 |
|
 |
||
|
||||
 |
המושג "אופק מדיני" הוא רטורי ופולמוסי ומשמעותו: "המדיניות שלנו מבטיחה יותר מן המדיניות שלכם". בכישרון הריטורי פולמוסי השמאל בהיסטוריה והשמאל הישראלי, בכלל זה, עלה ועולה על הימין . אבל, לגופו של העניין המדיני, "אופק מדיני" תלוי בכושר הכרעה צבאי, ואת זה הבין אפלטון ב"אפוליטאה" וכמובן הוגי הדעות והמדינאים הרומאים בימי קדם. מדיניות ההכרעה הצבאית של אריק שרון היום היא תנאי הכרחי לכל אופק מדיני. אם רבין, פרס וביילין היו מבינים את זה ב-1993, היה להם סיכוי ליישם את הסכם אוסלו. מסקנה: רטוריקה איננה מדיניות, בוודאי שאיננה אסטרטגיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לישראל אולי יש את היכולת להכריע את הערבים, אבל האם יש לה יכולת לסבול את המחיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושג ההכרעה כולל בתוכו את המחיר. אם המחיר גבוה ממה שהחברה מוכנה לשלם לא תושג הכרעה אלא "ניצחון פירוס" ולעתים אף תבוסה. כדי שנהיה מסוגלים להכריע את הערבים, עלינו לחולל רפורמה במערכת הביטחון. מערכת הביטחון כפי שהיא היום איננה מסוגלת להכריע את הערבים במחיר סביר. את זה הערבים יודעים ומטעם זה הם פתחו באינתיפאדה הנוכחית. מטעם זה נקט יצחק רבין במדינות אוסלו. אבל כדי להשיג הסכמה לאומית למדיניות זאת הסתיר רבין מן הציבור את העובדה שמדיניותו נבעה מחולשה וטען שמקורה דווקא בעוצמתו של צה"ל וביכולתו לגבות סיכונים אסטרטגיים. כך הוא נכנס למלכודת שמנעה ממנו לחולל רפורמה במערכת הביטחון כי אם זאת מערכת יעילה אין צורך לחולל בה רפורמה. לימין, לעומת זאת, היה יחס מיתולוגי כלפי מערכת הביטחון. ברצות הימניים לשמור על מיתוס לא מבוסס זה הם נמנעו לחולל רפורמה. כך נוצרה קואליציה אנטי-אינטלקטואלית שמנעה רפורמה במערכת הביטחון ובכך מנעה גם ליישם את מדיניות אוסלו וגם ליישם את מדינות ארץ ישראל השלמה. מסקנה: האנשים המנהיגים את מדינת ישראל ואת מערכת הביטחון שלה אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה ואין לסמוך על שיקול לדעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד לדעתך צריכה מערכת הביטחון להיראות לאחר הרפורמה שאתה מדבר עליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצה"ל יש לוחמים טובים ואמצעי לחימה מעולים. הליקוי העיקרי שלו נעוץ בשרשרת הפיקוד הפועלת על סמך הנסיון והשכל הישר ללא עומק אינטלקטואלי. זה בהגדרה תפקוד פרימיטיבי. התוצאה: מפקדי פלוגות מעולים נעשים מפקדי אוגדות, אלופי פיקוד ורמטכ"לים גרועים ואחר כך ראשי ממשלה ושרי ביטחון גרועים עוד יותר. עיקרה של הרפורמה נעוץ בשינוי יסודי של שרשרת הפיקוד. לשם כך יש להפקיע את הכשרת הקצינים הבינוניים והגבוהים מצה"ל. יש להקים אקדמיה לביטחון לאומי מכוח חוק של הכנסת. הפונקציות של אקדמיה זאת יהיו: 1.פיתוח תובנות אסטרטגיות. 2. הכשרת הקצינים. 3 מועצה לביטחון לאומי שתיעץ לממשלת ישראל בכל התחומים האסטרטגיים. מהלך כזה יעביר את מערכת הביטחון של ישראל מתרבות פרימיטיבית לתרבות מתוחכמת ויאפשר למדינת ישראל להגיע למיצוי אופטימלי של כוחה הפוטנציאלי. באופן מעשי הוא יאפשר להגיע להכרעות צבאיות מהירות וזולות, יבנה כושר הרתעה שיוליך את מדינות ערב לוותר על החלום להשמיד את מדינת ישראל ולהגיע איתה להסכמי שלום אמיתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ניתן יהיה שדרג את המכללה לפיקוד ומטה כך שתמלא את הפונקציה שאתה מדבר עליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא! כי פו"ם הוא חלק מצה"ל, וכפוף לפיקוד הבכיר של צה"ל על כל המשתמע מכך. היא גם לא צריכה להיות חלק מאחת האוניברסיטאות הפועלות היום בישראל. האקדמיה לביטחון לאומי צריכה להיות גוף עצמאי כפוף לחוק של הכנסת בלבד. באותו חוק יקבעו הפרטים הנוספים, כמו: איך יבחר סגל האקדמיה, לכמה זמן וכו'. למסיימי הלימודים באקדמיה ינתנו תארים אקדמיים לכל דבר והיא תשאף להגיע לרמה אקדמית גבוהה מאוד כך שמועמדים יתחרו להתקבל בה ללימודים, ובוגרים, מוסמכים ודוקטורים שלה יהיו מבוקשים לא רק במערכת הביטחון אלא בכל מגזרי המשק והחברה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באילו מגזרים במשק ובחברה תהיה דרישה לבוגרי אקדמיה צבאית (פרט לצה"ל ושאר זרועות הביטחון כמובן)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא אמורה להיות אקדמיה צבאית אלא אקדמיה לביטחון לאומי. ביטחון לאומי כולל כל נושא חיוני לשרידותה של מדינת ישראל לרבות: אסטרטגיה, מבצעים, ניהול, כלכלה, חינוך, תקשורת, טכנולוגיה, מדע יחסים בינלאומיים, המערכת הפוליטית, תרבות ואמנות ומה לא?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... אז מה ההבדל בדיוק בין "המכללה לבטחון לאומי" ל"אוניברסיטה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אכן תהיה אוניברסיטה שתהיה שונה משאר האוניברסיטאות בנושאים אלה: א. כל החומר הסודי של המדינה יהיה גלוי לסגל שלה. ב. היא תתמחה רק בנושאי ביטחון לאומי וכל הנושאים אחרים יטופלו בהקשר של ביטחון לאומי. ג. היא תכשיר את הסגל הבינוני והבכיר של מערכת הביטחון לפחות. להלן מכתב ששלחתי לאריאל שרון לאחר היבחרו לתפקיד ראש הממשלה: לכ' ראש הממשלה מר אריאל שרון ירושלים מר שרון הנכבד, מאז מלחמת ששת הימים ישראל הובסה בכל מלחמותיה: במלחמת ההתשה (1968-1970), במלחת יום הכיפורים, (1973), במלחמת לבנון (1982), באינתיפאדה הראשונה (1987-1993), במלחמת דרום לבנון (1970-2000), והיא הולכת ומובסת במלחמה המתנהלת היום נגד הפלסטינים. בשלושים ושלוש שנות התבוסה שבהם לא היה לצה"ל הישג מערכתי אחד, שלטו בישראל ממשלות מן השמאל ומן הימין, ואתה היית חבר באחדות מהן. מכאן המסקנה שהתבוסות אינן פועל יוצא של אידיאולוגיה פוליטית או מדיניות לקויה כפי שסבורים רוב הישראלים. מאז מלחמת יום הכיפורים אני טוען בספרים במאמרים רבים כי מערכת הביטחון של ישראל נבנתה עם הקמת המדינה, על יסודות רעועים, כי היא בתהליך של קריסה וכי מצבה זה מסכן האינטרסים החיוניים של ישראל, עד כדי סיכון עצם קיום המדינה, יותר מכל גורם אחר, לרבות הצבאות הסדירים הערביים וארגוני הטרור הפלסטינים. טיעוני זה ניפץ מערכת שלמה של אמונות, דעות אידיאולוגיות ומיתוסים, הנמצאים בתשתית התרבותית של מדינת ישראל. כדי למנוע ממני להכניס את הטיעון הזה לסדר היום הלאומי עשו המערכת הפוליטית בישראל, מערכת הביטחון, האוניברסיטאות ואמצעי התקשורת יד אחת להחרימני ולהפוך אותי ל"פרסונה נון גרטה" בזרם המרכזי של החברה הישראלית. למרות המחיר האישי הכבד ששילמתי ועדיין אני משלם, הקשר התרבותי נגדי מחניף לי ומכניס אותי לחבורה נכבדה מאוד של אנשים יהודים ולא יהודים שהוחרמו בהיסטוריה. אני אמשיך להשמיע את טיעוני ואקבל באהבה את שיוכי ל"כת הטמאים" של המדינה היהודית. אבל לא במצבי האישי עסקינן אלא במצבה הביטחוני המדרדר של מדינת ישראל. ללא מערכת ביטחון יעילה אין שום דרך להחזיר את הביטחון לתושביה היהודים של מדינת ישראל ולשכנע את הערבים ליישב את הסכסוך בדרכים מדיניות. ומכיוון שאין לי דרך להגיע אליך באופן אישי, שהרי אתה מוקף בעוזרים ויועצים השותפים להחרמתי, אני שולח אליך את הצעתי במכתב גלוי. אני מקווה שתתייחס אליה ברצינות, שתתאמץ להתעלות מעל חשבונות אישיים ומפלגתיים, שתגלה כושר החלטה וכושר מנהיגות להוביל את המהלך המוצע, שישנה לחלוטין ההיסטוריה של מדינת ישראל שיביא לתושביה ביטחון ושלום כפי שהתחייבת במסע הבחירות שלך. אקדמיה לביטחון לאומי א. הצורך 1. הציוויליזציה הנוכחית, שתחילתה בביות הדגנים, הקיטניות ובעלי החיים, ומעבר מליקוט מזון וצֵיד בעלי חיים - ליצור מזון, לפני כעשרת אלפים שנה, נוצרה על ידי זינוק אינטלקטואלי של מין האדם, המתואר בספר בראשית כאכילה מפרי עץ הדעת. 2. הלקח העיקרי של הציוויליזציה הנוכחית הוא שכושר השרידה של מערכות אנושיות נמצא ביחס ישר לאיכות העומק האינטלקטואלי שלהן. בארבעת אלפים השנים האחרונות עיצבו את פני חברת האדם בעיקר ארבע תרבויות: התרבות העברית, התרבות היוונית, התרבות הרומית, והתרבות האנגלו-אמריקאית. לארבע תרבויות אלה היה בסיס אינטלקטואלי באיכות גבוהה, שאיפשר להן לשרוד, לגבור על סכנות גדולות ואתגרים קשים ולעצב את החברה האנושית. 3. על מנת שמדינת ישראל תמשיך לשרוד ותתגבר על כל האיומים המסכנים אותה, עליה להעמיק מאוד את בסיסה האינטלקטואלי. לכך התכוון דוד בן גוריון באמרו שעלינו להיות "עם סגולה". 4. למערכת הביטחון של ישראל אין כלל עומק אינטלקטואלי. זאת מערכת סגורה שהנתונים האמפיריים החיוניים שלה חסויים, ולכן אין לה שיח והיזון חוזר אינטלקטואלי עם מערכות אחרות. אבל גם לו היה היזון חוזר, לא היה בו ערך רב, כי באוניברסיטאות בישראל אין פיתוח תיאוריות ביטחוניות ואין הוראה של תחום זה. מערכת הביטחון של ישראל, על כל אגפיה ושלוחותיה, מנוהלת בעזרת השכל הישר של אנשיה, ניסיונם האישי והשכלתם בתחומים אחרים (משפטים, ניתוח מערכות, מזרח תיכון וכו'). מערכת הכשרת הקצינים בצה"ל, לכל אורך שרשרת הפיקוד, היא קצרה מאוד ביחס לצבאות אחרים, והיא נשענת על מורשת הקרב של צה"ל, שהיא אוסף של מיתוסים לא מבוססים. היא ניזונה מלימוד מקצועות מגוונים באוניברסיטאות, שאין להם קשר לדיסציפלינה ביטחונית. 5. התוצאה: מערכת הביטחון של ישראל פועלת בתת אופטימום הולך וגדל. מאז מלחמת ההתשה שהתחילה למעשה מיד אחרי מלחמת ששת הימים, אין מערכת הביטחון מגַבּה מטרות לאומיות. הסיבה העיקרית למסירת שטחי מולדת לרשות הפלסטינית היא חוסר יכולתו של צה"ל להכריע בשדה הקרב את הצבאות הערביים והמחיר הגבוה באופן יחסי שהוא שילם ומשלם במלחמות הסדירות ובמלחמות הזעירות. הדבר בה לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון, במלחמת דרום לבנון ובאינתיפאדות השונות. 6. חוסר הגיבוי והמחיר ההולך וגדל של ההגנה על שרידותנו הלאומית חוללו את מרד בשר התותחים – פעילות של ארגונים כמו "שלום עכשיו" "ארבע אמהות" ו"יש גבול". מרד זה חולל שינוי ערכים ותפיסות דרמטיים בציבור בישראל בזמן קצר מאוד ביחס ביחסם של היהודים לארץ ישראל ואפילו ביחס לירושלים, ביחס למדינה הפלסטינית, ובהתיחסות לציונות בכלל. 7. מסקנה: האמצעי היחיד היום העשוי לשפר את תפקודה של מערכת הביטחון ולחולל מפנה בערכים הלאומיים, הוא הקמתה של אקדמיה לביטחון לאומי שתיטול על עצמה את הכשרת המפקדים בכל זרועות הביטחון, את חקר הווית הצבא והמלחמה, את פיתוח תיאוריות הביטחון, את חקר האירועים הביטחוניים ואת הפקת הלקחים. 8. חייבת להיות הפרדה בין הגוף המכשיר בעלי מקצוע והגוף המשתמש בהם. תנאי הכרחי לפעילותה התקינה של אקדמיה זאת הוא אי תלותה בצה"ל. כפי שלא יתכן שארגון הקבלנים יכשיר מהנדסים, וקופת חולים תכשיר רופאים כך לא יתכן שצה"ל יכשיר אנשי מקצוע הראויים לשם הזה, במשמעות העמוקה והמדויקת של המונח "מקצוע". ב. מבנה האקדמיה ותפקידיה 1. ההחלטה על הקמתה של אקדמיה לביטחון לאומי בעלת מעמד בלתי תלוי בצה"ל היא של ראש הממשלה. 2. לאחר ההחלטה יוקם צוות של בכירי המומחים לביטחון לאומי בישראל, בכל התחומים, שיגבש את הרעיון לכדי ביצוע. 3. האקדמיה לביטחון לאומי תוקם על פי חוק של הכנסת והיא תהיה כפופה לראש הממשלה. 4. האקדמיה תהיה אוניברסיטה לכל דבר והיא תעניק את כל התארים האקדמיים בתחום הביטחון הלאומי. 5. באקדמיה לביטחון לאומי ילמדו את כל המקצועות האקדמיים הלומדים באוניברסיטה לרגילה כמו כלכלה, יחסים בין לאומיים, שיטות מחקר וכו' אך בהתייחסות מיוחדת לתחום הביטחון הלאומי תוך פיתוח דיסציפלינות מתאימות. 6. האקדמיה תחליף את בית הספר לקצינים של צה"ל, את פו"ם ואת המכללה לביטחון לאומי. ילמדו בה גם ממלאי תפקידים מזרועות הביטחון האחרות וממלאי תפקידים בשרות המדינה . 7. הקמת האקדמיה והחזקתה לא יהוו נטל כבד על תקציב המדינה, משום שהיא תחליף את המוסדות הקיימים ותייעל את אופני הלימוד וההכשרה. לצורך הקמת האקדמיה ולמימון חלק מפעולותיה ניתן יהיה לגייס תרומות בכל העולם היהודי, כפי שנהוג במערכת האקדמית. 8. ראוי היה לקבל את ההחלטה מיד ולהתחיל בהכנות. אני עומד לרשותך למלא כל משימה לחיזוק שרידותה של מדינת ישראל. ********************************** ראש הלשכה אורי שני אישר את קבלת המכתב ואמר שהוא הועבר לעיונו של שרון. ראש הממשלה עדיין מעיין בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מתעלם מהיסורים העצמיים שאתה כל כך מתענג עליהם, נושא ההכשרה האקדמית לקצינים איננו מופרך, כמו שכמה מגיבים ניסו להראות. הכשרת הקצונה הצהלית שונה מזו של צבאות המערב, כמו ארה''ב או בריטניה. הקצין יוצא משורות החוגרים אחרי שעבר מסלול זהה לאלה שישרתו תחתיו אחרי הסמכתו לקצונה. הניסיון שנצבר בצורה כזו הוא חיוני לתפקוד קצינים ברמות נמוכות, שלא לדבר על הקשר החזק שנוצר בין המפקד לפקודיו. אבל מצד שנו, המסלול הזה כובל את המ''מ לראיה צבאית מנקודת מבטו של הטוראי, וכשהוא מתקדם בסולם הדרגות, חוסר ההשכלה הכללי והצבאי הופך לו לרועץ. אם אני מבין, אתה ממליץ על ווסט-פוינט ישראלי (שם דווקא מתאים הגדה-המערבית) שהוא מסלול אקדמי-צבאי נפרד ממסלול החיילות הרגיל (בלי לחסום קידום של חוגרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הגאולה נקנית אלא בייסורים ולכן רצוי לא להתעלם מהם. השאלות האופרטיביות אינן רק אינטלקטואליות אלא גם אקסיסטנציליות. ולגופו של דיון: 1. אינני מציע ווסט פוינט ישראלית אלא משהו חדש לחלוטין. וסט פוינט היא חלק אינטגרלי מצבא ארצות הברית ואני מציע מוסד בלתי תלוי בצה"ל. 2. בווסט פוינט אין פיתוח של תובנות חדשות אלא הוראת מורשת הקרב של צבא ארצות הברית + השכלה כללית והרחבת אופקים. אני מציע פיתוח דיסציפלינה ביטחונית אקדמית שיטתית. 3. בוסט פוינט מכשירים את הקצין הזוטר ואני מציע שבאקדמיה לביטחון לאומי יתחילו את ההכשרה מן הקצין הבינוני דהיינו מפקדים לגדודים ומעלה במתכונת של לימודים אקדמים מתקדמים. בעלי דרגות קצונה נמוכות יותר יוכשרו בצה"ל. 4. וסט פוינט איננה המועצה לביטחון לאומי, ואני מציע שהאקדמיה לביטחון לאומי תהיה גם המועצה לביטחון לאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונניח שהפרדנו את מב"ל מצה"ל ואיחדנו אותה עם המועצה לביטחון לאומי(זה לא אותו דבר נכון?) מה יקרה, האם צה"ל יתחיל להכות בערבים? האם מספר האבידות יצנח? אם נשווה את המערכות בשדה הקרב לשחמט אזי הרבה יותר קשה להמציא אסטרטגיות חדשות מאשר להשתמש בקיימות ביעילות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפרדת מב''ל מצה''ל ואיחודה עם המועצה לביטחון לאומי יביאו את השינוי, אלא רפורמה בהכשרת הקצין. קצינים ברמה גבוהה יותר יביאו לתיפקוד טוב יותר של מערכת הביטחון כפי שאיכות הרופאים קובעת את תפוקד מערכת הבריאות, ואיכות מורים קובעת את תפקוד מערכת החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לשיטתך לא הובסנו בששת הימים ואף קודם?(ללא אקדמיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבצע "מוקד"(לגרושו) ואם אוכל להצטרף ולשאול כיצד צה"ל שהכשרת הקצינים אצלו היא גרועה ואף הכשרת הקצינים הזוטרים היא לא טובה (אמרת פעם שקורס הקצינים בבה"ד 1 הוא על מתכונת קורס מפקדי מחלקות בההגנה או משהו בסיגנון) איכה טייסנו טובים ומוצלחים כל כך והאם הם מוצלחים גם היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת העצמאות הערבים תפקדו גרוע יותר מאתנו וניצח מי שהיה פחות גרוע. ב"מבצע קדש" (1956) לחמנו לצד אנגליה וצרפת נגד מצרים. במלחמת ששת הימים תמה המלחמה אחרי שלוש שעות כאשר שר המלחמה המצרי המרשל עמר נתן פקודת נסיגה וכל יתר הימים היו מרדף באש חיה מול מטרות אנושיות. ערכה העיקרי של מלחמה הוא הלקחים שניתן להפיק ממנה למלחמה הבאה. בגלל אופיו אנטי אינטלקטואלי של צה"ל הוא לא הפיק לקחים משלושת המלחמות הראשונות והלקחים (הליקויים) חזרו על עצמם. אלא שאז תפקוד הערבים השתפר ואנחנו שלמנו ומשלמים מחיר כבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארצות הברית דיסיפלינה נפרדת של בטחון לאומי הינו עניין בסיסי, החל מ-Westpoint (שבן אחותי הינו בוגרה וקצין מיקצועי בעל סמכויות נרחבות בצבא ארה"ב כיום), וכלה במסלול מיוחד באוניברסיטת Georgetown בוושינגטון. דבריך מזמנים את התגובה, המאוחרת מדי, המלווה כל Fiasco , "אבל כמובן, מדוע לא חשבו על זה קודם"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האם חוקרים באקדמיה (במידה ויהיו שם חוקרים) יוכלו לפרסם מאמרים בהתבסס על החומר הסודי של המדינה? 2. איזה קשר יש בין נושאי ביטחון לאומי ו/או איזה הקשר אפשר למצוא בין ביטחון לאומי למדע (להבדיל מטכנולוגיה), תרבות, אמנות ומה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעמד השומרים של אפלטון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה האמיתית היא לא אם אנו יכולים לסבול את מחיר הכרעת הערבים אלא האם יש לנו את היכולת לסבול את המחיר של אי הכרעת הערבים? כלומר האם העם בישראל מסוגל לחיות לנצח על חרבו, תוך דימום מתמיד הנגרם מתקוותם של הערבים להתיש אותנו? כל עוד הערבים יודעים שהם לא ישלמו מחיר מדיני בלתי הפיך עבור האלימות שלהם, אין סיכוי שהם ינטשו את תקוותם לנצח אותנו בדרך זו, למה להם?. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מחיר מדיני הוא בלתי הפיך פרט להשמדת-עם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובדן שטחים לתמיד, כלומר שטחים מסופחים לא ימסרו לעולם לשום גורם זר, ואם בחוקה יימצא סעיף זה וכל שטחים שיכבשו במלחמה יסופחו אזי זהו מחיר מדיני כמעט בלתי הפיך(אלא אם ינצחו אותנו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שטחים מסופחים אפשר להחזיר בחוק. אין חוק ואין חוקה שאינם ברי ביטול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברי ביטול בהחלט, על זה נאמר "כמעט בלתי הפיך" אך מה הסיכוי ששמונים ח"כים יצביעו בעד מסירת השטחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אבל זה עדיין הפיך. מה הסיכוי ששמונים ח"כים יצביעו בעד שינוי החוק הקובע את המגבלה על שינוי? בכל מקרה, אל תשכח את התגובה המקורית: תגובה 69784 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא למחיר מדיני בלתי הפיך יכולה להיות הקמת התנחלות באיזור בו התרחש פיגוע. נכון, אמנם כבר פינינו להוותינו התנחלויות בימית, אולם ברור שנסיגה מאיזור מיושב ביהודים הוא קשה לאין ערוך מנסיגה מאיזור ריק מיהודים, השווה את חברון לשכם. הרעיון הבסיסי העומד ביסוד הגישה בה אני מצדדת היא להבהיר לפלסטינים ומנהיגיהם שיש להם להפסיד בדבר החשוב להם ביותר. לפיכך, אין צורך בהרג המוני, כי זה דווקא משחק (עד גבול מסויים לפחות) לידי מקבלי ההחלטות שם, אלא יש לפגוע באינטרסים הלאומיים שלהם ו/או באינטרסים האישיים (כולל חייהם) של מקבלי ההחלטות האחראים להמשך האלימות. דבר כזה ירתיע באופן אמיתי את המנהיגים המשתמשים באלימות הפלשתינית כדי לקדם את האינטרסים הפרטיים/לאומיים שלהם. כרגע אנשים אלו לא מפסידים כלום מהמשך האלימות: ההרוגים משמשים אותם כדי לרכוש אמפטיה בעולם, המצב הכלכלי הקשה של עמם לא משנה להם מהותית את התפריט, וכן יש מספיק מדינות אוויליות בעולם שמוכנות להמשיך ולממן את מנגנוני השחיתות שלהם, במיוחד לאחר פרסום תמונות ההרוגים הנ"ל. כמו כן אין במצוקת ההמונים סיכון אמיתי להמשך שילטונם, מפני שבהתאם לתרבות השילטונית הערבית הם מחזיקים את היד קרוב מאוד לצוואר של כל מי שיש לו אופציה לסכן את שילטונם (עיין ערך עספור). הכי גרוע שיכול לקרות מבחינתם זה שהם יחזרו למשבצת שהיו בה לפני פרוץ האלימות. אם רוצים לפרוץ את מעגל האלימות חייבים לשנות את המצב הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב ויפה, אבל הצעדים שתיארת אינם בלתי הפיכים (אפשר גם לפרק את ישוב שהוקם במקום שהיה בו פיגוע). אני חושב שמה שאת רוצה לומר זה ''צעדים תגובה שונים'' במקום ''צעדים בלתי הפיכים''. אולי אני קטנוני, אבל נדמה לי שאני צודק. אגב, אני, בניגוד אליך, לא ניחנתי בחוש שמאפשר לבחון כליות ולב, ואיני יודע בוודאות מהם האינטרסים האישיים של מקבלי ההחלטות. כבר טענתי לא אחת באייל כי ערפאת, לדעתי, אינו מעוניין במיקסום השטח של המדינה הפלסטינית או ברווחת הפלסטינים אלא דווקא בהמשך הסיכסוך כאמצעי שמשרת מטרות אחרות (למשל רמה מסויימת של מחירי הנפט). לכן, לשיטתי, הדברים אינם ברורים ומוחלטים כמו שמשתמע אולי מתגובתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לערן בילינסקי אתה צודק (וגם קטנוני), הכוונה שלי בצעדים בלתי הפיכים היא משהו שונה מהשעיית השיחות למשך יום או כניסה לשטח A ויציאה מובטחת מראש. משהו שיגרום לצד השני תחושה שהוא לוקח על עצמו סיכון להפסד אמיתי בהפעילו אלימות. כדי לדעת מהוא הפסד אמיתי לצד השני אין צורך לחקור כליות ולב אלא להסיק מסקנות מנסיון העבר. כלומר איזה אמצעים פעלו בכיוון שרצינו ואיזה להיפך. בכלל אני חושבת שצריך להתייחס לערפת כאל קופסא שחורה ולבחון רק את הinput לעומת הoutput , ללא ניסיון להבין את מניעיו או לשנות אותם. ישראל עראכה ניסויהגדול בתהליך אוסלו, בו נבחנה השאלה האם אופק מדיני הכולל את כל הויתורים שאנו מסוגלים לספוג בלי להתפרק, יגרום לערבים לזנוח את דרך הטרור. התוצאה של הניסוי הזה היא חד משמעית- הגברה של האלימות כלפינו ככל שהתקדם התהליך. לא אכפת לי למה ומה הסיבות, מניעים, וכל השאר,גם לא מעניין אותי לשפוט את ערפאת ואת הערבים. אותי מעניין שהאלימות כלפינו תפסק, ומהר. אם מסתבר לי שבמקום חצי דלי מים שפכתי חצי דלי נפט על המדורה הדבר הכי דבילי יהיה להמשיך לשפוך את החצי השני (אם הכוונה האמיתית שלי היא כמובן לכבות אותה). יש לנו גם ניסיון, קטן אמנם, בלכבות מדורות טרור וזה היה תמיד בפעילות צבאית שהכתה את הטרור שוק על ירך ואפילו הירידה העכשווית נגרמה רק אחרי מבצע צבאי שפגע בערבים במידה זו או אחרת. (לא שיש לי אשליה לגבי שרידותה של הרגיעה היחסית הזאת). אבל אפילו בתור מסקנת ביניים, ברור שככל שהלחץ הצבאי גדל, וככל שאנו מסכנים את שילטונם של מקבלי ההחלטות ומשפילים אותם, האיזור יותר רגוע. אז בלי פסיכולוגיות ובלי לנתח את ילדותם העשוקה ואת מניעיהם הנסתרים של מנהיגי הטרור. השאלה היא מה "עובד" בכיוון שאנו מעוניינים בו ומה להיפך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על קטנוניותי, אבל רציתי פשוט להבהיר את הנקודה שלא מדובר בעצם בצעדים בלתי הפיכים אלא במשהו אחר לגמרי. תודה לך על ההבהרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול כיצד המשך הסכסוך כאן תורם לשמירה על רמת מחירי הנפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי על זה פעם: דיון 289 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר שבקישור אין כל איזכור של יאסר ערפאת. אינני נמנה עם מעריציו הגדולים של י"ע, אבל אני מתקשה מאוד למצוא ראָיה כלשהי לתיאוריית הקונספירציה שלך, לפיה הוא אינו פועל לטובת עמו (ע"פ מיטב שיקול דעתו), אלא משרת אינטרסים חיצוניים כלשהם. אם תוכל לפרט ולהביא ראיות (או לפחות רמזים), אודה לך. (קישורים לתגובות קודמות שלך באייל בעניין זה יתקבלו גם הם בברכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 65715 עכשיו, כשאנחנו כבר שניים שתומכים במדיניות הזו, אנחנו יכולים להקים תנועה ציבורית ולרוץ לכנסת (אם "גדר עכשיו" יכולים, למה לא אנחנו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצלת על כך שלא נתתי לך את הקרדיט הראוי, אני חושבת כך כבר כל כך הרבה זמן שהרגשתי "בעלת בית" על הרעיון ולא זכרתי שמישהו אחר כתב משהו כל כך דומה, ומנומק כל כך בהיר וטוב, באותו פורום. אז אם כבר בא נעשה את הצעד הבא: מהו לדעתך ההסבר לכך שהגיון פשוט כל כך אינו מצליח לחדור את מוחותיהם של מחליטי ההחלטות, כותבי הכתבות, פרשני הערבים למיניהם, ואחוזים גדולים מהעם? למה? מהו טיב הקיר האטום העומד בין הרעיון הפשוט הזה ובין מוחותיהם של כל כך הרבה אנשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון ה"פשוט" הזה מנותק לגמרי מהמציאות. הימין כהרגלו אינו לומד דבר ואינו שוכח דבר. מדיניות ההתנחלויות הביאה למצבנו היום, וה"פתרון" הוא לחזור לשורש הבעיה? למה דומה הדבר? לאדם ששם אצבע מתחת לחלון שנופל עליו. מרוב עצבים הוא שם יד, וכשזה קורה שוב הוא שם את כל הזרוע. זה המשל על מחנה הימין על רגל אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אין ספק שמדיניות ההתנחלות היא שהביאה עלינו את כל צרותינו עד היום. בהיותי איש הימין, שאינו שוכח דבר, אני זוכר היטב כיצד הביאו עלינו ההתנחלויות את מאורעות תרפ"ט, את מלחמת העצמאות, ואת ההתקפה הערבית ב-67'. לולא פתחנו במדיניות הרסנית זו ב-1882 (כשהקמנו, באיוולתנו, את היעד לאחד הפיגועים האחרונים), היו נחסכות מאיתנו לא רק כל הצרות שנמנו לעיל, אלא גם כל המעמסה המעיקה הכרוכה בניהול מדינה שבה חמישה מיליון יהודים. אך אנו, אנשי הימין, איננו לומדים דבר, ולכן נמשיך במדיניותנו הנלוזה, אפילו אם התוצאה תהיה עוד תוספת קטנה לשטחה ולבטחונה של המדינה היהודית. מה לעשות - כאלה אנחנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, הסכסוך הישראלי-ערבי קיים משחר הציונות ונובע ממנה, אלא שהחלק הפרגמטי והמתון שבציונות תמיד ניסה למתן ולמזער ,אם לא לסיים, את הסכסוך. מדיניות ההתנחלויות היא מצעד האיוולת הגדול ביותר של תולדות מדינת ישראל ובלעדיו היינו היום במצב יותר טוב. אכן, הימין אינו שוכח דבר ואינו לומד דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חוזר שוב ושוב על הביטוי "אינו שוכח דבר ואינו לומד דבר". אני מבין מדוע יש מידה של גנאי בחלקו השני של הביטוי - אבל אולי תסביר לי איך בדיוק אני אמור להיעלב כשאתה אומר לי ש"איני שוכח דבר"? מה רע כל כך בקצת זכרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי נאמר במקור על בית בורבון שלא שכח שום דבר ישן ולא למד שום דבר חדש, וכך הביא על עצמו את המהפכה הצרפתית. הביטוי נאמר מאז על כל קבוצה שמרנית ומתאים גם לימין הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא אמור להיעלב מהחלק הראשון, רק מהשילוב של שני החלקים. זיכרון ללא יכולת עיבוד הוא חסר תועלת (ז''א אמנם אין בו שום דבר רע, אבל גם לא שום דבר טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא רק בינת אלפי שנים פורצת מתוכנו, כי אם גם טירופן." (לא אני אמרתי...) *לפעמים* עודף זיכרון הוא גם מגרעה. שימת משקל עודף על ההיסטוריה, משאירה אותך לפעמים מאחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק מר אייל מיתלמד .יש כאלה גם כותבים פו באתר.לפעמים אני חושב הזיקרון בשבילם הקללה שלהם.יעני לו באים פתואח לדברים.ישר קופץ להם הארדונג הרגיל. אלה התרופה שלהם זה אומנות השיכחה, אני לו יגיד שמות קמובן, אפילו שאני אוהב היסתוריה הרבה הרבה.כול יום אני מנסה ליפגוש אותו חדש.יעני יבו אלי בנאדם. יגיד: בשארה בו ניפתח דף חדש. והו רציני לפי פנים שלו. לו צריך סליחה .ולו אתם היתחלתם קודם. ואתם עסיתם לנו אפליה. וזכות שיבה.למה איך שנדבר עלזה ואיך הסיכסוך היתחיל.נעסה רשימה למכולת. והלך הדף חדש, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקיר האטום העומד בין הרעיון הפשטני הזה ובין מוחותיהם של כל כך הרבה אנשים קוראים: שכל ישר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לעניין את אורי מילשטיין ברעיון האיוולת הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך בהתנצלות - מעולם לא הוצאתי פטנט על הרעיון, והעובדה שאנשים אחרים (גם אם לא רבים) מגיעים אליו בכוחות עצמם אך משמחת אותי. אני חושב ששילוב של ראייה קצרת טווח (בעיקר של המנהיגים, כפי שכתבתי לעיל) והרבה שטיפת-מח (של הציבור הרחב) הוא שמסתיר את ההיגיון שבמדיניות הזו מעיני האנשים. כשפיגועי ההתאבדות מוצגים כעצם הבעיה, הגישה של ''בואו נתבצר מאחורי חומה גבוהה'' נשמעת כמו פתרון סביר (כמעט). בשביל להבין את ההיגיון שבהצעה שלנו יש לראות את תמונת המאבק על השליטה בארץ בכללותה. תמונה כזאת אינה מוצגת כיום כמעט בשום מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אופק מדיני" כיום הינו שם קוד למתן טריטוריות נירחבות לפלשתינים, כלומר נכסים הנדרשים בעיקר למטרות הגנה עצמית במרחב עויין, וזאת ללא תמורה ממשית כלשהי. העולם הערבי רואה בכך "השבת גזל" שאין בעקבותיה כל תמורה, מטבע הדברים. יש להבין שסימון גבולות 67 כנקודת ציון יחודית והמנטרות אודות ה"כיבוש" הינן מלאכותיות. אין שום דבר יחודי בגבולות 67 , ולמעשה גבולות 49 של הסכמי רודוס בטלו בפועל בסביבות שנת 63 . זאת בעקבות האיומים הקיומיים כלפינו מצד מצריים הנאצריסטית ("בקרוב המוות יעטף אתכם בשמלתו השחורה" כפי שהכריזו שידורי הל"פ ברדיו קהיר), והסכסוך סביב מקורות המיים שסופו שהוביל להפרה בוטה של הסכמי 49 ו-56 מצד מצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Your message was bounced by he recipient's mail server The Recipient account on this server is canceled.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |