתבכו ליטאים ואוקראינים בכל פשעי המלחמה הזוועתיים ביותר של הנאצים, אבל ברמה הפוליטית הגבוהה נשארו די מחוץ לתמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי לא עסקה כלל במה היה ומה לא היה בליטא אלא ביחס השלטונות הליטאיים מאז ועד היום לזיכרון מה שהיה, ולכן מה שכתבת לא רלוונטי. אבל אני שמח שנתתי לך הזדמנות להפגין את בקיאותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. צריך להיות: "נתתי לכבודו להפגין את בקיאותו". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |