בתשובה לג. שמעון, 14/05/02 10:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אני אמנם חוזר על עצמי, אך אך זה כל מה שאני יכול לעשות. מה שניסיתי להראות הוא שכאשר יש מישהו ש"יש לו אופק מדיני" (בעברית: הוא מוכן להציע שטחים תמורת שלום), ומישהו אחר שאין לו "אופק מדיני", כלומר אינו מוכן, לא נובע מכך מתוך הגדרה שדרכו של הראשון היא הנכונה. לא די לומר "אין לך אופק מדיני" אלא גם להסביר מדוע העובדה הזאת חשובה. במאמר זה לא ניסיתי להראות שהדרך האחרת היא הנכונה אלא רק לפסול את הטיעון הזה כשהוא בא ללא תמיכה נוספת. הבאתי את הדוגמה מהעבר כדי להראות מקרה שבו מוסכם על רובנו שזה שאין לו "אופק מדיני" דווקא הוא הצודק. ב. את השאלה שאלתי מבלי שאמרתי מה יהיו מסקנותי מהתשובה שאקבל לגבי תקופתנו. כדי להבהיר את עמדתי היה חשוב לי לקבל תשובה במנותק לקשר לעכשיו. לאחר שהייתי מקבל תשובה הייתי מקשר לתקופתנו, אבל אין שום צורך לנחש מה הייתי אומר ולכן לפסול את השאלה. והמקרה שהבאתי אינו מקרה מהמאדים שאינו יכול לקרות. מאד מעשי ומציאותי לחשוב שמישהו אז היה טוען טיעון כזה ושואל מה האופק המדיני. איני מבין כלל מה הקושי לענות. אני הייתי עונה. (בעצם את תשובתי כתבתי במאמר עצמו.) ג. בסדר. זו עמדתם וזה לגיטי אבל אינו בסתירה למה שניסיתי לטעון. לגבי המשל, חשוב היה להביא עוד אפשרות חשובה: הבוטשת אבדה את כוחותיה וטבעה לאחר שאפסו כוחתיה וחברתה שמרה על כוחותיה זמן רב יותר עד שהגיע איזה חובב צפרדעים (לא כמאכל), וחילצה משם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |