בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/12/17 22:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם יש לך נחמה בכך שכל שלושת הדתות המונוטיאיסטיות מבוססות על אב רוצח, בבקשה. (גם בנצרות האל הקריב את בנו, הלא כך?) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(לפחות שם זה ברור שזו הקרבה סימבולית ווירטואלית, שאיננה בלתי הפיכה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימבולי בספר ודיון מופשט, למאמינים זה ממשי ומוחשי. שלא לדבר על ההשפעה של סמלים מופשטים על החיים הפיזיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפילו מבחינת המאמינים - עד כמה שהבנתי הדלה והמביכה בנצרות מגעת - ישו איננו אדם רגיל, אלא הוא חלק מהאלוהות, וככזה הוא לא ממש יכול למות. לסבול - העדויות מראות - הוא כנראה יכול ובגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסכם שהנוצרי והיהודי והמוסלמי מאמינים באל עם נטיה קיצונית לרצחנות מהסוג הכי בזוי שאדם יכול להרגיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצלמם כדמותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש איני מאמין למראה עיני, ואני מלא סיפוק מכך שהצלחתי להוציא ממקלדתך את המלים האלה בניגוד גמור להערכותיי המוקדמות. להזכירך, אתה נכנסת לדיון שלי עם אריק במלים: האב המכונן של היהדות הוא פסיכופט שלא היתה לא בעיה לרצוח את שני בניו ואת בת זוגתו, אם בנו הבכור. אין לי בעיה עם האיש, אמיתי או מומצא. יש קושי עם התרבות/הדתיות היהודית שרואה בו דמות מופת מכוננת. וכמו אריק שהוא כיהודי ולא כנציג הדתות המונותאיסטיות מלא בושה מגוחכת בגלל "מחה את זרע עמלק" למרות שהמיתולוגיה של ה"ברית הישנה" התקבלה ללא ביקורת גם על ידי שתי הדתות המונותאיסטיות ההאחרות שהן, בעצם, הדתות של העולם המערבי, גם אתה, הייתה לך ביקורת רק על היהודים, למרות שכך זה אצל כל הדתות המערביות. אבל עכשיו תקנת וזה נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכוח מחפש תירוצים מסוג אם אני לא בסדר אבל גם השכן לא בסדר אז אני בעצם בסדר. אני עומד מאחרי מה שכתבתי. האב המכונן של היהדות הוא פסיכופט שלא היתה לו בעיה לרצוח את שני ילדיו ואת אם בנו הבכור. אם תרצה הקלה חסרת משמעות, אז בעניין בנו הבכור ואימו, לאב לא היתה בעיה להתנכר אליהם, לגרשם ולשלוח אותם לקראת מותם. זאת דמות המופת המכוננת של האמונה היהודית. אני די משוכנע שאתה, כבן אדם, לא הייתה עושה מעשים כאלה. לכן אני משתומם שאתה מוכן לקבל אותם כאות ומופת לאמונה [עמוקה?]. מדוע המיתוס, הסיפור הזה מרטיט את לבך ולא מקומם אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לסתור דמויות מכוננות - יש להביא דוגמאות לאלו שכן רצחו. ולא אלו שחשבו לרצוח ולא רצחו. ממה נפשך : אם הסיפור על המלאך שהשקה את הגר הוא נכון - אז אברהם ראוי לדמות המופת המכוננת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה חמורה בכך שאתה סבור שסיפור העקדה מרטיט את לבי. כמי שאינו מאמין הסיפור הזה לא מרגש אותי כלל. אני יודע שאנשים מאמינים מחשיבים מאד את הסיפור הזה ונותנים לו פרושים מפרושים שונים, אך לי הדבר הזה לא אומר שום דבר כמו פרשנות דתית למקרא בנושאים אחרים1. באופן כללי ברור שהדתות נוצרו בתקופות עתיקות שבהן החברה נראתה לגמרי אחרת, ומאחר שהדתות בנויות כך שאי אפשר לפסול דברים שכתובים בספרי הקודש אי אפשר למחוק את המיתוסים האלה. לכן, מה שחשוב הוא לא הכתוב הפשוט עצמו אלא מה עושים אתו היום. "כל העושה מלאכה בשבת מות יומת" אולי לא נחשב למשהו חריג בתקופה שבה נכתבו הדברים, אבל היום אין שום אישיות דתית יהודית שחושבת על כך ברצינות למרות שהדברים לא נמחקו מהמקרא ושום איש דתי לא יאמר שמשהו בפסוק הזה לא בסדר. לא מוחקים את הפסוק אבל פשוט נותנים לא פרוש שמתאים אותו לתקופתנו. בכתובים המוסלמיים, למשל, כתוב שהיהודים הם בני קופים וחזירים ושיושמדו באחרית הימים. אני מוכן לסלוח לאיסלם על כך שיש בכתביו דברים כאלה, אבל כשארגון בן ימינו, החמס, בוחר לברור מתוך ים האיסלאם דווקא את הפסוקים האלה ולשלבם באמנה שלו, בכך אני רואה בעיה חמורה. או למשל, הסיפור על היהודים בני הקוראייש שמוחמד הפר את ההסכם עמם והשמידם כאשר נחלשו וזה היה בכוחו. הסיפור כמיתוס כשלעצמו לא כל כך מפריע לי, אבל העובדה שערפאת שהוא אישיות בת ימינו בוחר בסיפור הזה כדי להסביר איך הוא מתייחס להסכמי אוסלו, כאן טמונה הבעיה. לגבי תחילת דבריך אשאל אותך שוב: איך אתה מתייחס לדבריו של נשיא הרווארד בסיפור של דרשוביץ? הרי הוא אמר אמת. האם די היה בכך שדבריו יהיו נאותים. השכנים לא חשובים? 1 בניגוד להקרבה עצמית על קידוש השם במרוצת הדורות שמרגשת אותי, ואומרת לי הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא שזו לא אות מתה. כמו השימוש של ערפאת בהסכם חודיבייה [ויקיפדיה] יש גם אצלנו לא מעט שעושים שימוש בעמלק. זה עמלק וההוא עמלק. הרבנים במיינסטרים יגידו לך שאין היום שום דרך לזהות עמלק, והקיצונים יגידו - יש ויש. נכון שאצל הפלסטינים זה גרוע יותר, אבל אני לא מתנחם בזה. עצם הקיום של מושג הג'נוסייד במיתולוגיה שלנו יאפשר תמיד להעלות אותו באוב, וזה אכן מה שעושים הקיצוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם איזה ''קיצוני'' ייקח את הפסוק ''כל העושה מלאכה בשבת מות יומת'' כפשוטו ויקרא להוציא להורג מחללי שבת (כמוני), יהיה בכך עניין ראוי מאד גינוי, ואתה מוזמן להצביע על מישהו כזה באמצעות קישור מתאים כדי שאוכל להצטרף אליך ולגנותו, ואולי אפילו להתבייש בכך שאני והוא שייכים לאותו עם. הוא הדין ב''מחה את זכר עמלק''. אתה אומר שיש קיצונים שמפרשים את הפסוק כפשוטו וקוראים לרצח עם. אנא המצא לי קישור מתאים כדי שאדע במה מדובר, ואצטרף אליך לגינוי ולבושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בעוד כמה שנים ימריא מנתב"ג מטוס ובו ארגז עם שקיות ניילון שחורות. בכל שקית יהיה אפר של אחד/ת מפעילי קרן עמלק, שהוצאו להורג לאחר המשפט שהתקיים בעקבות ממצאי ועדת החקירה הממלכתית, שחשפה את פשעי הקרן נגד העם היהודי ונגד הערבים הפלסטינים. באותו מטוס יהיה אדם, שאי-שם מעל הים התיכון יקום ויבעט בארגז, שיצנח אל מי הים. אני רוצה להיות האיש הזה". את זה כתב אחד, רונן מאיר, בעלי משרד תוכן דיגיטלי. בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, אהב אתה זה. אז יש לך כאן שתי דוגמאות, אחד לפחות מלב ליבו של השילטון הנוכחי (הוא עובד כמדומני בשירות רוה"מ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק שהוא שיתף לאחרונה פוסט נגד כליאת בע"ח בכלובים. ישראל רחמנים בני רחמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם היטלר אהב את הכלב שלו. #גודווין# #אסור להשוות# |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בהפגנות נגד מזכיר המדינה דאלס שנערכו אצלנו בשנות החמישים כשהונפה הסיסמה: "דאלס עמלק מארצנו הסתלק". נעשה כאן שימוש במושג "עמלק", אבל האם היה בכך משהו לא בסדר? מישהו קרא להשמדת עם? חוץ מזה לפני כתיבת תגובה זו קראתי בויקיפדיה את הערך "דאלס", ונזכרתי ביחס המחפיר למדינת ישראל טרם "הכיבוש". ה"צונמי המדיני" התחולל אז. היום, למרות "הכיבוש" מדובר במשב רוח קל ומרענן לעומת מה שהיה אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שעד כה לא המצאת לי שום קישור, אמציא אני לך קישור לדבריו של מישהו שאמור להיות מוסמך ביהדות על דעתה של היהדות על הוצאה להורג של הגרועים שבגויים. אגב, אני מצביע רק על החלק הדתי של הדברים - (למרות "מחה את זכר עמלק" ד.א.) "אין שום סמכות כזו בהלכה", שזה תחום מומחיותו של הדובר. לדעתו על הפרקטיות שבחוק שמצטטת גם גורמי ביטחון, סכנה ליהודים וכדומה, אני אישית איני מסכים1. אבל זה סיפור אחר. 1 עדיין לא החלטתי אם אני בעד או נגד עונש מוות למחבלים, שבעצם קיים בחוק גם היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין שום סמכות כזו בהלכה"- ציטטת חלקית. הרב הראשי מדבר על להרוג יהודי חו"ח "חס ושלום יהיה עונש מוות, יהרגו יהודי - זה נגד ההלכה. אין שום סמכות כזו בהלכה". בהלכה הרבה יותר קל להרוג גוי. אבל כבר הסכמתי שבעיקרון הרבנות המיינסטרים תגיד שאי אפשר לזהות עמלק ורק המשיח יידע. הרב הראשי זה המיינסטרים בהתגלמותו. הנה קישור "עכשיו, אנחנו לא יודעים אם הוא זרע עמלק עד שיבוא משיח צדקנו. שים אותו בבית סוהר, שיקבל מאסר עולם, עד שיבוא משיח צדקנו ויגיד אם הוא זרע עמלק – ואז נוכל להרוג אותם". רוצה קישור למי שמתייחסים למצוות מחיית עמלק כמצווה "חיה"- הנה שים לב לציטוט שם של הרב סולובייצ'יק - ""כל אומה המצהירה, שמדיניותה היא להשמיד את העם היהודי - היא עמלק, כי היא חרתה על דגלה סיסמה של שנאה לוהטת: 'לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד'. זו מלכות רשע עקשנית שבה אנו מצווים להלחם, ואשר לה נשבע הקב"ה בכבודו ובעצמו איבה נצחית. משום כך היא מצות עשה מן התורה: 'זכור את אשר עשה לך עמלק... לא תשכח"... בדורנו אנו הרי אין ספק, שהיטלר וסטאלין היו התגלמות נאמנה של עמלק" ('פרקים במחשבת הרב')." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי בתגובה קודמת לא מוחקים את המילים מספרי הקודש. אבל מה שכן עושים הוא מחיקת המשמעות הפשוטה של המלים. וכך כפי שציינת הרב הראשי מתחמק על ידי הנחיה לחכות לביאת המשיח כדי לדעת מי הוא עמלק, ובפרוש של הרב סולובייציק מדובר על מצוות ''מלחמה'' בעמלק ולא השמדתו, אפילו כשמדובר בהיטלר, ופרשנים אחרים בקישור הזה מדברים על כך שעמלק שאותו צריך למחות הוא עמלק שבתוכנו וכו'. קריאה להשמדה טוטלית כפי שעושה החמס באמנתו תוך הסתמכות על כתבי הקודש שלו לא תמצא אצלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אעיר תשומת לבך כי אצל י"ל עקדת יצחק, (אותו מעשה ב"באל עם נטיה קיצונית לרצחנות מהסוג הכי בזוי שאדם יכול להרגיש") היא דוקא טקסט מכונן המחבר את המושגים של אהבת ה, יראת ה, האמונה ועבודת ה': "הסמל העליון של האמונה הוא מעמדו של אברהם אבינו בעקידה, אשר בגללה זכה להיקרא "ירא אלוהים": ביטול הערכים האנושיים – הן כרחמי אב על בנו, הן הכלליים כיעודים לעם ולאנושות כולה שבברית בין הבתרים – מפני עבודת ה' " "….שאין יראת ה' של אברהם – שרק הוא נקרא "מאמין" – כיראת ה' של כל שאר אישי חומש בראשית, ואין ההבדל בין שתי היראות הללו מתגלה אלא בעקידה." ליבוביץ מצביע על עניין אחד חריג במיוחד בפרשת העקדה. הפרשה הזו מנוגדת לרוח התנ"ך בכל מקום וקונטקסט אחר. כל התנ"ך כולו מצוות וסיפורים של עשה כך וכך למען יהיה כך וכך. והנה פרשת העקידה (שגם אינה נזכרת בשום מקום אחר בתנ"ך אאל"ט), לא זו בלבד שעומדת בניגוד לכל הערכים האנושיים (המוסריים) אלא שהיא מהווה גם הפרה של כל ההבטחות שהבטיח ה' לאברהם (ברית בין הבתרים, "כי ביצחק יקרא לך זרע ..."). הרמב"ם רואה בפרשיות ישמעאל ויצחק את 2 האחרונים ב-10 הניסיונות שניסה ה' את אברהם. ולייבוביץ רואה בניסיון העשירי את המקום היחיד בו מתעלה התנ"ך מן הדת המעניקה (עבודת ה' שלא לשמה) אל הדת התובעת (עבודת ה' לשמה). לי, כמו לך, נראית העקידה כמיתוס ברברי ופסיכופטי. אבל אנחנו איננו אנשים "מאמינים". אצל ה"מאמין" האמיתי ע"פ רוחו של י"ל, הפרשה הזו מסמלת את האמונה ש"אינה אמונה "על תנאי" ואינה מוגדרת בגדרי המוסר האנושי". במילים פשוטות, את העליונות של הציווי הדתי (חובת האדם לאלוהיו) ע"פ הציווי המוסרי (חובת האדם לבני האדם האחרים). ולייבוביץ משלים את החיבור לעבודת ה' באומרו "בקיום המצוות המעשיות יום יום, בהכוונת כל פעולות האדם לא לפי תכונות גופו ונפשו, לא לפי יצריו, לא לפי משמעותן בשבילו, אלא בעשייתן משום עבודת ה'; בזה יש אחד משישים לעקידה". ואני הקטן מוסיף, כי אנו שיש במעשינו אחד משישים של עקידת בנינו על מזבחו של רוב דמוקרטי שבדרכו איננו הולכים ובשמם של אמונות שבהם איננו מאמינים, מה לנו כי נלין על דרכו של אבי האומה שלנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |