|
||||
|
||||
אני מתנצלת על כך שלא נתתי לך את הקרדיט הראוי, אני חושבת כך כבר כל כך הרבה זמן שהרגשתי "בעלת בית" על הרעיון ולא זכרתי שמישהו אחר כתב משהו כל כך דומה, ומנומק כל כך בהיר וטוב, באותו פורום. אז אם כבר בא נעשה את הצעד הבא: מהו לדעתך ההסבר לכך שהגיון פשוט כל כך אינו מצליח לחדור את מוחותיהם של מחליטי ההחלטות, כותבי הכתבות, פרשני הערבים למיניהם, ואחוזים גדולים מהעם? למה? מהו טיב הקיר האטום העומד בין הרעיון הפשוט הזה ובין מוחותיהם של כל כך הרבה אנשים? |
|
||||
|
||||
ההגיון ה"פשוט" הזה מנותק לגמרי מהמציאות. הימין כהרגלו אינו לומד דבר ואינו שוכח דבר. מדיניות ההתנחלויות הביאה למצבנו היום, וה"פתרון" הוא לחזור לשורש הבעיה? למה דומה הדבר? לאדם ששם אצבע מתחת לחלון שנופל עליו. מרוב עצבים הוא שם יד, וכשזה קורה שוב הוא שם את כל הזרוע. זה המשל על מחנה הימין על רגל אחת. |
|
||||
|
||||
אכן אין ספק שמדיניות ההתנחלות היא שהביאה עלינו את כל צרותינו עד היום. בהיותי איש הימין, שאינו שוכח דבר, אני זוכר היטב כיצד הביאו עלינו ההתנחלויות את מאורעות תרפ"ט, את מלחמת העצמאות, ואת ההתקפה הערבית ב-67'. לולא פתחנו במדיניות הרסנית זו ב-1882 (כשהקמנו, באיוולתנו, את היעד לאחד הפיגועים האחרונים), היו נחסכות מאיתנו לא רק כל הצרות שנמנו לעיל, אלא גם כל המעמסה המעיקה הכרוכה בניהול מדינה שבה חמישה מיליון יהודים. אך אנו, אנשי הימין, איננו לומדים דבר, ולכן נמשיך במדיניותנו הנלוזה, אפילו אם התוצאה תהיה עוד תוספת קטנה לשטחה ולבטחונה של המדינה היהודית. מה לעשות - כאלה אנחנו. |
|
||||
|
||||
אכן, הסכסוך הישראלי-ערבי קיים משחר הציונות ונובע ממנה, אלא שהחלק הפרגמטי והמתון שבציונות תמיד ניסה למתן ולמזער ,אם לא לסיים, את הסכסוך. מדיניות ההתנחלויות היא מצעד האיוולת הגדול ביותר של תולדות מדינת ישראל ובלעדיו היינו היום במצב יותר טוב. אכן, הימין אינו שוכח דבר ואינו לומד דבר. |
|
||||
|
||||
אתה חוזר שוב ושוב על הביטוי "אינו שוכח דבר ואינו לומד דבר". אני מבין מדוע יש מידה של גנאי בחלקו השני של הביטוי - אבל אולי תסביר לי איך בדיוק אני אמור להיעלב כשאתה אומר לי ש"איני שוכח דבר"? מה רע כל כך בקצת זכרון? |
|
||||
|
||||
הביטוי נאמר במקור על בית בורבון שלא שכח שום דבר ישן ולא למד שום דבר חדש, וכך הביא על עצמו את המהפכה הצרפתית. הביטוי נאמר מאז על כל קבוצה שמרנית ומתאים גם לימין הישראלי. |
|
||||
|
||||
אתה לא אמור להיעלב מהחלק הראשון, רק מהשילוב של שני החלקים. זיכרון ללא יכולת עיבוד הוא חסר תועלת (ז''א אמנם אין בו שום דבר רע, אבל גם לא שום דבר טוב). |
|
||||
|
||||
"לא רק בינת אלפי שנים פורצת מתוכנו, כי אם גם טירופן." (לא אני אמרתי...) *לפעמים* עודף זיכרון הוא גם מגרעה. שימת משקל עודף על ההיסטוריה, משאירה אותך לפעמים מאחור. |
|
||||
|
||||
אתה צודק מר אייל מיתלמד .יש כאלה גם כותבים פו באתר.לפעמים אני חושב הזיקרון בשבילם הקללה שלהם.יעני לו באים פתואח לדברים.ישר קופץ להם הארדונג הרגיל. אלה התרופה שלהם זה אומנות השיכחה, אני לו יגיד שמות קמובן, אפילו שאני אוהב היסתוריה הרבה הרבה.כול יום אני מנסה ליפגוש אותו חדש.יעני יבו אלי בנאדם. יגיד: בשארה בו ניפתח דף חדש. והו רציני לפי פנים שלו. לו צריך סליחה .ולו אתם היתחלתם קודם. ואתם עסיתם לנו אפליה. וזכות שיבה.למה איך שנדבר עלזה ואיך הסיכסוך היתחיל.נעסה רשימה למכולת. והלך הדף חדש, |
|
||||
|
||||
לקיר האטום העומד בין הרעיון הפשטני הזה ובין מוחותיהם של כל כך הרבה אנשים קוראים: שכל ישר. |
|
||||
|
||||
אפשר לעניין את אורי מילשטיין ברעיון האיוולת הזה... |
|
||||
|
||||
אין צורך בהתנצלות - מעולם לא הוצאתי פטנט על הרעיון, והעובדה שאנשים אחרים (גם אם לא רבים) מגיעים אליו בכוחות עצמם אך משמחת אותי. אני חושב ששילוב של ראייה קצרת טווח (בעיקר של המנהיגים, כפי שכתבתי לעיל) והרבה שטיפת-מח (של הציבור הרחב) הוא שמסתיר את ההיגיון שבמדיניות הזו מעיני האנשים. כשפיגועי ההתאבדות מוצגים כעצם הבעיה, הגישה של ''בואו נתבצר מאחורי חומה גבוהה'' נשמעת כמו פתרון סביר (כמעט). בשביל להבין את ההיגיון שבהצעה שלנו יש לראות את תמונת המאבק על השליטה בארץ בכללותה. תמונה כזאת אינה מוצגת כיום כמעט בשום מקום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |